מבזק מס מספר 282 - 18.12.2008

אחד מהמכשירים בתחום שוק ההון הינו עסקה עתידית, עסקה זו יכולה להיות על שערי מטבע על מדד או נכס אחר כלשהו.

הגדרתה הפיננסית של עסקת פורוורד היא עסקת חליפין בין שני מטבעות למסירה מאוחרת, על פי שער ותאריך מוסכמים מראש. דהיינו, כבר מיום העסקה מובטח לפלוני, רוכש חוזה הפורוורד כי יקבל את השער הנקוב על גבי חוזה הפורוורד בסוף התקופה הנקובה. כך שבמקרה ובו שער המטבע הרצוי בשוק החופשי נמוך משער המובטח בחוזה הפורוורד בסוף התקופה, ירוויח הרוכש את ההפרש בין מחיר המטבע בשוק למחיר המובטח. לעומת זאת במקרה ששער המטבע הרצוי בשוק החופשי גבוה מהשער המובטח בחוזה , נוצר הפסד בגובה תשלום הרכישה (הפרמיה) של החוזה מאחר ומימוש החוזה אינו ריאלי. יצוין, כי עסקאות פורוורד נעשות הן במישור ההגנתי והן לצרכים ספקולטיביים לקצירת רווח מהיר.

סעיף 92(א)(4) לפקודת מס הכנסה מאפשר קיזוז הפסדים ממכירת ניירות ערך בשנת המס כנגד הכנסות מריבית ודיבידנד ששולמו בשל אותו נייר או בשל ניירות ערך אחרים, במידה ושיעור המס עליהם אינו עולה על 25%, כאמור בסעיף.

כהערכות לקראת תום שנת המס 2008, נזכיר ללקוחותינו כי בהתאם להגדרת "נייר ערך" שבסעיף 88 לפקודה, עסקה עתידית נחשבת לנייר ערך. "עסקה עתידית" מוגדרת בסעיף 88 כדלקמן:

"התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הקבועים בהתחייבות או בזכות, לפי העניין, וכן מכירה של נייר ערך שטרם נרכש על ידי המוכר".

 לפיכך, הפסדים שנצברו בשנת המס מעסקאות עתידיות למיניהן, לרבות עסקאות פורוורד על שערי מטבע וכו', יחשבו כהפסדי הון ממכירת ניירות ערך בשנת המס ולפיכך ניתנים לקיזוז כנגד ריבית ודיבידנד בשל ניירות ערך, ובלבד שההפסד מהעסקה העתידית גובש בשנת המס בה חולק הדיבידנד.

טרוויאלי? אולי.. אולם, לא מזיק לזכור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

אחד מהמכשירים בתחום שוק ההון הינו עסקה עתידית, עסקה זו יכולה להיות על שערי מטבע על מדד או נכס אחר כלשהו.

הגדרתה הפיננסית של עסקת פורוורד היא עסקת חליפין בין שני מטבעות למסירה מאוחרת, על פי שער ותאריך מוסכמים מראש. דהיינו, כבר מיום העסקה מובטח לפלוני, רוכש חוזה הפורוורד כי יקבל את השער הנקוב על גבי חוזה הפורוורד בסוף התקופה הנקובה. כך שבמקרה ובו שער המטבע הרצוי בשוק החופשי נמוך משער המובטח בחוזה הפורוורד בסוף התקופה, ירוויח הרוכש את ההפרש בין מחיר המטבע בשוק למחיר המובטח. לעומת זאת במקרה ששער המטבע הרצוי בשוק החופשי גבוה מהשער המובטח בחוזה , נוצר הפסד בגובה תשלום הרכישה (הפרמיה) של החוזה מאחר ומימוש החוזה אינו ריאלי. יצוין, כי עסקאות פורוורד נעשות הן במישור ההגנתי והן לצרכים ספקולטיביים לקצירת רווח מהיר.

סעיף 92(א)(4) לפקודת מס הכנסה מאפשר קיזוז הפסדים ממכירת ניירות ערך בשנת המס כנגד הכנסות מריבית ודיבידנד ששולמו בשל אותו נייר או בשל ניירות ערך אחרים, במידה ושיעור המס עליהם אינו עולה על 25%, כאמור בסעיף.

כהערכות לקראת תום שנת המס 2008, נזכיר ללקוחותינו כי בהתאם להגדרת "נייר ערך" שבסעיף 88 לפקודה, עסקה עתידית נחשבת לנייר ערך. "עסקה עתידית" מוגדרת בסעיף 88 כדלקמן:

"התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הקבועים בהתחייבות או בזכות, לפי העניין, וכן מכירה של נייר ערך שטרם נרכש על ידי המוכר".

 לפיכך, הפסדים שנצברו בשנת המס מעסקאות עתידיות למיניהן, לרבות עסקאות פורוורד על שערי מטבע וכו', יחשבו כהפסדי הון ממכירת ניירות ערך בשנת המס ולפיכך ניתנים לקיזוז כנגד ריבית ודיבידנד בשל ניירות ערך, ובלבד שההפסד מהעסקה העתידית גובש בשנת המס בה חולק הדיבידנד.

טרוויאלי? אולי.. אולם, לא מזיק לזכור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

בתקופה האחרונה, עקב המשבר הכלכלי ואי הוודאות שהוא יוצר בכלכלות שונות, אנו עדים לשינויים והקלות מס במדינות שונות לנישומים , בעיקר לחברות. ב- 21-28 בנובמבר 2008 אישרו ה – Duma הרוסי (הבית התחתון), הבית העליון ולבסוף נשיא רוסיה, הצעת חוק להקלה על חברות. מרבית הוראות ההצעה יכנסו לתוקף ב – 1 ינואר 2009.

הצעת החוק הרוסית כוללת את העיקרים הבאים:

      הפחתת מס החברות הרוסי משיעור נוכחי של 24% ל – 20% בלבד, מתוכו שיעור המס הפדראלי יהיה 2% בלבד במקום 6.5%.

      ביטול סף שיעור הריבית המאפשר הכרה בהוצאות ריבית בגין הלוואות ממוסדות כספיים, עד לתום שנת 2009. כיום ובתום תחולת הוראת השעה, מדי תקופה מתפרסמים שיעורי הריבית המרביים המותרים בניכוי, בגין הלוואות הנקובות במט"ח (נכון להיום – 15%) וכאלו הנקובות במטבע מקומי (נכון להיום – 14.52%).

      קביעת פחת מואץ לנכסים קבועים משיעור של 10% לשיעור של 30% לשנה, אם הציוד נועד לשדרוג טכנולוגי, בניה מחדש של מפעל או לשיפוץ ציוד.

      ביטול חובת מע"מ על ייבוא של ציוד טכנולוגי, כהגדרתו לצורך זה, ובלבד שהציוד אינו תואם ציוד קיים המיוצר ברוסיה או שיוצר בה בפועל.

      קביעת שיטת חישוב חדשה לקביעת מקדמות המס, כך שמס החברות ישולם על הכנסה המתקבלת בפועל.

      אפשרות לדחיית מס למיזמים גדולים למשך 5 שנים (אם מס החברות הפדראלי עולה על 365 מליון דולר, לערך).

הפחתת מסים היא תמיד בשורה טובה לנישומים, אולם כפי שציינו בעבר בהקשרים דומים, להפחתת שיעור מס החברות במדינות שונות עלולה להיות השפעה שלילית בהיבט של מס ההכנסה הישראלי. כך למשל, הפחתת שיעור מס החברות ברוסיה ל- 20% חושפת בעלי שליטה תושבי ישראל, המחזיקים (במישרין או בעקיפין) ב"אמצעי שליטה" בחברות תושבות רוסיה, לתחולה אפשרית של הוראות החנ"ז הישראלי ולייחוס הכנסה רעיונית של דיבידנד – בשל הכנסה פאסיבית הנצברת בחברות הבנות: אחד התנאים הנדרשים לסיווג חברה זרה כחנ"ז הינו ששיעור המס החל על הכנסתה הפסיבית במדינות החוץ אינו עולה על 20%. משכך יהא הדבר לגבי הכנסה פסיבית של חברה רוסית החל בשנת 2009 (ובהנחה שזה יהא שיעור המס האפקטיבי החל על הכנסתה הפסיבית), ככל שיתקיימו יתר התנאים הדרושים לסיווג חברה זרה כחנ"ז, יהיו בעלי השליטה שהנם תושבי ישראל חשופים לייחוס הכנסה מדיבידנד אליהם וחיובם במס בהתאם. זאת, ביחס לרווחי החברה הזרה שמקורם בהכנסה פסיבית , אשר לא חולקו עד לתום שנת המס.

יוער בהקשר זה, כי "שיעור המס החל" מוגדר כסכום המס החל בפועל על הכנסת החברה הזרה. לעיתים, ניתנים זיכויים ו/או הפחתות בפועל של שיעור מס החברות, החל על פי דין זר, בעיקר במקרים בהם מס זה מורכב ממספר רבדים (למשל מקומי ופדראלי, במקרה של רוסיה) שאחד מהם אינו מוחל במלואו בנסיבות ספציפיות, בנסיבות כאלו, אף אם שיעור מס החברות הקבוע בדין של אותה מדינה גבוה מ – 20%, בפועל, ייתכן שהוא יסתכם לשיעור של 20% בלבד, ואף פחות מכך, ויצור לכאורה חשיפה לתחולת כללי חנ"ז בישראל. ולהיפך, אם רכיב מסוים בהכנסה הפסיבית חייב במס גבוה יותר (עפ"י הוראות הדין הפנימי), "שיעור המס החל" עשוי לעלות כדי יותר מ- 20% כך שלא יחולו הוראות החנ"ז.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או עו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

קיימים מצבים שבהם לרשויות המס אדם נחשב כעצמאי, אך במוסד לביטוח לאומי הכנסתו מסווגת כהכנסה פסיבית. מצבים אלו מתקיימים בהיעדר עמידה בתנאי הגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

על פי חוק הביטוח הלאומי מבוטח, העוסק במשלח ידו, נחשב בתקופה מסוימת כעובד עצמאי, כשהוא אינו עובד שכיר, ומתקיים בו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן:

1.    הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק, או יותר.

2.    מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע, או יותר.

1. מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע או יותר + הכנסתו ממשלח ידו היא בשיעור 15% מהשכר הממוצע במשק או יותר.

מי שלא מתקיימים בו התנאים האמורים, אינו מוגדר "עובד עצמאי", והכנסותיו כעצמאי נחשבות כהכנסה אחרת כלומר, הכנסה של מבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית).

מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומיההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סך של 25% מן השכר הממוצע במשק. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. כלומר, אם המבוטח יפגע במהלך עיסוקו כעצמאי, הפגיעה לא תוכר  התקיימו התנאים ולאחר מכן שונו התנאים, המוסד לביטוח לאומי ימשיך לראות בו עובד עצמאי, כל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח לאומי. אותו מבוטח יהנה מזכויות ביטוחיות ויחויב  במקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי.

יוזכר ויודגש, שעובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת עיסוקו במשלח ידו. האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח, שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

החל משנת 2008, ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל, חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטורה מתשלום.

נניח למשל, שלמבוטח בן 40 יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח בשנת 2008. הכנסתו הצפויה ממשלח ידו כעצמאי היא 35,000 ש"ח בכל שנת 2008 ושעות עבודתו הן 5 שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה היא כהכנסה פסיבית.

 כפגיעה בעבודה, ולכן המבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם עבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט)