מבזק מס מספר 302 - 21.5.2009

מיסוי ישראלי - תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י))

בימים אלו מתגבשות התקנות בהתאם להוראות סעיף 3(י) לפקודה, במסגרתן צפויים השינויים העיקריים הבאים:

יש לזכור כי עדיין מדובר בטיוטות שאינן סופיות אך הן מהוות אינדיקציה מסוימת להלך הרוח המתגבש ולפיכך מצאנו לנכון להביאן בפניכם על מנת להיערך מבעוד מועד.

קביעת שיעור הריבית – שיעור הריבית לא יהיה עוד מדד + 4% באופן שרירותי, אלא ישתנה ויהיה תנודתי יותר ומותנה בשיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד הניתן לציבור על ידי בנק ישראל. כך שלמעשה שיעור הריבית המינימאלית בהתאם להוראות סעיף 3 (י) צריך לעמוד על 75% משיעור הריבית שהתפרסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה, ע"י בנק ישראל לפי סעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג – 1993 (בנק ישראל מפרסם ריבית זו אחת לחודש. נכון להיום המדובר בריבית מינימאליות בשיעור של 4.74% לשנה (שינוי הריבית לעניין סעיף 3(י), לא יהיה אוטומטי, כפי שהיה ראוי וצפוי אלא יותנה בפרסום של השינוי ע"י שר האוצר ברשומות). הוראה זו לא תחול מקום שההלוואה שניתנה היא למעשה הלוואה back to back שנתקבלה ממוסד בנקאי. כך שבהלוואות back to back יעמוד שיעור הריבית המינימאלית על שיעור הריבית של ההלוואה הבנקאית שנלקחה.

הלוואות במט"ח – במסגרת התקנות החדשות נקבע כי ביחס להלוואות במט"ח ( 7 מטבעות עיקריים ובכללם דולר, אירו, ליש"ט ועוד) תעמוד הריבית המינימאלית על שיעור עליית/ירידת שער החליפין בתוספת 4%, ובלבד שהסכום הכולל שיווצר לא יהיה שלילי. – הוראה זו לא תחול מקום שההלוואה שניתנה היא למעשה הלוואה back to back שנתקבלה ממוסד בנקאי. כך שבהלוואות back to back יעמוד שיעור הריבית המינימאלית על שיעור הריבית של ההלוואה הבנקאית שנלקחה.

תחילה ותחולה –ביחס להלוואות שינתנו ב – 1קיימות עוד השפעות וחוסרים נוספים במסגרת תקנות אלו, בין היתר ביחס לעובדה שתקנות אלו יפורסמו בעתיד כאשר שנת המס 2008 אשר הינה שנה אשר הייתה שרויה "בערפל קרב" תחויב על פי תקנות אלו במדד + 4%, (דהיינו כ – 8% לשנת המס 2008) לעומת פרסומים קודמים שהיו מדד + 3% בחודש שלאחר שיפורסמו התקנות. (להלן:"יום התחילה").

הוראות מעבר

בגין הלוואות שניתנו לפני יום התחילה למי שפרק ב' לחוק התאומים לא חל עליו בתום 2007, הרי שיש לבצע פיצול של שיעור הריבית באופן הבא:

ריביתעד ליום התחילה תהיה מדד + 4% ואילו הריביתשמיום התחילה ועד לפירעון תהיה השיעור החדש, דהיינו 4.74% או back to back , כ דלעיל.

בגין הלוואות שניתנו לפני יום התחילה למי שפרק ב' לחוק התאומים חל עליו בתום 2007, הרי שיש לבצע פיצול של שיעור הריבית באופן הבא:

ריביתעד ליום פירעון ההלוואה או 31 בדצמבר 2010 לפי המוקדם תהיה מדד ואילו הריבית שמיום זה ועד לפירעון תהיה השיעור החדש, דהיינו 4.74% או back to back , כדלעיל.

בעניין זה יש לשקול אם כדאי לנסות "להכניס" את מקבל ההלוואה לחוק התיאומים בשנת 2007 שכן הדבר מאפשר הלוואה צמודת מדד בלבד עד ליום פירעון ההלוואה או 31 בדצמבר 2010 לפי המוקדם.

נוסף על כן הלוואות למי שאינו בחוק התיאומים אשר מועד פירעונן לפני 31.10.2010 יש לשקול חידוש תנאי ההלוואה לפני פרסום התקנות כך שמועד הפירעון יהיה עד 2010 על מנת להאריך את תקופת חיוב ריבית בשיעור המדד בלבד.

בגין הלוואות במט"ח שניתנו לפני יום התחילה למי שחוק התאומים חל עליו בתום 2007, הרי שיש לבצע פיצול של שיעור הריבית באופן הבא:

ריביתעד ליום פירעון ההלוואה או 31 בדצמבר 2010 לפי המוקדם תהיה שינוי שער החליפין של הדולר ואילו הריבית שמיום זה ואילך ועד לפירעון תהיה השיעור החדש- שיעור עליית/ירידת שער החליפין בתוספת 4%, או back to back , כדלעיל.

גם כאן כמו בהלוואות השקליות יש לשקול את תחולת חוק התאומים ב – 2007 על מקבל ההלוואה והן את הארכת מועד פירעון ההלוואה על מנת ליהנות מהצמדה לדולר בלבד. והפרסום הנוכחי שמדבר על 4.74%.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי כהן  או לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה, ממשרדנו.

מיסוי ישראלי - "הפרוצדורה אינה מיטת סדום"

חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"ט -1961 מאפשר בין היתר, פיצוי בגין נזקים עקיפים לעסקים באיזור שהוגדר "יישוב ספר". מעת לעת מותקנות תקנות המגדירות דרכים שונות להגשת תביעות הפיצויים.

 כידוע, תכליתו של החוק היא לפצות עסקים בגין נזקים כלכליים שנגרמו להם. עם זאת, לעיתים הפרוצדורה הקבועה בחוק גורמת לעיוות שלא מאפשר לניזוק למצות את המגיע לו על פי הדין.

טלו לדוגמה, עסק שלו מס' תחומי פעילות, חלקם בתוך האיזור שהוגדר "יישוב ספר" וחלקם מחוץ לאיזור, כאשר לכל פעילות קיים ניהול כספי נפרד. אין חולק כי פעילויות או סניפים שנמצאים מחוץ לאיזור שהוגדר יישוב ספר, אינם נכנסים בגדר "נזקי מלחמה" כהגדרתם בחוק.

לעומת זאת, עולה השאלה מה תהא דרך הטיפול בפעילויות נפרדות הנמצאות בתוך האיזור שהוגדר יישוב ספר. האם יש להפריד בין הסניפים השונים ולחשב הנזק לכל סניף בנפרד, או שמא יש לחשב הנזק לכל הסניפים באזור ההגבלה של אותו עסק, כאילו הינם "סניף" אחד  ולבדוק זכאות העסק לפיצוי בהתאם לחישוב הכולל.

מקרה השופך אור על סוגייה זו, עלה לאחרונה לדיון בוועדת הערר באיזור מרכז, בתיק נ.ז. 8/08, טיבולי רהיטי איכות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן-החברה ו/ או המנהל לפי העניין). החברה תבעה פיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה במלחמת לבנון השניה. החברה פעלה ב- 2 סניפים. האחד בצפת והשני בחצור הגלילית.

שני הסניפים נכללו באזור ההגבלה כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו-2006 (להלן- התקנות).

לטענת החברה נוצר לה נזק אך ורק בסניף חצור הגלילית ולפיכך ביקשה לחשב הנזק אך ורק בהתאם לנתוניו העסקיים של סניף זה. המנהל מנגד ביקש לחשב הנזק ע"פ התוצאות של שני הסניפים גם יחד.

 הוועדה פסקה כי לא מצאה מניעה, ע"פ לשון החוק, להפריד בחישוב הנזק בין הסניפים השונים באזור ההגבלה, וכי רשאי הניזוק, אם בסניף אחד ניזוק ובסניף האחר לא, לתבוע פיצוי אך ורק בגין הנזק שנגרם לו בסניף הניזוק. ובלשון הועדה:

 "….ואנו לא מצאנו בתקנות הוראה שקובעת באופן קטגורי כי לעורר הזכות להפריד בין סניפיו, אך ורק במידה שאחד מהם היה באיזור ההגבלה והשני לא."

 בנוסף, עמדו חברי הוועדה על חשיבותה של הפרוצדורה לקיומו התקין של החוק כפי שצוטט מפי כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ:

 "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן… "

 

לדעתנו, להחלטה זו חשיבות ממעלה ראשונה, מאחר והועדה הבהירה את עמדתה בצורה חד משמעית לעניין התייחסותה להחלטות המנהל הנשענות על פרוצדורה ועל טענות טכניות בלבד וקובעות כי יש לחשב הנזק בדרך המביאה לתוצאה המעוותת את המציאות הכלכלית.


לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו

מיסוי ישראלי - "הפרוצדורה אינה מיטת סדום"

חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"ט -1961 מאפשר בין היתר, פיצוי בגין נזקים עקיפים לעסקים באיזור שהוגדר "יישוב ספר". מעת לעת מותקנות תקנות המגדירות דרכים שונות להגשת תביעות הפיצויים.

 כידוע, תכליתו של החוק היא לפצות עסקים בגין נזקים כלכליים שנגרמו להם. עם זאת, לעיתים הפרוצדורה הקבועה בחוק גורמת לעיוות שלא מאפשר לניזוק למצות את המגיע לו על פי הדין.

טלו לדוגמה, עסק שלו מס' תחומי פעילות, חלקם בתוך האיזור שהוגדר "יישוב ספר" וחלקם מחוץ לאיזור, כאשר לכל פעילות קיים ניהול כספי נפרד. אין חולק כי פעילויות או סניפים שנמצאים מחוץ לאיזור שהוגדר יישוב ספר, אינם נכנסים בגדר "נזקי מלחמה" כהגדרתם בחוק.

לעומת זאת, עולה השאלה מה תהא דרך הטיפול בפעילויות נפרדות הנמצאות בתוך האיזור שהוגדר יישוב ספר. האם יש להפריד בין הסניפים השונים ולחשב הנזק לכל סניף בנפרד, או שמא יש לחשב הנזק לכל הסניפים באזור ההגבלה של אותו עסק, כאילו הינם "סניף" אחד  ולבדוק זכאות העסק לפיצוי בהתאם לחישוב הכולל.

מקרה השופך אור על סוגייה זו, עלה לאחרונה לדיון בוועדת הערר באיזור מרכז, בתיק נ.ז. 8/08, טיבולי רהיטי איכות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן-החברה ו/ או המנהל לפי העניין). החברה תבעה פיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה במלחמת לבנון השניה. החברה פעלה ב- 2 סניפים. האחד בצפת והשני בחצור הגלילית.

שני הסניפים נכללו באזור ההגבלה כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו-2006 (להלן- התקנות).

לטענת החברה נוצר לה נזק אך ורק בסניף חצור הגלילית ולפיכך ביקשה לחשב הנזק אך ורק בהתאם לנתוניו העסקיים של סניף זה. המנהל מנגד ביקש לחשב הנזק ע"פ התוצאות של שני הסניפים גם יחד.

 הוועדה פסקה כי לא מצאה מניעה, ע"פ לשון החוק, להפריד בחישוב הנזק בין הסניפים השונים באזור ההגבלה, וכי רשאי הניזוק, אם בסניף אחד ניזוק ובסניף האחר לא, לתבוע פיצוי אך ורק בגין הנזק שנגרם לו בסניף הניזוק. ובלשון הועדה:

 "….ואנו לא מצאנו בתקנות הוראה שקובעת באופן קטגורי כי לעורר הזכות להפריד בין סניפיו, אך ורק במידה שאחד מהם היה באיזור ההגבלה והשני לא."

 בנוסף, עמדו חברי הוועדה על חשיבותה של הפרוצדורה לקיומו התקין של החוק כפי שצוטט מפי כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ:

 "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן… "

 

לדעתנו, להחלטה זו חשיבות ממעלה ראשונה, מאחר והועדה הבהירה את עמדתה בצורה חד משמעית לעניין התייחסותה להחלטות המנהל הנשענות על פרוצדורה ועל טענות טכניות בלבד וקובעות כי יש לחשב הנזק בדרך המביאה לתוצאה המעוותת את המציאות הכלכלית.


לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו

מיסוי בינלאומי - סיווג "גופים שקופים" אמריקאיים – הכרעות ביהמ"ש בגרמניה

תושבי ישראל רבים עושים שימוש בחברות אמריקניות מסוג LLC לצורך השקעות או פעילות עסקית בארה"ב. למרות היות ה- LLC חברה לכל דבר ועניין עפ"י דיני החברות בארה"ב, לצורך מס היא עשויה להיות שקופה לחלוטין (disregarded), כאשר אדם אחד מחזיק במלוא הזכויות בה, ושותפות כאשר יש בה יותר מבעל זכויות אחד.

היותה של ה- LLC בת-כלאיים (hybrid entity) מקימה סוגיות מס רבות בארץ ובעולם. בישראל, עמדת רשות המסים היא כי ה- LLC מהווה גוף משפטי נפרד מבעלי הזכויות בו (חוזר מ"ה 3/02) ואולם ניתן פתרון לבעיית הזיכוי ממס זר כתוצאה מהסיווג השונה של ה- LLC בשתי המדינות, באופן שבו תאפשר ישראל זיכוי בשל המס ששולם בחו"ל, בתנאי שהמחזיק ידווח על הכנסה ה- LLC בישראל באופן שוטף (חוזר מ"ה 5/04). בנוסף, קיים ספק לגבי זכאותה של חברה מסוג LLC ליהנות מהטבות האמנה למניעת מסי כפל בין ארה"ב לישראל.

על רקע זה, ראינו לנכון לסקור בפניכם את פסיקתו הטריה של ביהמ"ש הגבוה לערעורים לעניינים פיסקאליים של גרמניה בנושא סיווג ומיסוי LLC. המדובר בהכנסותיהם של יחידים תושבי גרמניה שנובעות מהחזקותיהם בזכויות בחברה אמריקאית מסוג LLC אשר מסווגת לצורך מס בארה"ב כשותפות.

ביהמ"ש פסק כי אין לשלול על הסף את שקיפות ה- LLC לצורך מס בגרמניה, אלא יש להחיל גישה מהותית, על פי נסיבות המקרה כדי לקבוע האם יש לראות בה חברה או שותפות לצורך מס בגרמניה. בין הקריטריונים הנבחנים (נקבעו ע"י רשות המסים הגרמנית ב- 2004): האם הגוף המנהל נבדל מבעלי הזכויות ומהות הערבות המוגבלת של בעלי הזכויות.

ביהמ"ש נדרש גם לשאלת זכאותה של ה- LLC להטבות אמנה. נקבע, כי ה- LLC אינה זכאית להטבות האמנה, בשל העובדה שאינה משלמת מס בארה"ב על הכנסותיה (שהרי הן מיוחסות לבעלי הזכויות) ולכן אינה בגדר "תושב מדינה מתקשרת" כהגדרת האמנה ארה"ב – גרמניה. נוסח זהה קיים באמנה בין ישראל לארה"ב. בהקשר זה יצוין כי קביעה זו נאמרה באמרת אגב והיא אינה עולה בקנה אחד עם עמדתה המסויגת והליברלית יותר של רשות המס הגרמנית.

במקרה אחר, דן בימ"ש הפיסקאלי הפדראלי בגרמניה בזכאות חברה אמריקאית מסוג S-corp וגופים שקופים אחרים, להטבות האמנה. בימ"ש מצא כי "שקיפות לצורכי מס" של S-corp בארה"ב אינה מונעת סיווג הגוף השקוף כ"תושב" ומכאן, את זכאותו ליהנות מהטבות אמנת המס בין ארה"ב לגרמניה שכן, התושבות – ועמה הזכאות להטבות אמנה נקבעים על פי דיני גרמניה, המדינה המקנה את ההטבות. בימ"ש הפדראלי אף תמך מסקנתו, בנוסח הסעיף באמנה ובדברי ההסבר לה, ואף הפנה להוראות אמנת וינה -Vienna Convention on the Law of Treaties , לפיה אין לפרש אמנה באופן שיביא לחריגה של ממש ממטרותיה או לתוצאה שהיא באופן מובהק לא הגיונית.

לדעתנו, יש לאמץ עמדה ליבראלית בנושא גם בישראל, וזאת, בין השאר, בשל תכלית האמנה, הפסיקה הזרה שנסקרה לעיל (אף שאינה מחייבת בישראל) וההתייחסות לגופים "שקופים" באמנות החדשות שישראל צד להן (כדוגמת דנמרק ובריטניה – מבזק מספר 301 מיום 14.05.09).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח  גדי אלימי, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - סיווג "גופים שקופים" אמריקאיים – הכרעות ביהמ"ש בגרמניה

תושבי ישראל רבים עושים שימוש בחברות אמריקניות מסוג LLC לצורך השקעות או פעילות עסקית בארה"ב. למרות היות ה- LLC חברה לכל דבר ועניין עפ"י דיני החברות בארה"ב, לצורך מס היא עשויה להיות שקופה לחלוטין (disregarded), כאשר אדם אחד מחזיק במלוא הזכויות בה, ושותפות כאשר יש בה יותר מבעל זכויות אחד.

היותה של ה- LLC בת-כלאיים (hybrid entity) מקימה סוגיות מס רבות בארץ ובעולם. בישראל, עמדת רשות המסים היא כי ה- LLC מהווה גוף משפטי נפרד מבעלי הזכויות בו (חוזר מ"ה 3/02) ואולם ניתן פתרון לבעיית הזיכוי ממס זר כתוצאה מהסיווג השונה של ה- LLC בשתי המדינות, באופן שבו תאפשר ישראל זיכוי בשל המס ששולם בחו"ל, בתנאי שהמחזיק ידווח על הכנסה ה- LLC בישראל באופן שוטף (חוזר מ"ה 5/04). בנוסף, קיים ספק לגבי זכאותה של חברה מסוג LLC ליהנות מהטבות האמנה למניעת מסי כפל בין ארה"ב לישראל.

על רקע זה, ראינו לנכון לסקור בפניכם את פסיקתו הטריה של ביהמ"ש הגבוה לערעורים לעניינים פיסקאליים של גרמניה בנושא סיווג ומיסוי LLC. המדובר בהכנסותיהם של יחידים תושבי גרמניה שנובעות מהחזקותיהם בזכויות בחברה אמריקאית מסוג LLC אשר מסווגת לצורך מס בארה"ב כשותפות.

ביהמ"ש פסק כי אין לשלול על הסף את שקיפות ה- LLC לצורך מס בגרמניה, אלא יש להחיל גישה מהותית, על פי נסיבות המקרה כדי לקבוע האם יש לראות בה חברה או שותפות לצורך מס בגרמניה. בין הקריטריונים הנבחנים (נקבעו ע"י רשות המסים הגרמנית ב- 2004): האם הגוף המנהל נבדל מבעלי הזכויות ומהות הערבות המוגבלת של בעלי הזכויות.

ביהמ"ש נדרש גם לשאלת זכאותה של ה- LLC להטבות אמנה. נקבע, כי ה- LLC אינה זכאית להטבות האמנה, בשל העובדה שאינה משלמת מס בארה"ב על הכנסותיה (שהרי הן מיוחסות לבעלי הזכויות) ולכן אינה בגדר "תושב מדינה מתקשרת" כהגדרת האמנה ארה"ב – גרמניה. נוסח זהה קיים באמנה בין ישראל לארה"ב. בהקשר זה יצוין כי קביעה זו נאמרה באמרת אגב והיא אינה עולה בקנה אחד עם עמדתה המסויגת והליברלית יותר של רשות המס הגרמנית.

במקרה אחר, דן בימ"ש הפיסקאלי הפדראלי בגרמניה בזכאות חברה אמריקאית מסוג S-corp וגופים שקופים אחרים, להטבות האמנה. בימ"ש מצא כי "שקיפות לצורכי מס" של S-corp בארה"ב אינה מונעת סיווג הגוף השקוף כ"תושב" ומכאן, את זכאותו ליהנות מהטבות אמנת המס בין ארה"ב לגרמניה שכן, התושבות – ועמה הזכאות להטבות אמנה נקבעים על פי דיני גרמניה, המדינה המקנה את ההטבות. בימ"ש הפדראלי אף תמך מסקנתו, בנוסח הסעיף באמנה ובדברי ההסבר לה, ואף הפנה להוראות אמנת וינה -Vienna Convention on the Law of Treaties , לפיה אין לפרש אמנה באופן שיביא לחריגה של ממש ממטרותיה או לתוצאה שהיא באופן מובהק לא הגיונית.

לדעתנו, יש לאמץ עמדה ליבראלית בנושא גם בישראל, וזאת, בין השאר, בשל תכלית האמנה, הפסיקה הזרה שנסקרה לעיל (אף שאינה מחייבת בישראל) וההתייחסות לגופים "שקופים" באמנות החדשות שישראל צד להן (כדוגמת דנמרק ובריטניה – מבזק מספר 301 מיום 14.05.09).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח  גדי אלימי, ממשרדנו.

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה