מבזק מס מספר 287 - 22.1.2009

מנגנון פיצוי בגין נזקי איבה החל מתקיים עוד לפני קום המדינה בקרן שפעילותה הוגבלה מראש לשנתיים.

בשנת 1951 נחקק חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, חוק זה התבסס על החלת ארנונה אשר תשמש מקור לקרן בשל תפיסה של פיזור הנזקים שאינם מיוחדים לבעל רכוש זה או אחר.

בשנת 1961 בוטל חוק הארנונה והוחלף על ידי חוק הפיצויים הידוע היום כ"חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א-1961"(להלן:"החוק") אשר הפך לחוק מעורב ביטוחי וסוציאלי (דברי השופט כהן בה"מ 134/65 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' טחנות הקמח).

תביעה בגין נזק ישיר

בסעיף 35 לחוק הוגדר הנזק הישיר כ-"נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעילות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל".

חייבים להתקיים שני יסודות לצורך היווצרותה של עילת התביעה בגין נזק מלחמה.

יסוד אחד, אובייקטיבי בעיקרו הינו; גרימת היזק שלא כדין לרכושו של אדם היכול להתגבש במגוון של דרכים.

היסוד השני הינו, המניע הנפשי, הבא לידי ביטוי ברצון לפגוע ברכושם של אזרחים בשל עצם היותם ישראלים קרי, הזהות הישראלית או הזיקה לישראל הם המאפיין הרלוונטי המצדיק פגיעה ברכוש.

הוכחת המניע אינה דבר קל כלל ועיקר, ברוב המקרים מבצעי המעשים לא ידועים וגם לא נתפסים, מכאן עולים הקושי והמורכבות של הוכחת הנזק והיכולת לתבוע בגינו פיצוי מן הקרן. מכל מקום, יחולו כאן דיני הראיות בהתאם לגישת רבותינו "המוציא מחברו עליו הראיה".

קיימות הבחנות נוספות לגבי מהות הנזק אשר גורסות באופן חד משמעי שגניבה אינה נזק איבה כהגדרתה בחוק מפאת המניע הכלכלי העומד במרכזה.

סוגיות נוספות שקיימות הם: דרך חישובו של גובה הנזק הן במישור הפרטי והן במישור העסקי.

כאמור, כבר במהלך 1958 הוסף פרק שקובע פיצוי בגין נזקים עקיפים וזאת על פי מבחנים אחרים ומורכבים.

התנאים להגשת תביעה בגין נזקים עקיפים

• המצאות הנכס באזור המזכה (בהוראת שעה נוסף גם "עובד חוץ"):

– אזור ספר.

– אזור הגבלה.

• היווצרות תנאים לנזק כלכלי.

התנאים לקבלת פיצוי

• באזור ספר – הוכחת נזק לפי הוראות החוק (מסלול אדום)
• באזור הגבלה – על פי מסלולים שנקבעים בדר"כ בהוראת שעה.

בהוראת השעה הקיימת:

מסלול מחזורים , מסלול שכר, מסלול הוצאות.

התייחסות מפורטת ודרכים להגשת התביעות השונות נפרט במבזק המס הבא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו.

מנגנון פיצוי בגין נזקי איבה החל מתקיים עוד לפני קום המדינה בקרן שפעילותה הוגבלה מראש לשנתיים.

בשנת 1951 נחקק חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, חוק זה התבסס על החלת ארנונה אשר תשמש מקור לקרן בשל תפיסה של פיזור הנזקים שאינם מיוחדים לבעל רכוש זה או אחר.

בשנת 1961 בוטל חוק הארנונה והוחלף על ידי חוק הפיצויים הידוע היום כ"חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א-1961"(להלן:"החוק") אשר הפך לחוק מעורב ביטוחי וסוציאלי (דברי השופט כהן בה"מ 134/65 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' טחנות הקמח).

תביעה בגין נזק ישיר

בסעיף 35 לחוק הוגדר הנזק הישיר כ-"נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעילות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל".

חייבים להתקיים שני יסודות לצורך היווצרותה של עילת התביעה בגין נזק מלחמה.

יסוד אחד, אובייקטיבי בעיקרו הינו; גרימת היזק שלא כדין לרכושו של אדם היכול להתגבש במגוון של דרכים.

היסוד השני הינו, המניע הנפשי, הבא לידי ביטוי ברצון לפגוע ברכושם של אזרחים בשל עצם היותם ישראלים קרי, הזהות הישראלית או הזיקה לישראל הם המאפיין הרלוונטי המצדיק פגיעה ברכוש.

הוכחת המניע אינה דבר קל כלל ועיקר, ברוב המקרים מבצעי המעשים לא ידועים וגם לא נתפסים, מכאן עולים הקושי והמורכבות של הוכחת הנזק והיכולת לתבוע בגינו פיצוי מן הקרן. מכל מקום, יחולו כאן דיני הראיות בהתאם לגישת רבותינו "המוציא מחברו עליו הראיה".

קיימות הבחנות נוספות לגבי מהות הנזק אשר גורסות באופן חד משמעי שגניבה אינה נזק איבה כהגדרתה בחוק מפאת המניע הכלכלי העומד במרכזה.

סוגיות נוספות שקיימות הם: דרך חישובו של גובה הנזק הן במישור הפרטי והן במישור העסקי.

כאמור, כבר במהלך 1958 הוסף פרק שקובע פיצוי בגין נזקים עקיפים וזאת על פי מבחנים אחרים ומורכבים.

התנאים להגשת תביעה בגין נזקים עקיפים

• המצאות הנכס באזור המזכה (בהוראת שעה נוסף גם "עובד חוץ"):

– אזור ספר.

– אזור הגבלה.

• היווצרות תנאים לנזק כלכלי.

התנאים לקבלת פיצוי

• באזור ספר – הוכחת נזק לפי הוראות החוק (מסלול אדום)
• באזור הגבלה – על פי מסלולים שנקבעים בדר"כ בהוראת שעה.

בהוראת השעה הקיימת:

מסלול מחזורים , מסלול שכר, מסלול הוצאות.

התייחסות מפורטת ודרכים להגשת התביעות השונות נפרט במבזק המס הבא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח צחי אבוהב,שביט – [עד לאחרונה ( 1 בינואר 2009 ) מנהל מס רכוש (קרן פיצויי פעולות איבה) ברשות המסים בישראל] ממשרדנו.

כזכור, תיקון מס' 169 לפקודה קובע כהוראת שעה תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות בשליטתן, בשנת 2009. המס שיוטל על דיבידנד כאמור הוא בשיעור של 5% (וכנגדו אף ניתן זיכוי ישיר), ובלבד שיעשה בו "שימוש בישראל" (כהגדרתו בתיקון) בתוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל. במבזקים קודמים (מס' 284-286) הרחבנו אודות התנאים והמגבלות שנקבעו לזכאות לשיעור המס המוטב.

ניתוח משפטי, הנתמך בהצדק כלכלי, מלמד כי על פי הוראות התיקון אין מניעה שהדיבידנד שיחולק יהא דיבידנד בעין, כגון שחברה בת זרה תחלק, בשנת 2009, לבעל המניות בה (חברה ישראלית) כדיבידנד מניות בחברה זרה אחרת, שאת מניותיה היא מחזיקה, ובלבד שיתמלא גם תנאי "השימוש בישראל". מהלך כזה מכונה בשפה המקצועית "הנפה" (spin-off), ועשויים להיות גלומים בו יתרונות עסקיים נוספים הנובעים מ"קיפול" מבנה ההחזקות. בנוסף, חלוקה באופן זה מתיישבת עם מטרתו המוצהרת התיקון "לעודד העברת כספים מחו"ל לישראל והשקעתם בישראל …." (הצ"ח 422, 29.12.2008, בעמ' 255); כל זאת, נוכח המשבר הפוקד את השווקים הבינלאומיים ואינו פוסח אף על ישראל. אין ספק שבתקופה כזו ראוי שהרשויות יפעלו ליישום התיקון בצורה התואמת את מטרות השוק בראיה כלכלית רחבה ומטרות התיקון. מעבר לכך, כאשר רצה המחוקק לסייג ההטבה (למשל באי תחולת ההטבה על חברתבית, חברה משפחתית או חברה שקופה) – ציין זאת במפורש.

אין חולק כי המחוקק בקש למנוע תחולת ההטבה ביחס לרווחי חברות זרות אשר, לולא חולקו, נחשבים היו ל"רווחים שלא שולמו" (רווחי "חברה נשלטת זרה") וכפופים לתחולת סעיף 75ב לפקודה, בדבר ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה (ראה ההגדרה למונח "הכנסה מדיבידנד" הנכללת בסעיף 126א). יחד עם זאת, מקריאת משפטית של לשון התיקון עולה כי קיים פתח – במהלך שנת 2009 – להעברת מניות בחברות מוחזקות כדיבידנד בעין (מתווה המתואר לעיל), כפי שצוין, התיקון חוקק מלכתחילה כהוראת שעה ועל כן סביר כי שאף המחוקק להקים צוהר למתווה כאמור בשנה זו שכן כאמור קביעה זו מתיישבת עם נוסח ומטרות התיקון.

בנוסף, התיקון מהווה גם תמריץ ל"גיור" חברות זרות (במבנה החזקות) לישראל (דהיינו: שהחברה הזרה תחשב לתושבת ישראל מכוח "שליטה וניהול"), ויחיד תושב ישראל אשר הנו בעל שליטה בחברה הזרה המגויירת ירכז את כספי הדיבידנדים שקבל ואשר עומדים בתנאים האמורים בתיקון כנגד תשלום של 5% מס וזאת כאמור בכפוף ובהתקיים יתר התנאים והמגבלות שהעיקרי שבהם השקעה בישראל. במתווה זה מתקיים דה-פקטו קיפול המבנה הזר, אולם באופן מיסוי שונה .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין אשרוב או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

כזכור, תיקון מס' 169 לפקודה קובע כהוראת שעה תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות בשליטתן, בשנת 2009. המס שיוטל על דיבידנד כאמור הוא בשיעור של 5% (וכנגדו אף ניתן זיכוי ישיר), ובלבד שיעשה בו "שימוש בישראל" (כהגדרתו בתיקון) בתוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל. במבזקים קודמים (מס' 284-286) הרחבנו אודות התנאים והמגבלות שנקבעו לזכאות לשיעור המס המוטב.

ניתוח משפטי, הנתמך בהצדק כלכלי, מלמד כי על פי הוראות התיקון אין מניעה שהדיבידנד שיחולק יהא דיבידנד בעין, כגון שחברה בת זרה תחלק, בשנת 2009, לבעל המניות בה (חברה ישראלית) כדיבידנד מניות בחברה זרה אחרת, שאת מניותיה היא מחזיקה, ובלבד שיתמלא גם תנאי "השימוש בישראל". מהלך כזה מכונה בשפה המקצועית "הנפה" (spin-off), ועשויים להיות גלומים בו יתרונות עסקיים נוספים הנובעים מ"קיפול" מבנה ההחזקות. בנוסף, חלוקה באופן זה מתיישבת עם מטרתו המוצהרת התיקון "לעודד העברת כספים מחו"ל לישראל והשקעתם בישראל …." (הצ"ח 422, 29.12.2008, בעמ' 255); כל זאת, נוכח המשבר הפוקד את השווקים הבינלאומיים ואינו פוסח אף על ישראל. אין ספק שבתקופה כזו ראוי שהרשויות יפעלו ליישום התיקון בצורה התואמת את מטרות השוק בראיה כלכלית רחבה ומטרות התיקון. מעבר לכך, כאשר רצה המחוקק לסייג ההטבה (למשל באי תחולת ההטבה על חברתבית, חברה משפחתית או חברה שקופה) – ציין זאת במפורש.

אין חולק כי המחוקק בקש למנוע תחולת ההטבה ביחס לרווחי חברות זרות אשר, לולא חולקו, נחשבים היו ל"רווחים שלא שולמו" (רווחי "חברה נשלטת זרה") וכפופים לתחולת סעיף 75ב לפקודה, בדבר ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה (ראה ההגדרה למונח "הכנסה מדיבידנד" הנכללת בסעיף 126א). יחד עם זאת, מקריאת משפטית של לשון התיקון עולה כי קיים פתח – במהלך שנת 2009 – להעברת מניות בחברות מוחזקות כדיבידנד בעין (מתווה המתואר לעיל), כפי שצוין, התיקון חוקק מלכתחילה כהוראת שעה ועל כן סביר כי שאף המחוקק להקים צוהר למתווה כאמור בשנה זו שכן כאמור קביעה זו מתיישבת עם נוסח ומטרות התיקון.

בנוסף, התיקון מהווה גם תמריץ ל"גיור" חברות זרות (במבנה החזקות) לישראל (דהיינו: שהחברה הזרה תחשב לתושבת ישראל מכוח "שליטה וניהול"), ויחיד תושב ישראל אשר הנו בעל שליטה בחברה הזרה המגויירת ירכז את כספי הדיבידנדים שקבל ואשר עומדים בתנאים האמורים בתיקון כנגד תשלום של 5% מס וזאת כאמור בכפוף ובהתקיים יתר התנאים והמגבלות שהעיקרי שבהם השקעה בישראל. במתווה זה מתקיים דה-פקטו קיפול המבנה הזר, אולם באופן מיסוי שונה .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין אשרוב או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

בעקבות קביעת הלכת ביהמ"ש העליון בעניין חגי כץ ואחרים לפני כחודש (ראה מבזק מס מס' 284 מיום 01.01.09) יש לבחון השפעת קביעה זו על תשלומי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן:"דמי ביטוח") של עובדים, אשר הוקצו להם מניות או אופציות על פי הוראות סעיף 102 "הישן" (לפני 1.1.2003), זאת בין אם מימוש המניות/אופציות שומות ניכויים של הבט"ל, והוצאו לעיתים ליחידים, שהגישו דוחות שנתיים לפקיד השומה מכל סיבה שהיא, לרבות דו"ח לבקשת החזר מס.

נוסיף לכך את החברות המעסיקות שהתיישרו עם הוראת המוסד לבט"ל, וניכו מן העובדים כבר בתלושי השכר, את דמי הביטוח כאמור.

לדעתנו, לכל הללו, ראוי לבחון  אפשרות דרישת השבת דמי הביטוח מן המוסד לביטוח לאומי, בין אם דרך המעסיקים עצמם, ובין אם ברמה הפרטנית של העובד, אם נדרשו ממנו אישית דמי ביטוח כאמור.

נציין כי הדברים רלוונטיים לגבי רמות שכר והכנסה  והפקת הרווח ממנו אירע לפני או אחרי 1.1.2003.

עמדת הביטוח הלאומי בעניין רווח שנצמח לעובדים במימוש מניות/אופציות לפי סעיף 102 הישן, לא היתה עקביתלאורך השנים. בראשית שנות ה-2000 הם הורו כי רווח כאמור הוא הכנסה החבה בדמי ביטוח ואף הוציאו שומות ברוח זו.

שומות כאמור הוצאו לחברות מעסיקות, במסגרת שלא הגיעו לתקרת דמי הביטוח (בשנת 2008 כ-440,000 ₪ לשנה), ולגבי התקופה 7.2002-6.2003 ללא כל תקרת שכר.

נעיר כי ההשבה אינה דבר המובן מאליו, צפוי כי יהיו קשיים מהותיים בישום, וכי המוסד לבט"ל ינסה להתנגד בטענות מקצועיות שונות. בנוסף נעיר, כי  ככל הידוע עומד פס"ד שלביתהדין האזורי לעבודה בעניין בנק מזרחי (שעניינו משיק לרווחים לפי סעיף 102 הישן), לערעור בביתהדין הארצי לעבודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן ישי חיבה או לרו"ח אורנה צח גלרט ממשרדנו.