מבזק מס מספר 206 - 24.5.2007

ערב תיקון 147, פיקדונות הצמודים למטבע חוץ או פיקדונות הנקובים במטבע חוץ (להלן: "פיקדונות במט"ח") היו בבחינת פיקדונות "צמודים" וזאת לאור הגדרת "מדד" שהיתה מצויה בסעיף 105יא' לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). מכוח הגדרה זו שאב גם סעיף 125ג(ג) לפקודה את הקביעה, כי על פיקדונות שאינם צמודים יחול המס המופחת בשיעור של 10%.

לאחר תיקון 147, ובעקבות ביטולו של סעיף 105יא' לפקודה, הגדרת מדד עליה נסמך סעיף 125ג(ג)(1) הינה מסעיף 1 לפקודה, כלומר, מדד המחירים לצרכן בלבד. בהתאם לכך, הרי שפיקדונות במט"ח או תוכניות חסכון הנקובות במט"ח הינם בבחינת נכסים שאינםצמודים, ולפיכך יחול עליהם שיעור המס המופחת, דהיינו, שיעור מס של 15%.

לא זו אף זו, אין בכל האמור לעיל , לדעתנו, בכדי לשלול את הפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה על הפרשי השער שנצברו על הפיקדונות במט"ח. הפטור מכוח סעיף 9(13) ניתן על "הפרשי הצמדה" כהגדרתם בסעיף 1 ולא על הגדרת  "מדד". בהגדרת "הפרשי הצמדה" נכללים גם הפרשי שער או סכומים שנוספו לחוב או תביעה עקב הצמדה לשער המטבע.

עוד קובע סעיף 9(13), בין היתר, את התנאי לפיו הפרשי ההצמדה אינם "הפרשי הצמדה חלקיים" ומפנה לתקנות מ"ה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס"ג-2003. מדד לעניין התקנה הינו כהגדרתו בסעיף 105יא' לפקודה

הינה כי כן, אותם פיקדונות יזכו הן לפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה, והן לשיעור המס המופחת על הריבית כאמור.

לא למותר לציין, כי עמדת רשות המיסים הינה כי אין לראות בפיקדונות אלו כפיקדונות שאינם צמודים ולפיכך יחול עליהם שיעור מס של 20%. בהתאם לעמדתה זו אף הונחו הבנקים לנכות את המס במקור. לפיכך, אזרח אשר מעוניין ליהנות משיעור המס המופחת נותרה בידו האפשרות להגיש דוח להחזר בעניין.

שונה הדבר אצל מי שכספיו מושקעים בבנקים בחו"ל, מהם לא מנוכה מס במקור, והוא מחויב ממילא להגיש דוחות בגין הכנסותיו אלו. כמובן שבמצב דברים זה ניתן להגן על הטענה לפיה הכנסה זו חייבת בשיעור מס של 15% בלבד.

באותו עניין הוגשה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בסך של כ – 157 מליון ש"ח נגד רשות המיסים לפיה על הרשות להחזיר את המס העודף אשר נוכה במקור.

זה המקום לציין, כי בהתאם להוראות  התחולה – סעיף 80(יד) לתיקון 147 לפקודה, תחולתו של התיקון ביחס לריבית בגין פיקדונות ותוכניות חסכון אשר אושרו ונפתחו לפני פרסומו של תיקון 147 (10.08.2005) הינה על הריבית  שהופקה או נצמחה לאחר המועד בו ניתן למשוך סכומים ללא הרעת תנאים וכי הריבית תחושב בחלקה היחסי כאמור בהוראה.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לישי כהן, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.

ערב תיקון 147, פיקדונות הצמודים למטבע חוץ או פיקדונות הנקובים במטבע חוץ (להלן: "פיקדונות במט"ח") היו בבחינת פיקדונות "צמודים" וזאת לאור הגדרת "מדד" שהיתה מצויה בסעיף 105יא' לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). מכוח הגדרה זו שאב גם סעיף 125ג(ג) לפקודה את הקביעה, כי על פיקדונות שאינם צמודים יחול המס המופחת בשיעור של 10%.

לאחר תיקון 147, ובעקבות ביטולו של סעיף 105יא' לפקודה, הגדרת מדד עליה נסמך סעיף 125ג(ג)(1) הינה מסעיף 1 לפקודה, כלומר, מדד המחירים לצרכן בלבד. בהתאם לכך, הרי שפיקדונות במט"ח או תוכניות חסכון הנקובות במט"ח הינם בבחינת נכסים שאינםצמודים, ולפיכך יחול עליהם שיעור המס המופחת, דהיינו, שיעור מס של 15%.

לא זו אף זו, אין בכל האמור לעיל , לדעתנו, בכדי לשלול את הפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה על הפרשי השער שנצברו על הפיקדונות במט"ח. הפטור מכוח סעיף 9(13) ניתן על "הפרשי הצמדה" כהגדרתם בסעיף 1 ולא על הגדרת  "מדד". בהגדרת "הפרשי הצמדה" נכללים גם הפרשי שער או סכומים שנוספו לחוב או תביעה עקב הצמדה לשער המטבע.

עוד קובע סעיף 9(13), בין היתר, את התנאי לפיו הפרשי ההצמדה אינם "הפרשי הצמדה חלקיים" ומפנה לתקנות מ"ה (קביעת הפרשי הצמדה חלקיים), התשס"ג-2003. מדד לעניין התקנה הינו כהגדרתו בסעיף 105יא' לפקודה

הינה כי כן, אותם פיקדונות יזכו הן לפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה, והן לשיעור המס המופחת על הריבית כאמור.

לא למותר לציין, כי עמדת רשות המיסים הינה כי אין לראות בפיקדונות אלו כפיקדונות שאינם צמודים ולפיכך יחול עליהם שיעור מס של 20%. בהתאם לעמדתה זו אף הונחו הבנקים לנכות את המס במקור. לפיכך, אזרח אשר מעוניין ליהנות משיעור המס המופחת נותרה בידו האפשרות להגיש דוח להחזר בעניין.

שונה הדבר אצל מי שכספיו מושקעים בבנקים בחו"ל, מהם לא מנוכה מס במקור, והוא מחויב ממילא להגיש דוחות בגין הכנסותיו אלו. כמובן שבמצב דברים זה ניתן להגן על הטענה לפיה הכנסה זו חייבת בשיעור מס של 15% בלבד.

באותו עניין הוגשה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בסך של כ – 157 מליון ש"ח נגד רשות המיסים לפיה על הרשות להחזיר את המס העודף אשר נוכה במקור.

זה המקום לציין, כי בהתאם להוראות  התחולה – סעיף 80(יד) לתיקון 147 לפקודה, תחולתו של התיקון ביחס לריבית בגין פיקדונות ותוכניות חסכון אשר אושרו ונפתחו לפני פרסומו של תיקון 147 (10.08.2005) הינה על הריבית  שהופקה או נצמחה לאחר המועד בו ניתן למשוך סכומים ללא הרעת תנאים וכי הריבית תחושב בחלקה היחסי כאמור בהוראה.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לישי כהן, רו"ח (משפטן) ממשרדנו.

בתאריך 20.11.2006 הוגשה בלוקסמבורג הצעת חוק, המציגה כלי לניהול הון פרטי דרך לוקסמבורג: Personal Investment Company (להלן: "SPF"), העשוי לשמש תחליף למשטר חברת ההחזקות מ- 1929 שהולך ונמוג.

להלן מוצגים עיקרי התנאים הנדרשים, על פי הצעת החוק, בכדי ליהנות ממשטר ה- SPF:

• ה- SPF יכולה להתאגד כחברה מוגבלת או כשותפות מוגבלת במניות, אך לא כשותפות. בשם הישות יצוין המונח "SPF". כפי הנראה, תוכל ה- SPF להיות תושבת מדינות זרות, ומדינות האיחוד האירופאי בפרט.
• פעילות ה- SPF: רכישה, מכירה, אחזקה וניהול של "נכסים פיננסיים" שאינם מגיעים לכדי פעילות עסקית. נכס פיננסי –  הינו כל כלי פיננסי כפי שהוגדר על פי החוק מיום 5.8.05 בדירקטיבה EC/2002/47 של האיחוד האירופאי, וכן, מזומנים ונכסים נזילים אחרים (למשל: מניות, ני"ע, אג"ח, אופציות וכד'). ה- SPF יכולה להחזיק החזקה פסיבית בחברות אחרות אולם היא אינה מורשית להיות מעורבת בניהולן.
• ככלל, ה- SPF אינה רשאית להעניק הלוואות נושאות ריבית, אולם כפעילות משנית בלבד היא רשאית להעניק מקדמות (שאינן נושאות ריבית), וערבויות על התחייבויות של חברות פטור ההשתתפות שהיא מחזיקה. ה- SPF אינה יכולה להחזיק או לרכוש ישירות בנכסי נדל"ן, אולם החזקה עקיפה אפשרית.
• מורשים להשקיע ב- SPF יחידים או גופים המנהלים הון של יחידים כגון: נאמנות ותאגידים נאמנותיים.

ה- SPF לא תורשה להחזיק במקרקעין במישרין.

הטבות המס המוענקות ל- SPF :

• פטור מתשלום מס חברות ומס עסקים בלוקסמבורג.
• הזכאות להטבות מותנית בכך שלא יותר מ- 5% מסך הדיבידנד שהחברה תקבל מקורן בחברות תושבות חוץ שמניותיהן אינן רשומות למסחר ואשר אינן כפופות למס דומה למס החל בלוקסמבורג (פחות מ- 11%). חברות תושבות מדינות האיחוד נחשבות ככפופות למס לעניין זה. הזכאות להטבות המס תיבחן כל שנה.
• חיוב ב- tax  subscriptionבשיעור שנתי של 0.25% לפי תקרה מינימלית של 100 Euro ותקרה מקסימלית של 125,000 Euro.
• פטור מניכוי מס במקור בלוקסמבורג בחלוקת דיבידנד ע"י ה- SPF לבעלי מניותיה. בנוסף, רווחי הון ממכירה או פירוק של ה- SPF לא ימוסו בידי תושב זר וכן יינתן פטור מניכוי מס במקור בעת חלוקת רווחים מפירוק.
• חיוב בתשלום מס בשיעור של 0.5% או 1% על גיוס הון.
• ניכוי המס במקור על תשלומי ריבית (15% עד 30.6.2008, 20% עד 30.11.2011, ו- 35% לאחר 30.11.2011.) תחול דירקטיבה EC/2003/48 של האיחוד האירופאי החלה על יחידים תושבי מדינות האיחוד האירופאי בדבר מיסוי חסכונות ליחידים.
• שיעור סופי של ניכוי מס במקור על תשלומי ריבית ליחידים תושבי לוקסמבורג – 10%.
• ה- SPF לא תהא זכאית לקבלת הטבות מכוח אמנות למניעת מסי כפל אשר לוקסמבורג הינה צד להן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך רובין–אשרוב או לרו"ח (משפטן) חגי אלמקייס ממשרדנו.

פסק דינה של ועדת ערר בעניין פלומנבאום דקלה (ו"ע 1098/04) אשר פורסם בחודש פברואר 2007, מבהיר שוב את חשיבות קבלת ייעוץ מקצועי לעניין השלכות המיסוי של ביצוע עסקה או פעולה משפטית מהותית לה השלכות מיסוי. טעות במתווה העסקה עלולה להקים חיוב במס גם אם ניתן היה להימנע מכך או לגרום לחיוב הגבוה לאין שיעור מהנדרש.

בענייננו, מס רכישה ברכישת חלקו של בן הזוג הגרוש בדירת המגורים המשותפת, ע"פ הסכם מכר שנערך בין העוררת לבין בן הזוג הגרוש. ההסכם נערך במהלך הליכי גירושין בין בני הזוג ויצר חיוב במס רכישה (דרך חישוב המס שנויה במחלוקת ונדונה בועדת הערר) למרות שבהתאם לסעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין, העברת זכויות במקרקעין אינה מהווה מכירה, אם נעשתה ע"פ פס"ד שניתן אגב הליכי גירושין.

בעניין זה קובעת ו"ע: "העובדה שהעוררת לא הייתה ערה לכך שיכלה לקבל פטור במסגרת סעיף 4א' לחוק אינה רלוונטית לענייננו. כאשר עומדים לבצע פעולה משפטית שיש לה השלכות כלכליות ומיסויות, מוטל על המעורבים

לבדוק כל האפשרויות העומדות בפני המתקשרים על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר בכל מה שנוגע לתשלום המסים למיניהם."

מכאן חשיבות הייעוץ המקצועי-המיסוי שיש לתת לכל עסקה או פעולה משפטית מהותית. זה המקום לציין כי רק החודש קבע ביהמ"ש, כי על עו"ד לשלם פיצוי בסך של כ- מיליון ₪ מאחר ולדעתו לא בחנה כראוי את זכאותם של לקוחותיה לפטור ממס שבח בגין דירת מגורים מזכה.

ממשיכה ו"ע וקובעת: "תמימות העוררת בנקודה זו אינה יכולה להשפיע כלל על השיקול של המשיב בקביעת המס למעט מקרה אחד: שהמשיב החליט להוציא הנחיות לפנים משורת הדין כדי לפתור בעיות שונות מסוג זה הנדון בפנינו.

יתכן שבמקרים מסוג הנדון מן הראוי היה להוציא הנחיה מהסוג הנ"ל."

ואין לנו אלא להצטרף להערתה של ועדת הערר ולקוות כי רשות המסים תפרסם הנחיה פנימית אשר תמנע עיוותי דין כמו זה שנדון.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לרונית בר, רו"ח ממשרדנו.