באחרונה נתפרסמה עמדתו של היועץ המשפטי של רשות המיסים בעניין פרשנות מקילה ומרחיבה בעניין חלוקת נכסים באי חבות במס. בפרסום נדונו שתי סוגיות עיקריות, ונציין בתמצית את העולה מהן:

חלוקת מקרקעין בין "בני זוג" במסגרת הליכי גרושין – כיום לאחר תיקון 55, קובע סעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין, כי העברת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין בין בני זוג (או בינם לבין ילדיהם) לא תחשב כמכירה כלל לעניין החוק, זאת אף אם בפסק הדין הדן בגט עצמו, לא נקבעה החלטה בעניין המקרקעין עצמן, ולכאורה אף אם לא אוזכרו הללו באותו פסק דין כלל !!

העברת המקרקעין ביניהם אף בזמן מאוחר הרבה יותר , בהיותם גרושים, לא תהא נשוא לחבות במיסוי מקרקעין, זאת אם יתקיימו שני אלה: אם ישתכנע המנהל כי ההעברה כאמור הינה במסגרת אותם הליכי גרושין , ובנוסף  "בני הזוג ימציאו למנהל מיסוי מקרקעין פסק דין המאשר את החלוקה  של  המקרקעין" שנתבצעה כחלק מאוחר יותר של הליך הגרושין כאמור.

יושם אל לב כי נשקל גם יישומו של העקרון הטבוע בסעיף זה גם על נכסי הון אחרים הנתונים למיסוי במסגרת חלק ה' לפקודה. כלומר בהליך גרושין יוכלו בני הזוג לחלק ביניהם את כלל נכסיהם מבלי שהדבר יחשב כמכירה כלל. בעניין זה ראה הרחבה במבזק מס 248.

חלוקת נכסי עיזבון מאוחרת, בין יורשים – סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, קובע כי חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים הנעשית ללא שניתנה למי מהם תמורה מחוץ לנכסי העיזבון, (תמורה מתוך נכסי העיזבון – מותרת) לא תהווה מכירה. אותו חלק בנכס שנתקבלה בגינו תמורה "חיצונית" יתחייב במס.

חלוקת הנכסים כאמור מוגדרת: "..החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה , בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה …  ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור…".

למען הסר ספק ואף שרשויות המס ראו בעבר בחלוקת נכסי עיזבון לאחר רישום  הנכסים בטאבו באופן שונה מרצונם הנוכחי של היורשים, לא כחלוקה ראשונה, וחייבו חלוקה זו במס,  הרי בעמ"ש לוין לבנונה 2987/98 נדחתה פרשנות זו, והיוע"מ לרשות המיסים במאמרו זה, כמו גם אנשי מסמ"ק מקבלים קביעה זו.

היוע"מ מרחיב הפרשנות המקילה וקובע כי אם הנכסים נותרו במצב של "סטטוס קוו" מן המועד טרם פטירת המוריש, הרי שגם אם "חלף זמן רב ממועד הפטירה"  והיורשים מבקשים לחלק הנכסים אחרת מן המופיע בצוואה או בחוק הירושה, הרי שחלוקה כזו תחשב כ"חלוקה ראשונה" ותהנה מפטור ממס.

אנו מחזקים את ידיו בפרסום הרחבות אלו ובחינת הכוונות העתידיות המפורטות במאמר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.