כידוע, סעיף 5(5) לפקודה קובע כי הכנסה ממשלח יד שמבצע תושב ישראל באמצעות "חברת משלח יד זרה" ('חמי"ז') תהיה חייבת במס בישראל. לפי סעיף זה, הכנסה שהפיקה "חברת משלח יד זרה" הנובעת מפעילות ב"משלח יד מיוחד" (כל עיסוק או מקצוע המנויים בתקנות), יראוה כהכנסה המופקת בישראל בידי החברה הזרה, החייבת במס חברות בישראל (מבלי להידרש לשאלת מקום ביצוע הפעילות העסקית או השירות). הסעיף נועד למנוע אפשרות להתחמק ממס באמצעות פעילות במסגרת חברה זרה, ומשווה לכאורה את תוצאת המס לזו שהייתה מתקבלת אילו פעל הנישום במסגרת חברה ישראלית, הן לעניין שיעור המס והן לעניין הדיבידנדהישראלים (בשל כללי החנ"ז עפ"י סע' 75ב לפקודה). זאת, כל עוד מרבית הכנסותיה ורווחיה בשנת המס נובעים ממשלח היד המיוחד וממקורות אחרים שאינם פסיביים. כאשר ההשקעה הניבה תשואות פסיביות מהותיות או כאשר הפסיקה\האטה החברה את עיסוקה במשלח היד המיוחד, כך שמרבית הכנסותיה ורווחיה בשנת מס פלונית הם פסיביים, אמנם יראו בהכנסות הפסיביות דיבידנד רעיוני בידי בעלי השליטה תושבי ישראל, אך הן ההכנסות הפסיביות והן ההכנסות ממשלח יד לא יתחייבו במס המחולק על ידה: לעניין הכנסה שהפיקה החמי"ז הנובעת מפעילות ב"משלח יד מיוחד" ודיבידנד המחולק ממנה לבעלי מניותיה תושבי ישראל, יראו את החמי"ז כאילו השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.
ובכל זאת, במקרים רבים כדאי לנישום לפעול במסגרת חברה זרה אשר השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מחוץ לישראל, הגם שזו עונה על הגדרת חמי"ז. כך, למשל, תוכל החברה להשקיע את העודפים שצברה באפיקי השקעה שונים ומגוונים מחוץ לישראל – בשונה מחברה ישראלית שהיתה פועלת כאמור, הכנסותיה הפסיביות של החמי"ז לא יתחייבו במס בישראל, ואף לא כדיבידנד רעיוני בידי בעלי השליטה    חברות בישראל.

בשולי הדברים נציין כי קיימים מקרים נוספים בהם פעילות משלח יד במסגרת חברה זרה לא תתחייב במס בישראל: כך למשל, כאשר החמי"ז היא תושבת מדינה עימה חתומה ישראל על אמנה למניעת מסי כפל, וכן כאשר הכנסתה החייבת ממשלח יד נשחקת בשל כללי החשבונאות המקובלים בישראל או דיני המס במדינת מושבה, לפי העניין.

נכתב על ידי עו"ד ורו"ח גדי אלימי ועו"ד עופר רחמני ממשרדנו.