על פי סעיף 125ג(ב), יוטל בין השאר מס בשיעור של 20%  על הריבית (הריאלית), במכשירים מסוימים שהינם צמודים למדד או לשער מטבע, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף. הפרשי השער או הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס נוסף.

במקרים בהם יש ירידה במדד או בשער חליפין מתעוררת סוגיית אופן מיסוי הריבית, מאחר שבמקרים כאמור מתקבלת בפועל ריבית הנמוכה מן הריבית הנקובה בפיקדון או במכשיר, ובמקרים רבים, השכיחים בתקופתנו, בעת ירידה תלולה בשער חליפין, תיאורטית לא תשולם ריבית (כלכלית) במונחים שקליים כלל, ואף הקרן עצמה יכולה להיפגע.

על פי לשון החוק, אין לקזז את ההפסד מהפרשי שער או הפרשי הצמדה מן הריבית, כך שלעיתים עלול להיווצר מצב שבו ישולם מס מלא 20%  על ריבית נקובה שלא התקבלה בפועל. כלומר יוטל מס על אף שאין כלל התעשרות כלכלית, ואולי אף הפסד.

במקרים כאמור יש לבחון אפשרות שלא להיכלל במסגרת "ההקלות" בשיעורי המס (מס מוגבל של 20%) שמעניק הסעיף, לדוגמה על ידי תביעת הוצאות מימון "חיצוניים", (שהוצאו בשל רכישת אותם מכשירים), כנגד הכנסות הריבית.

לדעתנו בשעת הדחק ובדיעבד, יתכן וניתן יהיה לראות בהוצאות שמקורן בהפרשי מדד או שער שליליים כהוצאות מימון שהוצאו ביצירת הכנסות הריבית האמורות, ולהתיר את קיזוזן, תוך שלילת ההקלות של שיעורי המס הנמוכים הנקובים בסעיף 125ג(ב).