בהמשך למבזקנו האחרון, נזכיר כי סעיף 62א לפקודה בעניין מיסוי "חברת ארנק", אשר הוצג במסגרת תיקון 235 לפקודה בתוקף משנת המס 2017, נועד לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר.

תיקון 235 לפקודה שחוקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 יצר, בין היתר, את סעיף 62א לפקודה בעניין "חברת ארנק". בתמצית, מטרת הסעיף לייחס את הכנסתה החייבת של חברה כאמור לבעל השליטה בה, ככל שמדובר בהכנסות מפעילות נושא משרה או משירותי ניהול, עבור אדם אחד בעיקר. ישנן שאלות רבות העולות בקשר עם יישומו של הסעיף, ונתייחס להלן למספר סוגיות בתחום המיסוי הבינלאומי הקשורות עם חברת ארנק.

ביום 13 במרץ 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו (ב"ל 60451-12-14) את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס בירנצוייג (להלן: "המבוטח") בהיותו בעל השליטה בחברת מעטים, אף על פי שהעביר את מרבית מניותיו לחברה אחרת.

ביום 22 בינואר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 31640-09-14) את תביעתו של רחמים משולם (להלן: "המבוטח") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל)" לשלם לו גמלה תוך התחשבות גם במענק ששולם לו לאחר התאונה, זאת חוץ משכרו השוטף הרגיל.

ביום 22 בינואר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 31640-09-14) את תביעתו של רחמים משולם (להלן: "המבוטח") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל)" לשלם לו גמלה תוך התחשבות גם במענק ששולם לו לאחר התאונה, זאת חוץ משכרו השוטף הרגיל.