מבזק מס מספר 284 - 1.1.2009

לאחר שנים רבות של התדיינויות, אינספור פרשנויות, הסדרי מיסוי וועדות פסיקה, פסקי דין של ביהמ"ש המחוזי ותיקוני חקיקה, נסתם הגולל על הויכוח שניטש בין שלטונות המס בין הנישומים בנוגע לסיווגה ההכנסה ממכירת מניות, שמקורן באופציות שהונפקו במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה,  ושיעור המס החל על רווח זה במידה והאופציות הוגדרו כניירות ערך זרים. הכל, עובר לתיקון  132 לפקודה.

ביום 31.12.08 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון ב-3 ערעורים אשר דנו בסוגיה שלעיל, פקיד שומה תל אביב 3 נ' יחזקאל לפיד, חגי כץ ועדי דיאמנט (ע"א 6159/05, 6161/05, 7359/05).

ביהמ"ש העליון קובע פה אחד- מחד, כי יש לסווג ההכנסה ממכירת מניות שמקורן בהקצאת אופציות על פי הוראות סעיף  102, כהכנסה הונית ומאידך, כי על אף היותן נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, אינן זכאיות להקלת המס (מס בשיעור 35%) מכוח צו מס הכנסה ( שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר) התשנ"ב- 1992 (להלן- צו ההקלה), ולפיכך יחול על הרווח במכירת מניות אלו, מס שולי.

לא נדון במאמר זה בניתוח ודרך מסקנת הפסק, אלא בהשלכות הודאיות והאפשריות של ההלכה על פיה עניין לנו בהכנסה הונית.

• אין ספק, כי הללו מבין הנישומים אשר ב"ראשית הדרך", הצליחו להשיג שיעור מס של 35%, "זכו"!!. אחרים אשר בהמשך, ולאחר עימותים עם הרשות,השיגו את פשרות 42.5% הידועות, יצאו נשכרים אף הם, בעוד שהללו שהמשיכו להתעקש וטרם סיימו ההליכים השומתיים עם הרשויות, ודרשו קביעת 35% מס בלבד, יאלצו עתה להשליש לידי רשות המיסים 15% מס נוספים.
•  ככל שישנן עדיין שומות פתוחות לגבי ממשי מניות102 הישן, פרטיות או סחירות, בישראל או בחו"ל הרי ניתן ויש להחיל על הרווח במימושן השלכות רווח הון לכל דבר ועניין:  
• ניתן לבקש פריסה של רווח ההון בהתאם להוראות סעיף 91(ה) לפקודה.
• במקרים המתאימים,ניתן לחשב רווחים ראויים לחלוקה בגין מכירת המניות.
• ניתן לקזז כנגד רווחים אלו הפסדי הון אחרים כלשהם, לרבות מני"ע אחרים  או אף משבח מקרקעין.
• ביטוח לאומי: בחלק המקרים בהם נכללה ההכנסה ממימוש מניות לפי סעיף 102,בתלוש השכר ,שילמו העובד והמעביד דמי בטוח לאומי. כידוע  על הכנסה הונית אין חבות בדמי בט"ל כלל !!
• סוגיית היגיעה האישית בהכנסות הוניות אלו, הינה מעניינת, וניתן לדון בהשלכותיה:
• נכה 100% , ע"פ הוראות 9(5) לפקודה;
• ממשי רווחים נמוכים , ששיעור המס השולי שלהם נמוך מ-30%;
• בעלי חישוב מס נפרד;

האם כתוצאה מסיווג ההכנסה כהונית, מי מהללו יצטרכו להשליש לרשויות מס נוסף, שלא הוטל עליהם בעבר??(ככל ששומותיהן פתוחות)? נשאיר סוגיות אלו למחשבה.

השלכות נוספות מהלכת חגי כץ, לרבות בעניין מיסוי בינלאומי, והרחבה בעניין הביטוח הלאומי – במבזק המס הבא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ורו"ח ומשפטן ישי חיבה, ממשרדנו.

לאחר שנים רבות של התדיינויות, אינספור פרשנויות, הסדרי מיסוי וועדות פסיקה, פסקי דין של ביהמ"ש המחוזי ותיקוני חקיקה, נסתם הגולל על הויכוח שניטש בין שלטונות המס בין הנישומים בנוגע לסיווגה ההכנסה ממכירת מניות, שמקורן באופציות שהונפקו במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה,  ושיעור המס החל על רווח זה במידה והאופציות הוגדרו כניירות ערך זרים. הכל, עובר לתיקון  132 לפקודה.

ביום 31.12.08 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון ב-3 ערעורים אשר דנו בסוגיה שלעיל, פקיד שומה תל אביב 3 נ' יחזקאל לפיד, חגי כץ ועדי דיאמנט (ע"א 6159/05, 6161/05, 7359/05).

ביהמ"ש העליון קובע פה אחד- מחד, כי יש לסווג ההכנסה ממכירת מניות שמקורן בהקצאת אופציות על פי הוראות סעיף  102, כהכנסה הונית ומאידך, כי על אף היותן נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, אינן זכאיות להקלת המס (מס בשיעור 35%) מכוח צו מס הכנסה ( שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר) התשנ"ב- 1992 (להלן- צו ההקלה), ולפיכך יחול על הרווח במכירת מניות אלו, מס שולי.

לא נדון במאמר זה בניתוח ודרך מסקנת הפסק, אלא בהשלכות הודאיות והאפשריות של ההלכה על פיה עניין לנו בהכנסה הונית.

• אין ספק, כי הללו מבין הנישומים אשר ב"ראשית הדרך", הצליחו להשיג שיעור מס של 35%, "זכו"!!. אחרים אשר בהמשך, ולאחר עימותים עם הרשות,השיגו את פשרות 42.5% הידועות, יצאו נשכרים אף הם, בעוד שהללו שהמשיכו להתעקש וטרם סיימו ההליכים השומתיים עם הרשויות, ודרשו קביעת 35% מס בלבד, יאלצו עתה להשליש לידי רשות המיסים 15% מס נוספים.
•  ככל שישנן עדיין שומות פתוחות לגבי ממשי מניות102 הישן, פרטיות או סחירות, בישראל או בחו"ל הרי ניתן ויש להחיל על הרווח במימושן השלכות רווח הון לכל דבר ועניין:  
• ניתן לבקש פריסה של רווח ההון בהתאם להוראות סעיף 91(ה) לפקודה.
• במקרים המתאימים,ניתן לחשב רווחים ראויים לחלוקה בגין מכירת המניות.
• ניתן לקזז כנגד רווחים אלו הפסדי הון אחרים כלשהם, לרבות מני"ע אחרים  או אף משבח מקרקעין.
• ביטוח לאומי: בחלק המקרים בהם נכללה ההכנסה ממימוש מניות לפי סעיף 102,בתלוש השכר ,שילמו העובד והמעביד דמי בטוח לאומי. כידוע  על הכנסה הונית אין חבות בדמי בט"ל כלל !!
• סוגיית היגיעה האישית בהכנסות הוניות אלו, הינה מעניינת, וניתן לדון בהשלכותיה:
• נכה 100% , ע"פ הוראות 9(5) לפקודה;
• ממשי רווחים נמוכים , ששיעור המס השולי שלהם נמוך מ-30%;
• בעלי חישוב מס נפרד;

האם כתוצאה מסיווג ההכנסה כהונית, מי מהללו יצטרכו להשליש לרשויות מס נוסף, שלא הוטל עליהם בעבר??(ככל ששומותיהן פתוחות)? נשאיר סוגיות אלו למחשבה.

השלכות נוספות מהלכת חגי כץ, לרבות בעניין מיסוי בינלאומי, והרחבה בעניין הביטוח הלאומי – במבזק המס הבא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ורו"ח ומשפטן ישי חיבה, ממשרדנו.

ביום 29 דצמבר, 2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 169 לפקודה, במסגרת תוכנית להאצה כלכלית שנועדה לאפשר התמודדות והערכות טובה יותר של המשק בישראל עם המשבר הכלכלי העולמי. במסגרת זו נקבע תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות לישראל על מנת שיושקעו בכלכלה המקומית. בד בבד, נקבעו תמריצים לתושבי חוץ להשקיע בשוק ההון בישראל ובחברות ישראליות, וזאת בדרך של פטור ממס בגין רווחי הון מניירות ערך של חברות ישראליות ופטור ממס על הכנסות ריבית מניירות ערך ואג"ח הנסחרים בישראל.

להלן יפורטו התמריצים שנקבעו כאמור:

פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה

• ס' 9(15ד) קובע פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה שמקורם באג"ח שהנפיקה חברה תושבת ישראל והוא נסחר בבורסה בישראל.
•  בכך יצר המחוקק קורלציה בין השקעה באג"ח ממשלתי, שהרווחים בגינו פטורים ממס בידי תושבי חוץ, לבין השקעה באג"ח קונצרניות. יצוין, כי הפטור לא יחול על מי שהוא בעל מניות מהותי (10% לפחות) בחברה המנפיקה, על צד שהוא "קרוב" לחברה (חברה המחזיקה, מוחזקת או מוחזקת במשותף על ידי צד ג' כאשר "החזקה" היא  בשיעור של 25% לפחות באמצעי שליטה כלשהו). כך גם מי שעובד בחברה המנפיקה, נותן לה שירותים או בעל "יחסים מיוחדים עמה" – אינו נהנה מהפטור אלא אם הוכח כי התמורה היא תמורה מקובלת.  יובהר כי תחולת הפטור הינה בשל ריביות שישולמו החל מיום 1.1.2009 ללא קשר למועד צבירת הריבית – כך חברות המחלקות במהלך ינואר את "קופון" 2008, חלוקה זו אינה מחויבת במס בידי תושבי חוץ, ולפיכך גם לא חלה חובת ניכוי במקור כפי המתואר ברוב התשקיפים.

פטור ממס לתושב חוץ על רווחי הון מניירות ערך

• סעיף 97(ב3), שנקבע בזמנו כהוראת שעה עד לתום 2008, תוקן כהוראת קבע והרחיב את קשת הפטור. בנוסחו המתוקן, מקנה הסעיף פטור ממס לתושב חוץ (ולא רק תושב מדינת אמנה, כפי שהיה עד לתיקון זה) על רווחי הון מניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל. יוזכר, כי בהתאם להוראת סעיף 97(ב2), רווחי הון של תושב חוץ שמקורם בניירות ערך הנסחרים בבורסה פטורים ממס. דרישות הדיווח בישראל, כמו גם התנאי שלפיו דווחה המכירה במדינת התושבות, בוטלו. הסייג שלפיו לא תחול ההוראה על רווח ממכירת ני"ע של חברה שעיקר שוויה נובע מזכויות במקרקעין (או באיגודי מקרקעין) בישראל או על רווח הון במפעל קבע של תושב החוץ בישראל, נותר על כנו.
• פטור זה משוריין גם למי שהוא עולה חדש או "תושב חוזר ותיק".
• תחולת הסעיף המתוקן הינה ביחס לני"ע שנרכשו החל מ – 1.1.09 (יום תחילת התיקון).

מס חברות בשיעור של 5% על הכנסת דיבידנד מחו"ל – בהתקיים תנאים שנקבעו

• חוקק סע' 126א' לפיו יחול מס חברות של 5% בלבד על הכנסת דיבידנד שמקורו מחוץ לישראל של חברה תושבת ישראל, ובלבד שאין המקבלת "חברת בית", "חברה משפחתית" או "חברה שקופה" (לגבי האחרונה עדיין לא תוקנו תקנות מתאימות) וכי בהכנסת הדיבידנד נעשה "שימוש בישראל".
• שימוש בישראל, בדומה לחוקי עידוד כלכלה בארה"ב ובמדינות אחרות, כולל:
• תשלום לתושב ישראל עבור שירות או עבודה בישראל.
• דמי שכירות או רכישה של נכסים בישראל או תשלום כזה לתושב ישראל עבור נכסים ככלל (נכס – לא כולל ני"ע).
• תשלום השבחה או החזקת נכס בישראל.
• השקעה במו"פ בישראל.
• פירעון חוב לתושב ישראל ותשלום דיבידנד לחברה תושבת ישראל. אם בעל החוב הואחבר בניאדם קרוב, עליו לעשות "שימוש בישראל" בתמורה, וכך גם החברה מקבלת הדיבידנד.
• תשלום ריבית, הצמדה או דמי ניכיון על אג"ח נסחר בישראל.
• רכישה עצמית של אג"ח (ע"י החברה שהנפיקה אותו).
• הפקדת פיקדון בתאגיד בנקאי תושב ישראל או רכישת ני"ע הנסחרים בישראל והכל לתקופת מינימום של שנה (מותר שיחלוף ני"ע, ע"פ המפורט בתיקון).
• יודגש כי, אין ההטבה חלה על דיבידנד שמקורו ברווחי חנ"ז אשר היו עונים על הגדרת "רווחים שלא שולמו" (כמשמעותם בס' 75ב') לולא חולקו כדיבידנד.סייג זה מתמרץ את החברות הישראליות לבחון ביתר שאת את תחולת הוראות סעיף 75ב על חברות זרות המוחזקות על ידן.
• על יתרת הדיבידנד שבה לא נעשה שימוש בישראל יחול מס חברות בשיעורו הרגיל, לפי העניין.
• אם מקבלת הדיבידנד היא בעלת שליטה בחברה הזרה מחלקת בדיבידנד, אזי מסכום ההכנסה יופחתו הלוואות / ערבויות שהעמידה מקבלת הדיבידנד למחלקת (או לקרובה) וסכומים שהוציאה לרכישת ני"ע של המחלקת או קרובה. זאת, כך מוסבר בהצעה, על מנת למנוע הזרמת כספים "סיבובית".
• החברה המקבלת דיבידנד מוטב כאמור רשאית ליהנות מזיכוי בשל מס שנוכה במקור במדינת החברה המחלקת, ובלבד שהזיכוי לא יעלה על שיעור מס החברות על פי סעיף זה. לא יינתן "זיכוי עקיף" (דהיינו: זיכוי בשל מס ששולם בגין ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד) ואין אפשרות ליהנות מעודף זיכוי בגין מיסי חוץ  כמשמעו בס' 205א' לפקודה.

במבזק הבא נדון בצורה מעמיקה בסוגיות המתעוררות בתיקון זה, בנושאים הדרושים יתר ליבון או שינוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד לילך רובין אשרוב ממשרדנו.

ביום 29 דצמבר, 2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 169 לפקודה, במסגרת תוכנית להאצה כלכלית שנועדה לאפשר התמודדות והערכות טובה יותר של המשק בישראל עם המשבר הכלכלי העולמי. במסגרת זו נקבע תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות לישראל על מנת שיושקעו בכלכלה המקומית. בד בבד, נקבעו תמריצים לתושבי חוץ להשקיע בשוק ההון בישראל ובחברות ישראליות, וזאת בדרך של פטור ממס בגין רווחי הון מניירות ערך של חברות ישראליות ופטור ממס על הכנסות ריבית מניירות ערך ואג"ח הנסחרים בישראל.

להלן יפורטו התמריצים שנקבעו כאמור:

פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה

• ס' 9(15ד) קובע פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה שמקורם באג"ח שהנפיקה חברה תושבת ישראל והוא נסחר בבורסה בישראל.
•  בכך יצר המחוקק קורלציה בין השקעה באג"ח ממשלתי, שהרווחים בגינו פטורים ממס בידי תושבי חוץ, לבין השקעה באג"ח קונצרניות. יצוין, כי הפטור לא יחול על מי שהוא בעל מניות מהותי (10% לפחות) בחברה המנפיקה, על צד שהוא "קרוב" לחברה (חברה המחזיקה, מוחזקת או מוחזקת במשותף על ידי צד ג' כאשר "החזקה" היא  בשיעור של 25% לפחות באמצעי שליטה כלשהו). כך גם מי שעובד בחברה המנפיקה, נותן לה שירותים או בעל "יחסים מיוחדים עמה" – אינו נהנה מהפטור אלא אם הוכח כי התמורה היא תמורה מקובלת.  יובהר כי תחולת הפטור הינה בשל ריביות שישולמו החל מיום 1.1.2009 ללא קשר למועד צבירת הריבית – כך חברות המחלקות במהלך ינואר את "קופון" 2008, חלוקה זו אינה מחויבת במס בידי תושבי חוץ, ולפיכך גם לא חלה חובת ניכוי במקור כפי המתואר ברוב התשקיפים.

פטור ממס לתושב חוץ על רווחי הון מניירות ערך

• סעיף 97(ב3), שנקבע בזמנו כהוראת שעה עד לתום 2008, תוקן כהוראת קבע והרחיב את קשת הפטור. בנוסחו המתוקן, מקנה הסעיף פטור ממס לתושב חוץ (ולא רק תושב מדינת אמנה, כפי שהיה עד לתיקון זה) על רווחי הון מניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל. יוזכר, כי בהתאם להוראת סעיף 97(ב2), רווחי הון של תושב חוץ שמקורם בניירות ערך הנסחרים בבורסה פטורים ממס. דרישות הדיווח בישראל, כמו גם התנאי שלפיו דווחה המכירה במדינת התושבות, בוטלו. הסייג שלפיו לא תחול ההוראה על רווח ממכירת ני"ע של חברה שעיקר שוויה נובע מזכויות במקרקעין (או באיגודי מקרקעין) בישראל או על רווח הון במפעל קבע של תושב החוץ בישראל, נותר על כנו.
• פטור זה משוריין גם למי שהוא עולה חדש או "תושב חוזר ותיק".
• תחולת הסעיף המתוקן הינה ביחס לני"ע שנרכשו החל מ – 1.1.09 (יום תחילת התיקון).

מס חברות בשיעור של 5% על הכנסת דיבידנד מחו"ל – בהתקיים תנאים שנקבעו

• חוקק סע' 126א' לפיו יחול מס חברות של 5% בלבד על הכנסת דיבידנד שמקורו מחוץ לישראל של חברה תושבת ישראל, ובלבד שאין המקבלת "חברת בית", "חברה משפחתית" או "חברה שקופה" (לגבי האחרונה עדיין לא תוקנו תקנות מתאימות) וכי בהכנסת הדיבידנד נעשה "שימוש בישראל".
• שימוש בישראל, בדומה לחוקי עידוד כלכלה בארה"ב ובמדינות אחרות, כולל:
• תשלום לתושב ישראל עבור שירות או עבודה בישראל.
• דמי שכירות או רכישה של נכסים בישראל או תשלום כזה לתושב ישראל עבור נכסים ככלל (נכס – לא כולל ני"ע).
• תשלום השבחה או החזקת נכס בישראל.
• השקעה במו"פ בישראל.
• פירעון חוב לתושב ישראל ותשלום דיבידנד לחברה תושבת ישראל. אם בעל החוב הואחבר בניאדם קרוב, עליו לעשות "שימוש בישראל" בתמורה, וכך גם החברה מקבלת הדיבידנד.
• תשלום ריבית, הצמדה או דמי ניכיון על אג"ח נסחר בישראל.
• רכישה עצמית של אג"ח (ע"י החברה שהנפיקה אותו).
• הפקדת פיקדון בתאגיד בנקאי תושב ישראל או רכישת ני"ע הנסחרים בישראל והכל לתקופת מינימום של שנה (מותר שיחלוף ני"ע, ע"פ המפורט בתיקון).
• יודגש כי, אין ההטבה חלה על דיבידנד שמקורו ברווחי חנ"ז אשר היו עונים על הגדרת "רווחים שלא שולמו" (כמשמעותם בס' 75ב') לולא חולקו כדיבידנד.סייג זה מתמרץ את החברות הישראליות לבחון ביתר שאת את תחולת הוראות סעיף 75ב על חברות זרות המוחזקות על ידן.
• על יתרת הדיבידנד שבה לא נעשה שימוש בישראל יחול מס חברות בשיעורו הרגיל, לפי העניין.
• אם מקבלת הדיבידנד היא בעלת שליטה בחברה הזרה מחלקת בדיבידנד, אזי מסכום ההכנסה יופחתו הלוואות / ערבויות שהעמידה מקבלת הדיבידנד למחלקת (או לקרובה) וסכומים שהוציאה לרכישת ני"ע של המחלקת או קרובה. זאת, כך מוסבר בהצעה, על מנת למנוע הזרמת כספים "סיבובית".
• החברה המקבלת דיבידנד מוטב כאמור רשאית ליהנות מזיכוי בשל מס שנוכה במקור במדינת החברה המחלקת, ובלבד שהזיכוי לא יעלה על שיעור מס החברות על פי סעיף זה. לא יינתן "זיכוי עקיף" (דהיינו: זיכוי בשל מס ששולם בגין ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד) ואין אפשרות ליהנות מעודף זיכוי בגין מיסי חוץ  כמשמעו בס' 205א' לפקודה.

במבזק הבא נדון בצורה מעמיקה בסוגיות המתעוררות בתיקון זה, בנושאים הדרושים יתר ליבון או שינוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד לילך רובין אשרוב ממשרדנו.

על פי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954, עובדת שילדה רשאית להיעדר מן העבודה, לאחר תום חופשת הלידה, עד לפרק זמן של 12 חודשים מן הלידה. היעדרות זאת נחשבת לחל"ת.

הזכות לחל"ת לאחר לידה ניתנה בעבר לעובדת, שעבדה עד תחילת חופשת הלידה 24 חודשים רצופים לפחות אצל אותו המעביד, או באותו מקום העבודה. מספר החודשים המרבי לחל"ת הוא רבע ממספר החודשים שבהם הועסקה העובדת, אך לא יותר מ-12 חודשים בסך הכול.

בחודש מארס 2008 נקבע בתיקון 44 לחוק, כי הזכות להיעדר מן העבודה לאחר חופשת הלידה, על פי הוראות סעיף 7(ד)(1) לחוק, תינתן לעובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו המעביד, או באותו מקום העבודה עד תחילת חופשת הלידה, ולא 24 חודשים.

להלן סעיף 7 האמור:

"7.  זכות להיעדר מהעבודה…"

"(ד) (1)  עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות שניים עשר חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חדשים כרבע ממספר החדשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין.

(2) " העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק".

(3)  עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור."

בפסק הדין, בעניין תמר בהירי נ' מדינת ישראל (דב"ע מב/77-3), נקבע שבתקופת החל"ת מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו חייב לעבוד, והמעביד אינו חייב לשלם שכר עבודה.

החופשה האמורה נועדה לטיפול בתינוק, בלי שייפגעו זכויות היולדת כעובדת.

עובדת, שנעדרה מעבודתה והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או שהיא הביעה רצונה לחזור לעבודה, מעבידה לא יוכל לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מן היום שבו היא התייצבה, או מן היום שבו היא הביעה את רצונה לחזור לעבודה.

פקיד ההשמה בלשכת שירות התעסוקה מציע לדורשת עבודה בחל"ת, כאמור לעיל, את אותה העבודה שהיא ביצעה ערב יציאתה לחופשה. אם המשרה איננה פנויה, ולא נמצאה לה עבודה מתאימה אחרת, יינתן לה אישור אבטלה.

פקיד התביעות של המל"ל רשאי להפנות את התובעת למעסיק האחרון, שאישר את יציאתה לחל"ת – לבדיקת אפשרות חזרתה לעבודה. הפנייה נעשית באמצעות טופס מיוחד שהוכן לצורך כך.

אם המעסיק השיב, שהעובדת רשאית לחזור לעבודה – תביעתה לדמי אבטלה תידחה, כיוון שהיא אינה מובטלת.

אם המעסיק השיב, שהוא אינו יכול לקבל את העובדת בחזרה לעבודה, בציון הסיבה ו/או שהוא קבע מועד מאוחר יותר, שבו היא רשאית לחזור לעבודה (כיוון שאת המשרה אייש עובד אחר, או שהמשרה הוקפאה, וכו'), העובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה, החל ממועד התייצבותה בלשכת התעסוקה ועד לתאריך, שנקב המעסיק כתאריך שבו הוא יקבל אותה חזרה לעבודה, ובתנאי שמתקיימים שאר תנאי הזכאות.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).