כזכור, תיקון מס' 169 לפקודה קובע כהוראת שעה תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות בשליטתן, בשנת 2009. המס שיוטל על דיבידנד כאמור הוא בשיעור של 5% (וכנגדו אף ניתן זיכוי ישיר), ובלבד שיעשה בו "שימוש בישראל" (כהגדרתו בתיקון) בתוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל. במבזקים קודמים (מס' 284-286) הרחבנו אודות התנאים והמגבלות שנקבעו לזכאות לשיעור המס המוטב.

ניתוח משפטי, הנתמך בהצדק כלכלי, מלמד כי על פי הוראות התיקון אין מניעה שהדיבידנד שיחולק יהא דיבידנד בעין, כגון שחברה בת זרה תחלק, בשנת 2009, לבעל המניות בה (חברה ישראלית) כדיבידנד מניות בחברה זרה אחרת, שאת מניותיה היא מחזיקה, ובלבד שיתמלא גם תנאי "השימוש בישראל". מהלך כזה מכונה בשפה המקצועית "הנפה" (spin-off), ועשויים להיות גלומים בו יתרונות עסקיים נוספים הנובעים מ"קיפול" מבנה ההחזקות. בנוסף, חלוקה באופן זה מתיישבת עם מטרתו המוצהרת התיקון "לעודד העברת כספים מחו"ל לישראל והשקעתם בישראל …." (הצ"ח 422, 29.12.2008, בעמ' 255); כל זאת, נוכח המשבר הפוקד את השווקים הבינלאומיים ואינו פוסח אף על ישראל. אין ספק שבתקופה כזו ראוי שהרשויות יפעלו ליישום התיקון בצורה התואמת את מטרות השוק בראיה כלכלית רחבה ומטרות התיקון. מעבר לכך, כאשר רצה המחוקק לסייג ההטבה (למשל באי תחולת ההטבה על חברתבית, חברה משפחתית או חברה שקופה) – ציין זאת במפורש.

אין חולק כי המחוקק בקש למנוע תחולת ההטבה ביחס לרווחי חברות זרות אשר, לולא חולקו, נחשבים היו ל"רווחים שלא שולמו" (רווחי "חברה נשלטת זרה") וכפופים לתחולת סעיף 75ב לפקודה, בדבר ייחוס דיבידנד רעיוני לבעל שליטה (ראה ההגדרה למונח "הכנסה מדיבידנד" הנכללת בסעיף 126א). יחד עם זאת, מקריאת משפטית של לשון התיקון עולה כי קיים פתח – במהלך שנת 2009 – להעברת מניות בחברות מוחזקות כדיבידנד בעין (מתווה המתואר לעיל), כפי שצוין, התיקון חוקק מלכתחילה כהוראת שעה ועל כן סביר כי שאף המחוקק להקים צוהר למתווה כאמור בשנה זו שכן כאמור קביעה זו מתיישבת עם נוסח ומטרות התיקון.

בנוסף, התיקון מהווה גם תמריץ ל"גיור" חברות זרות (במבנה החזקות) לישראל (דהיינו: שהחברה הזרה תחשב לתושבת ישראל מכוח "שליטה וניהול"), ויחיד תושב ישראל אשר הנו בעל שליטה בחברה הזרה המגויירת ירכז את כספי הדיבידנדים שקבל ואשר עומדים בתנאים האמורים בתיקון כנגד תשלום של 5% מס וזאת כאמור בכפוף ובהתקיים יתר התנאים והמגבלות שהעיקרי שבהם השקעה בישראל. במתווה זה מתקיים דה-פקטו קיפול המבנה הזר, אולם באופן מיסוי שונה .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין אשרוב או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.