בחודש ספטמבר האחרון, בתום מסכת דיונים, נחתמה בווילנה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לליטא. מטעם ישראל השתתפו בדיונים בין השאר, רו"ח (משפטן) ג'קי מצא, מנהל רשות המסים ועו"ד לילך אשרוב–רובין, בכירה ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המיסים. בימים אלו אושררה האמנה והוראותיה תיכנסנה לתוקף החל מיום ה- 1 בינואר 2007.
האמנה עם ליטא מצטרפת לרשימה של אמנות שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות מזרח אירופה (חלקן נחתמו בראשי תיבות בלבד), כדוגמת אוקראינה, בלרוס, לאטביה, מולדובה, סלובניה, סלובקיה וקרואטיה (טרם אושררה). האמנה שגובשה מבוססת על מודל ה- OECD בדומה למרבית אמנות המס של ישראל.
על פי הוראות האמנה החדשה, שיעורי ניכוי המס במקור במדינת המקור (מדינת המושב של המשלם) אשר נקבעו הינם כדלקמן:
10% בגין תשלומי ריבית, 5% בגין תמלוגים על ציוד תעשייתי, מדעי או מסחרי, 10% בגין תמלוגים אחרים, 5% או 15% בגין תשלומי דיבידנד.
השיעור המופחת של 5% בגין תשלומי דיבידנד יחול כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה המחלקת. (המבחן הינו יום החלוקה !!!) עם זאת, בהתאם למקובל באמנות מס אחרות עליהן חתומה ישראל, רשאית ישראל לנכות 10% בגין תשלומי דיבידנד בנסיבות אלו אם הדיבידנדים מחולקים מרווחי חברה שהיו פטורים ממס או חויבו במס נמוך ממס החברות הרגיל בישראל על פי החוק לעידוד השקעות הון.
שיעורים אלו הינם נמוכים ומשקפים את המגמה – בעולם בכלל ובישראל בפרט: לצמצם את זכות המיסוי הראשונית המוענקת למדינת המקור. יצוין כי שיעורי הניכוי במקור על פי דיניה הפנימיים של ליטא הינם נמוכים ממילא; בין השאר, ליטא אינה מנכה במקור בגין תשלומי דיבידנד כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה המחלקת, לתקופה של 12 חודשים או יותר.
כיאה לאמנות החדשות עליהן חתומה ישראל, הכנסות פאסיביות יהנו מהטבות האמנה רק אם מקבלן הינו "בעל הזכות שביושר" לאותן ההכנסות. הוא הדין לגבי חברת צינור המשמשת להעברת כספים לנהנה האמיתי שהנו תושב מדינה אחרת.
יתרון נוסף שיצוין לאור האמנה, הוא כי חברה ישראלית שתעסוק בביצוע פרויקט בניה בליטא תחויב במס בליטא רק אם הפרויקט יימשך מעל 12 חודשים. זאת, בעוד שטרם כניסתה לתוקף של האמנה הייתה רשאית ליטא למסות את החברה הישראלית ללא כל דרישת סף.
סעיף 23 לאמנה הקובע את מנגנון מניעת מסי הכפל, כולל מנגנון של "זיכוי עקיף", בדומה למספר קטן של אמנות עליהן חתומה ישראל. אמנם, הזיכוי העקיף ניתן על פי הוראות הפקודה גם בהעדר אמנה, לחברה תושבת ישראל המחזיקה ב- 25% או יותר מאמצעי השליטה בחברה מחלקת הדיבידנד. ואולם, בעוד שהוראות הפקודה דורשות החזקה של 25% מאמצעי השליטה (כלומר, זכות לרווחים, זכות למנות בעלי תפקידים, זכות הצבעה, זכות בפירוק), הרי שהוראות האמנה מקלות יותר ודורשות 25% מהון המניות בלבד. כך למשל, חברה תושבת ישראל המחזיקה ב– 25% מהון המניות של חברה תושבת ליטא בעלת פרויקט נדל"ן, תהא זכאית לזיכוי עקיף בגין מס החברות ששילמה החברה הליטאית (בשיעור של 15%) אף אם זכאותה לרווחים הינה משתנה בהתאם לרווחיות הפרויקט ועשויה להיות נמוכה מ– 25%.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לחגי אלמקייס רו"ח (משפטן) או לגדי אלימי רו"ח (משפטן) משרדנו.
