מבזק מס מספר 186 - 28.12.2006

על פי סעיף 125ג(ב), יוטל בין השאר מס בשיעור של 20%  על הריבית (הריאלית), במכשירים מסוימים שהינם צמודים למדד או לשער מטבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף. הפרשי השער או הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס נוסף.

במקרים בהם יש ירידה במדד או בשער חליפין מתעוררת סוגיית אופן מיסוי הריבית, מאחר שבמקרים כאמור מתקבלת בפועל ריבית הנמוכה מן הריבית הנקובה בפיקדון או במכשיר, ובמקרים רבים, השכיחים בתקופתנו, בעת ירידה תלולה בשער חליפין, תיאורטית לא תשולם ריבית (כלכלית) במונחים שקליים כלל, ואף הקרן עצמה יכולה להיפגע.

על פי לשון החוק, אין לקזז את ההפסד מהפרשי שער או הפרשי הצמדה מן הריבית, כך שלעיתים עלול להיווצר מצב שבו ישולם מס מלא 20%  על ריבית נקובה שלא התקבלה בפועל. כלומר יוטל מס על אף שאין כלל התעשרות כלכלית, ואולי אף הפסד.

במקרים כאמור יש לבחון אפשרות שלא להיכלל במסגרת "ההקלות" בשיעורי המס (מס מוגבל של 20%) שמעניק הסעיף, לדוגמה על ידי תביעת הוצאות מימון "חיצוניים", (שהוצאו בשל רכישת אותם מכשירים), כנגד הכנסות הריבית.

לדעתנו בשעת הדחק ובדיעבד, יתכן וניתן יהיה לראות בהוצאות שמקורן בהפרשי מדד או שער שליליים כהוצאות מימון שהוצאו ביצירת הכנסות הריבית האמורות, ולהתיר את קיזוזן, תוך שלילת ההקלות של שיעורי המס הנמוכים הנקובים בסעיף 125ג(ב).

על פי סעיף 125ג(ב), יוטל בין השאר מס בשיעור של 20%  על הריבית (הריאלית), במכשירים מסוימים שהינם צמודים למדד או לשער מטבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף. הפרשי השער או הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס נוסף.

במקרים בהם יש ירידה במדד או בשער חליפין מתעוררת סוגיית אופן מיסוי הריבית, מאחר שבמקרים כאמור מתקבלת בפועל ריבית הנמוכה מן הריבית הנקובה בפיקדון או במכשיר, ובמקרים רבים, השכיחים בתקופתנו, בעת ירידה תלולה בשער חליפין, תיאורטית לא תשולם ריבית (כלכלית) במונחים שקליים כלל, ואף הקרן עצמה יכולה להיפגע.

על פי לשון החוק, אין לקזז את ההפסד מהפרשי שער או הפרשי הצמדה מן הריבית, כך שלעיתים עלול להיווצר מצב שבו ישולם מס מלא 20%  על ריבית נקובה שלא התקבלה בפועל. כלומר יוטל מס על אף שאין כלל התעשרות כלכלית, ואולי אף הפסד.

במקרים כאמור יש לבחון אפשרות שלא להיכלל במסגרת "ההקלות" בשיעורי המס (מס מוגבל של 20%) שמעניק הסעיף, לדוגמה על ידי תביעת הוצאות מימון "חיצוניים", (שהוצאו בשל רכישת אותם מכשירים), כנגד הכנסות הריבית.

לדעתנו בשעת הדחק ובדיעבד, יתכן וניתן יהיה לראות בהוצאות שמקורן בהפרשי מדד או שער שליליים כהוצאות מימון שהוצאו ביצירת הכנסות הריבית האמורות, ולהתיר את קיזוזן, תוך שלילת ההקלות של שיעורי המס הנמוכים הנקובים בסעיף 125ג(ב).

בחודש ספטמבר האחרון, בתום מסכת דיונים, נחתמה בווילנה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לליטא. מטעם ישראל השתתפו בדיונים בין השאר, רו"ח (משפטן) ג'קי מצא, מנהל רשות המסים ועו"ד לילך אשרוב–רובין, בכירה ביחידה   למיסוי בינלאומי ברשות המיסים. בימים אלו אושררה האמנה והוראותיה תיכנסנה לתוקף החל מיום ה- 1 בינואר 2007.

האמנה עם ליטא מצטרפת לרשימה של אמנות שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות מזרח אירופה (חלקן נחתמו בראשי תיבות בלבד), כדוגמת אוקראינה, בלרוס, לאטביה, מולדובה, סלובניה, סלובקיה וקרואטיה (טרם אושררה). האמנה שגובשה מבוססת על מודל ה- OECD בדומה למרבית אמנות המס של ישראל.

על פי הוראות האמנה החדשה, שיעורי ניכוי המס במקור במדינת המקור (מדינת המושב של המשלם) אשר נקבעו הינם כדלקמן:

10% בגין תשלומי ריבית, 5% בגין תמלוגים על ציוד תעשייתי, מדעי או מסחרי, 10% בגין תמלוגים אחרים, 5% או 15% בגין תשלומי דיבידנד.

השיעור המופחת של 5% בגין תשלומי דיבידנד יחול כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה המחלקת. (המבחן הינו יום החלוקה !!!) עם זאת, בהתאם למקובל באמנות מס אחרות עליהן חתומה ישראל, רשאית ישראל לנכות 10% בגין תשלומי דיבידנד בנסיבות אלו אם הדיבידנדים מחולקים מרווחי חברה שהיו פטורים ממס או חויבו במס נמוך ממס החברות הרגיל בישראל על פי החוק לעידוד השקעות הון.

שיעורים אלו הינם נמוכים ומשקפים את המגמה – בעולם בכלל ובישראל בפרט: לצמצם את זכות המיסוי הראשונית המוענקת למדינת המקור. יצוין כי שיעורי הניכוי במקור על פי דיניה הפנימיים של ליטא הינם נמוכים ממילא; בין השאר, ליטא אינה מנכה במקור בגין תשלומי דיבידנד כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה המחלקת, לתקופה של 12 חודשים או יותר.

כיאה לאמנות החדשות עליהן חתומה ישראל, הכנסות פאסיביות יהנו מהטבות האמנה רק אם מקבלן הינו "בעל הזכות שביושר" לאותן ההכנסות. הוא הדין לגבי חברת צינור המשמשת להעברת כספים לנהנה האמיתי שהנו תושב מדינה אחרת.

יתרון נוסף שיצוין לאור האמנה, הוא כי חברה ישראלית שתעסוק בביצוע פרויקט בניה בליטא תחויב במס בליטא רק אם הפרויקט יימשך מעל 12 חודשים. זאת, בעוד שטרם כניסתה לתוקף של האמנה הייתה רשאית ליטא למסות את החברה הישראלית ללא כל דרישת סף.

סעיף 23 לאמנה הקובע את מנגנון מניעת מסי הכפל, כולל מנגנון של "זיכוי עקיף", בדומה למספר קטן של אמנות עליהן חתומה ישראל. אמנם, הזיכוי העקיף ניתן על פי הוראות הפקודה גם בהעדר אמנה, לחברה תושבת ישראל המחזיקה ב- 25% או יותר מאמצעי השליטה בחברה מחלקת הדיבידנד. ואולם, בעוד שהוראות הפקודה דורשות החזקה של 25% מאמצעי השליטה (כלומר, זכות לרווחים, זכות למנות בעלי תפקידים, זכות הצבעה, זכות בפירוק), הרי שהוראות האמנה מקלות יותר ודורשות 25% מהון המניות בלבד. כך למשל, חברה תושבת ישראל המחזיקה ב– 25% מהון המניות של חברה תושבת ליטא בעלת פרויקט נדל"ן, תהא זכאית לזיכוי עקיף בגין מס החברות ששילמה החברה הליטאית (בשיעור של 15%) אף אם זכאותה לרווחים הינה משתנה בהתאם לרווחיות הפרויקט ועשויה להיות נמוכה מ– 25%.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לחגי אלמקייס רו"ח (משפטן) או לגדי אלימי רו"ח (משפטן) משרדנו.

סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: החוק) מקנה ליחיד פטור ממס במכירת דירת מגורים (אף אם מכר זמן קצר קודם דירה אחרת בבעלותו בפטור ע"פ פרק חמישי 1 לחוק ו/או שיש בבעלותו דירות נוספות), אם הדירה הנמכרת היא דירת מגורים שהמוכר קיבלה בירושה, ונתקיימו  כל התנאים הבאים:

•      המוכר הוא בן זוגו או צאצאו או בן זוגו של צאצאו של המוריש.
•      לפני הפטירה הייתה למוריש דירת מגורים אחת בלבד.
•      אילו היה מוריש הדירה בחיים ומכר את הדירה, היה נהנה מפטור ממס בעת מכירתה.

סעיף 49ד' לחוק קובע כי לעניין סעיף 49ב(2) לחוק (המעניק פטור במכירת דירת מגורים יחידה של המוכר, בתנאי הסעיף), החזקה במישרין או בעקיפין ב- 25% לפחות ממניות איגוד שבבעלותו דירת מגורים (שאינה מלאי עסקי), תיחשב כהחזקה בדירת מגורים נוספת.

נשאלת השאלה, מה הדין במקרה בו התקבלו בירושה דירת מגורים ו- 25% ממניות איגוד אשר בבעלותו דירת מגורים. האם במקרה זה יחול הפטור בהתאם לסעיף 49ב(5) בעת מכירת הדירה  אשר נתקבלה בירושה?

כאמור, סעיף 49ד' לחוק פותח במילים: "לעניין סעיף 49ב(2) יראו כדירת מגורים נוספת…" לפיכך, ניתן לדעתנו לקבל הפרשנות לפיה יראו 25% ממניות איגוד כדירת מגורים נוספת רק במקרה בו המוכר מבקש  פטור ממס השבח לפי סעיף 49ב(2) לחוק. אולם, במידה והיורש מבקש  פטור ממס השבח בעת מכירת  הדירה לפי סעיף 49ב(5) לחוק אזי לא יחולו הוראות סעיף 49ד' לחוק. התנאי הנדרש הינו שלמוריש לא הייתה דירת מגורים נוספת (מבלי להתייחס למניות האיגוד) וכן שהמוריש יכול היה למכור את הדירה בפטור, לפי סעיף פטור אחר.

בתנאים אלו לא יראו במניות האיגוד כדירת מגורים נוספת ולכן היורש יוכל לדעתנו, ליהנות מפטור ממס בעת דירת המגורים, אף שירש גם 25% באיגוד, כאמור.