אנו מוצאים לנכון לעדכן בנושא זה באופן שוטף עקב השלכותיו רבות המשמעות על אפשרויות מגוונות להיערכות מראש של עולים ותושבים חוזרים ותיקים (להלן: "עולים"), כמו גם חשיבות ההשלכות על גופים משפטיים ובני משפחה של נהנים פוטנציאליים.

ההטבות: ביום 18.8.08 אישרה ועדת הקליטה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה המוצעת. ההקלות כוללות פטור נרחב מחובת דיווח ומתשלום מס הכנסה לתקופה של 10 שנים ביחס להכנסות כלשהן, פאסיביות ואקטיביות, מכל מקור שהוא, לרבות הכנסות ממשלח יד ומשכר, ובלבד שהופקו או נִצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אף אם נכסים אלו הגיעו לרשות העולה לאחר היותו תושב ישראל.

תחולה לגבי תושב חוזר: הרפורמה מחילה מעמד שווה על עולה ועל תושב חוזר ששהה מחוץ לישראל מעל 10 שנים. אולם, עד 31.12.2009 גם תושב חוזר שהיה תושב חוץ למשך 5 שנים בלבד יהא זכאי לאותן הטבות (אם נחשב תושב חוץ ב- 1 בינואר 2007). מאידך, הוחמרו תנאי הגדרת תושב חוזר "רגיל", ומעתה יידרש היחיד להיות תושב חוץ למשך 6 שנים, במקום 3 שנים כיום. יובהר כי ההגדרה הנוכחית של 3 שנים תמשיך לחול על מי שעלה לישראל לפני ינואר 2009 (מועד תחילת התיקון לעניין זה). תיקון זה נועד בעיקרו, למנוע הטבות מס מפליגות לתושבי ישראל המבצעים "רילוקיישן" לתקופה קצרה יחסית.

שינויבהגדרת "תושבישראל": במסגרת התיקון נקבע גם כי, תושב ישראל ששהה מחוץ לה במשך 4 שנים רצופות ובשנתיים האחרונות "מרכז חייו" לא היה בישראל, ייחשב לתושב חוץ לצורכי הרפורמה, החלמהיוםהראשון לעזיבתו את ישראל. זאת, בתנאי ששהה פחות מ- 183 יום בישראל בכל אחת מהשנתיים הראשונות לעזיבתו. למיטב הבנתנו, מדובר בחזקה חיובית ולא בחזקה שלילית, קרי, גם אם מרכז חייו של היחיד הוא בישראל בשנה השלישית או הרביעית, הוא יוכל לטעון כי אינו תושב ישראל בשנתיים הראשונות לעזיבתו אם יוכח כי באותן שנתיים ראשונות מרכז חייו לא היה בישראל.

תקופת התאקלמות: שנה מיום חזרת היחיד ארצה, יוכל לשנות את דעתו ולא ייחשב תושב ישראל אם בחר לעזוב שוב (המנגנון מותנה בבקשת היחיד, שתוגש בתוך 90 יום מהגעתו). למיטב הבנתנו, כבר בעת הגשת הבקשה יידרש היחיד לבחור האם להיחשב לתושב ישראל בשנת ההסתגלות או לאו.

פטור גורף מחובת דיווח: משמעותי ביותר הוא הפטור מחובת דיווח על נכסים והכנסות ברי הטבה למשך 10 שנים. נציין, כי החלת ההטבות מקימה להבנתנו אפשרויות להיערכות מושכלת מראש בהיבט האישי של העולה, אף בהיבט המשפחתי. כמו כן, יכולה להיות השלכה לעניין נאמנויות, שותפויות או גופים שקופים אחרים בהם יש לעולה או לקרובו זכויות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.