מבזק מס מספר 48 - 15.12.2003

מכירה רעיונית של ניירות ערך בתום השנה:

בימים אלו פורסם על ידי נציבות מס הכנסה כי במטרה לשמור על יציבות בבורסה לקראת תום השנה, ולמנוע מצב של מימושים בהיקפים ניכרים לשם תשלום מס מופחת של 1% ממחזור המכירות, תינתן האפשרות לבצע "מכירה רעיונית" של ניירות הערך בתום השנה,  תוך גיבוש עלות חדשה, ללא צורך במכירה ממשית לפני תום שנת המס ורכישה חוזרת לאחר מכן. לשם ביצוע המכירה הרעיונית יש להודיע על כך לבנק או לברוקר, אשר ינכו את המס המתחייב מהמכירה הרעיונית וירשמו עלות חדשה (אגב גביית עמלות "כמקובל" בגין ביצוע פעולה ממשית בניירות ערך).

כפי שפורסם, הבנקים אינם ערוכים לביצוע המהלך האמור, ומבקשים לדחות את מועד התחילה עד לתום הרבעון הראשון של שנת 2004.

בכל מקרה רצוי כי מי שמעוניין בביצוע מכירה רעיונית כאמור, שישלח את ההודעה לבנק לפני תום השנה.

בחירה בין מס מחזור למס על הרווח:

רבות דובר באפשרות שמס המחזור אשר נוכה על ידי הבנקים יהיה מס סופי, גם בידי מי שחייב בהגשת דוח. בהבהרה שפרסמה הנציבות נאמר כי הבחירה במס מחזור או במס על הרווח לא יכולה שתיעשה לגבי כל נייר ערך באופן ספציפי, אלא שהבחירה מחייבת את כל עסקאותיו של פלוני במהלך 2003. האמור חל גם לגבי עסקאות עתידיות או נגזרים הנסחרים בבורסה בישראל (לגביהם נוכה מס מחזור בשיעור של 5% במחצית השניה של השנה!).

לגבי מכירת ניירות ערך זרים, לא תינתן האפשרות לבחירה במסלול "מס מחזור". מי שחייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה יאלץ להשלים (או לקבל חזרה) למס בשיעור של 35% מן הרווח ממכירת ני"ע כאמור.

בעלי שליטה (10%) לא יוכלו ליהנות מבחירה ב"מס מחזור", ועל רווחי הון במכירותיהם יוטל מס מלא של 15%.

לגבי מייסדים ומניות שנתקבלו במסגרת תפקידם של עובדים ונותני שירותים לא יחולו הוראות אלה של הנציבות. הללו ייאלצו להסתפק בהוראות החוק הייחודיות לגביהם.

 .

אני בן 77, נכה בשעור של 91.5%, ויש לי פטור מניכוי מס  לצמיתות החל משנת 1996 לפי סעיף 9(5). אני מתקיים מגימלה מביטוח לאומי ומהכנסותיי מקרן פנסיה בסך 80,000 ש"ח לשנה. האם אני חייב לשלם מס הכנסה מריבית על החסכונות שצברתי בשנות עבודתי הרבות, כגון קופת תגמולים, בטוח חיים וקרן השתלמות?

נכה הזכאי לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה, פטור ממס על הכנסות מיגיעה אישית עד לסך שנתי של כ- 502 אלפי ₪.הכנסות מפנסיה הינן הכנסות מיגיעה אישית.

אם הכנסתו של הנכה נמוכה מכ- 60 אלפי ₪ לשנה, או שכלל אין לו הכנסה מיגיעה אישית, הרי שעל הכנסותיו האחרות יינתן פטור שנתי כולל של עד כ-60 אלפי ₪.

הכנסות מריבית אינן הכנסה מיגיעה אישית.

לאור העובדה כי הכנסותיך מפנסיה עוברות את הסכום האמור הרי שלא יינתן פטור נוסף גם על הכנסות הריבית.

(אמנם חוקק באחרונה פטור מיוחד לנכה במסגרת סעיף 9(5) לפקודה על הכנסות מריבית עד לסך שנתי של 120 אלפי ₪, ואולם הדבר הינו אך ורק לגבי ריבית שמקורה בכספי פיצויים או כספי ביטוח שקיבל עקב פגיעת גוף. נתון זה אינו  עולה משאלת הקורא).

ללא כל קשר לנכות, נציין כי על רווחים, לרבות ריבית על כספים "ותיקים" בקופות גמל ובקרנות השתלמות ובתוכניות חיסכון במסגרת פוליסה לביטוח חיים, לא יחול כל מיסוי גם לאחר הרפורמה.

חלק ממשכורתה של אישתי אינו נהנה מהטבות סוציאליות,קרי הפרשה לקופת גמל ולקרן השתלמות. האם אנו יכולים באופן עצמאי להפריש כספים לאפיקים אלה וליהנות מהטבות מס כלשהן? האם למטרה זו יש לפתוח קופה שונה מהקופה אליה מפריש המעביד בשוטף את קרן ההשתלמות? אם פותחים קופה חדשה, האם הוותק בן 6 השנים מתחיל מאפס או האם בתום 6 שנים של הקופה  אותה פתח עבור אשתי המעביד?

הפקדות לקרן השתלמות כעמית שכיר: הפקדות של עד 2.5% במקביל להפקדות מעביד של 7.5% עד לתקרת שכר מסוימת (בשנת  2003  עד שכר חודשי של 15,400 ₪), מזכות את העובד בפטור ממס בעת משיכת הכספים מהקרן וזאת בתנאי שחלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשונה, או פחות מזה כאשר מדובר בגילאי פרישה וכאשר מדובר בכספים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו. כספי מעביד המופקדים מעבר לתקרה או לשיעורים האמורים, מחויבים במס בידי העובד כבר במועד הפקדתם.

הפקדות לקרן השתלמות  כעמית עצמאי: הפקדות עצמאי לקרן השתלמות, בכפוף לתקרות מסוימות, יותרו לו כהוצאה מוכרת ויזכו אף הן לפטור ממס בעת המשיכה ואולם מדובר אך ורק בסכומים ששולמו מהכנסה מעסק או ממשלח יד.

הפקדות עצמאיות לקרן השתלמות של שכיר, שלו הכנסות משכר בלבד, גם לגבי החלק מהשכר שלגביו המעביד אינו מפריש דבר, אינן מזכות את אותו שכיר בהטבת מס כלשהי בעת ההפקדה וכפי הנראה גם לא בעת המשיכה. לאור האמור  מתייתרת שאלת אופן מניין השנים ממועד ההפקדה.

ההפקדות לקופת גמל: עובד שכיר יכול להפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי, לגבי השכר שאינו מזכה אותו בזכויות סוציאליות (להלן-"השכר העודף") ולקבל ניכוי בגין כל סכום ההפקדות וזאת עד לתקרה של 5% מההכנסה המזכה. הכנסה מזכה לענין זה הינה השכר העודף ובלבד שלא יעלה על סך שנתי של  121,200 ₪ לשנת 2003.

כמו כן, כל הפקדת יתר, מעבר לסכום האמור, עשויה להעניק זיכוי נוסף ממס בשיעור של 25% מהפקדת היתר, וזאת בהתחשב בתקרת הזיכוי ובהתחשב בזיכוי שכבר קיבל העובד בגין אותו מרכיב שכר שעבורו הפריש המעביד ההפקדות לקופת הגמל.

בהקשר זה נציין כי הפקדות עצמאיות על-ידי עובד לקופת גמל, יופקדו בקופה נפרדת מהקופה בה מפקיד העובד ביחד עם מעבידו, כעמית שכיר.

במפגש שנערך לאחרונה עם נציבת מס הכנסה הודיעה הנציבה כי הוראות חוק התיאומים לא ייושמו בשנים 2003 ו- 2004, למעט ההוראות הנוגעות למיסוי ניירות ערך. כמו כן הבהירה הנציבה את עמדת נציבות מס הכנסה לפיה שטרי הון אשר יענו לתנאים המנויים בחוק התיאומים לא יחשבו כהלוואות הבאות בגדר סעיף 3(י) לפקודה. בהודעה שפורסמה על ידי הנציבות נאמר כי קיימת יוזמה להצעת חקיקה אשר תחיל את חוק התיאומים רק כאשר שיעור האינפלציה יעבור אחוז מסוים.

נציין כי לדעתנו יש לקבוע בכל אופן תחולה להוראות סעיף 3 לחוק התיאומים – ניכוי בשל פחת וכן לתקנות הפחת שהותקנו מכוחו.

קניתי בשנת 2001 מניות שהיום אינן סחירות (זאבי מחשבים,גילתק). האם ניתן לקזז הפסדי הון בגין ההפסד ממניות אלה שלא ניתנות למימוש?

ראשית נחזור ונדגיש את שכבר נכתב בתשובות קודמות  כי הפסד הון מתגבש רק בעת המימוש בפועל.

ככלל, ירידת  ערך של ני"ע אינה מהווה הפסד לצורכי מס אלא רק במועד המכירה בפועל.

כללי הקיזוז הנוגעים לני"ע הינם כדלקמן:

הפסד מני"ע סחירים- הפסד מני"ע סחירים ניתן לקיזוז אך ורק כנגד רווחים מני"ע סחירים.

הפסד מני"ע שאינם סחירים- הפסד מני"ע שאינם סחירים הינו "הפסד הון רגיל" הניתן לקיזוז כנגד כל רווח הון או שבח מקרקעין אחר.

מבלי להתייחס לני"ע הספציפיים המוזכרים בשאלה נציין כי בעקרון יש לבצע אבחנה בין ני"ע שנמחקו לגמרי ממסחר לבין ני"ע שהמסחר בהם הופסק או הושעה מכל סיבה שהיא.

הפסד שייווצר בעת מכירתם של ני"ע שנמחקו לגמרי  ממסחר דינו כהפסד מני"ע שאינם סחירים שאופן קיזוזו פורט לעיל. בכל הנוגע לני"ע שהמסחר בהם הופסק או הושעה ונוצר הפסד בעת מכירתם יחשב הפסד זה להפסד מני"ע סחירים ואופן קיזוזו יתאפשר כמפורט לעיל.

נוסיף ונציין כי, קיימת גישה נוספת לפיה הפסד מני"ע אשר נמחקו ממסחר צריך להיחשב כהפסד מני"ע סחירים ולכל הפחות יש לבצע חלוקה לינארית בהתאם ליחס תקופות האחזקה בניירות הערך לפני ואחרי מחיקתם מן המסחר בבורסה.

יש לי הוראת קבע חודשית להשקעה בקרן נאמנות. כיצד יחושב המס בסוף השנה, עפ"י השער הממוצע שבו השקעתי בקרנות או עפ"י השער בכל רכישה ורכישה?

בהתאם למצב החוקי הקיים, קיימים שלושה סוגים של קרנות נאמנות: קרן פטורה, קרן חייבת וקרן מעורבת. קצרה היריעה מלפרט את כל ההבדלים הקיימים בין סוגי הקרנות הללו אך נציין בקצרה כי סוג הקרן וסיווגה משפיעים על אופן המיסוי, הן של הקרן עצמה והן של היחיד, הן בגין התשואות והן בגין הרווח ממכירת או מפדיון היחידה.

ככלל, חשוב להדגיש כי לא מוטל כל מס על היחיד בעל היחידה אלא אם נמכרה או נפדתה היחידה בפועל בשנת המס.

תקנות מס הכנסה קובעות כי בעיקרון בעת מכירת ניירות ערך מאותו סוג בדיוק המנוהלים על ידי אותו בנק או אותו מנהל תיק (להלן-ני"ע זהים) שנרכשו במועדים שונים, יראו אותם כנמכרים על פי סדר רכישתם, מהראשון לאחרון (F.I.F.O), זולת אם הוכיח המוכר לפ"ש את יום הרכישה והמחיר המקורי של נייר ערך מסוים.

יחד עם זאת, התקנות קובעות, בהוראת שעה התקפה לשנת 2003 בלבד, כי המוכר יהא רשאי לבחור לחשב את הרווח במכירת ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים בהתאם למחיר המקורי המשוקלל, שהינו בעקרון העלות הממוצעת של ניירות הערך הזהים.

נציין כי, לבחירת החישוב בהתאם למחיר המקורי המשוקלל כאמור, יש השלכות על אופן חישוב רווח ההון בשנת 2004 ואילך, דבר אשר לא יפורט ברשימה זו.