מבזק מס מספר 296 - 26.3.2009

כזכור , תקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן:"התקנה") קובעת כי השכרת דירה, אשר ההכנסה הנובעת ממנה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) או (2) לחוק מע"מ (השכרה למגורים), בידי הקבלן אשר בנה את אותה הדירה, תיחשב כשימוש לצורך עצמי במועד ההשכרה, ולפיכך תחויב במס ערך מוסף באותו מועד, כאלו  נמכרה.

כהוראת שעה ולאור מצב המשק בכלל ושוק הדירות בפרט, נקבעה בעבר הוראה לפיה השכרת דירה למגורים ע"י הקבלן לתקופה שלא תעלה על 24 חודש, לא תביא לחבות במע"מ כשימוש לצורך עצמי.

ההוראה הוארכה מספר פעמים בעבר ותחולתה פגה ביום –  31.12.2005.

בשל המצב הכלכלי שהתדפק שוב על דלתותינו בעת האחרונה ואשר השלכותיו הורגשו בענף הבנייה – הן בהיעדר קונים לדירות קיימות והן בעצירת פרויקטים ואי התחלת פרויקטים בשל מחנק אשראי וחוסר יכולת לקבל מימון מהבנק – הוחלט על ידי ועדת הכספים ביום 23.03.09 ל"החזיר תקנה ליושנה" ולהחילה רטרואקטיבית מ- 31.12.2005. אמנם טרם נתקבלו בידינו התקנות בפועל, ואולם למיטב ידיעתנו כך הוא הדבר.

כפועל יוצא מהחלת התקנה, יוכל הקבלן להנות מהטבה מימונית שמשמעותה, אפשרות השכרתה של הדירה (אמנם לתקופה קצובה), מבלי שידרש להשליש לידי הרשויות מע"מ עסקאות כאילו מכר את הדירה , אף שהדירה טרם נמכרה כלל.

יצוין כי במסגרת התיקון נקבע כי אין המדובר בהוראת שעה, אלה חקיקה של קבע.

מהלך זה של חקיקה מיטיבה רטרואקטיביתהינו ברגיל מהלך אשר יש לברך עליו, אך טוב הייתה עושה הרשות אילו לא הייתה נדרשת אליו מלכתחילה, ומאריכה את תוקפה של התקנה מבעוד מועד,שכן ישנם מן הקבלנים, אשר על מנת שלא לעבור על הוראות החוק, נמנעו מלהשכיר דירות שבנו ולא הצליחו למוכרן. הללו הפסידו הכנסות בעליל.

לעומת אלו, ישנו כמובן הסוג האחר של קבלנים,  אשר "צפצפו" על שינוי החקיקה לרעה , (בתום שנת 2005) והמשיכו להשכיר דירות שבנו, מבלי לדווח על "שימוש לצורך עצמי", וכך שוב כהרגלנו בקודש, "יצא חוטא נשכר".

יובהר כי מקום בו אכן היו "צדיקים" אשר דיווחו על השימוש לצורך עצמי או מקומות בהם הוצאו שומות עסקאות בפועל ע"י מפקחי מע"מ, בגין שימוש לצורך עצמי כאמור , הרי שיש מקום לדעתנו להגשת דוחות מתקנים או בקשה לתיקוני השומה לפי העניין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן ישי חיבה או לרו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.

כזכור , תקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן:"התקנה") קובעת כי השכרת דירה, אשר ההכנסה הנובעת ממנה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) או (2) לחוק מע"מ (השכרה למגורים), בידי הקבלן אשר בנה את אותה הדירה, תיחשב כשימוש לצורך עצמי במועד ההשכרה, ולפיכך תחויב במס ערך מוסף באותו מועד, כאלו  נמכרה.

כהוראת שעה ולאור מצב המשק בכלל ושוק הדירות בפרט, נקבעה בעבר הוראה לפיה השכרת דירה למגורים ע"י הקבלן לתקופה שלא תעלה על 24 חודש, לא תביא לחבות במע"מ כשימוש לצורך עצמי.

ההוראה הוארכה מספר פעמים בעבר ותחולתה פגה ביום –  31.12.2005.

בשל המצב הכלכלי שהתדפק שוב על דלתותינו בעת האחרונה ואשר השלכותיו הורגשו בענף הבנייה – הן בהיעדר קונים לדירות קיימות והן בעצירת פרויקטים ואי התחלת פרויקטים בשל מחנק אשראי וחוסר יכולת לקבל מימון מהבנק – הוחלט על ידי ועדת הכספים ביום 23.03.09 ל"החזיר תקנה ליושנה" ולהחילה רטרואקטיבית מ- 31.12.2005. אמנם טרם נתקבלו בידינו התקנות בפועל, ואולם למיטב ידיעתנו כך הוא הדבר.

כפועל יוצא מהחלת התקנה, יוכל הקבלן להנות מהטבה מימונית שמשמעותה, אפשרות השכרתה של הדירה (אמנם לתקופה קצובה), מבלי שידרש להשליש לידי הרשויות מע"מ עסקאות כאילו מכר את הדירה , אף שהדירה טרם נמכרה כלל.

יצוין כי במסגרת התיקון נקבע כי אין המדובר בהוראת שעה, אלה חקיקה של קבע.

מהלך זה של חקיקה מיטיבה רטרואקטיביתהינו ברגיל מהלך אשר יש לברך עליו, אך טוב הייתה עושה הרשות אילו לא הייתה נדרשת אליו מלכתחילה, ומאריכה את תוקפה של התקנה מבעוד מועד,שכן ישנם מן הקבלנים, אשר על מנת שלא לעבור על הוראות החוק, נמנעו מלהשכיר דירות שבנו ולא הצליחו למוכרן. הללו הפסידו הכנסות בעליל.

לעומת אלו, ישנו כמובן הסוג האחר של קבלנים,  אשר "צפצפו" על שינוי החקיקה לרעה , (בתום שנת 2005) והמשיכו להשכיר דירות שבנו, מבלי לדווח על "שימוש לצורך עצמי", וכך שוב כהרגלנו בקודש, "יצא חוטא נשכר".

יובהר כי מקום בו אכן היו "צדיקים" אשר דיווחו על השימוש לצורך עצמי או מקומות בהם הוצאו שומות עסקאות בפועל ע"י מפקחי מע"מ, בגין שימוש לצורך עצמי כאמור , הרי שיש מקום לדעתנו להגשת דוחות מתקנים או בקשה לתיקוני השומה לפי העניין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן ישי חיבה או לרו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.

כידוע, סעיף 5(5) לפקודה קובע כי הכנסה ממשלח יד שמבצע תושב ישראל באמצעות "חברת משלח יד זרה" ('חמי"ז') תהיה חייבת במס בישראל. לפי סעיף זה, הכנסה שהפיקה "חברת משלח יד זרה" הנובעת מפעילות ב"משלח יד מיוחד" (כל עיסוק או מקצוע המנויים בתקנות), יראוה כהכנסה המופקת בישראל בידי החברה הזרה, החייבת במס חברות בישראל (מבלי להידרש לשאלת מקום ביצוע הפעילות העסקית או השירות). הסעיף נועד למנוע אפשרות להתחמק ממס באמצעות פעילות במסגרת חברה זרה, ומשווה לכאורה את תוצאת המס לזו שהייתה מתקבלת אילו פעל הנישום במסגרת חברה ישראלית, הן לעניין שיעור המס והן לעניין הדיבידנדהישראלים (בשל כללי החנ"ז עפ"י סע' 75ב לפקודה). זאת, כל עוד מרבית הכנסותיה ורווחיה בשנת המס נובעים ממשלח היד המיוחד וממקורות אחרים שאינם פסיביים. כאשר ההשקעה הניבה תשואות פסיביות מהותיות או כאשר הפסיקה\האטה החברה את עיסוקה במשלח היד המיוחד, כך שמרבית הכנסותיה ורווחיה בשנת מס פלונית הם פסיביים, אמנם יראו בהכנסות הפסיביות דיבידנד רעיוני בידי בעלי השליטה תושבי ישראל, אך הן ההכנסות הפסיביות והן ההכנסות ממשלח יד לא יתחייבו במס המחולק על ידה: לעניין הכנסה שהפיקה החמי"ז הנובעת מפעילות ב"משלח יד מיוחד" ודיבידנד המחולק ממנה לבעלי מניותיה תושבי ישראל, יראו את החמי"ז כאילו השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.
ובכל זאת, במקרים רבים כדאי לנישום לפעול במסגרת חברה זרה אשר השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מחוץ לישראל, הגם שזו עונה על הגדרת חמי"ז. כך, למשל, תוכל החברה להשקיע את העודפים שצברה באפיקי השקעה שונים ומגוונים מחוץ לישראל – בשונה מחברה ישראלית שהיתה פועלת כאמור, הכנסותיה הפסיביות של החמי"ז לא יתחייבו במס בישראל, ואף לא כדיבידנד רעיוני בידי בעלי השליטה    חברות בישראל.

בשולי הדברים נציין כי קיימים מקרים נוספים בהם פעילות משלח יד במסגרת חברה זרה לא תתחייב במס בישראל: כך למשל, כאשר החמי"ז היא תושבת מדינה עימה חתומה ישראל על אמנה למניעת מסי כפל, וכן כאשר הכנסתה החייבת ממשלח יד נשחקת בשל כללי החשבונאות המקובלים בישראל או דיני המס במדינת מושבה, לפי העניין.

נכתב על ידי עו"ד ורו"ח גדי אלימי ועו"ד עופר רחמני ממשרדנו.

למשבר הכלכלי חובק העולם – לו אנו עדים בתקופה האחרונה, השלכות רבות הנוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו.  (ראו גם מבזק מס 294 בו הועלתה סוגיית קיצוצי השכר והשלכותיה השליליות על שיעור "גמלה מחליפת שכר" לרבות דמי אבטלה).

משרדי הממשלה אשר פרסמו תוכניות מקלות שמטרתן- מתן מרווח נשימה לגופים גדולים במשק יצרו תחושה כי טובתו של ה"אזרח הקטן" נדחקה לפינה ואינה עומדת בראש מעייניה של המדינה.

ואולם, השבוע התבשרנו כי המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד האוצר הוציא הוראות מקלות בדבר קבלת "דמי אבטלה" נוכח התקופה ומשבריה.

ההוראות המקלות בתמצית:

הרחבת תנאי זכאות לדמי אבטלה

כידוע, זכאות לדמי אבטלה מוקנית לעובד אשר השלים תקופת אכשרה הקבועה בחוק של 12 חודשי עבודה או 300 ימי עבודה בתוך 18 חודשים.

ההוראה המקלה מאפשרת זכאות לעובד שפוטר מעבודתו ושמלאו לו 25 שנה ואשר השלים רק 9 חודשים בתוך 18 חודשים בלבד.

ואולם, מי שיימצא זכאי לפי תקופת האכשרה המקוצרת – יקבל תשלום בעבור מחצית ממספר דמי אבטלה להם הוא זכאי על פי חוק.

יודגש כי, תנאי הזכאות המיוחדים על פי ההסכם יכנסו לתוקף במועד בו שיעור האבטלה במשק יעמוד על 7.5% ( ע"פ צפי הלמ"ס שיעור האבטלה יגיע לאחוז זה ברבעון השני של שנת 09).

דמי אבטלה בתקופת חופשה ללא תשלום ("חל"ת")

מעסיקים לא מעטים שנקלעו למשבר ואינם יכולים לספק תעסוקה לעובדיהם החלו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום במטרה למנוע פיטורים ולשמור על עובדיהם עד לימים טובים יותר.

עקב הגידול במובטלים אלו, ברצוננו להביא לידיעתכם את הכללים וההוראות בדבר תנאי זכאות לדמי אבטלה של עובדים שהוצאו לחל"ת שלא מרצונם.

מאחר ויחסי העבודה בין העובד למעסיק לא מתנתקים במועד היציאה לחל"ת יכול העובד להיות זכאי לדמי אבטלה אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן:

1. העובד צבר את תקופת האכשרה הקבועה בחוק.
2. העובד נרשם בלשכת שירות התעסוקה כדורש עבודה ולא הוצעה לו עבודה חלופית.
3. על העובד לנצל את יתרת החופשה העומדת לזכותו טרם יציאתו לחל"ת. (אם קיימת יתרת חופשה יידחה מועד תשלום דמי אבטלה עד לתום התקופה שבעדה מגיעים לעובד דמי חופשה אף אם לא שולמו בפועל).
4. משך תקופת החל"ת, לאחר ניצול ימי החופשה או לאחר דחיית תאריך תחילת החל"ת, לא יפחת מ-30 יום.
5. בתקופת החל"ת לא ניתן לזמן את העובד לעבודה כלשהי במקום העבודה ממנו הוצא לחל"ת.
6. חזרה לעבודה בתקופת החל"ת אפילו לימים ספורים שוללת את הזכאות לדמי אבטלה לכל החודש.

נכתב על ידי מר חיים חיטמן ועו"ד אשר דדון ממשרדנו.

למשבר הכלכלי חובק העולם – לו אנו עדים בתקופה האחרונה, השלכות רבות הנוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו.  (ראו גם מבזק מס 294 בו הועלתה סוגיית קיצוצי השכר והשלכותיה השליליות על שיעור "גמלה מחליפת שכר" לרבות דמי אבטלה).

משרדי הממשלה אשר פרסמו תוכניות מקלות שמטרתן- מתן מרווח נשימה לגופים גדולים במשק יצרו תחושה כי טובתו של ה"אזרח הקטן" נדחקה לפינה ואינה עומדת בראש מעייניה של המדינה.

ואולם, השבוע התבשרנו כי המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד האוצר הוציא הוראות מקלות בדבר קבלת "דמי אבטלה" נוכח התקופה ומשבריה.

ההוראות המקלות בתמצית:

הרחבת תנאי זכאות לדמי אבטלה

כידוע, זכאות לדמי אבטלה מוקנית לעובד אשר השלים תקופת אכשרה הקבועה בחוק של 12 חודשי עבודה או 300 ימי עבודה בתוך 18 חודשים.

ההוראה המקלה מאפשרת זכאות לעובד שפוטר מעבודתו ושמלאו לו 25 שנה ואשר השלים רק 9 חודשים בתוך 18 חודשים בלבד.

ואולם, מי שיימצא זכאי לפי תקופת האכשרה המקוצרת – יקבל תשלום בעבור מחצית ממספר דמי אבטלה להם הוא זכאי על פי חוק.

יודגש כי, תנאי הזכאות המיוחדים על פי ההסכם יכנסו לתוקף במועד בו שיעור האבטלה במשק יעמוד על 7.5% ( ע"פ צפי הלמ"ס שיעור האבטלה יגיע לאחוז זה ברבעון השני של שנת 09).

דמי אבטלה בתקופת חופשה ללא תשלום ("חל"ת")

מעסיקים לא מעטים שנקלעו למשבר ואינם יכולים לספק תעסוקה לעובדיהם החלו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום במטרה למנוע פיטורים ולשמור על עובדיהם עד לימים טובים יותר.

עקב הגידול במובטלים אלו, ברצוננו להביא לידיעתכם את הכללים וההוראות בדבר תנאי זכאות לדמי אבטלה של עובדים שהוצאו לחל"ת שלא מרצונם.

מאחר ויחסי העבודה בין העובד למעסיק לא מתנתקים במועד היציאה לחל"ת יכול העובד להיות זכאי לדמי אבטלה אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן:

1. העובד צבר את תקופת האכשרה הקבועה בחוק.
2. העובד נרשם בלשכת שירות התעסוקה כדורש עבודה ולא הוצעה לו עבודה חלופית.
3. על העובד לנצל את יתרת החופשה העומדת לזכותו טרם יציאתו לחל"ת. (אם קיימת יתרת חופשה יידחה מועד תשלום דמי אבטלה עד לתום התקופה שבעדה מגיעים לעובד דמי חופשה אף אם לא שולמו בפועל).
4. משך תקופת החל"ת, לאחר ניצול ימי החופשה או לאחר דחיית תאריך תחילת החל"ת, לא יפחת מ-30 יום.
5. בתקופת החל"ת לא ניתן לזמן את העובד לעבודה כלשהי במקום העבודה ממנו הוצא לחל"ת.
6. חזרה לעבודה בתקופת החל"ת אפילו לימים ספורים שוללת את הזכאות לדמי אבטלה לכל החודש.

נכתב על ידי מר חיים חיטמן ועו"ד אשר דדון ממשרדנו.