מבזק מס מספר 275 - 31.10.2008

בימים אלו נערך דיון בביהמ"ש העליון בערעור פ"ש גוש דן על פסק דינו של כ' השופט מגן אלטוביה  בתיק ורד פרי  (ע"א 4243/08 פ"ש גוש דן נ' ורד פרי).

הסוגיה הנדונה בביהמ"ש העליון בתיק זה מעניינת ובעלת השלכות מיסוייות לכל אחד ואחת מאיתנו המגדל ילדים קטנים, להם נדרשת השגחה, על מנת שאנו ההורים נוכל לצאת לעבודה.

ונזכיר, ביום 3 באפריל 2008 פורסם פס"ד ורד פרי ( עמ"ה 1213/04) בו נדון ערעורה של ורד פרי, עו"ד עצמאית, על החלטת פקיד השומה שלא להתיר לה כהוצאה מותרת, תשלומים ששילמה למעון היום לילדים ולמועדונית. לטענתה יש לראות בתשלומים אלו כהוצאה ההכרחית ביצור הכנסתה.

בביהמ"ש המחוזי נקבע בפס"ד תקדימי כי הוצאות ההשגחה על ילדים במעון יום, צהרונים וכיו"ב, שאינן הוצאות העשרה, הינן הוצאות הכרחיות לשם יצור הכנסה וקשורות אליה ולפיכך, יש להתירן כהוצאה מותרת בניכוי. ביהמ"ש "מנטרל" את המרכיב האישי המסוים שבהוצאה זו (העשרה לילד וכו') ע"י כך שמתיר חלק מההוצאה.

לשיטת בית המשפט יותרו בניכוי שני שלישים מסכום העלויות למעון מועדונית וכו' בהם התשלום בעד ארוחות משולם בנפרד. ואילו מקום בו התשלום כולל רכיב של ארוחות יותרו מחצית מההוצאות.

לשיטת בית המשפט מקום בו מדובר במטפלת בבית ניתן להכיר במלוא ההוצאה. והערתנו, הכל, כמובן בכפוף להצגת חשבונית מס/ קבלה מנותן השירות.

בדיון שנערך בביהמ"ש העליון, כאמור, בהרכב של 5 שופטים, הורה ביהמ"ש למדינה להודיע לביהמ"ש באם ניתן להציע " …הסדר המשלב הסכמה והתקנה- שיהא בו כדי ליתר הכרעה שיפוטית..".

כלומר, המדינה התבקשה להשיב לביהמ"ש האם ניתן להגיע להסדר בסוגיה הנדונה ולהתיר הוצאות ההשגחה על ילדים בדרך של התקנת תקנות. ניתן להסיק מכך כי יתכן ועמדת ביהמ"ש העליון תהא התרת ההוצאות הנ"ל כולן או חלקן כמותרות בניכוי.

מעניין יהיה לראות המשך התנהלות בתיק זה, והגם שיוגשו מטעם המדינה תקנות כאמור, מה תהיה תחולתן? שכן סביר כי תחולה זו תהיה מכאן ואילך, ובכך מדוע יתייתר הדיון? שכן מה תעשה ורד פרי עצמה, וכיצד יפעלו כל אותם נישומים רבים אשר מצויים בשלב כזה או אחר של התנהלות שומתית בהעדר פסיקה כאמור.

אם נהירה לנו תביעת העליון מן המדינה, צריכה היא לספק הסכמה ביחס לכל "מקרי העבר" אשר אמור יהיה לקבל תוקף של פסק דין או במקרה הקיצון משיכת הערעור על ידי המדינה – בשני המקרים אין המדובר בהלכה פסוקה ועדיין יוותרו אותם "מקרי העבר" ללא פתרון ודאי.

בימים אלו של הערכות לקראת תום שנת המס 2008 קיימת חשיבות להערכות נכונה לקראת פסיקה צפויה בתיק זה. נישומים אשר הוציאו הוצאות להשגחה על ילדים, כאמור, ומעוניינים בעקבות הפסיקה לדרוש הוצאות אלו בניכוי, רצוי כי יערכו כבר עתה בהתאם וידרשו חשבוניות מס/ קבלות מהמעונות/צהרונים וכו'.

נזכיר כי נישום אשר אינו חייב בהגשת דוחות רשאי להגיש דוחות מס ולדרוש החזרי מס  עד 6 שנים לאחר תום שנת המס בגינה מוגש הדוח וזאת בהתאם להוראות סעיף 160(א) לפקודה.

כלומר, את דוחות המס להחזר בגין שנת המס 2002 ניתן להגיש עד ליום 31.12.2008 !!!

נישום אשר חייב בהגשת דוחות, רשאי, לדעתנו, להגיש דוחות מתקנים ולדרוש ההוצאות הנ"ל, הכול במגבלות היות השומות לאותן שנ"מ פתוחות ע"פ הוראות סעיף 145 לפקודה או ניתנות לפתיחה ע"פ סעיף 147 לפקודה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר או לרו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.

לאור המשבר העולמי הפוקד אותנו, מצאנו לנכון להביא לתשומת לב לקוחותינו, יזמים ומשקיעים ישראלים המשקיעים מחוץ לישראל, את יכולת קיזוז הפסדים במישור הבינלאומי על פי דיני המס בישראל. לאחרונה נשמעים קולות לפיהם יש לבחון מימושם של נכסים שונים בין היתר מחוץ לישראל וזאת על מנת לגבש את נכס המס הטמון בהם.

נבחן בכלליות את סעיפי הקיזוז השונים ביחס להפסדים מחו"ל וכן מגבלות אשר עלולות לקום באפשרויות הקיזוז כאמור.

עפ"י סעיף 29, בשלב ראשון יקוזזו ההפסדים שנובעים מ"הכנסה פסיבית" בחו"ל כנגד "הכנסה פסיבית" בחו"ל. יתרת ההפסדים שלא קוזזה תועבר לשנים הבאות ותקוזז רק כנגד "הכנסה פסיבית" בחו"ל. הפסד מעסק בחו"ל או ממשלח יד בחו"ל יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד בחו"ל, לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד, שהופקו באותה שנה. יתרת ההפסד שלא קוזזה, תקוזז באותה שנת מס כנגד יתרת "הכנסה פסיבית" בחו"ל. יתרת ההפסד ניתנת לקיזוז כנגד הכנסה מעסק או ממשלח יד בחו"ל לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד בשנים הבאות.

עפ"י סעיף 92, הפסד הון שמקורו בחו"ל יקוזז כנגד רווח הון או שבח באותה שנת מס (שמקורו בישראל או בחו"ל) ובלבד שההפסד יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחו"ל. הפסד מחו"ל שלא קוזז בשנת המס יקוזז בשנים הבאות גם כן קודם כל כנגד רווחי הון בחו"ל ולאחר מכן כנגד רווחי הון או שבח בישראל.

כאשר נוצר לאדם הפסד הון מני"ע ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד שנתקבלו בשל אותו ניי"ע וכן כנגד הכנסות מריבית או דיבידנד שנתקבלו בשל ניי"ע אחר בתנאי ששיעור המס החל על ההכנסות כאמור לא עולה על 25%. ובלבד ש"מימוש" ההפסד, יבוצע בשנת המס שבה נצמחו הרווחים הפירותיים .

במאמר זה ניתן הבהרות ביחס להפסדים מסוימים בחו"ל אשר על אף מימושם עשויים להיתקל בקשיים לקזזם כנגד רווחים בארץ או בחו"ל.

תנאי בסיסי לקיזוז הפסד שמקורו מחוץ לישראל הוא כי אילו היה ההפסד רווח, היה חייב במס בישראל (Subject to Tax). תנאי זה קבוע בכל אחת מההוראות האופרטיביות של קיזוז ההפסדים – בסעיף 29(1)(א) לפקודה בקשר להפסדים מ"הכנסה פסיבית" בחו"ל, בסעיף 29(2) לפקודה בקשר להפסדים מעסק או ממשלח יד בחו"ל ובסעיף 92(א)(3) לפקודה בקשר להפסדי הון מחו"ל. כך, לדוגמא, על פי הוראות האמנה למניעת כפל מס, רווח הון שנוצר לנישום ממימוש מניות בחברת "איגוד מקרקעין" ביוון יהא חייב במס ביוון בלבד ופטור ממס בישראל. מבלי להיכנס לסוגיית ה- Subject to tax, הרי שבמקרה כאמור קיים ספק   באשר ליכולת קיזוז הפסד ההון בישראל.

בנוסף לאמור לעיל, קובע סעיף 29(3) כי לא יותר בקיזוז הפסד פירותי מחוץ לישראל, שאילו היה רווח לא היה משולם בשלו מס בישראל. כך, רק אם ההפסד היה רווח והיה נדרש תשלום מס בישראל (לאחר מתן זיכוי בשל מס זר) יותר ההפסד בקיזוז. לדוגמא, הכנסה מעסק שמנהלת חברה ישראלית בצרפת (באמצעות "מוסד קבע") חייבת שם במס בשיעור של %⅓33, כך שהיא לא נדרשת להשלמת מס בישראל ולא תוכל לקזז את ההפסד כנגד הכנסות אחרות.

זה המקום לציין כי לא קיימת הוראה מקבילה בחלק ההוני בפקודה, ואף לא קיימת התייחסות לכך בחוזרים המקצועיים שפורסמו על ידי רשות המסים, כך שלדעתנו, ניתן לקזז הפסד  הון מחוץ לישראל כנגד רווח הון בישראל או מחוץ לישראל, גם אם לא היה משולם בשלו מס בישראל.

לדוגמא: הפסד הון ממימוש נכס נדל"ן בארה"ב יהאבר קיזוז בישראל, למרות שאילו היה רווח, היה חייב שם במס בשיעור גבוה של כ- 40% ("רווח הון לזמן קצר"), כך שהנישום לא היה נדרש לתשלום מס בישראל (בשל הזיכוי מהמס האמריקאי).

לפיכך בטרם תחליטו על מימושי הפסדים בחו"ל כאשר נלקחה בחשבון הטבת המס הגלומה באותו מימוש יש לבחון ראשית האם הפסדים מסוג זה הינם ברי קיזוז בישראל בשל הוראות הדין הפנימי או אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או עו"ד ורו"ח חגי אלמקייס ממשרדנו.

בהמשך למבזק משבוע שעבר הרינו להביא בפניכם סוגיות נוספות בביטוח לאומי שיש להביא בחשבון לקראת סוף השנה.

בחינת ההכנסה המדווחת

מבוטחים, שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את ההכנסה המדווחת למוסד לביטוח לאומי. ניתן לראות את ההכנסה הזאת בפנקס המקדמות. חשיבות הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות.

החל משנת 2006, כללי ה"גמלה החוסמת" מופעלים   כלפי מי שנפגע בעבודה בחודשיים הראשוניים של שנת המס, על השנה שבה אירעה הפגיעה ועל השנה שקדמה לה.יש לזכור שנשים בהריון, החייבות דמי ביטוח או מגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה, או לפני שמירת ההריון והדבר נכון גם לפני אימוץ ילד.

זאת, כדי שהגמלה לא תישלל בחלקה או במלואה,הגדלת מקדמות

אפשר להגדיל את המקדמות באמצעות טופס מיוחד, לדאוג שההגדלה תיקלט במחשב הביטוח הלאומי ולשלם מיד את דרישת התשלום. אפשר להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ המייצגים באינטרנט, למייצגים מורשים. יש לשלם את התוספת עד תום שנת המס כדי שהתשלום יוכר בניכוי עוד בשנת המס 2008. בהתאם לתקנות, הגדלת מקדמות אפשרית בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.

הגדלת המקדמות תאפשר למוסד לביטוח לאומי ליצור חיוב מקדמות מעודכן בשנת המס 2008, וגם בשנת המס 2009 (חשוב מאד כאשר מופעלים כללי ה"גמלה החוסמת" בחודשים   הראשונים של שנת המס 2009).עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח (פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול גמלאות גם מבן הזוג).

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).

בהמשך למבזק משבוע שעבר הרינו להביא בפניכם סוגיות נוספות בביטוח לאומי שיש להביא בחשבון לקראת סוף השנה.

בחינת ההכנסה המדווחת

מבוטחים, שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את ההכנסה המדווחת למוסד לביטוח לאומי. ניתן לראות את ההכנסה הזאת בפנקס המקדמות. חשיבות הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות.

החל משנת 2006, כללי ה"גמלה החוסמת" מופעלים   כלפי מי שנפגע בעבודה בחודשיים הראשוניים של שנת המס, על השנה שבה אירעה הפגיעה ועל השנה שקדמה לה.יש לזכור שנשים בהריון, החייבות דמי ביטוח או מגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה, או לפני שמירת ההריון והדבר נכון גם לפני אימוץ ילד.

זאת, כדי שהגמלה לא תישלל בחלקה או במלואה,הגדלת מקדמות

אפשר להגדיל את המקדמות באמצעות טופס מיוחד, לדאוג שההגדלה תיקלט במחשב הביטוח הלאומי ולשלם מיד את דרישת התשלום. אפשר להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ המייצגים באינטרנט, למייצגים מורשים. יש לשלם את התוספת עד תום שנת המס כדי שהתשלום יוכר בניכוי עוד בשנת המס 2008. בהתאם לתקנות, הגדלת מקדמות אפשרית בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.

הגדלת המקדמות תאפשר למוסד לביטוח לאומי ליצור חיוב מקדמות מעודכן בשנת המס 2008, וגם בשנת המס 2009 (חשוב מאד כאשר מופעלים כללי ה"גמלה החוסמת" בחודשים   הראשונים של שנת המס 2009).עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח (פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול גמלאות גם מבן הזוג).

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).