כדי להגיע, בהליך אזרחי, לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של נישום – רשאי פקיד השומה להזמין כל אדם (בכפוף לסייגים המפורטים בסעיפים 135(4) ו- 151 לפקודה) ולחקור אותו בדבר הכנסותיו של הנישום.

טול מיקרה, בו הנישום, תושב ישראל אשר לו פעילות עסקית, ברומניה, בת דיווח למס הכנסה, דווח בדוח השנתי למס הכנסה על תוצאות הפעילות, אולם פקיד השומה נוטה שלא לקבל את הדיווח ומבקש לתשאל תושב רומניה, ע"מ להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסותיו של הנישום.

עולה השאלה – האם יש לפקיד השומה סמכות לזמן למשרדי פקיד השומה, בהליך של "חקירה אזרחית" (לא בהליך פלילי), את פלוני שהינו תושב חוץ ?

כידוע, תושב ישראל אשר מקבל הזמנה כדין חייב להתייצב בפני פקיד השומה, ולא – עובר הוא לכאורה עבירה מכוח סעיף 216(2) לפקודה: "אדם אשר בלי סיבה מספקת … לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו …"

סעיף 238 לפקודה, הדן בהמצאת הודעות קובע, בין היתר, חזקה לפיה אם נשלחה ההודעה כראוי – בדואר רשום, לאדם שמחוץ לישראל, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השביעי שלאחר יום המשלוח.

לאור סעיף 135(4) ו/או סעיף 151 לפקודה, ביחד עם סעיף 238 לפקודה, עולה השאלה – מה דינו של תושב רומניה שנשלחה אליו, וחזקה שקיבל, הזמנה מפקיד השומה להגיע למשרד פקיד השומה ולא התייצב ?

נאמר כבר כאן, כי לדעתנו לפקיד השומה אין סמכות לזמן את אותו פלוני תושב רומניה למשרדי פקיד השומה בעניינו של הנישום, לאור הכלל המקובל במשפט הבינלאומי לפיו תחולת חוקי מדינה היא בתחומי הטריטוריה שלה בלבד ואין להחילם מחוץ לגבולותיה.

גם אם היינו אומרים, כי לפקיד השומה יש סמכות לזמן תושבכדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם – רשאי פקיד השומה, בשלב א', מכוח סעיף 135(4) לפקודה להזמין כל אדם שיש לו קשר עסקי עם הנישוםוהיכול, לפי דעתו, להעיד בעניין ההכנסה, שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה…

סמכות פקיד השומה בשלב ההשגה רחבה יותר. סעיף 151 לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי, בין היתר, להזמין כל אדם היכול, לפי דעתו, להעיד בעניין השומה שיתייצב לפניו ולחקור אותו בשבועה או שלא בשבועה …

סעיף 1 לפקודה מגדיר " 'אדם' – לרבות חברה וחבר בני אדם, כהגדרתם בסעיף זה". הגדרת "אדם", אינה ממעטת אדם שאינו תושב ישראל.רומניה למשרדי פקיד השומה, הרי שלדעתנו, לסמכות זו "אין שיניים" קרי – קיים קושי רב לאכוף סמכות זו – אם בכלל.

יחד עם זאת, צריך לקוות שנטל הבאת הראיות אינו על הנישום, שאז לנישום יהיה אינטרס להביא את תושב רומניה לפתחו של משרד פקיד השומה, ולא – טענותיו לא ישמעו.

ראוי לציין, כי בידי רשות המיסים נתונה היכולת להגיע למידע הנדרש במידה ומדובר במדינת אמנה – מדינה גומלת, יתכן וניתן יהיה להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של הנישום באמצעות אותה מדינה, קרי – רומניה, אשר היא תחקור את התושב הרומני ותעביר את המידע לפקיד השומה, כל זאת בהתבסס על סעיף חילופי מידע המצוי במרבית אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.

הסוגיה עולה ביתר שאת במדינות המהוות "מקלט מס" מדינות שמעצם טיבן לא חתומות על אמנות וכפועל יוצא מכך אינן מחויבות במסירת מידע. לדעתנו, יתכן וראוי לתקן את פקודת מס הכנסה כך שתתן מענה לאנומליה זו בכפוף למגבלותיו של המשפט הבינלאומי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאברהם שהבזי, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.