ביום 29 דצמבר, 2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 169 לפקודה, במסגרת תוכנית להאצה כלכלית שנועדה לאפשר התמודדות והערכות טובה יותר של המשק בישראל עם המשבר הכלכלי העולמי. במסגרת זו נקבע תמריץ לחברות ישראליות למשוך רווחים מחברות זרות לישראל על מנת שיושקעו בכלכלה המקומית. בד בבד, נקבעו תמריצים לתושבי חוץ להשקיע בשוק ההון בישראל ובחברות ישראליות, וזאת בדרך של פטור ממס בגין רווחי הון מניירות ערך של חברות ישראליות ופטור ממס על הכנסות ריבית מניירות ערך ואג"ח הנסחרים בישראל.
להלן יפורטו התמריצים שנקבעו כאמור:
פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה
- ס' 9(15ד) קובע פטור מס על הכנסה של תושב חוץ מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה שמקורם באג"ח שהנפיקה חברה תושבת ישראל והוא נסחר בבורסה בישראל.
- בכך יצר המחוקק קורלציה בין השקעה באג"ח ממשלתי, שהרווחים בגינו פטורים ממס בידי תושבי חוץ, לבין השקעה באג"ח קונצרניות. יצוין, כי הפטור לא יחול על מי שהוא בעל מניות מהותי (10% לפחות) בחברה המנפיקה, על צד שהוא "קרוב" לחברה (חברה המחזיקה, מוחזקת או מוחזקת במשותף על ידי צד ג' כאשר "החזקה" היא בשיעור של 25% לפחות באמצעי שליטה כלשהו). כך גם מי שעובד בחברה המנפיקה, נותן לה שירותים או בעל "יחסים מיוחדים עמה" – אינו נהנה מהפטור אלא אם הוכח כי התמורה היא תמורה מקובלת. יובהר כי תחולת הפטור הינה בשל ריביות שישולמו החל מיום 1.1.2009 ללא קשר למועד צבירת הריבית – כך חברות המחלקות במהלך ינואר את "קופון" 2008, חלוקה זו אינה מחויבת במס בידי תושבי חוץ, ולפיכך גם לא חלה חובת ניכוי במקור כפי המתואר ברוב התשקיפים.
פטור ממס לתושב חוץ על רווחי הון מניירות ערך
- סעיף 97(ב3), שנקבע בזמנו כהוראת שעה עד לתום 2008, תוקן כהוראת קבע והרחיב את קשת הפטור. בנוסחו המתוקן, מקנה הסעיף פטור ממס לתושב חוץ (ולא רק תושב מדינת אמנה, כפי שהיה עד לתיקון זה) על רווחי הון מניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל. יוזכר, כי בהתאם להוראת סעיף 97(ב2), רווחי הון של תושב חוץ שמקורם בניירות ערך הנסחרים בבורסה פטורים ממס. דרישות הדיווח בישראל, כמו גם התנאי שלפיו דווחה המכירה במדינת התושבות, בוטלו. הסייג שלפיו לא תחול ההוראה על רווח ממכירת ני"ע של חברה שעיקר שוויה נובע מזכויות במקרקעין (או באיגודי מקרקעין) בישראל או על רווח הון במפעל קבע של תושב החוץ בישראל, נותר על כנו.
- פטור זה משוריין גם למי שהוא עולה חדש או "תושב חוזר ותיק".
- תחולת הסעיף המתוקן הינה ביחס לני"ע שנרכשו החל מ – 1.1.09 (יום תחילת התיקון).
מס חברות בשיעור של 5% על הכנסת דיבידנד מחו"ל – בהתקיים תנאים שנקבעו
- חוקק סע' 126א' לפיו יחול מס חברות של 5% בלבד על הכנסת דיבידנד שמקורו מחוץ לישראל של חברה תושבת ישראל, ובלבד שאין המקבלת "חברת בית", "חברה משפחתית" או "חברה שקופה" (לגבי האחרונה עדיין לא תוקנו תקנות מתאימות) וכי בהכנסת הדיבידנד נעשה "שימוש בישראל".
- שימוש בישראל, בדומה לחוקי עידוד כלכלה בארה"ב ובמדינות אחרות, כולל:
- תשלום לתושב ישראל עבור שירות או עבודה בישראל.
- דמי שכירות או רכישה של נכסים בישראל או תשלום כזה לתושב ישראל עבור נכסים ככלל (נכס – לא כולל ני"ע).
- תשלום השבחה או החזקת נכס בישראל.
- השקעה במו"פ בישראל.
- פירעון חוב לתושב ישראל ותשלום דיבידנד לחברה תושבת ישראל. אם בעל החוב הואחבר בניאדם קרוב, עליו לעשות "שימוש בישראל" בתמורה, וכך גם החברה מקבלת הדיבידנד.
- תשלום ריבית, הצמדה או דמי ניכיון על אג"ח נסחר בישראל.
- רכישה עצמית של אג"ח (ע"י החברה שהנפיקה אותו).
- הפקדת פיקדון בתאגיד בנקאי תושב ישראל או רכישת ני"ע הנסחרים בישראל והכל לתקופת מינימום של שנה (מותר שיחלוף ני"ע, ע"פ המפורט בתיקון).
- יודגש כי, אין ההטבה חלה על דיבידנד שמקורו ברווחי חנ"ז אשר היו עונים על הגדרת "רווחים שלא שולמו" (כמשמעותם בס' 75ב') לולא חולקו כדיבידנד.סייג זה מתמרץ את החברות הישראליות לבחון ביתר שאת את תחולת הוראות סעיף 75ב על חברות זרות המוחזקות על ידן.
- על יתרת הדיבידנד שבה לא נעשה שימוש בישראל יחול מס חברות בשיעורו הרגיל, לפי העניין.
- אם מקבלת הדיבידנד היא בעלת שליטה בחברה הזרה מחלקת בדיבידנד, אזי מסכום ההכנסה יופחתו הלוואות / ערבויות שהעמידה מקבלת הדיבידנד למחלקת (או לקרובה) וסכומים שהוציאה לרכישת ני"ע של המחלקת או קרובה. זאת, כך מוסבר בהצעה, על מנת למנוע הזרמת כספים "סיבובית".
- החברה המקבלת דיבידנד מוטב כאמור רשאית ליהנות מזיכוי בשל מס שנוכה במקור במדינת החברה המחלקת, ובלבד שהזיכוי לא יעלה על שיעור מס החברות על פי סעיף זה. לא יינתן "זיכוי עקיף" (דהיינו: זיכוי בשל מס ששולם בגין ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד) ואין אפשרות ליהנות מעודף זיכוי בגין מיסי חוץ כמשמעו בס' 205א' לפקודה.
במבזק הבא נדון בצורה מעמיקה בסוגיות המתעוררות בתיקון זה, בנושאים הדרושים יתר ליבון או שינוי.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד לילך רובין אשרוב ממשרדנו.
שיתוף:
