מבזק מס מספר 245 - 6.3.2008

מתחילת שנת המס 2008 רושמת הבורסה בישראל כמו בורסות אחרות בעולם ירידות שערים חדות. ירידות אלו כמובן שאינן בבחינת הרצוי אצל המשקיעים אולם, גם למצב זה יתרונות מסוימים בראי המס. לירידות אלו יש להוסיף גם את הירידות החדות בשער הדולר אשר גורמות להפסדים נוספים, כאשר מדובר בניירות ערך שנרכשו במט"ח.

בסקירה זו ניתן ביטוי למספר אפשרויות אשר ניתן לבחון ע"מ למזער את הנזק או במקרים מסוימים אף לייצר יתרון מסוים ממחירי המניות הנמוכים יחסית כיום.

אופציות לעובדים – סעיף 102(ב)(3) – בהתאם להוראות הסעיף הרי ששווי ההטבה בגובה ממוצע שוויין של מניות החברה בבורסה בתום שלושים ימי המסחר שקדמו להקצאה, יחשב כהכנסת עבודה, הגם שהבחירה היא במסלול הוני. בשל האמור לעיל על חברות לבחון הקצאות דווקא בימים אלו ע"מ להפחית את רכיב ההטבה החייב במס מלא.

אופציות 3(ט) – אופציות המצויות במסלול 3(ט) (בהקצאות שלפני תיקון 132, או ביחס לבעלי שליטה או נותני שירותים , בהקצאות, שלאחר התיקון), מחויבות במס במועד מימוש האופציה למניה ובאותו מועד יראו ברווח כהכנסה פירותית (ראו לעניין זה הלכת יאיר דר). לפיכך זה העיתוי לבחון האם כדאי לממש האופציה למניה, ולשאת בתשלום המס הפירותי בגין רכיב זה, שהינו נמוך בשל הירידות החדות. לאחר מימוש האופציה למניה ותשלום המס מקובע למעשה מחיר מקורי חדש, נמוך. כך, שתחת התקווה ששווי המניה יעלה בעתיד, הרי ששיעור המס על מרכיב זה של רווח יעמוד על 20% בלבד (או 25% לבעל מניות מהותי).

גיבוש הפסדי הון כנגד שיעורי מס גבוהים – בניירות בהם קיימים הפסדים בשל ירידות כאמור, יש לבחון מימוש של הנייר לצורך גיבוש ההפסד וניצולו כנגד רווחי הון ממומשים אחרים שיתכן ואפילו חייבים בשיעורי מס גבוהים יותר. לדוגמא אדם בעל תיק ניירות ערך זרים אשר בו מוחזקים ניירות ישנים מאוד שבמכירתם נדרש יהיה לבצע חלוקה ליניארית, לפני ואחרי 1.1.2005 (להלן – "יום המעבר") כך שרווח ההון עד ליום המעבר יחויב ב- 35% ויתרת רווח ההון תחויב ב- 20%. במקרה זה יש לבחון מימוש של ני"ע אלו (שמן הסתם טמון בהם רווח לאור תקופת ההחזקה הארוכה) ובמקביל מימוש של הניירות החדשים בהם סביר כי טמון הפסד הון. לגישתנו ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון מהניירות החדשים ראשית כנגד רווח ההון "היקר" החייב בשיעור של 35%. מהלך זה ממצע למעשה את שיעור המס ל- 20% בגין ני"ע זרים אשר נרכשו לפני יום המעבר.

שינוי אפיקי ההשקעה הפירותיים להוניים – בדר"כ הציבור שבע ההפסדים בבורסה מממש בימים אלו את הפסדיו וחוזר אל כור מחצבתו הסולידי ומשקיע את יתרת כספו בפיקדונות או בתוכניות חסכון המניבים ריבית.

בהתאם לתיקון 147, הרי שע"פ הוראות סעיף 92(א)(4), ניתן יהיה לקזז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד מניירות ערך בלבד. מאחר ורשויות המס עדיין לא פתחו לחלוטין את הסכר בנושא קיזוז ההפסדים, הרי שלא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסות ריבית בנקאית על פיקדונות שונים או תוכניות חסכון. לפיכך יש לבחון את שינוי אפיקי ההשקעה מפיקדונות/תוכניות החיסכון למק"מ/ לקרנות נאמנות אשר התשואה עליהן למעשה מבוססת על ריבית בנקאית בגין פיקדונות. מהלך זה יגרום לסיווג התשואה בגין ההשקעה כרווח הון מה שיאפשר כמובן את קיזוז הפסדי ההון אל מול אותו רווח. לחלופין, השקעה באג"ח משלמות ריבית, תאפשר קיזוז הריבית מהפסדי ההון ממימוש ני"ע האמורים, בשנה בה נוצר הפסד ההון.

 מימוש השקעה בניירות ערך במט"ח – לגבי הפסדים הנובעים מירידת שער המטבע על אף שריאלית קיים רווח, הרי שלדעתנו כיוון שנומינלית אין רווח הון, לא ישולם מס בגין רווח הון בישראל. מכירה ורכישה מחדש של אותו נייר לאחר מימושו ללא רווח הון כאמור תייצר עלות מניה חדשה בשע"ח נמוך, מצב זה יוביל לכך כי עלייה עתידית בשער החליפין (כמובן, אם תהייה כזו) תהיה פטורה ממס ואילו רווח ההון הריאלי שנוצר במימוש הקודם גם הוא לא חויב במס לאור ירידת השער.

כמובן שמקומות רבים נוספים בפקודה או בהסדרי מיסוי שונים מושפעים משערי המניות, לפיכך יש לבחון בכל אחד מאלו האם זה העיתוי למימוש המניות בשערים הנמוכים הקיימים כיום, ע"מ לגבש רווח בשיעורי מס גבוהים, בשער הנמוך, ולייצר מרכיב רווח גבוה יותר בשיעורי המס על רווח הון "רגיל" של 20%. במרבית המקומות יש להכניס את מרכיב הסיכון הגדול העשוי להיות טמון במהלך זה לאור העובדה שאין "ביטוח" כי מכאן ואילך נכונו לנו רק עליות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרונית בר, רו"ח או לישי כהן, רו"ח (משפטן) ממשרדנו. 

מבוא

להלן נבחן את השלכות המס בישראל של סיווגה של חברה אשר התאגדה במדינה זרה ומפיקה הכנסה במדינה שלישית, גם כחברה תושבת ישראל ע"ב עקרון השליטה והניהול שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("הפקודה").

עקרון השליטה והניהול

עקרון השליטה והניהול (או "מקום הניהול האפקטיבי") הוא עקרון מקובל לקביעת תושבות תאגידים. אם לבדו, כפי שקבוע בחוק הקפריסאי לדוגמה, או כאלטרנטיבה להחלת תושבות, כפי שקיים בקרואטיה (מקום הניהול או מקום ההתאגדות) וכן בישראל. יצוין כי המונח "שליטה וניהול" אינו מוגדר בפקודה וההתייחסות אליו בפסיקה מוגבלת בהיקפה (דוגמה בולטת – עמ"ה סולל בונה ארצות חוץ), אך תקצר היריעה מלדון כאן בפרמטרים לקיום מבחן זה.

תחולת מס חברות ישראלי מס חברות זר

משחברה תושבת מדינה זרה, מכוח דיניה הפנימיים של אותה מדינה ("מדינת ההתאגדות"), היא גם חברה שהשליטה והניהול בה מתקיימים מישראל, היא תחוב במס בישראל על הכנסותיה ורווחיה. ואולם, מה באשר למס ששולם על ידה מחוץ לישראל ? כאשר הכנסותיה מופקות במדינת ההתאגדות בלבד, הרי שלא צפוי כפל מס, שכן מס זה עונה על הגדרת "מסי חוץ" ע"פ הפקודה: "מסים המשתלמים על ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה"… אולם, אם ההכנסה מופקת במדינה שלישית ("מדינת המקור" – שאינה ישראל ואינה מדינת ההתאגדות), אמנם בגין מסי החוץ המשולמים במדינת המקור יותר זיכוי בישראל, אך צפוי כפל מס באשר למסים המשולמים במדינת ההתאגדות בגין אותה הכנסה, כמפורט להלן. כאן גם המקום להבחין בין מדינת התאגדות שהיא מדינה גומלת (מדינת אמנה) למקרה של מדינת התאגדות שאינה גומלת.

מקרה מדינה גומלת

כאשר קיימת אמנת מס בין ישראל למדינת ההתאגדות, יחולו כללי שובר השוויון שבאותה האמנה, לצורך הכרעת סוגיית כפל התושבות. לעניין חברה, המבחן בד"כ מתייחס למקום הניהול האפקטיבי של החברה, מקום הניהול הממשי והמרכזי שלה, וכיו"ב. כלומר, אם אכן השליטה על עסקי החברה וניהולם מופעלים בישראל, היא תסווג כתושבת ישראל ע"פ הוראות הפקודה וכן ע"פ הוראות האמנה, הגם שהתאגדה במדינה זרה.  בכל מקרה, בהתאם לנוהל ההסכמה ההדדית הקבוע באמנות, תוכל החברה לפנות אל "הרשויות המוסמכות", להסדרת התושבות הכפולה.

לעניין חלוקת דיבידנד לישראל, בנסיבות בהן ע"פ שובר השוויון החברה תיחשב לתושבת ישראל, אין עוד מקום לניכוי מס במקור במדינת ההתאגדות, ואף לא בישראל, שכן ע"פ הוראות הפקודה, דיבידנד בין חברות ישראליות אינו חב במס. בהעדר "מס סניף" במדינת המקור (מס המוטל במספר מדינות על חלוקת כספים ממוסד הקבע למיזם הזר), גם היא לא תשית מס בעת העברת הרווחים לישראל.

מקרה מדינה שאינה גומלת

מקרה זה מורכב יותר, שכן, צפוי כפל מס חברות בשתי המדינות (ישראל ומדינת ההתאגדות) ואין אמנת מס שתמנע כפל מס שכזה. החברה האם בישראל תהא זכאית לזיכוי בגין ניכוי מס במקור במדינת ההתאגדות של החברה המוחזקת על ידה, וזאת ע"ב ההוראה המפורשת לזיכוי שכזה, המצויה בסעיף 207א'(א) לפקודה. עודף זיכוי ניתן לנצל (to carry forward) במשך 5 השנים העוקבות.

באשר למס החברות המוטל במדינת ההתאגדות שאינה גומלת על ההכנסה החייבת של החברה, כאשר ישראל רואה באותה חברה תושבת ישראל ע"פ הוראות הפקודה – אין, לכאורה, מקום לקבלת זיכוי עבור מס החברות הזר ששולם במדינת ההתאגדות. זאת, משום שההכנסה לא הופקה או נצמחה במדינת ההתאגדות והמסים ששולמו במדינת ההתאגדות אינם עונים על הגדרת "מסי חוץ", כאמור לעיל. עם זאת, ייתכן כי במקרים מסוימים, רשות המסים תאפשר זיכוי באופן חד צדדי ובניגוד לפרשנות דווקנית של הוראות הפקודה, וזאת, בשל עקרון העל של הימנעות מכפל ממס.

סוף דבר

התוצאה האפשרית הקשה של מקרה שכזה, היא שמס ששולם במדינת ההתאגדות ע"י חברה המסווגת ע"פ הפקודה כתושבת ישראל, "אובד" הלכה למעשה. לפיכך, יש להיערך מבעוד מועד לתכנון נאות של מבנה החברות (ובכלל זה במבחן השליטה והניהול בישראל), קל וחומר במקרה של הקמת חברת החזקות במדינה שאינה גומלת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעופר רחמני, עו"ד, או לגדי אלימי, רו"ח (עו"ד) ממשרדנו.

מבוא

להלן נבחן את השלכות המס בישראל של סיווגה של חברה אשר התאגדה במדינה זרה ומפיקה הכנסה במדינה שלישית, גם כחברה תושבת ישראל ע"ב עקרון השליטה והניהול שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("הפקודה").

עקרון השליטה והניהול

עקרון השליטה והניהול (או "מקום הניהול האפקטיבי") הוא עקרון מקובל לקביעת תושבות תאגידים. אם לבדו, כפי שקבוע בחוק הקפריסאי לדוגמה, או כאלטרנטיבה להחלת תושבות, כפי שקיים בקרואטיה (מקום הניהול או מקום ההתאגדות) וכן בישראל. יצוין כי המונח "שליטה וניהול" אינו מוגדר בפקודה וההתייחסות אליו בפסיקה מוגבלת בהיקפה (דוגמה בולטת – עמ"ה סולל בונה ארצות חוץ), אך תקצר היריעה מלדון כאן בפרמטרים לקיום מבחן זה.

תחולת מס חברות ישראלי מס חברות זר

משחברה תושבת מדינה זרה, מכוח דיניה הפנימיים של אותה מדינה ("מדינת ההתאגדות"), היא גם חברה שהשליטה והניהול בה מתקיימים מישראל, היא תחוב במס בישראל על הכנסותיה ורווחיה. ואולם, מה באשר למס ששולם על ידה מחוץ לישראל ? כאשר הכנסותיה מופקות במדינת ההתאגדות בלבד, הרי שלא צפוי כפל מס, שכן מס זה עונה על הגדרת "מסי חוץ" ע"פ הפקודה: "מסים המשתלמים על ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה"… אולם, אם ההכנסה מופקת במדינה שלישית ("מדינת המקור" – שאינה ישראל ואינה מדינת ההתאגדות), אמנם בגין מסי החוץ המשולמים במדינת המקור יותר זיכוי בישראל, אך צפוי כפל מס באשר למסים המשולמים במדינת ההתאגדות בגין אותה הכנסה, כמפורט להלן. כאן גם המקום להבחין בין מדינת התאגדות שהיא מדינה גומלת (מדינת אמנה) למקרה של מדינת התאגדות שאינה גומלת.

מקרה מדינה גומלת

כאשר קיימת אמנת מס בין ישראל למדינת ההתאגדות, יחולו כללי שובר השוויון שבאותה האמנה, לצורך הכרעת סוגיית כפל התושבות. לעניין חברה, המבחן בד"כ מתייחס למקום הניהול האפקטיבי של החברה, מקום הניהול הממשי והמרכזי שלה, וכיו"ב. כלומר, אם אכן השליטה על עסקי החברה וניהולם מופעלים בישראל, היא תסווג כתושבת ישראל ע"פ הוראות הפקודה וכן ע"פ הוראות האמנה, הגם שהתאגדה במדינה זרה.  בכל מקרה, בהתאם לנוהל ההסכמה ההדדית הקבוע באמנות, תוכל החברה לפנות אל "הרשויות המוסמכות", להסדרת התושבות הכפולה.

לעניין חלוקת דיבידנד לישראל, בנסיבות בהן ע"פ שובר השוויון החברה תיחשב לתושבת ישראל, אין עוד מקום לניכוי מס במקור במדינת ההתאגדות, ואף לא בישראל, שכן ע"פ הוראות הפקודה, דיבידנד בין חברות ישראליות אינו חב במס. בהעדר "מס סניף" במדינת המקור (מס המוטל במספר מדינות על חלוקת כספים ממוסד הקבע למיזם הזר), גם היא לא תשית מס בעת העברת הרווחים לישראל.

מקרה מדינה שאינה גומלת

מקרה זה מורכב יותר, שכן, צפוי כפל מס חברות בשתי המדינות (ישראל ומדינת ההתאגדות) ואין אמנת מס שתמנע כפל מס שכזה. החברה האם בישראל תהא זכאית לזיכוי בגין ניכוי מס במקור במדינת ההתאגדות של החברה המוחזקת על ידה, וזאת ע"ב ההוראה המפורשת לזיכוי שכזה, המצויה בסעיף 207א'(א) לפקודה. עודף זיכוי ניתן לנצל (to carry forward) במשך 5 השנים העוקבות.

באשר למס החברות המוטל במדינת ההתאגדות שאינה גומלת על ההכנסה החייבת של החברה, כאשר ישראל רואה באותה חברה תושבת ישראל ע"פ הוראות הפקודה – אין, לכאורה, מקום לקבלת זיכוי עבור מס החברות הזר ששולם במדינת ההתאגדות. זאת, משום שההכנסה לא הופקה או נצמחה במדינת ההתאגדות והמסים ששולמו במדינת ההתאגדות אינם עונים על הגדרת "מסי חוץ", כאמור לעיל. עם זאת, ייתכן כי במקרים מסוימים, רשות המסים תאפשר זיכוי באופן חד צדדי ובניגוד לפרשנות דווקנית של הוראות הפקודה, וזאת, בשל עקרון העל של הימנעות מכפל ממס.

סוף דבר

התוצאה האפשרית הקשה של מקרה שכזה, היא שמס ששולם במדינת ההתאגדות ע"י חברה המסווגת ע"פ הפקודה כתושבת ישראל, "אובד" הלכה למעשה. לפיכך, יש להיערך מבעוד מועד לתכנון נאות של מבנה החברות (ובכלל זה במבחן השליטה והניהול בישראל), קל וחומר במקרה של הקמת חברת החזקות במדינה שאינה גומלת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעופר רחמני, עו"ד, או לגדי אלימי, רו"ח (עו"ד) ממשרדנו.

כדי להגיע, בהליך אזרחי, לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של נישום – רשאי פקיד השומה להזמין כל אדם (בכפוף לסייגים המפורטים בסעיפים 135(4) ו- 151 לפקודה) ולחקור אותו בדבר הכנסותיו של הנישום.

טול מיקרה, בו הנישום, תושב ישראל אשר לו פעילות עסקית, ברומניה, בת דיווח למס הכנסה, דווח בדוח השנתי למס הכנסה על תוצאות הפעילות, אולם פקיד השומה נוטה שלא לקבל את הדיווח ומבקש לתשאל תושב רומניה, ע"מ להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסותיו של הנישום.

עולה השאלה – האם יש לפקיד השומה סמכות לזמן למשרדי פקיד השומה, בהליך של "חקירה אזרחית" (לא בהליך פלילי), את פלוני שהינו תושב חוץ ?

כידוע, תושב ישראל אשר מקבל הזמנה כדין חייב להתייצב בפני פקיד השומה, ולא – עובר הוא לכאורה עבירה מכוח סעיף 216(2) לפקודה: "אדם אשר בלי סיבה מספקת … לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו …"

סעיף 238 לפקודה, הדן בהמצאת הודעות קובע, בין היתר, חזקה לפיה אם נשלחה ההודעה כראוי – בדואר רשום, לאדם שמחוץ לישראל, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השביעי שלאחר יום המשלוח.

לאור סעיף 135(4) ו/או סעיף 151 לפקודה, ביחד עם סעיף 238 לפקודה, עולה השאלה – מה דינו של תושב רומניה שנשלחה אליו, וחזקה שקיבל, הזמנה מפקיד השומה להגיע למשרד פקיד השומה ולא התייצב ?

נאמר כבר כאן, כי לדעתנו לפקיד השומה אין סמכות לזמן את אותו פלוני תושב רומניה למשרדי פקיד השומה בעניינו של הנישום, לאור הכלל המקובל במשפט הבינלאומי לפיו תחולת חוקי מדינה היא בתחומי הטריטוריה שלה בלבד ואין להחילם מחוץ לגבולותיה.

גם אם היינו אומרים, כי לפקיד השומה יש סמכות לזמן תושבכדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם – רשאי פקיד השומה, בשלב א', מכוח סעיף 135(4) לפקודה להזמין כל אדם שיש לו קשר עסקי עם הנישוםוהיכול, לפי דעתו, להעיד בעניין ההכנסה, שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה…

סמכות פקיד השומה בשלב ההשגה רחבה יותר. סעיף 151 לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי, בין היתר, להזמין כל אדם היכול, לפי דעתו, להעיד בעניין השומה שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה …

סעיף 1 לפקודה מגדיר " 'אדם' – לרבות חברה וחבר בני אדם, כהגדרתם בסעיף זה". הגדרת "אדם", אינה ממעטת אדם שאינו תושב ישראל.רומניה למשרדי פקיד השומה, הרי שלדעתנו, לסמכות זו "אין שיניים" קרי – קיים קושי רב לאכוף סמכות זו – אם בכלל.

יחד עם זאת, צריך לקוות שנטל הבאת הראיות אינו על הנישום, שאז לנישום יהיה אינטרס להביא את תושב רומניה לפתחו של משרד פקיד השומה, ולא – טענותיו לא ישמעו.

ראוי לציין, כי בידי רשות המיסים נתונה היכולת להגיע למידע הנדרש במידה ומדובר במדינת אמנה – מדינה גומלת, יתכן וניתן יהיה להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של הנישום באמצעות אותה מדינה, קרי – רומניה, אשר היא תחקור את התושב הרומני ותעביר את המידע לפקיד השומה, כל זאת בהתבסס על סעיף חילופי מידע המצוי במרבית אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.

הסוגיה עולה ביתר שאת במדינות המהוות "מקלט מס" מדינות שמעצם טיבן לא חתומות על אמנות וכפועל יוצא מכך אינן מחויבות במסירת מידע. לדעתנו, יתכן וראוי לתקן את פקודת מס הכנסה כך שתתן מענה לאנומליה זו בכפוף למגבלותיו של המשפט הבינלאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.

כדי להגיע, בהליך אזרחי, לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של נישום – רשאי פקיד השומה להזמין כל אדם (בכפוף לסייגים המפורטים בסעיפים 135(4) ו- 151 לפקודה) ולחקור אותו בדבר הכנסותיו של הנישום.

טול מיקרה, בו הנישום, תושב ישראל אשר לו פעילות עסקית, ברומניה, בת דיווח למס הכנסה, דווח בדוח השנתי למס הכנסה על תוצאות הפעילות, אולם פקיד השומה נוטה שלא לקבל את הדיווח ומבקש לתשאל תושב רומניה, ע"מ להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסותיו של הנישום.

עולה השאלה – האם יש לפקיד השומה סמכות לזמן למשרדי פקיד השומה, בהליך של "חקירה אזרחית" (לא בהליך פלילי), את פלוני שהינו תושב חוץ ?

כידוע, תושב ישראל אשר מקבל הזמנה כדין חייב להתייצב בפני פקיד השומה, ולא – עובר הוא לכאורה עבירה מכוח סעיף 216(2) לפקודה: "אדם אשר בלי סיבה מספקת … לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו …"

סעיף 238 לפקודה, הדן בהמצאת הודעות קובע, בין היתר, חזקה לפיה אם נשלחה ההודעה כראוי – בדואר רשום, לאדם שמחוץ לישראל, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השביעי שלאחר יום המשלוח.

לאור סעיף 135(4) ו/או סעיף 151 לפקודה, ביחד עם סעיף 238 לפקודה, עולה השאלה – מה דינו של תושב רומניה שנשלחה אליו, וחזקה שקיבל, הזמנה מפקיד השומה להגיע למשרד פקיד השומה ולא התייצב ?

נאמר כבר כאן, כי לדעתנו לפקיד השומה אין סמכות לזמן את אותו פלוני תושב רומניה למשרדי פקיד השומה בעניינו של הנישום, לאור הכלל המקובל במשפט הבינלאומי לפיו תחולת חוקי מדינה היא בתחומי הטריטוריה שלה בלבד ואין להחילם מחוץ לגבולותיה.

גם אם היינו אומרים, כי לפקיד השומה יש סמכות לזמן תושבכדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם – רשאי פקיד השומה, בשלב א', מכוח סעיף 135(4) לפקודה להזמין כל אדם שיש לו קשר עסקי עם הנישוםוהיכול, לפי דעתו, להעיד בעניין ההכנסה, שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה…

סמכות פקיד השומה בשלב ההשגה רחבה יותר. סעיף 151 לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי, בין היתר, להזמין כל אדם היכול, לפי דעתו, להעיד בעניין השומה שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה …

סעיף 1 לפקודה מגדיר " 'אדם' – לרבות חברה וחבר בני אדם, כהגדרתם בסעיף זה". הגדרת "אדם", אינה ממעטת אדם שאינו תושב ישראל.רומניה למשרדי פקיד השומה, הרי שלדעתנו, לסמכות זו "אין שיניים" קרי – קיים קושי רב לאכוף סמכות זו – אם בכלל.

יחד עם זאת, צריך לקוות שנטל הבאת הראיות אינו על הנישום, שאז לנישום יהיה אינטרס להביא את תושב רומניה לפתחו של משרד פקיד השומה, ולא – טענותיו לא ישמעו.

ראוי לציין, כי בידי רשות המיסים נתונה היכולת להגיע למידע הנדרש במידה ומדובר במדינת אמנה – מדינה גומלת, יתכן וניתן יהיה להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של הנישום באמצעות אותה מדינה, קרי – רומניה, אשר היא תחקור את התושב הרומני ותעביר את המידע לפקיד השומה, כל זאת בהתבסס על סעיף חילופי מידע המצוי במרבית אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.

הסוגיה עולה ביתר שאת במדינות המהוות "מקלט מס" מדינות שמעצם טיבן לא חתומות על אמנות וכפועל יוצא מכך אינן מחויבות במסירת מידע. לדעתנו, יתכן וראוי לתקן את פקודת מס הכנסה כך שתתן מענה לאנומליה זו בכפוף למגבלותיו של המשפט הבינלאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.