ביום 26.6.2017 ניתן פס"ד בעניין ידין סגל וחברת סומת (ע"מ 10456+10510-03-12). הסוגיה העיקרית שנדונה בפס"ד היא האם הפסד הון המיוחס לידין כנישום מייצג בסומת שהיא חברה משפחתית, ואשר קוזז בשנת 2005 מרווח הון שנצמח אצלו באותה שנה מהווה כטענת פ"ש כפר-סבא, עסקה מלאכותית נעדרת טעם מסחרי, ממנה ניתן להתעלם.

ביום 25.6.2017 פורסם פס"ד של בית המשפט המחוזי ע"י כבוד השופט הרי קירש בעניין אמות השקעות (ע"מ 48642-02-14) ("החברה" או "חברת האם"), בו נדונה סוגיית חובת קיזוז הפסד שוטף של חברת האם כנגד הכנסתה מדיבידנד מחברת בת קנדית ("חברת הבת") לפני שהיא זוקפת כזיכוי את המס הזר ששולם על הכנסת החוץ (הדיבידנד במקרה הנדון).

כידוע, משטר המס החל על הכנסות ממשלח יד באמצעות חברה זרה (חמי"ז) עבר שינוי מהותי משנת 2014 לאור תיקון 198 לפקודה. המנגנון המיסויי שהיה כלול בסעיף ערב התיקון האמור היה מושתת על שיטת המיסוי הדו שלבי (מיסוי החברה במס חברות בשל הכנסות ממשלח יד מיוחד ומיסוי בעל המניות במס על דיבידנד בעת

תיקון 235 לפקודה שחוקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 יצר, בין היתר, את סעיף 62א לפקודה בעניין "חברת ארנק". בתמצית, מטרת הסעיף לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר. ישנן שאלות רבות העולות בקשר עם יישומו של הסעיף, ונתייחס להלן למספר סוגיות בתחום המיסוי הבינלאומי הקשורות עם חברת ארנק.

רבות דנו בסוגיית מועד אירוע וחבות המס בעסקאות הוניות, סוגייה לה השלכות רבות שכן ישנה השפעה על אומדן התמורה, שיעורי המס, קיזוזי הפסדים, השפעות שערי מטבע וכו'. פקודת מס הכנסה קובעת כי רווח הון חייב בדיווח ובתשלום מקדמה תוך 30 יום.