בשבועות הקרובים נסקור בפניכם את האפשרויות לסיומה של חקירה פלילית בתחום דיני המס. האפשרויות "מהקל אל הכבד" הן: סגירת התיק ללא סנקציה פלילית, ענישה "מעין פלילית" – קנס מנהלי, כופר או כתב אישום.

סגירת תיק ללא סנקציה

במידה ואין די בחומר הראיות לדעת היחידה החוקרת או הפרקליטות, להוכחת אשמתו של החשוד – ייסגר התיק ללא סנקציה פלילית. קיימת נטייה לחשוב שבתיקים שלא נאספו די ראיות תיזום רשות המיסים לסיים את התיק בכופר;

יאמר כבר כאן, כאשר אין די ראיות להגיש כתב אישום אין מקום להטיל כופר.

יתכנו מצבים בהם יש די בחומר הראיות ולא מטילים סנקציה פלילית על העבריין וזאת מטעמים אחרים, דוגמת מצב בו החשוד לא הגיש בקשה להמיר את עונשו בכופר כסף ולא ניתן להטיל קנס מנהלי בשל העבירה הספציפית (דוגמת סעיף 220 לפקודה) ולדעת הפרקליטות "אין עניין לציבור" או הוגש כתב אישום ע"י גורם אחר (לדוגמה: הוגש כ"א בגין עבירות על חוק מע"מ ע"י התובעים במע"מ, הפרקליטות לא תגיש כ"א בגין עבירות על פקודת מס הכנסה, בגין אותה מסכת עובדות).  הסמכות לסגור תיק שיש בו ראיות ללא כתב אישום, הינה של פרקליט המחוז ולא של אף גורם ברשות המיסים.

למותר לציין, כי במידה ויש התיישנות לא ניתן להגיש כתב

אישום. תקופת ההתיישנות יכולה להיות אחת משני מועדים:

•  מועד ביצוע העבירה.
•  במידה והחקירה נפתחה במועד – מהמועד בו הסתיימה החקירה.

העונש הכספי: כופר כסף או קנס מינהלי – מבוא

סעיף 221 לפקודת מס הכנסה שכותרתו "כופר כסף" קובע: "אדם שעבר עבירה לפי סעיפים 215 – 220, רשאי המנהל, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן – ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה הצור עליה ישוחרר".   

הסעיף קובע בטעות, כי ניתן להטיל כופר על מי שעובר עבירה לפי סעיפים 215-220. כלומר, ניתן להטיל כופר גם על מי שעבר עבירה דוגמת סעיף 216(4) – אי הגשת דוח שנתי במועד. כמו כן, קובע הסעיף בטעות כי במידה והמנהל החליט להמיר את העונש בכופר אזי "ייפסק כל הליך נגדו…". "כל הליך" כולל בתוכו גם הליך משפטי בו הוגש כתב אישום.

כאמור, בשבועות הקרובים נסקור את נושא הכופר והקנס המנהלי.

 לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אברהם שהבזי ממשרדנו.