מתחילת שנת המס 2008 רושמת הבורסה בישראל כמו בורסות אחרות בעולם ירידות שערים חדות. ירידות אלו כמובן שאינן בבחינת הרצוי אצל המשקיעים אולם, גם למצב זה יתרונות מסוימים בראי המס. לירידות אלו יש להוסיף גם את הירידות החדות בשער הדולר אשר גורמות להפסדים נוספים, כאשר מדובר בניירות ערך שנרכשו במט"ח.
בסקירה זו ניתן ביטוי למספר אפשרויות אשר ניתן לבחון ע"מ למזער את הנזק או במקרים מסוימים אף לייצר יתרון מסוים ממחירי המניות הנמוכים יחסית כיום.
אופציות לעובדים – סעיף 102(ב)(3) – בהתאם להוראות הסעיף הרי ששווי ההטבה בגובה ממוצע שוויין של מניות החברה בבורסה בתום שלושים ימי המסחר שקדמו להקצאה, יחשב כהכנסת עבודה, הגם שהבחירה היא במסלול הוני. בשל האמור לעיל על חברות לבחון הקצאות דווקא בימים אלו ע"מ להפחית את רכיב ההטבה החייב במס מלא.
אופציות 3(ט) – אופציות המצויות במסלול 3(ט) (בהקצאות שלפני תיקון 132, או ביחס לבעלי שליטה או נותני שירותים , בהקצאות, שלאחר התיקון), מחויבות במס במועד מימוש האופציה למניה ובאותו מועד יראו ברווח כהכנסה פירותית (ראו לעניין זה הלכת יאיר דר). לפיכך זה העיתוי לבחון האם כדאי לממש האופציה למניה, ולשאת בתשלום המס הפירותי בגין רכיב זה, שהינו נמוך בשל הירידות החדות. לאחר מימוש האופציה למניה ותשלום המס מקובע למעשה מחיר מקורי חדש, נמוך. כך, שתחת התקווה ששווי המניה יעלה בעתיד, הרי ששיעור המס על מרכיב זה של רווח יעמוד על 20% בלבד (או 25% לבעל מניות מהותי).
גיבוש הפסדי הון כנגד שיעורי מס גבוהים – בניירות בהם קיימים הפסדים בשל ירידות כאמור, יש לבחון מימוש של הנייר לצורך גיבוש ההפסד וניצולו כנגד רווחי הון ממומשים אחרים שיתכן ואפילו חייבים בשיעורי מס גבוהים יותר. לדוגמא אדם בעל תיק ניירות ערך זרים אשר בו מוחזקים ניירות ישנים מאוד שבמכירתם נדרש יהיה לבצע חלוקה ליניארית, לפני ואחרי 1.1.2005 (להלן – "יום המעבר") כך שרווח ההון עד ליום המעבר יחויב ב- 35% ויתרת רווח ההון תחויב ב- 20%. במקרה זה יש לבחון מימוש של ני"ע אלו (שמן הסתם טמון בהם רווח לאור תקופת ההחזקה הארוכה) ובמקביל מימוש של הניירות החדשים בהם סביר כי טמון הפסד הון. לגישתנו ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון מהניירות החדשים ראשית כנגד רווח ההון "היקר" החייב בשיעור של 35%. מהלך זה ממצע למעשה את שיעור המס ל- 20% בגין ני"ע זרים אשר נרכשו לפני יום המעבר.
שינוי אפיקי ההשקעה הפירותיים להוניים – בדר"כ הציבור שבע ההפסדים בבורסה מממש בימים אלו את הפסדיו וחוזר אל כור מחצבתו הסולידי ומשקיע את יתרת כספו בפיקדונות או בתוכניות חסכון המניבים ריבית.
בהתאם לתיקון 147, הרי שע"פ הוראות סעיף 92(א)(4), ניתן יהיה לקזז הפסדי הון מניירות ערך גם כנגד הכנסות ריבית או דיבידנד מניירות ערך בלבד. מאחר ורשויות המס עדיין לא פתחו לחלוטין את הסכר בנושא קיזוז ההפסדים, הרי שלא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסות ריבית בנקאית על פיקדונות שונים או תוכניות חסכון. לפיכך יש לבחון את שינוי אפיקי ההשקעה מפיקדונות/תוכניות החיסכון למק"מ/ לקרנות נאמנות אשר התשואה עליהן למעשה מבוססת על ריבית בנקאית בגין פיקדונות. מהלך זה יגרום לסיווג התשואה בגין ההשקעה כרווח הון מה שיאפשר כמובן את קיזוז הפסדי ההון אל מול אותו רווח. לחלופין, השקעה באג"ח משלמות ריבית, תאפשר קיזוז הריבית מהפסדי ההון ממימוש ני"ע האמורים, בשנה בה נוצר הפסד ההון.
מימוש השקעה בניירות ערך במט"ח – לגבי הפסדים הנובעים מירידת שער המטבע על אף שריאלית קיים רווח, הרי שלדעתנו כיוון שנומינלית אין רווח הון, לא ישולם מס בגין רווח הון בישראל. מכירה ורכישה מחדש של אותו נייר לאחר מימושו ללא רווח הון כאמור תייצר עלות מניה חדשה בשע"ח נמוך, מצב זה יוביל לכך כי עלייה עתידית בשער החליפין (כמובן, אם תהייה כזו) תהיה פטורה ממס ואילו רווח ההון הריאלי שנוצר במימוש הקודם גם הוא לא חויב במס לאור ירידת השער.
כמובן שמקומות רבים נוספים בפקודה או בהסדרי מיסוי שונים מושפעים משערי המניות, לפיכך יש לבחון בכל אחד מאלו האם זה העיתוי למימוש המניות בשערים הנמוכים הקיימים כיום, ע"מ לגבש רווח בשיעורי מס גבוהים, בשער הנמוך, ולייצר מרכיב רווח גבוה יותר בשיעורי המס על רווח הון "רגיל" של 20%. במרבית המקומות יש להכניס את מרכיב הסיכון הגדול העשוי להיות טמון במהלך זה לאור העובדה שאין "ביטוח" כי מכאן ואילך נכונו לנו רק עליות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרונית בר, רו"ח או לישי כהן, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.
