מבזק מס מספר 212 - 5.7.2007

בחודש ינואר 2007, הרחיבה הממשלה הבלגית את היקף הפטור ממס לחברה בגין דיבידנד שקבלה מחברה תושבת בלגיה. בעוד שקודם לכן, הוחל הפטור רק על חלוקת דיבידנד לחברה תושבת האיחוד האירופי, הרי שבעקבות התיקון, יחול הפטור גם על חלוקת דיבידנד לחברה תושבת מדינת עימה חתומה בלגיה על אמנה למניעת מסי כפל.

שינוי זה עשוי להקל באופן משמעותי על נטל המס של חברות ישראליות המשקיעות בבלגיה באמצעות חברה בלגית, והן על חברות ישראליות הפועלות במדינות שונות באמצעות חברת החזקות תושבת בלגיה. זאת, במיוחד לאור העובדה כי ערב התיקון, הוראות האמנה מעניקות לבלגיה את הזכות להטיל מס בשיעור של 15% על דיבידנד המחולק מתחומה לחברה ישראלית, שיעור מס גבוה ביחס לאמנות אחרות עליהן חתומה ישראל.

כך למשל, נטל המס הכולל שיחול על חברה ישראלית הפועלת בבלגיה באמצעות חברה בלגית, עשוי לרדת ב- 10%, משיעור של 44% לשיעור של 34% בלבד, בשל מנגנון הזיכוי העקיף. גם חברות ישראליות הפועלות ברחבי העולם עשויות מעתה לשקול ולהשקיע באמצעות חברת החזקות בלגית, משהוסר נטל המס בעת חלוקת דיבידנד לישראל: בין השאר, בלגיה הינה חברה

באיחוד האירופי, בעלת רשת אמנות ענפה ומנהיגה משטר של פטור השתתפות (המעניק פטור מדיבידנד ורווחי הון שמקורם בחברות זרות, בתנאים מסוימים).

על מנת ליהנות מהפטור כאמור, נדרשת החזקה של החברה הישראלית (מקבלת הדיבידנד) בחברה הבלגית (מחלקת הדיבידנד) בשיעור של 15% או יותר לתקופה של 12 חודשים לפני מועד חלוקת הדיבידנד (ושיעור החזקה של 10% החל מינואר 2009); מקום בו טרם חלפו 12 חודשי החזקה במועד חלוקת הדיבידנד, ינוכה מס במקור (בשיעור של 15%, בהתאם להוראות האמנה) אולם הוא יוחזר עם השלמת תקופת 12 החודשים הנדרשת. זה המקום לציין כי במידה ונתקבל זיכוי בישראל בשנת המס בו נוכה המס במקור כאמור לעיל, יהיה על החברה לדווח בישראל כי סכום המס האמור הושב לה במסגרת נספח ד' לדו"ח השנתי. כמו כן, נדרש כי החברה הישראלית תהא כפופה למס חברות בישראל.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב-רובין או לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ממשרדנו

לא אחת, נתקלים אנו במצב בו, מתעכב קבלן במסירת היחידות אותן בנה לרוכשים בין שהנן דירות מגורים ובין שהינן נכסים מניבים. רוכשי הנכסים זכאים, ברוב המקרים, לפיצוי בכסף מהקבלן הבונה, בגין אי עמידת הקבלן במועד מסירת המקרקעין לרוכש. בחלק מהמקרים מגיעים הקבלן והרוכש להבנה, שהקבלן יצמיד לרוכש חלק מסוים מהרכוש המשותף, לכאורה, ללא תמורה וזה האחרון יוותר על קבלת הפיצוי הכספי לו הוא זכאי על פי הסכם המכר.

לדעתנו, טוב יעשו שני הצדדים, הן הקבלן והן רוכש המקרקעין, אם יפנו לייעוץ בטר‏י"ט תמוז, תשס"זם יחתמו או אף יסכמו בעל פה, בדבר הצמדת הרכוש המשותף לנכס הנרכש ע"י רוכש המקרקעין, שכן, הצמדה כאמור הנה עסקת חליפין שבמסגרתה החליף רוכש המקרקעין את הפיצוי בזכות במקרקעין. היה ותתקבל גישת החליפין הרי שיקומו אירועי המס הבאים כולם או חלקם :

• בידי רוכש המקרקעין – יתכן ויקום חיוב במס רווח הון בגין ויתורו על זכות תביעה וחבות במס רכישה בגין רכישת המקרקעין שהוצמדו לו.
• בידי הקבלן – חיוב במס הכנסה בהתאם לשווי השטח שהוצמד, חיוב במע"מ בגין סכום המע"מ הגלום בשטח שהוצמד ולעיתים, תשלום מס מכירה. נבהיר, כי הקבלן יהא רשאי לקזז מהכנסתו משווי השטח שהוצמד לרוכש המקרקעין את הוצאות הפיצוי בגין עיכוב במסירת המקרקעין.
•  מעבר לאמור לעיל יש להדגיש, חזור והדגש, כי כיוון שמדובר בעסקת חליפין (ויתור על הפיצוי כנגד קבלת זכות במקרקעין), עשויה לקום גם חובת ניכוי מס במקור אף אם בידי מי מהצדדים אישור לפטור מניכוי מס במקור ע"פ תקנות מ"ה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז- 1977, בהיות התשלום בשווה כסף, וכן חייבת היא בדיווח לרשויות המס השונות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו

סעיף 97 לחוק מסמ"ק שכותרתו "חקירות וחיפושים" קובע:

"שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה לערוך חקירה או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –

1. להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו– 4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

2. להשתמש בסמכויות שוטר לעניין סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים".

הסעיף מעניק שתי סמכויות מתחום הפרוצדורה הפלילית: סמכות החקירה וסמכות החיפוש. הסמכות מוגבלת למטרות התחקות אחר ביצוע עבירות לפי סעיפים 98 ו- 99 לחוק.  הסעיף המקביל לסעיף 97 לחוק, בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) הינו סעיף 227 – שכותרתו "חקירות וחיפושים" – לפיו:

"שר המשטרה רשאי להסמיך פקיד שומה לערוך  חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על פקודה זו או לשם גילוין, ופקיד שומה שהוסמך כאמור יהא רשאי –

1. להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיפים 3 ו– 4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

2. להשתמש בסמכויות שוטר על פי סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאיננו מסמכים.

3. א) להשתמש בסמכות קצין ממונה כשמשמעותו בסעיף 9 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, לשחרר אדם בערובה, וסעיפים 10 עד 15 לפקודה האמורה יחולו לעניין זה;

     ב) שוחרר חשוד בערובה לפי פסקת משנה (א) ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו, יופטרו הוא וערביו מערבותם, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 55(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],התשמ"ב-1982.".

קיים שוני בשני אלמנטים בין החוק לפקודה:

האחד – הפקודה מאפשרת ביצוע חיפושים וחקירות לשם מניעת עבירות או גילוין ואילו החוק מאפשר לבצע חיפושים וחקירות רק לשם גילוין של עבירות.

לדעתנו, ההבדל נעוץ בעובדה שעד לתיקון 52 לחוק לא הייתה עבירה מסוג "פשע" בחוק מסמ"ק, להבדיל מהפקודה בה בסעיף 220 העונש עולה על 3 שנים, והמחוקק רוצה לתת אפשרות למנוע עבירה מסוג פשע, ולא להסתפק בהתחקות אחר גילוין.

השני – המחוקק הסמיך את פ"ש במסגרת תיקון מס' 85 לפקודה לבצע אקט של שחרור בתנאים מגבילים. בתיקון  85 לפקודה הוסף סעיף קטן 3 לסעיף 227, לפיו שר המשטרה מסמיך את פ"ש "להשתמש בסמכות קצין ממונה…לשחרר אדם בערובה…" ואילו חוק מסמ"ק לא תוקן במקביל.

יודגש, כי חקירות הן בהיבטי מס הכנסה והן בהיבטי מסמ"ק נעשות ע"י אותו פ"ש לחקירות. חשוד הנחקר בעבירות על הפקודה יכול ל"השתחרר" בתנאים מגבילים במשרדי פ"ש לחקירות ואילו חשוד הנחקר בעבירות על חוק מסמ"ק יובא לביהמ"ש על מנת לשחררו בתנאים מגבילים, כאשר העובדה שההליך בוצע בביהמ"ש הופכת את העניין לגלוי וכפועל יוצא מכך עלול העניין להיחשף בתקשורת (אלא אם הוצא צו איסור פרסום).

לדעתנו, המחוקק צריך לראות לנגד עיניו את עקרון האחידות ולשאוף שלנחקרים בגין חשד לעבירות על הפקודה ולנחקרים בגין חשד על עבירות מיסוי מקרקעין יהיו זכויות שוות. הדעת לא סובלת מצב שאדם החשוד כי ביצע עבירה מסוג פשע בהיבטי מס הכנסה לא יובא לביהמ"ש ובכך יזכה ל"חיסיון" ואילו אדם החשוד שביצע עבירה מסוג עוון או פשע בהיבטי מיסוי מקרקעין, כן יובא לביהמ"ש ושמו יופיע בתקשורת כאחד שחשוד בעבירת מס.

בהצעת חוק לפני מספר שנים, הוצע להחליף את סעיף 97 לחוק בנוסח מקביל לזה של סמכויות החקירה והחיפוש על פי סעיף 227 לפקודה, לשם גילוי או מניעה של עבירות על פי חוק מסמ"ק. כאמור לעיל, תיקון זה לחוק, במידה ויתקיים, יהיה חייב לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך, לדעתנו, יש לבחון שוב את הצעת חוק זו על מנת למנוע את האפליה האפשרית בין שני סוגי נישומים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אברהם שהבזי ממשרדנו.