מבזק מס מספר 292 - 26.2.2009

בקובץ החלטות המיסוי לשנת 2007, שפרסמה רשות המיסים זה לא מכבר נכללה גם החלטת המיסוי שפרטיה הכלליים יתוארו להלן:

חברה ציבורית, הנפיקה לציבור אג"ח להמרה. האג"ח היו צמודות מדד ונושאות ריבית.

משיקולים שונים בקשה החברה לשנות את תנאי האג"ח, כך שיהפכו להיות לא צמודות, ושיעור הריביתעליהן, יגדל.

ככל הנראה היתה עליית ערך שווי השוק של האג"ח בבורסה בתקופה שמיום הנפקתם לבין יום השינוי.

רשות המיסים אישרה המהלך, תוך קביעות המיסוי הבאות:

• החברה תחוב במס בשיעור של 5% מגולם (קרי 5.26%), שהוא הפרש שיעור המס החל במכירת אג"ח צמודה (20%) לבין אג"ח שאינה צמודה (15%), על המרווח שבין שווי האג"ח בבורסה ביום השינוי לבין מחיר מינמלי מסוים שנקבע (ואינו ברור, וכנראה השווי הנמוך ביותר של האג"ח בבורסה מיום הנפקתם ועד יום השינוי) , כשהוא מתואם.
• לא יחול מס כאמור בגין מחזיקי אג"ח פטורי מס לפי סעיף 9(2), כגון קופות גמל וכד'.
• יחול ניכוי מס במקור מיידי על ידי החברה, ממחזיקי האג"ח, על הריביתשנצברה ליום השינוי – כשמשטר המס הינו כשל אג"ח צמודה.
• מיום זה ואילך יחשבו האג"ח, כאג"ח לא צמודות, הן לעניין הריביתוהן לעניין רווח ההון.
• לא בוצעה "מכירה רעיונית" ע"י המחזיקים, כך שיום הרכישה והמחיר המקורי, נותרו ללא שינוי.

מספר נקודות לחשיבה בעניין זה, ואף שמדובר במקרה ספציפי שנדון הרי עקרונותיו, יכולים להיות מיושמים בעתיד במקרים דומים או אף בעלי עקרונות דומים :

• לכאורה חבה חברה כאמור המשנה תנאי האג"ח, במס בשיעור 5.26% על רווחים שלא בהכרח קיימים. טלו למשל מחזיק אג"ח שרכש אותה רק יום קודם ליום השינוי ובאותו שווי. כנ"ל,  חל מס גם בגין מחזיקי אג"ח בעלי הפסדים שונים, שלא היו משלמים מס כלל, לו מכרו את האג"ח בעצמם באותו מועד.
• על פניו חלה עליה מיידית בשווי האג"ח בבורסה נכון ליום השינוי (וממילא חבות המס של החברה גדלה ), שכן האג"ח עבר שינוי ממשטר מס של 20%, למשטר מס של 15%.

                מובן כי הנהנים בכך הם המחזיקים, שיקבלו יותר תמורה, לו ימכרו מיד, וישלמו מס בשיעור נמוך יותר על כל עליית הערך.

• בוצע ניכוי במקור מיידי ליום השינוי בגין הריביתהצבורה, קרי חל "תקבול ריביתבידי המחזיקים, שלא ביום הקופון המקובל, תוך אפשרות מעבר שנת מס על השלכותיו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן ישי חיבה, ממשרדנו.

השבוע פרסמה רשות המיסים, קובץ שאלות ותשובות המבהירות יישומן של תקנות והוראות החוק בנוגע לקבלת פיצויים על נזקים עקיפים לעסקים ב"אזור הקובע", בגין מבצע עופרת יצוקה. מצאנו לנכון להוסיף מס' דגשים לעניין שאלות העלולות להתעורר בעניין חישוב הנזק.

ניזוקים באזור שדרות ועוטף עזה (ואיזור תעשייה הדרומי של אשקלון הנכללים בהוראת השעה) ניזוקים אלה יכולים להגיש תביעות לנזקים בגין כל שנת 2009. ניזוקים באזור עוטף עזה – לגביהם לא קיימת מגבלת תקופה או תקרה כלשהי, היות והם נמצאים באזור ספר כהגדרתו בחוק הראשי וכל נזק מלחמה כהגדרתו בחוק מקים את הזכות לפיצוי ללא כל מגבלה כאמור.השכר כפי שנקבעה בתקנה, כפול המקדם לניזוק הרלוונטי.

ערעור על החלטת המנהל – החלטת המנהל אינה סופית וניתן לערער עליה תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. הערר נדון בוועדות מיוחדות שהוקמו לשם כך (הרכב שיפוטי המקביל לבית משפט שלום).

הערה: יש חשיבות רבה לדרך הכנת והצגת הערר אם נדרש כזה.

ניכוי במקור – המנהל רשאי לנכות במקור 20% מגובה הפיצוי, לכן מומלץ להעביר עם טפסי התביעה נזק עקיף– מעבר להיותו הפסד או מניעת רווח, יכול ויכלול גם הוצאות מסוימות שהוציא הניזוק להקטנת הנזק.

מסלול מחזורים – סוגי ניזוקים מסוימים שמועטו ממסלול המחזורים הרגיל, יכול שידרשו על ידי המנהל בהגשת מסמכים שונים לצורך הוכחת הנזק הכלכלי (בפועל, סוג של מסלול אדום).

תקרות לפיצוי – התקרות לפיצוי בגין מסלולי המחזורים הם 2.5 מליון ₪ לתקופת הפיצוי, ובמסלול ההוצאות 2.5 מליון ₪, או מחזורו בפועל של הניזוק מוכפל במקדם ההאטה.

לעניין מסלול שכר עבודה יש להדגיש כי לא קיימת תקרת 2.5 מליון ₪, אלא התקרה הקובעת היא תקרת                      גם את האישור לעניין גובה הניכוי במקור, ולא להסתמך על המצוי במערכי רשות המיסים.

חובות במערכים אחרים – ע"פ הוראת השעה ניתן להפחית עד 25% מגובה הפיצוי ולהעבירו לכיסוי חובות במערכים אחרים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו.

בקובץ החלטות המיסוי לשנת 2007, שפרסמה רשות המיסים זה לא מכבר נכללה גם החלטת המיסוי שפרטיה הכלליים יתוארו להלן:

חברה ציבורית, הנפיקה לציבור אג"ח להמרה. האג"ח היו צמודות מדד ונושאות ריבית.

משיקולים שונים בקשה החברה לשנות את תנאי האג"ח, כך שיהפכו להיות לא צמודות, ושיעור הריביתעליהן, יגדל.

ככל הנראה היתה עליית ערך שווי השוק של האג"ח בבורסה בתקופה שמיום הנפקתם לבין יום השינוי.

רשות המיסים אישרה המהלך, תוך קביעות המיסוי הבאות:

• החברה תחוב במס בשיעור של 5% מגולם (קרי 5.26%), שהוא הפרש שיעור המס החל במכירת אג"ח צמודה (20%) לבין אג"ח שאינה צמודה (15%), על המרווח שבין שווי האג"ח בבורסה ביום השינוי לבין מחיר מינמלי מסוים שנקבע (ואינו ברור, וכנראה השווי הנמוך ביותר של האג"ח בבורסה מיום הנפקתם ועד יום השינוי) , כשהוא מתואם.
• לא יחול מס כאמור בגין מחזיקי אג"ח פטורי מס לפי סעיף 9(2), כגון קופות גמל וכד'.
• יחול ניכוי מס במקור מיידי על ידי החברה, ממחזיקי האג"ח, על הריביתשנצברה ליום השינוי – כשמשטר המס הינו כשל אג"ח צמודה.
• מיום זה ואילך יחשבו האג"ח, כאג"ח לא צמודות, הן לעניין הריביתוהן לעניין רווח ההון.
• לא בוצעה "מכירה רעיונית" ע"י המחזיקים, כך שיום הרכישה והמחיר המקורי, נותרו ללא שינוי.

מספר נקודות לחשיבה בעניין זה, ואף שמדובר במקרה ספציפי שנדון הרי עקרונותיו, יכולים להיות מיושמים בעתיד במקרים דומים או אף בעלי עקרונות דומים :

• לכאורה חבה חברה כאמור המשנה תנאי האג"ח, במס בשיעור 5.26% על רווחים שלא בהכרח קיימים. טלו למשל מחזיק אג"ח שרכש אותה רק יום קודם ליום השינוי ובאותו שווי. כנ"ל,  חל מס גם בגין מחזיקי אג"ח בעלי הפסדים שונים, שלא היו משלמים מס כלל, לו מכרו את האג"ח בעצמם באותו מועד.
• על פניו חלה עליה מיידית בשווי האג"ח בבורסה נכון ליום השינוי (וממילא חבות המס של החברה גדלה ), שכן האג"ח עבר שינוי ממשטר מס של 20%, למשטר מס של 15%.

                מובן כי הנהנים בכך הם המחזיקים, שיקבלו יותר תמורה, לו ימכרו מיד, וישלמו מס בשיעור נמוך יותר על כל עליית הערך.

• בוצע ניכוי במקור מיידי ליום השינוי בגין הריביתהצבורה, קרי חל "תקבול ריביתבידי המחזיקים, שלא ביום הקופון המקובל, תוך אפשרות מעבר שנת מס על השלכותיו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן ישי חיבה, ממשרדנו.

בקובץ החלטות המיסוי שפורסם באחרונה (מתייחס להחלטות מיסוי משנת 2007!!!) נכללת החלטה (מס' 28/07), העוסקת ביישום הוראות סעיף 75ב לפקודה (חנ"ז), מקום בו חבר בני האדם הנבחן מוחזק, במישרין או בעקיפין, על ידי "חברה עסקית" כמשמעותה בסעיף 75ב(א)(7) לפקודה (מרביתהכנסותיו ורווחיו, "סולו", אינם פסיביים). לעניין זה קובע הסעיף, כי במידה שמרביתהכנסותיה או רווחיה הכוללים של החברה העסקית מקורם בהכנסה פסיבית, יתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" ביחס לחברות המוחזקות על ידה, ולהיפך (מובן, שגם במצב בו מתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" נדרש שיתקיימו גם יתר התנאים על מנת לסווג כל אחת מהחברות המוחזקות כחנ"ז).

"הכנסות ורווחים כוללים" של חברה עסקית מוגדרים כ"הכנסותיה ורווחיה וכן חלקה היחסי, במישרין או בעקיפין, בהכנסות וברווחים של כל חבר בני אדם בשרשרת החברות שבו היא מחזיקה, במישרין או בעקיפין"; (לעניין זה, נוקטים בייחוס לפי הכפלת שיעור ההחזקה בזכויות לרווחים). משמע, לעניין זה יש לבחון את הכנסותיה בהתאם לדוחות המאוחדים עם החברות המוחזקות על ידה.

החלטת המיסוי שפורסמה מבטאת פרשנות מקילה של רשות המסים, ולפיה בבחינת הכנסותיה ורווחים הכוללים של חברה עסקית לא יובאו בחשבון הכנסות מדיבידנד שמקורן בחברות המוחזקות על ידה (במישרין או בעקיפין) בשיעור של 50%. בכך הוקל המבחן לגבי תחולת הוראות החנ"ז על החברות המוחזקות ע"י החברה העסקית, בכך שככל שמרבית הכנסותיה שלה וההכנסות המיוחסות לקבוצת החברות הן עסקיות, הרי שלא יתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" שהינו תנאי בסיסי לסיווג חברה כ"חברה נשלטת זרה".

מובהר עם זאת, כי דיבידנד שקיבלה חברה בשנת המס לא ינוטרל לצורך בחינת עצם היותה "חברה עסקית". במילים אחרות: לצורך הבחינה האם החברה העליונה יכולה להוות "חיץ" בהיותה חברה עסקית, יובאו בחשבון כל ההכנסות שהיו לה בשנת המס, ובכלל זה הכנסות מדיבידנד. ואולם, לצורך בחינת השלכות סיווגה הנ"ל על יתר החברות, לא יובאו בחשבון הכנסות דיבידנדים שניתן היה לכאורה לייחס אליה מכוח החזקתה בחברות זרות אחרות (וזאת מכוח ההגדרה הייחודית הנכללת בסעיף 75ב(א)(6) לפקודה).

יצירת מבנה החזקה שבמסגרתו תחזיק החברה הישראלית במישרין בחברה עסקית זרה שתחזיק בעצמה בחברות זרות אחרות עשויה, אפוא, להניב יתרונות מיסוי ברמה הבינלאומית. תכנון מושכל ובחינת סוגי ההכנסות בכל אחת מחברות הקבוצה והיקפן, אפשר שיביאו לכך שקיומה של החברה העסקית ברמה הראשונה תגן על יתר החברות המוחזקות על ידה מפני תחולת כללי חנ"ז הישראליים. עם זאת, חשוב לזכור שבחינת סיווג ההכנסה והיקפה נעשה בכל שנת מס בנפרד, ועל כן יש להקפיד כי יחס סוגי ההכנסות ישמר לאורך חיי המבנה.

בשולי הדברים נציין שהחלטת המיסוי דנה גם בהכנסה המחולקת מכוח החזקה במניות בכורה, בין שתי חברות זרות, כאשר במדינת מושבה של מקבלת ההכנסה, היא מסווגת כדיבידנד ואילו במדינת מושבה של המשלמת – כריבית. בהחלטת המיסוי נקבע כי ההכנסה תסווג כדיבידנד ולא כריבית לעניין הפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.

בקובץ החלטות המיסוי שפורסם באחרונה (מתייחס להחלטות מיסוי משנת 2007!!!) נכללת החלטה (מס' 28/07), העוסקת ביישום הוראות סעיף 75ב לפקודה (חנ"ז), מקום בו חבר בני האדם הנבחן מוחזק, במישרין או בעקיפין, על ידי "חברה עסקית" כמשמעותה בסעיף 75ב(א)(7) לפקודה (מרביתהכנסותיו ורווחיו, "סולו", אינם פסיביים). לעניין זה קובע הסעיף, כי במידה שמרביתהכנסותיה או רווחיה הכוללים של החברה העסקית מקורם בהכנסה פסיבית, יתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" ביחס לחברות המוחזקות על ידה, ולהיפך (מובן, שגם במצב בו מתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" נדרש שיתקיימו גם יתר התנאים על מנת לסווג כל אחת מהחברות המוחזקות כחנ"ז).

"הכנסות ורווחים כוללים" של חברה עסקית מוגדרים כ"הכנסותיה ורווחיה וכן חלקה היחסי, במישרין או בעקיפין, בהכנסות וברווחים של כל חבר בני אדם בשרשרת החברות שבו היא מחזיקה, במישרין או בעקיפין"; (לעניין זה, נוקטים בייחוס לפי הכפלת שיעור ההחזקה בזכויות לרווחים). משמע, לעניין זה יש לבחון את הכנסותיה בהתאם לדוחות המאוחדים עם החברות המוחזקות על ידה.

החלטת המיסוי שפורסמה מבטאת פרשנות מקילה של רשות המסים, ולפיה בבחינת הכנסותיה ורווחים הכוללים של חברה עסקית לא יובאו בחשבון הכנסות מדיבידנד שמקורן בחברות המוחזקות על ידה (במישרין או בעקיפין) בשיעור של 50%. בכך הוקל המבחן לגבי תחולת הוראות החנ"ז על החברות המוחזקות ע"י החברה העסקית, בכך שככל שמרבית הכנסותיה שלה וההכנסות המיוחסות לקבוצת החברות הן עסקיות, הרי שלא יתקיים תנאי "ההכנסה הפסיבית" שהינו תנאי בסיסי לסיווג חברה כ"חברה נשלטת זרה".

מובהר עם זאת, כי דיבידנד שקיבלה חברה בשנת המס לא ינוטרל לצורך בחינת עצם היותה "חברה עסקית". במילים אחרות: לצורך הבחינה האם החברה העליונה יכולה להוות "חיץ" בהיותה חברה עסקית, יובאו בחשבון כל ההכנסות שהיו לה בשנת המס, ובכלל זה הכנסות מדיבידנד. ואולם, לצורך בחינת השלכות סיווגה הנ"ל על יתר החברות, לא יובאו בחשבון הכנסות דיבידנדים שניתן היה לכאורה לייחס אליה מכוח החזקתה בחברות זרות אחרות (וזאת מכוח ההגדרה הייחודית הנכללת בסעיף 75ב(א)(6) לפקודה).

יצירת מבנה החזקה שבמסגרתו תחזיק החברה הישראלית במישרין בחברה עסקית זרה שתחזיק בעצמה בחברות זרות אחרות עשויה, אפוא, להניב יתרונות מיסוי ברמה הבינלאומית. תכנון מושכל ובחינת סוגי ההכנסות בכל אחת מחברות הקבוצה והיקפן, אפשר שיביאו לכך שקיומה של החברה העסקית ברמה הראשונה תגן על יתר החברות המוחזקות על ידה מפני תחולת כללי חנ"ז הישראליים. עם זאת, חשוב לזכור שבחינת סיווג ההכנסה והיקפה נעשה בכל שנת מס בנפרד, ועל כן יש להקפיד כי יחס סוגי ההכנסות ישמר לאורך חיי המבנה.

בשולי הדברים נציין שהחלטת המיסוי דנה גם בהכנסה המחולקת מכוח החזקה במניות בכורה, בין שתי חברות זרות, כאשר במדינת מושבה של מקבלת ההכנסה, היא מסווגת כדיבידנד ואילו במדינת מושבה של המשלמת – כריבית. בהחלטת המיסוי נקבע כי ההכנסה תסווג כדיבידנד ולא כריבית לעניין הפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.