סעיף 97 לחוק מסמ"ק שכותרתו "חקירות וחיפושים" קובע:

"שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה לערוך חקירה או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –

1. להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו– 4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

2. להשתמש בסמכויות שוטר לעניין סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים".

הסעיף מעניק שתי סמכויות מתחום הפרוצדורה הפלילית: סמכות החקירה וסמכות החיפוש. הסמכות מוגבלת למטרות התחקות אחר ביצוע עבירות לפי סעיפים 98 ו- 99 לחוק.  הסעיף המקביל לסעיף 97 לחוק, בפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) הינו סעיף 227 – שכותרתו "חקירות וחיפושים" – לפיו:

"שר המשטרה רשאי להסמיך פקיד שומה לערוך  חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על פקודה זו או לשם גילוין, ופקיד שומה שהוסמך כאמור יהא רשאי –

1. להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיפים 3 ו– 4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

2. להשתמש בסמכויות שוטר על פי סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאיננו מסמכים.

3. א) להשתמש בסמכות קצין ממונה כשמשמעותו בסעיף 9 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, לשחרר אדם בערובה, וסעיפים 10 עד 15 לפקודה האמורה יחולו לעניין זה;

     ב) שוחרר חשוד בערובה לפי פסקת משנה (א) ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו, יופטרו הוא וערביו מערבותם, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 55(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],התשמ"ב-1982.".

קיים שוני בשני אלמנטים בין החוק לפקודה:

האחד – הפקודה מאפשרת ביצוע חיפושים וחקירות לשם מניעת עבירות או גילוין ואילו החוק מאפשר לבצע חיפושים וחקירות רק לשם גילוין של עבירות.

לדעתנו, ההבדל נעוץ בעובדה שעד לתיקון 52 לחוק לא הייתה עבירה מסוג "פשע" בחוק מסמ"ק, להבדיל מהפקודה בה בסעיף 220 העונש עולה על 3 שנים, והמחוקק רוצה לתת אפשרות למנוע עבירה מסוג פשע, ולא להסתפק בהתחקות אחר גילוין.

השני – המחוקק הסמיך את פ"ש במסגרת תיקון מס' 85 לפקודה לבצע אקט של שחרור בתנאים מגבילים. בתיקון  85 לפקודה הוסף סעיף קטן 3 לסעיף 227, לפיו שר המשטרה מסמיך את פ"ש "להשתמש בסמכות קצין ממונה…לשחרר אדם בערובה…" ואילו חוק מסמ"ק לא תוקן במקביל.

יודגש, כי חקירות הן בהיבטי מס הכנסה והן בהיבטי מסמ"ק נעשות ע"י אותו פ"ש לחקירות. חשוד הנחקר בעבירות על הפקודה יכול ל"השתחרר" בתנאים מגבילים במשרדי פ"ש לחקירות ואילו חשוד הנחקר בעבירות על חוק מסמ"ק יובא לביהמ"ש על מנת לשחררו בתנאים מגבילים, כאשר העובדה שההליך בוצע בביהמ"ש הופכת את העניין לגלוי וכפועל יוצא מכך עלול העניין להיחשף בתקשורת (אלא אם הוצא צו איסור פרסום).

לדעתנו, המחוקק צריך לראות לנגד עיניו את עקרון האחידות ולשאוף שלנחקרים בגין חשד לעבירות על הפקודה ולנחקרים בגין חשד על עבירות מיסוי מקרקעין יהיו זכויות שוות. הדעת לא סובלת מצב שאדם החשוד כי ביצע עבירה מסוג פשע בהיבטי מס הכנסה לא יובא לביהמ"ש ובכך יזכה ל"חיסיון" ואילו אדם החשוד שביצע עבירה מסוג עוון או פשע בהיבטי מיסוי מקרקעין, כן יובא לביהמ"ש ושמו יופיע בתקשורת כאחד שחשוד בעבירת מס.

בהצעת חוק לפני מספר שנים, הוצע להחליף את סעיף 97 לחוק בנוסח מקביל לזה של סמכויות החקירה והחיפוש על פי סעיף 227 לפקודה, לשם גילוי או מניעה של עבירות על פי חוק מסמ"ק. כאמור לעיל, תיקון זה לחוק, במידה ויתקיים, יהיה חייב לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך, לדעתנו, יש לבחון שוב את הצעת חוק זו על מנת למנוע את האפליה האפשרית בין שני סוגי נישומים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אברהם שהבזי ממשרדנו.