מבזק מס מספר 267 - 21.8.2008

אנו מוצאים לנכון לעדכן בנושא זה באופן שוטף עקב השלכותיו רבות המשמעות על אפשרויות מגוונות להיערכות מראש של עולים ותושבים חוזרים ותיקים (להלן: "עולים"), כמו גם חשיבות ההשלכות על גופים משפטיים ובני משפחה של נהנים פוטנציאליים.

ההטבות: ביום 18.8.08 אישרה ועדת הקליטה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה המוצעת. ההקלות כוללות פטור נרחב מחובת דיווח ומתשלום מס הכנסה לתקופה של 10 שנים ביחס להכנסות כלשהן, פאסיביות ואקטיביות, מכל מקור שהוא, לרבות הכנסות ממשלח יד ומשכר, ובלבד שהופקו או נִצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אף אם נכסים אלו הגיעו לרשות העולה לאחר היותו תושב ישראל.

תחולה לגבי תושב חוזר: הרפורמה מחילה מעמד שווה על עולה ועל תושב חוזר ששהה מחוץ לישראל מעל 10 שנים. אולם, עד 31.12.2009 גם תושב חוזר שהיה תושב חוץ למשך 5 שנים בלבד יהא זכאי לאותן הטבות (אם נחשב תושב חוץ ב- 1 בינואר 2007). מאידך, הוחמרו תנאי הגדרת תושב חוזר "רגיל", ומעתה יידרש היחיד להיות תושב חוץ למשך 6 שנים, במקום 3 שנים כיום. יובהר כי ההגדרה הנוכחית של 3 שנים תמשיך לחול על מי שעלה לישראל לפני ינואר 2009 (מועד תחילת התיקון לעניין זה). תיקון זה נועד בעיקרו, למנוע הטבות מס מפליגות לתושבי ישראל המבצעים "רילוקיישן" לתקופה קצרה יחסית.

שינויבהגדרת "תושבישראל": במסגרת התיקון נקבע גם כי, תושב ישראל ששהה מחוץ לה במשך 4 שנים רצופות ובשנתיים האחרונות "מרכז חייו" לא היה בישראל, ייחשב לתושב חוץ לצורכי הרפורמה, החלמהיוםהראשון לעזיבתו את ישראל. זאת, בתנאי ששהה פחות מ- 183 יום בישראל בכל אחת מהשנתיים הראשונות לעזיבתו. למיטב הבנתנו, מדובר בחזקה חיובית ולא בחזקה שלילית, קרי, גם אם מרכז חייו של היחיד הוא בישראל בשנה השלישית או הרביעית, הוא יוכל לטעון כי אינו תושב ישראל בשנתיים הראשונות לעזיבתו אם יוכח כי באותן שנתיים ראשונות מרכז חייו לא היה בישראל.

תקופת התאקלמות: שנה מיום חזרת היחיד ארצה, יוכל לשנות את דעתו ולא ייחשב תושב ישראל אם בחר לעזוב שוב (המנגנון מותנה בבקשת היחיד, שתוגש בתוך 90 יום מהגעתו). למיטב הבנתנו, כבר בעת הגשת הבקשה יידרש היחיד לבחור האם להיחשב לתושב ישראל בשנת ההסתגלות או לאו.

פטור גורף מחובת דיווח: משמעותי ביותר הוא הפטור מחובת דיווח על נכסים והכנסות ברי הטבה למשך 10 שנים. נציין, כי החלת ההטבות מקימה להבנתנו אפשרויות להיערכות מושכלת מראש בהיבט האישי של העולה, אף בהיבט המשפחתי. כמו כן, יכולה להיות השלכה לעניין נאמנויות, שותפויות או גופים שקופים אחרים בהם יש לעולה או לקרובו זכויות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

באחרונה נתפרסמה עמדתו של היועץ המשפטי של רשות המיסים בעניין פרשנות מקילה ומרחיבה בעניין חלוקת נכסים באי חבות במס. בפרסום נדונו שתי סוגיות עיקריות, ונציין בתמצית את העולה מהן:

חלוקת מקרקעין בין "בני זוג" במסגרת הליכי גרושין – כיום לאחר תיקון 55, קובע סעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין, כי העברת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין בין בני זוג (או בינם לבין ילדיהם) לא תחשב כמכירה כלל לעניין החוק, זאת אף אם בפסק הדין הדן בגט עצמו, לא נקבעה החלטה בעניין המקרקעין עצמן, ולכאורה אף אם לא אוזכרו הללו באותו פסק דין כלל !!

העברת המקרקעין ביניהם אף בזמן מאוחר הרבה יותר , בהיותם גרושים, לא תהא נשוא לחבות במיסוי מקרקעין, זאת אם יתקיימו שני אלה: אם ישתכנע המנהל כי ההעברה כאמור הינה במסגרת אותם הליכי גרושין , ובנוסף  "בני הזוג ימציאו למנהל מיסוי מקרקעין פסק דין המאשר את החלוקה  של  המקרקעין" שנתבצעה כחלק מאוחר יותר של הליך הגרושין כאמור.

יושם אל לב כי נשקל גם יישומו של העקרון הטבוע בסעיף זה גם על נכסי הון אחרים הנתונים למיסוי במסגרת חלק ה' לפקודה. כלומר בהליך גרושין יוכלו בני הזוג לחלק ביניהם את כלל נכסיהם מבלי שהדבר יחשב כמכירה כלל. בעניין זה ראה הרחבה במבזק מס 248.

חלוקת נכסי עיזבון מאוחרת, בין יורשים – סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, קובע כי חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים הנעשית ללא שניתנה למי מהם תמורה מחוץ לנכסי העיזבון, (תמורה מתוך נכסי העיזבון – מותרת) לא תהווה מכירה. אותו חלק בנכס שנתקבלה בגינו תמורה "חיצונית" יתחייב במס.

חלוקת הנכסים כאמור מוגדרת: "..החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה , בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה …  ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור…".

למען הסר ספק ואף שרשויות המס ראו בעבר בחלוקת נכסי עיזבון לאחר רישום  הנכסים בטאבו באופן שונה מרצונם הנוכחי של היורשים, לא כחלוקה ראשונה, וחייבו חלוקה זו במס,  הרי בעמ"ש לוין לבנונה 2987/98 נדחתה פרשנות זו, והיוע"מ לרשות המיסים במאמרו זה, כמו גם אנשי מסמ"ק מקבלים קביעה זו.

היוע"מ מרחיב הפרשנות המקילה וקובע כי אם הנכסים נותרו במצב של "סטטוס קוו" מן המועד טרם פטירת המוריש, הרי שגם אם "חלף זמן רב ממועד הפטירה"  והיורשים מבקשים לחלק הנכסים אחרת מן המופיע בצוואה או בחוק הירושה, הרי שחלוקה כזו תחשב כ"חלוקה ראשונה" ותהנה מפטור ממס.

אנו מחזקים את ידיו בפרסום הרחבות אלו ובחינת הכוונות העתידיות המפורטות במאמר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.

מועד רישומו של עסק חדש ברשויות השונות הינה שאלה לה נדרש כל אדם אשר החליט לפתוח בפעילות עסקית.

פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ מגדירים מפורשות כי על עוסק/נישום להודיע לרשויות השונות על פתיחתו של העסק מיידית ביום בו החל פעילותו.

לעניין רישום במוסד הביטוח הלאומי: ס' 342 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות בדבר רישום מדגישים כי חובת עובד עצמאי להירשם ולשלם בעד עצמו, אולם אין אזכור לקביעת מועד הרישום.

לעניין זכאות לגמלה קובע ס' 77 א' לחוק כי זכאותו של עובד עצמאי לגמלאות בתאונת עבודה מותנה בכך ש"המבוטח היהבעתהפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".1.       ביה"ד האזורי והארצי תמכו בעמדת המוסד וקבעו שמטרת החוק הייתה למנוע מצב שבו עובד עצמאי יעבוד שנים מבלי שידווח על הכנסותיו למוסד וכשייפגע יבוא לתבוע את זכויותיו. אמנם בעיניינו חלף "רק חודש" מפתיחת העסק ועד קרות התאונה וסביר להניח שהמבוטח לא התכוון להשתמט מדיווח על הכנסותיו.

1. יתרה מזאת ההלכה הפסוקה קובעת ש"אי רישום המבוטח כעצמאי ע"י המייצג טרם התאונה, אינו פוטר המבוטח מחובתו להירשם".
2. העדר כוונה להירשם מחובת הרישום או תום לב,אין בהם כדי למנוע שלילת הגימלה ממי שלא נרשם בפועל כעובד עצמאי.

יצוין כי על אף ניסיונותיו של המערער להטיל את האחריות לפתחו של רו"ח, אין בה כדי לאפשר תשלום הגמלה וכאמרת בית הדין:

"יחד עם זה, הוכח שמערער השליך את יהבו על רואה החשבון, איש המקצוע, בכל ביום 7 ביולי 2008 פרסם ביה"ד הארצי לעבודה פס"ד ששולל זכאותו של עובד עצמאי לדמי פגיעה בשל אי רישום במועד.

להלן רצף האירועים:

1. בא כוחו של המבוטח פנה ב- 09/02/05 לפ"ש ובקש לפתוח תיק במס הכנסה למרשו מפברואר 2005. בקשתו אכן טופלה בהתאם.
2. בתאריך ה- 03/04/05 נפגע המבוטח קשות בתאונת דרכים בעת שהיה בדרכו חזרה מהעבודה. השלכות התאונה היו קריטיות, לרבות כריתת רגל.
3. רק ב- 28/04/05 שלח רואה החשבון למוסד לביטוח לאומי בקשה לפתיחת תיק עצמאי מ- 01/03/05, אך בשל רישום מאוחר דחה המוסד לביטוח לאומי זכאותו לגימלה.נושא רישומיו כעובד עצמאי במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי. רואה החשבון הוא שלוחו של המערער בעניינים אלה ושלוחו של אדם כמותו. מעשה או מחדל של רואה החשבון בכל נושא הרישומים, למעשה או מחדל של המערער יחשב, בכל הקשור ליחסים שבין המערער למוסד בנושא זה להבדיל מיחסיו עם רואה החשבון."

    

   אירועים מסוג זה מדגישים פעם נוספת חשיבות רישומם של עובדים עצמאים למוסד מיידית בד בבד עם רישומם לשלטונות מס הכנסה ומע"מ. וביחס לאחריותו של רואה החשבון הרי שאומנם לא יכול היה המערער במקרה זה לקבל את הגמלה בשל טענה זו, אך על מנת למנוע העברת אחריות מסוג זה אל רו"ח אשר עלולה להביא לנזקים רבים, יש להקפיד ברישום מיידי גם במוסד לביטוח לאומי.
   

   נכתב על ידי מר חיים חיטמן, בעבר, מנהל תחום בכיר ביטוח וגבייה – בסניף ביטוח לאומי ר"ג..