מבזק מס מספר 304 - 4.6.2009

בעקבות חתימת מדינת ישראל על אמנת האו"ם למיגור השחיתות, הצטרפות מדינת ישראל לקבוצת עבודה בארגון ה-OECD למאבק בשוחד אנשי ציבור, ותיקון חוק העונשין לפני כשנה – על פיו "מתן שוחד לעובד ציבור זר" הינו עבירה על פי חוק העונשין, פורסמה ביום 1.6.2009, הצעת חוק (תיקון 170 לפקודה), ובו מוצע להוסיף לסעיף 32 לפקודה (הסעיף הדן בהוצאות, שנכויין לצורכי מס, אסור), את סעיף קטן (16).

נוסח התיקון "פשוט": (יאסרו) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין". נעיר מספר הערות:

• מחד – נראה כי הצעת החוק מנסה לתקן בחקיקת מס בישראל את "כל העולם" כך שתשלום המהווה עבירה כלשהי, במקום כלשהו בעולם, לא יותר בניכוי. האמירה הזו רחבה מדי לטעמנו, והיה ראוי לציין מפורשות: עבירה על חוק העונשין, או על חוקים מסוימים אחרים, ולא באופן גורף כזה.

• מאידך- כלל לא ברור כי על פי "כל דין" הינו גם דין זר. פרשנות סבירה הינה כי מדובר בדין ישראלי בלבד.

• מרביתדברי ההסבר להצעת החוק מתארים את המגמה הגלובאלית, לרבות תיקון חוק העונשין הישראלי, בעניין שלילת הוצאות לא חוקיות, ואולם, רובן ככולן, דנות דווקא במיגור השחתה ממסדית, קרי עובדי ציבור ומדינה, ולא בהכללת שלילה של הוצאות שאינן חוקיות.

• ראוי היה להרחיב הסעיף הרבה מעבר למשפט "שנתינתן מהווה עבירה". במצב המוצע  אנו כבר רואים בעיני רוחנו את פקיד השומה שולל הוצאות שבעטיין ישנה עבירה כלשהי, תוך שזה מאמץ גישה מרחיבה של הוראת החוק, ומחיל אותה על מצבים כגון: אי דרישת חשבונית מס ע"י עוסק מורשה,שהרי זו עבירה. כך גם בנסיבות של אי ניכוי מלוא המס במקור בתשלומים עסקיים כלשהם, ויתרה מזו העסקה או תשלום במודע – לבעל מקצוע ש"אין לו קבלות", זאת  – אף אם יש תיעוד מלא של התשלום כגון תשלום בצ'ק למוטב בלבד וקיומו של מסמך המאשר קבלת התשלום על ידי בעל המקצוע – שכן, גם זו עשויה להיות עבירה, שהרי סיוע לעבירה מהווה אף הוא עבירה.

• האומנם די בכך כי לפקיד השומה "יש יסוד סביר להניח…" או שמא היה נכון יותר לקבוע כי לא יהא הדבר נתון ל"סבירות הדעת" של פ"ש (כך, למשל, עלול פקיד השומה להסתמך על קיומו של היסוד העובדתי בעבירה, אך האם לפקיד השומה הכלים לבחינת קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לקיום עבירה?). ראוי כי יקבע בחוק: "הוצאה שנקבע לגביה בהליך שיפוטי כי הינה עבירה – לא תותר בניכוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה ממשרדנו.

בעקבות חתימת מדינת ישראל על אמנת האו"ם למיגור השחיתות, הצטרפות מדינת ישראל לקבוצת עבודה בארגון ה-OECD למאבק בשוחד אנשי ציבור, ותיקון חוק העונשין לפני כשנה – על פיו "מתן שוחד לעובד ציבור זר" הינו עבירה על פי חוק העונשין, פורסמה ביום 1.6.2009, הצעת חוק (תיקון 170 לפקודה), ובו מוצע להוסיף לסעיף 32 לפקודה (הסעיף הדן בהוצאות, שנכויין לצורכי מס, אסור), את סעיף קטן (16).

נוסח התיקון "פשוט": (יאסרו) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין". נעיר מספר הערות:

• מחד – נראה כי הצעת החוק מנסה לתקן בחקיקת מס בישראל את "כל העולם" כך שתשלום המהווה עבירה כלשהי, במקום כלשהו בעולם, לא יותר בניכוי. האמירה הזו רחבה מדי לטעמנו, והיה ראוי לציין מפורשות: עבירה על חוק העונשין, או על חוקים מסוימים אחרים, ולא באופן גורף כזה.

• מאידך- כלל לא ברור כי על פי "כל דין" הינו גם דין זר. פרשנות סבירה הינה כי מדובר בדין ישראלי בלבד.

• מרביתדברי ההסבר להצעת החוק מתארים את המגמה הגלובאלית, לרבות תיקון חוק העונשין הישראלי, בעניין שלילת הוצאות לא חוקיות, ואולם, רובן ככולן, דנות דווקא במיגור השחתה ממסדית, קרי עובדי ציבור ומדינה, ולא בהכללת שלילה של הוצאות שאינן חוקיות.

• ראוי היה להרחיב הסעיף הרבה מעבר למשפט "שנתינתן מהווה עבירה". במצב המוצע  אנו כבר רואים בעיני רוחנו את פקיד השומה שולל הוצאות שבעטיין ישנה עבירה כלשהי, תוך שזה מאמץ גישה מרחיבה של הוראת החוק, ומחיל אותה על מצבים כגון: אי דרישת חשבונית מס ע"י עוסק מורשה,שהרי זו עבירה. כך גם בנסיבות של אי ניכוי מלוא המס במקור בתשלומים עסקיים כלשהם, ויתרה מזו העסקה או תשלום במודע – לבעל מקצוע ש"אין לו קבלות", זאת  – אף אם יש תיעוד מלא של התשלום כגון תשלום בצ'ק למוטב בלבד וקיומו של מסמך המאשר קבלת התשלום על ידי בעל המקצוע – שכן, גם זו עשויה להיות עבירה, שהרי סיוע לעבירה מהווה אף הוא עבירה.

• האומנם די בכך כי לפקיד השומה "יש יסוד סביר להניח…" או שמא היה נכון יותר לקבוע כי לא יהא הדבר נתון ל"סבירות הדעת" של פ"ש (כך, למשל, עלול פקיד השומה להסתמך על קיומו של היסוד העובדתי בעבירה, אך האם לפקיד השומה הכלים לבחינת קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לקיום עבירה?). ראוי כי יקבע בחוק: "הוצאה שנקבע לגביה בהליך שיפוטי כי הינה עבירה – לא תותר בניכוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ומשפטן, ישי חיבה ממשרדנו.

בהמשך למבזקינו מס' 298 ו- 294 בעניין יוזמות ה – IRS  מול מקלטי מס ומול נישומים לחשיפת חשבונות והכנסות נסתרים, אנו מעדכנים לגבי יוזמת הממשל החדש בארה"ב בכל הקשור להרחבת גביית המסים האמריקנית באופן ניכר (General Explanation of the Administration Fiscal Year 2010 Revenue Proposal ), אשר פורסמה ב– 11 מאי 2009. ההצעה נועדה לצמצם את תכנוני המס של תושבי ארה"ב באמצעות מבנים בינלאומיים, אך משפיעה רבות גם על משקיעים זרים. מחמת היקפה הרחב, בחרנו לסקור בקצרה השלכות אפשריות נבחרות על מיזמים ישראלים בארה"ב.

שינוי והחמרה בכללי check the box בכל הקשור לחברות זרות: חברה תושבת מדינה זרה תוכל להיחשב לשקופה לצרכי מס בארה"ב אך ורק אם בעלי הזכויות בה הם תושבי אותה מדינה זרה (זהות התושבות). ישראלים נוהגים להשקיע בארה"ב גם במבנים הכוללים חברות שאינן תושבות ישראל, גם על מנת ליצור "חייץ" בין היחיד לבין הנכסים האמריקניים למניעת חשיפות מס עיזבון בארה"ב. בהקשר זה, ניתן לעשות שימוש גם בחברה משפחתית ישראלית, הצפויה לעמוד בכלל המוצע (גם לאחר התיקון תוכל לבחור להיות שקופה בארה"ב, ככל שבעלי מניותיה הם תושבי ארה"ב). בכפוף לבחינת הדין בארה"ב לעניין מס עיזבון – גם שותפות ישראלית או שותפות שאינה זרה אחרת עשויות לסייע בצמצום חשיפת מס העיזבון. נושא מס העיזבון אינו זוכה למודעות הראויה בהשקעה בארה"ב, אף שהוא עשוי להגיע עד לכ – 50% בארה"ב.

ביטול כלל ה – 80/20: בכל הקשור לזכות ליהנות מפטור מניכוי במקור על ריבית ודיבידנד, כאשר המשלמת היא חברה אמריקנית אולם הכנסותיה הן ממקורות חוץ, וזאת בשיעור של 80 אחוז ומעלה.

החמרת התנאים להטבות אמנה בעת ניכוי במקור לתושב חוץ – החלת ניכוי במקור בשיעור הדין הפנימי, גם בתשלום למקבל במדינת אמנה, באם התשלום מבוצע למקבל שאיננו עומד בדרישות (nonqualified intermediaries) בכדי ליהנות מהקלות אמנה ("קניית אמנות").

ההצעה כוללת צעדים נוספים מרחיקי לכת, שכלל יחולו משנת המס 2011 ואילך, וביניהם:

• החמרת חובות הדיווח לגבי חשבונות נסתרים:  (הנושא נסקר בהרחבה במבזק 298).
• השבת שיעור המס השולי המרבי ליחידים לכדי 39.6% (רמת המס שהיתה עד לתכניות ההאצה הכלכלית של 2001, 2003). כיום שיעור המס השולי המרבי הוא 35%.
• העלאת שיעור מס רווחי הון לטווח ארוך (long term capital gains) ל – 20% במקום 15% כיום.
• החמרת כללי זיכוי ממס זר לצרכים אמריקניים
• שינויים בכללים להתרת הוצאות ריבית בחברות מסוימות.
• הגבלת שיעור ניכוי ההוצאות המותרות ליחידים עתירי הכנסה.

למשרדנו קיימת היכולת לפעול לבחינת היבטי מיסוי בישראל ובארה"ב. למשרדנו קיימת זיקה מקצועית לארה"ב וקשר עם גורמים מקצועיים אמריקאיים העוסקים בתחום זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח  גדי אלימי, ממשרדנו.

בהמשך למבזקינו מס' 298 ו- 294 בעניין יוזמות ה – IRS  מול מקלטי מס ומול נישומים לחשיפת חשבונות והכנסות נסתרים, אנו מעדכנים לגבי יוזמת הממשל החדש בארה"ב בכל הקשור להרחבת גביית המסים האמריקנית באופן ניכר (General Explanation of the Administration Fiscal Year 2010 Revenue Proposal ), אשר פורסמה ב– 11 מאי 2009. ההצעה נועדה לצמצם את תכנוני המס של תושבי ארה"ב באמצעות מבנים בינלאומיים, אך משפיעה רבות גם על משקיעים זרים. מחמת היקפה הרחב, בחרנו לסקור בקצרה השלכות אפשריות נבחרות על מיזמים ישראלים בארה"ב.

שינוי והחמרה בכללי check the box בכל הקשור לחברות זרות: חברה תושבת מדינה זרה תוכל להיחשב לשקופה לצרכי מס בארה"ב אך ורק אם בעלי הזכויות בה הם תושבי אותה מדינה זרה (זהות התושבות). ישראלים נוהגים להשקיע בארה"ב גם במבנים הכוללים חברות שאינן תושבות ישראל, גם על מנת ליצור "חייץ" בין היחיד לבין הנכסים האמריקניים למניעת חשיפות מס עיזבון בארה"ב. בהקשר זה, ניתן לעשות שימוש גם בחברה משפחתית ישראלית, הצפויה לעמוד בכלל המוצע (גם לאחר התיקון תוכל לבחור להיות שקופה בארה"ב, ככל שבעלי מניותיה הם תושבי ארה"ב). בכפוף לבחינת הדין בארה"ב לעניין מס עיזבון – גם שותפות ישראלית או שותפות שאינה זרה אחרת עשויות לסייע בצמצום חשיפת מס העיזבון. נושא מס העיזבון אינו זוכה למודעות הראויה בהשקעה בארה"ב, אף שהוא עשוי להגיע עד לכ – 50% בארה"ב.

ביטול כלל ה – 80/20: בכל הקשור לזכות ליהנות מפטור מניכוי במקור על ריבית ודיבידנד, כאשר המשלמת היא חברה אמריקנית אולם הכנסותיה הן ממקורות חוץ, וזאת בשיעור של 80 אחוז ומעלה.

החמרת התנאים להטבות אמנה בעת ניכוי במקור לתושב חוץ – החלת ניכוי במקור בשיעור הדין הפנימי, גם בתשלום למקבל במדינת אמנה, באם התשלום מבוצע למקבל שאיננו עומד בדרישות (nonqualified intermediaries) בכדי ליהנות מהקלות אמנה ("קניית אמנות").

ההצעה כוללת צעדים נוספים מרחיקי לכת, שכלל יחולו משנת המס 2011 ואילך, וביניהם:

• החמרת חובות הדיווח לגבי חשבונות נסתרים:  (הנושא נסקר בהרחבה במבזק 298).
• השבת שיעור המס השולי המרבי ליחידים לכדי 39.6% (רמת המס שהיתה עד לתכניות ההאצה הכלכלית של 2001, 2003). כיום שיעור המס השולי המרבי הוא 35%.
• העלאת שיעור מס רווחי הון לטווח ארוך (long term capital gains) ל – 20% במקום 15% כיום.
• החמרת כללי זיכוי ממס זר לצרכים אמריקניים
• שינויים בכללים להתרת הוצאות ריבית בחברות מסוימות.
• הגבלת שיעור ניכוי ההוצאות המותרות ליחידים עתירי הכנסה.

למשרדנו קיימת היכולת לפעול לבחינת היבטי מיסוי בישראל ובארה"ב. למשרדנו קיימת זיקה מקצועית לארה"ב וקשר עם גורמים מקצועיים אמריקאיים העוסקים בתחום זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח  גדי אלימי, ממשרדנו.

על רקע העלייה החדה בשיעור האבטלה במשק, נחתם בחודש מרץ 2009 הסכם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי לפיו ישולמו דמי אבטלה למי שלא השלים את תקופת האכשרה על פי חוק הביטוח הלאומי ("החוק"). לפי ההסכם תשלום דמי האבטלה מחייב עמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה על פי חוק, ושלילת הזכאות לדמי האבטלה האמורים היא רק עקב אי צבירת תקופת אכשרה מספיקה.

 בעקבות הפרסום שלפיו שיעור האבטלה במשק הגיע ל- 7.6%, נכנס ההסכם לתוקף ביום 1.6.09.

תוקף ההסכם – למשך 12 חודשים, או אם יפורסם  שיעור אבטלה נמוך מ- 7.5%, כמוקדם.

 דמי האבטלה על פי ההסכם ישולמו לראשונה בעבור חודש יוני 2009, ורק מחודש זה ואילך ניתן לבחון זכאות על פי ההסכם. התחולה היא על מובטלים חדשים, ועל מובטלים שעדיין לא הגישו תביעה או שתביעתם נדחתה לפני המועד האמור.

 תנאי הזכאות

מובטל העונה על כל התנאים שלהלן, יהא זכאי לדמי אבטלה למחצית מהתקופה המירבית שלה זכאים מובטלים על פי החוק:

1. למובטל מלאו 25 שנים בחודש שבעדו הוגשה הבקשה לדמי אבטלה לפי ההסכם.
2. מתייצב בשירות התעסוקה ודורש עבודה.
3.  לא צבר תקופת אכשרה על פי החוק.
4.  לא עזב מקום עבודתו מרצון ללא הצדקה.
5. אם המובטל סירב לקבל עבודה מתאימה, הוא חדל להיות זכאי החל מיום הסירוב.

 תקופת האכשרה המקוצרת

1. לעובד חודשי – 270 ימים (במקום 360 ימים לפי החוק) מתוך 540 ימים (9 חודשים מתוך 18 חודשים), אשר קדמו לחודש בו המובטל התייצב בלשכת התעסוקה.
2. לעובד יומי/שעתי – 194 ימים (במקום 300 ימים לפי החוק) מתוך  540 ימים, אשר קדמו לחודש בו המובטל התייצב בלשכת התעסוקה.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) ומר חיים חיטמן, בעבר, מנהל תחום בכיר ביטוח וגבייה – בסניף ביטוח לאומי ר"ג.