מבזק מס מספר 221 - ארצי, חיבה, כהן פתרונות מיסוי בע"מ

מיסוי בינלאומי - האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ומולדובה

לאחרונה פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (מולדובה), התשס"ז-2007, בגדרו ניתן תוקף לאמנת המס בין ישראל לבין מולדובה שנחתמה ביום 23.11.2006. בהתאם להוראות הצו, לאמנה יהיה תוקף בישראל החל ביום 1.1.2008 ואילך.

לגבי הכנסות פאסיביות, האמנה קובעת כי המס שינוכה במדינת המקור לא יעלה על השיעורים המפורטים להלן ובלבד שמקבלן הינו "בעל הזכות שביושר" לגביהן. ארגון ה- OECD השתמש לראשונה במושג "בעל הזכות שביושר" בנוסח אמנת המודל שפורסם בשנת 1977 במסגרת סעיפים הדנים בתשלומי דיבידנד, ריבית ותמלוגים. המונח "בעל זכות שביושר" קיבל גם ביטוי בחוזר "בעל זכות שביושר" שפורסם בשנת 2004 ע"י היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים בישראל. משמעות השימוש במונח "בעל זכות שביושר" בסעיפים 10-12 לאמנה הדנים בתשלומי דיבידנדים, ריבית ותמלוגים, בהתאמה, הינה למשל, כי קיימת אפשרות לשלילת ההטבות כאשר המקבל המיידי היא חברת צינור המשמשת להעברת כספים לנהנה האמיתי.

להלן שיעורי הניכוי במקור בגין הכנסות פאסיביות הקבועים באמנה אשר יכנסו לתוקף החל מ- 1.1.08 כאמור. שיעורי הניכוי במקור הינם נמוכים ומשקפים את המגמה בישראל ובעולם בתחום המיסוי הבינלאומי:

ניכוי במקור מריבית: 5% (לפי הדין הפנימי במולדובה, שיעור הניכוי במקור מתמלוגים הוא 10%, אם כי ריבית מפיקדון בנקאי במולדובה פטורה, בכפוף לתנאים מסוימים).
ניכוי במקור מדיבידנדים:כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 25% מהון החברה הבת – 5%. בכל מקרה אחר – 10%.
ניכוי במקור מתמלוגים: 5% (לפי הדין הפנימי במולדובה, שיעור הניכוי במקור מתמלוגים הוא 10%). באמנה זו, נקבע מפורשות כי המונח "תמלוגים" כולל תשלומים המתקבלים בעד השימוש, או הזכות לשימוש, בתוכנת מחשב.
רווח הון ממכירת מניות: לא יחויבו במס במולדובה רווחים שהפיק תושב ישראל מהעברת מניות בחברה תושבת מולדובה, אם אותו תושב ישראל הוא הבעלים שביושר של רווחי ההון האמורים. עם זאת, רווחים שמפיק תושב ישראל מהעברת מניות או זכויות דומות שיותר מ- 50% מערכן נצמחים במישרין או בעקיפין ממקרקעין הנמצאים במולדובה, ניתן למסותם – זכות מיסוי ראשונית – במולדובה.

גם באמנה זו, בדומה לאמנות רבות אחרות, נתונה זכות מיסוי למולדובה על רווחי חברה ישראלית שעוסקת בפרויקט בניה המבוצע במולדובה למשך תקופה העולה על 12 חודשים לפחות. מתן שירותים ובכלל זה שירותי ייעוץ ייחשבו למוסד קבע אם מדובר בפרויקט (לרבות פרויקט קשור) שנמשך במולדובה תקופה העולה על 6 חודשים במהלך תקופה של 12 חודשים. כמו כן, נקבע בסעיף 4(3) לאמנה כי במקרה של כפל תושבות לחבר בני אדם, יקבע מקום מושבו על פי המקום בו נמצא הניהול הממשי שלו. בנוסף, כוללת האמנה סעיף שבמסגרתו תהיה ישראל רשאית לפנות אל מולדובה לקבלת מידע אודות תושבי ישראל הפועלים במולדובה (סעיף "חילופי מידע").

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין אשרוב, או לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי במשרדנו.

מיסוי מקרקעין - חלוקה לינארית או שווי השוק סמוך ליום התחילה? (ו"ע ויסברוט)

עוד כולנו ממתינים להכרעת העליון בפרשת "פוליטי" בעניין אופן חלוקת השבח בין התקופות שעד 7.11.2001 ולאחריו, נתפרסם ביום 4.9.2007 פס"ד בעניין ויסברוט (ו"ע 1180/06, ו"ע 1185/06) ובו נקבע, כי מס השבח יחושב בהתאם להוראות החלוקה הלינארית של השבח ובהתעלם מעיוותים כלכליים אשר יתכן ויוצרו כתוצאה מחלוקה שרירותית זו. בפרשת ויסברוט, פיצלו העוררים את השבח לפני ואחרי יום התחילה, לאור העבודה כי כשנה לאחר המועד הקובע נתקבלה תב"ע חדשה אשר הגדילה באופן מהותי את שווי המקרקעין. קביעה זו נסתמכה גם על הערכת שמאי מקרקעין. גישה זו תואמת לדעת העוררים את התפיסה שקיבלה ביטוי בפס"ד שונים בשנים האחרונות, במסגרתם במקום שניתן להגיע להכרעה בדבר מס האמת בגין העסקה הספציפית או המקרה הספציפי, יש להעדיף גישה זו על פני הוראות כלליות ושרירותיות. כך הם פני הדברים בפרשת אינטרבילדינג (ע"א 1527/97), בפרשת מירון (ע"א 3988/00) ועוד.

ו"ע אכן מקבלת את הקביעה לפיה יש להעדיף את התכלית הכלכלית על פני הוראה שרירותית בכל אותן הלכות אשר הובאו בפניה, אולם אין לדעת הועדה, בהלכות אלו בכדי לשפוך אור על שאלת חלוקת השבח שבעניינו.

לדעת הועדה בכל אותם מקרים אשר הובאו בפניה (כהלכות ביהמ"ש העליון דלעיל) נדונו סוגיות שבמהות קביעת הרווח, השבח או ההכנסה החייבת, ולפיכך, לצורך קביעתם של אלו, יש לתת עדיפות להוכחת העובדות. לא כך הם פני הדברים לדעת הועדה, שכן ענייננו בשלב קביעת שיעור המס, לאחר שהרווח "האמיתי" כבר חושב. לכן, לדעת הועדה, בנושא קביעת שיעור המס שהוא טכני, כביכול, אין להישען על התכלית הכלכלית אלא על ההוראה השרירותית.

לדעתנו, פרשנות זו של הועדה עלולה להביא לאבסורדים מוחלטים כגון במקרה הבא:

חברת מדף אשר הוקמה בשנת 1990 ואשר החלה לפעול ביום 1.1.2003 ונמכרה במהלך שנת 2005, כלום יעלה על הדעת לקבוע: כי אמנם כל השבח נוצר בתקופה שלאחר המועד הקובע, אך "רק" שיעור המס יהא בעיקרו שיעור המס השולי החל על המוכר בתקופה שעד למועד הקובע ?!

יפים הם דבריו של כבוד השופט בפרשת אינטרבילדינג: "אני ער לכך כי בפרשנות המוצעת על–ידי,לסוגייא שלפנינו, שהיא כאמור, טובה וצודקת יותר כלפי הנישום ומביעה את תכלית החוק, היינו תשלום אמיתי של מס, במקום שניתן לעשות זאת, נותר לעתים, קושי עובדתי, בעוד שבפירוש שנקבע על ידי בית המשפט (המחוזי – א.א.ח) נעלם קושי עובדתי זה בשל כך ש"נקבעה נוסחה מסוימת החלה על כולם על הטוב ועל הרע, על מי שיכול להוכיח חישוב ספציפי ועל מי שאינו יכול להוכיח. דין אחד על כולם. בכך תוקל גם עבודת המשיב ובית המשפט". אך האמת והצדק עם אותו נישום, היכול להוכיח את הפרוט, … מדוע לא תהיה אפשרות דומה במקרים אחרים ומדוע יש לקפח מראש נישומים בהנחה שאפשרות כזו אינה קיימת, ברוב המקרים? מכל מקום הפירוש יחול כמובן רק באותם מקרים שקיימת אפשרות להוכיח מעקב כזה.."

לדעתנו שוגה הועדה אשר מבצעת הבחנה בין קביעת השבח לבין קביעת שיעור המס החל על השבח.

לדעתנו את שניהם יש לפרש באופן שייגבה מכוחו מס אמת בלבד!!

(והכל כפוף, כמובן, להוכחה חד משמעית).

לא נותר לנו, אלא להמתין להלכות ביהמ"ש העליון בסוגיית פוליטי ובסוגיית ויסברוט.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.