על פי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954, עובדת שילדה רשאית להיעדר מן העבודה, לאחר תום חופשת הלידה, עד לפרק זמן של 12 חודשים מן הלידה. היעדרות זאת נחשבת לחל"ת.

הזכות לחל"ת לאחר לידה ניתנה בעבר לעובדת, שעבדה עד תחילת חופשת הלידה 24 חודשים רצופים לפחות אצל אותו המעביד, או באותו מקום העבודה. מספר החודשים המרבי לחל"ת הוא רבע ממספר החודשים שבהם הועסקה העובדת, אך לא יותר מ-12 חודשים בסך הכול.

בחודש מארס 2008 נקבע בתיקון 44 לחוק, כי הזכות להיעדר מן העבודה לאחר חופשת הלידה, על פי הוראות סעיף 7(ד)(1) לחוק, תינתן לעובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו המעביד, או באותו מקום העבודה עד תחילת חופשת הלידה, ולא 24 חודשים.

להלן סעיף 7 האמור:

"7.  זכות להיעדר מהעבודה…"

"(ד) (1)  עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות שניים עשר חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חדשים כרבע ממספר החדשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין.

(2) " העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק".

(3)  עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור."

בפסק הדין, בעניין תמר בהירי נ' מדינת ישראל (דב"ע מב/77-3), נקבע שבתקופת החל"ת מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו חייב לעבוד, והמעביד אינו חייב לשלם שכר עבודה.

החופשה האמורה נועדה לטיפול בתינוק, בלי שייפגעו זכויות היולדת כעובדת.

עובדת, שנעדרה מעבודתה והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או שהיא הביעה רצונה לחזור לעבודה, מעבידה לא יוכל לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מן היום שבו היא התייצבה, או מן היום שבו היא הביעה את רצונה לחזור לעבודה.

פקיד ההשמה בלשכת שירות התעסוקה מציע לדורשת עבודה בחל"ת, כאמור לעיל, את אותה העבודה שהיא ביצעה ערב יציאתה לחופשה. אם המשרה איננה פנויה, ולא נמצאה לה עבודה מתאימה אחרת, יינתן לה אישור אבטלה.

פקיד התביעות של המל"ל רשאי להפנות את התובעת למעסיק האחרון, שאישר את יציאתה לחל"ת – לבדיקת אפשרות חזרתה לעבודה. הפנייה נעשית באמצעות טופס מיוחד שהוכן לצורך כך.

אם המעסיק השיב, שהעובדת רשאית לחזור לעבודה – תביעתה לדמי אבטלה תידחה, כיוון שהיא אינה מובטלת.

אם המעסיק השיב, שהוא אינו יכול לקבל את העובדת בחזרה לעבודה, בציון הסיבה ו/או שהוא קבע מועד מאוחר יותר, שבו היא רשאית לחזור לעבודה (כיוון שאת המשרה אייש עובד אחר, או שהמשרה הוקפאה, וכו'), העובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה, החל ממועד התייצבותה בלשכת התעסוקה ועד לתאריך, שנקב המעסיק כתאריך שבו הוא יקבל אותה חזרה לעבודה, ובתנאי שמתקיימים שאר תנאי הזכאות.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).