מבזק מס מספר 293 - 5.3.2009

ביום 2.3.2009 פרסמה רשות המסים הבהרות לעניין המועד הקובע להגעתו ארצה לצורכי תיקון 168 לפקודה של עולה חדש או תושב חוזר ותיק (להלן: "יחיד מוטב").

בטרם נסקור את ההבהרות ואת הסיבה להן נזכיר בקצרה כי תיקון 168 לפקודה (שתחולתו מיום 1.1.2007) מקנה ליחיד מוטב הקלות והטבות מס מפליגות בתחומים מספר ובכלל זה (בקצרה):

• פטור על הכנסה ורווחי הון – פטור ממס הכנסה ומס רווחי הון לתקופה של  – 10 שנים בקשר לנכסים מחוץ לישראל (כל סוגי ההכנסות והרווחים שהופקו או שמקורם מחוץ לישראל);
• שליטה וניהול – היכולת להפעיל שליטה וניהול על ידי יחיד מוטב בישראל לגבי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, וזאת מבלי שתיחשב לתושבת מס ישראלית לפי ס' 1 לפקודה;
• חנ"ז וחמי"ז – התיקון קובע כי "לא יובא בחשבון שיעור זכותו" של תושב מוטב לעניין זה;
• פטור מוחלט מחובת דיווח – ככלל, התיקון מעניק ליחיד מוטב פטור גורף מחובת דיווח על הכנסות שמקורם מחוץ לישראל ועל נכסים מחוץ לישראל, למשך תקופה של 10 שנים.

התיקון מעלה שאלות רבות, משפטיות ומעשיות, בחלקן הגדול דנו במבזקינו הקודמים (ראה מבזק 272 ו- 274) שאלה מעשית חשובה היא אימתי נחשב היחיד המוטב כמי שהגיע לישראל, לצורך ההודעה על שנת הסתגלות. יחיד מוטב יודיע בתוך 90 ימים מהגעתו על כי בחר בשנת הסתגלות. מי שהגיע בין 1.1.2007 ו – 31.12.2008 יכול להודיע עד ליום 31.03.2009.

כמובן שלכך השלכות רבות משמעות, שכן ב"שנת ההסתגלות" היחיד ממשיך להיחשב תושב חוץ לצורכי חבות מס בישראל ואם בחר להגר לישראל, תיחשב שנת ההסתגלות במניין שנות ההטבה לצורכי התיקון.

לפיכך, פרסמה רשות המסים הבהרות באשר לקביעת מועד זה וציינה כי חוזר מפורט יפורסם בקרוב בכל הקשור לתיקון 168. לצורך וודאות משפטית מבהירה רשות המסים, כי יום ההגעה לישראל ייחשב למוקדם מבין הבאים:

1. יום הסיווג כעולה חדש או כתושב חוזר בהתאם למבחני משרד הקליטה והתיעוד המונפק ליחיד מוטב על ידי משרד הקליטה;
2. המועד בו לראשונה מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) יש לרשותו בית קבע בישראל (2) אין לו בית קבע לרשותו מחוץ לישראל.
3. אם היחיד המוטב הוא בעל משפחה – המועד הראשון בו יש לרשותו או לרשות המשפחה (בן זוג וילדים עד גיל 18) בית קבע בישראל, והמשפחה נמצאת עם היחיד המוטב בישראל.
4. היום בו החל היחיד לשהות בישראל תקופה של 183 ימים בשנת מס.

היחיד ייחשב תושב חוץ למשך שנה מיום ההגעה, שייקבע על פי המבחנים הללו כאמור.

הרשות מדגישה, כי עזיבת היחיד המוטב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות משמעה כי מלכתחילה לא היגר לישראל לצורכי מס (התעלמות מההגעה לישראל). בהתאם, מבהירה הרשות כי לא יחול "מס יציאה" לפי ס' 100א'. כמו כן, במהלך שנת ההסתגלות לא תיחשב החזקת יחיד מוטב בחברה ישראלית כהחזקת תושב ישראל לעניין "חברת משקיעי חוץ", "חברה בהשקעת חוץ" (חוק עידוד השקעות הון), או לצורכי חמי"ז וחנ"ז כאמור מעלה, להנאה מפטורים הניתנים בפקודה לתושב חוץ על רווחי הון (ס' 97 (ב1) ו- (ב3)). עם זאת, בשנת ההסתגלות היחיד המוטב לא יהא זכאי לנקודות זיכוי כתושב ישראל ולא ייחשב לתושב ישראל לעניין אמנות המס של ישראל.

להבנתנו, קיימת בעיה בכך שרשות המסים קובעת "חזקות" לקביעת מועד הפיכתו של יחיד לתושב ישראל, למרות שמסמך ההבהרות מתייחס ל"מועד הגעה לישראל" ולא למועד רכישת תושבות על פי הדין בישראל. כך, התנאי הרביעי הוא בעייתי שכן, ייתכן כי יחיד תושב חוץ שאינו מתכוון עדיין להגר לישראל ולא ניתק את מרכז חייו במדינת החוץ, אך נמצא בישראל מעל  183 ימים: אנו סבורים כי הקביעה שהיום הראשון מבין 183 ימים ייחשב כתחילת שנת ההסתגלות "כופה" על היחיד המוטב תאריך תושבות שעשוי להיות קודם להעתקת התושבות בפועל, כדי שיוכל ליהנות מהטבה המגיעה לו בדין – שנת ההסתגלות. אי גמישות זו אינה משרתת את מטרות התיקון ומחשיבה יחיד כזה כמי שהיגר לישראל, במקום לאפשר לו לסתור טענה זו בעובדות. מן הראוי היה, לכל הפחות, לקבוע כי המדובר בחזקות הניתנות לסתירה, בדומה לעניין חזקות הימים המופיעות בפקודה לצורך קביעת מרכז חייו של היחיד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו

ביום 2.3.2009 פרסמה רשות המסים הבהרות לעניין המועד הקובע להגעתו ארצה לצורכי תיקון 168 לפקודה של עולה חדש או תושב חוזר ותיק (להלן: "יחיד מוטב").

בטרם נסקור את ההבהרות ואת הסיבה להן נזכיר בקצרה כי תיקון 168 לפקודה (שתחולתו מיום 1.1.2007) מקנה ליחיד מוטב הקלות והטבות מס מפליגות בתחומים מספר ובכלל זה (בקצרה):

• פטור על הכנסה ורווחי הון – פטור ממס הכנסה ומס רווחי הון לתקופה של  – 10 שנים בקשר לנכסים מחוץ לישראל (כל סוגי ההכנסות והרווחים שהופקו או שמקורם מחוץ לישראל);
• שליטה וניהול – היכולת להפעיל שליטה וניהול על ידי יחיד מוטב בישראל לגבי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, וזאת מבלי שתיחשב לתושבת מס ישראלית לפי ס' 1 לפקודה;
• חנ"ז וחמי"ז – התיקון קובע כי "לא יובא בחשבון שיעור זכותו" של תושב מוטב לעניין זה;
• פטור מוחלט מחובת דיווח – ככלל, התיקון מעניק ליחיד מוטב פטור גורף מחובת דיווח על הכנסות שמקורם מחוץ לישראל ועל נכסים מחוץ לישראל, למשך תקופה של 10 שנים.

התיקון מעלה שאלות רבות, משפטיות ומעשיות, בחלקן הגדול דנו במבזקינו הקודמים (ראה מבזק 272 ו- 274) שאלה מעשית חשובה היא אימתי נחשב היחיד המוטב כמי שהגיע לישראל, לצורך ההודעה על שנת הסתגלות. יחיד מוטב יודיע בתוך 90 ימים מהגעתו על כי בחר בשנת הסתגלות. מי שהגיע בין 1.1.2007 ו – 31.12.2008 יכול להודיע עד ליום 31.03.2009.

כמובן שלכך השלכות רבות משמעות, שכן ב"שנת ההסתגלות" היחיד ממשיך להיחשב תושב חוץ לצורכי חבות מס בישראל ואם בחר להגר לישראל, תיחשב שנת ההסתגלות במניין שנות ההטבה לצורכי התיקון.

לפיכך, פרסמה רשות המסים הבהרות באשר לקביעת מועד זה וציינה כי חוזר מפורט יפורסם בקרוב בכל הקשור לתיקון 168. לצורך וודאות משפטית מבהירה רשות המסים, כי יום ההגעה לישראל ייחשב למוקדם מבין הבאים:

1. יום הסיווג כעולה חדש או כתושב חוזר בהתאם למבחני משרד הקליטה והתיעוד המונפק ליחיד מוטב על ידי משרד הקליטה;
2. המועד בו לראשונה מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) יש לרשותו בית קבע בישראל (2) אין לו בית קבע לרשותו מחוץ לישראל.
3. אם היחיד המוטב הוא בעל משפחה – המועד הראשון בו יש לרשותו או לרשות המשפחה (בן זוג וילדים עד גיל 18) בית קבע בישראל, והמשפחה נמצאת עם היחיד המוטב בישראל.
4. היום בו החל היחיד לשהות בישראל תקופה של 183 ימים בשנת מס.

היחיד ייחשב תושב חוץ למשך שנה מיום ההגעה, שייקבע על פי המבחנים הללו כאמור.

הרשות מדגישה, כי עזיבת היחיד המוטב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות משמעה כי מלכתחילה לא היגר לישראל לצורכי מס (התעלמות מההגעה לישראל). בהתאם, מבהירה הרשות כי לא יחול "מס יציאה" לפי ס' 100א'. כמו כן, במהלך שנת ההסתגלות לא תיחשב החזקת יחיד מוטב בחברה ישראלית כהחזקת תושב ישראל לעניין "חברת משקיעי חוץ", "חברה בהשקעת חוץ" (חוק עידוד השקעות הון), או לצורכי חמי"ז וחנ"ז כאמור מעלה, להנאה מפטורים הניתנים בפקודה לתושב חוץ על רווחי הון (ס' 97 (ב1) ו- (ב3)). עם זאת, בשנת ההסתגלות היחיד המוטב לא יהא זכאי לנקודות זיכוי כתושב ישראל ולא ייחשב לתושב ישראל לעניין אמנות המס של ישראל.

להבנתנו, קיימת בעיה בכך שרשות המסים קובעת "חזקות" לקביעת מועד הפיכתו של יחיד לתושב ישראל, למרות שמסמך ההבהרות מתייחס ל"מועד הגעה לישראל" ולא למועד רכישת תושבות על פי הדין בישראל. כך, התנאי הרביעי הוא בעייתי שכן, ייתכן כי יחיד תושב חוץ שאינו מתכוון עדיין להגר לישראל ולא ניתק את מרכז חייו במדינת החוץ, אך נמצא בישראל מעל  183 ימים: אנו סבורים כי הקביעה שהיום הראשון מבין 183 ימים ייחשב כתחילת שנת ההסתגלות "כופה" על היחיד המוטב תאריך תושבות שעשוי להיות קודם להעתקת התושבות בפועל, כדי שיוכל ליהנות מהטבה המגיעה לו בדין – שנת ההסתגלות. אי גמישות זו אינה משרתת את מטרות התיקון ומחשיבה יחיד כזה כמי שהיגר לישראל, במקום לאפשר לו לסתור טענה זו בעובדות. מן הראוי היה, לכל הפחות, לקבוע כי המדובר בחזקות הניתנות לסתירה, בדומה לעניין חזקות הימים המופיעות בפקודה לצורך קביעת מרכז חייו של היחיד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו

ביום 2.3.2009 פרסמה רשות המסים הבהרות לעניין המועד הקובע להגעתו ארצה לצורכי תיקון 168 לפקודה של עולה חדש או תושב חוזר ותיק (להלן: "יחיד מוטב").

בטרם נסקור את ההבהרות ואת הסיבה להן נזכיר בקצרה כי תיקון 168 לפקודה (שתחולתו מיום 1.1.2007) מקנה ליחיד מוטב הקלות והטבות מס מפליגות בתחומים מספר ובכלל זה (בקצרה):

• פטור על הכנסה ורווחי הון – פטור ממס הכנסה ומס רווחי הון לתקופה של  – 10 שנים בקשר לנכסים מחוץ לישראל (כל סוגי ההכנסות והרווחים שהופקו או שמקורם מחוץ לישראל);
• שליטה וניהול – היכולת להפעיל שליטה וניהול על ידי יחיד מוטב בישראל לגבי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, וזאת מבלי שתיחשב לתושבת מס ישראלית לפי ס' 1 לפקודה;
• חנ"ז וחמי"ז – התיקון קובע כי "לא יובא בחשבון שיעור זכותו" של תושב מוטב לעניין זה;
• פטור מוחלט מחובת דיווח – ככלל, התיקון מעניק ליחיד מוטב פטור גורף מחובת דיווח על הכנסות שמקורם מחוץ לישראל ועל נכסים מחוץ לישראל, למשך תקופה של 10 שנים.

התיקון מעלה שאלות רבות, משפטיות ומעשיות, בחלקן הגדול דנו במבזקינו הקודמים (ראה מבזק 272 ו- 274) שאלה מעשית חשובה היא אימתי נחשב היחיד המוטב כמי שהגיע לישראל, לצורך ההודעה על שנת הסתגלות. יחיד מוטב יודיע בתוך 90 ימים מהגעתו על כי בחר בשנת הסתגלות. מי שהגיע בין 1.1.2007 ו – 31.12.2008 יכול להודיע עד ליום 31.03.2009.

כמובן שלכך השלכות רבות משמעות, שכן ב"שנת ההסתגלות" היחיד ממשיך להיחשב תושב חוץ לצורכי חבות מס בישראל ואם בחר להגר לישראל, תיחשב שנת ההסתגלות במניין שנות ההטבה לצורכי התיקון.

לפיכך, פרסמה רשות המסים הבהרות באשר לקביעת מועד זה וציינה כי חוזר מפורט יפורסם בקרוב בכל הקשור לתיקון 168. לצורך וודאות משפטית מבהירה רשות המסים, כי יום ההגעה לישראל ייחשב למוקדם מבין הבאים:

1. יום הסיווג כעולה חדש או כתושב חוזר בהתאם למבחני משרד הקליטה והתיעוד המונפק ליחיד מוטב על ידי משרד הקליטה;
2. המועד בו לראשונה מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) יש לרשותו בית קבע בישראל (2) אין לו בית קבע לרשותו מחוץ לישראל.
3. אם היחיד המוטב הוא בעל משפחה – המועד הראשון בו יש לרשותו או לרשות המשפחה (בן זוג וילדים עד גיל 18) בית קבע בישראל, והמשפחה נמצאת עם היחיד המוטב בישראל.
4. היום בו החל היחיד לשהות בישראל תקופה של 183 ימים בשנת מס.

היחיד ייחשב תושב חוץ למשך שנה מיום ההגעה, שייקבע על פי המבחנים הללו כאמור.

הרשות מדגישה, כי עזיבת היחיד המוטב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות משמעה כי מלכתחילה לא היגר לישראל לצורכי מס (התעלמות מההגעה לישראל). בהתאם, מבהירה הרשות כי לא יחול "מס יציאה" לפי ס' 100א'. כמו כן, במהלך שנת ההסתגלות לא תיחשב החזקת יחיד מוטב בחברה ישראלית כהחזקת תושב ישראל לעניין "חברת משקיעי חוץ", "חברה בהשקעת חוץ" (חוק עידוד השקעות הון), או לצורכי חמי"ז וחנ"ז כאמור מעלה, להנאה מפטורים הניתנים בפקודה לתושב חוץ על רווחי הון (ס' 97 (ב1) ו- (ב3)). עם זאת, בשנת ההסתגלות היחיד המוטב לא יהא זכאי לנקודות זיכוי כתושב ישראל ולא ייחשב לתושב ישראל לעניין אמנות המס של ישראל.

להבנתנו, קיימת בעיה בכך שרשות המסים קובעת "חזקות" לקביעת מועד הפיכתו של יחיד לתושב ישראל, למרות שמסמך ההבהרות מתייחס ל"מועד הגעה לישראל" ולא למועד רכישת תושבות על פי הדין בישראל. כך, התנאי הרביעי הוא בעייתי שכן, ייתכן כי יחיד תושב חוץ שאינו מתכוון עדיין להגר לישראל ולא ניתק את מרכז חייו במדינת החוץ, אך נמצא בישראל מעל  183 ימים: אנו סבורים כי הקביעה שהיום הראשון מבין 183 ימים ייחשב כתחילת שנת ההסתגלות "כופה" על היחיד המוטב תאריך תושבות שעשוי להיות קודם להעתקת התושבות בפועל, כדי שיוכל ליהנות מהטבה המגיעה לו בדין – שנת ההסתגלות. אי גמישות זו אינה משרתת את מטרות התיקון ומחשיבה יחיד כזה כמי שהיגר לישראל, במקום לאפשר לו לסתור טענה זו בעובדות. מן הראוי היה, לכל הפחות, לקבוע כי המדובר בחזקות הניתנות לסתירה, בדומה לעניין חזקות הימים המופיעות בפקודה לצורך קביעת מרכז חייו של היחיד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו

המוסד לביטוח לאומי דורש מהמעסיקים לדווח באופן שוטף על שומות ניכויים של מס הכנסה (על כל ההכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, לרבות התשלומים וההטבות הנלוות המוענקות לעובדיהם) בתוך 60 יום מקבלת השומה ממס הכנסה. מעסיק שלא ידווח כאמור, ובמסגרת ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי יחויב בתשלום דמי ביטוח על פי שומות מס הכנסה, יחויב גם בתשלומי קנס מלאים.

המוסד לביטוח לאומי ידרוש את התשלום לאחר שיפנה למעסיק, כמקובל גם כיום בעת ביצוע ביקורת ניכויים. מעסיק שידווח כנדרש, יבוטלו כל הקנסות בגין ממצאי שומות רשות המיסים.

כמו כן, בימים אלה המוסד לביטוח לאומי עורך מבצע לתשלום חובות, במסגרתו יבטל את כל הקנסות למעסיקים שידווחו לו עד ליום 31.3.09, על שומות מס ודוחות אחרים בהם חויבו על-ידי מס הכנסה עבור שנת 2002 ואילך, ושלא דיווחו עליהם עד כה. המבצע יתקיים בכפוף לתשלום חוב הקרן וההצמדה.

דגשים והבהרות להוראות הביטוח הלאומי

1.דוחות אחרים – פרט לשומות הניכויים של רשות המיסים המוסד לביטוח לאומי דורש לקבל גם דוחות אחרים. להלן דוגמאות לדוחות כאלו:

 1)  גילומים קיבוציים שדווחו לרשות המיסים ולא שולם בגינם דמי ביטוח (זאת, למרות שאין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי).

  2) דיווחים של נאמן על הכנסות שמקורן בהקצאת מניות ואופציות במסלול הפירותי בהקצאות לאחר הרפורמה במס. לדוגמה, עובד שלא עמד בתנאי המסלול ההוני ומימש את האופציה או המניה במסלול הפירותי באמצעות הנאמן.

 3)    הכנסות פירותיות, שנכללו בשומות סופיות של חברה, ובעל השליטה לא דיווח עליהן

למוסד לביטוח לאומי במסגרת הדו"ח האישי ( לדוגמה – דיבידנד בחברה פרטית ודיבידנד בחברה משפחתית, או בחברת בית).

2. השגות – אם למעסיק יש השגות על קביעת דמי הביטוח בשל שומות הניכויים שהעביר מיוזמתו למוסד לביטוח לאומי, הוא חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך 30 ימים, כמקובל .

3. תיאום עם המוסד לביטוח לאומי – כאשר ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כהטבת שכר אינה חייבת במלואה בדמי ביטוח – יש להסב את תשומת לב מבקרי המוסד לביטוח לאומי בעניין זה. לדוגמה: משכורת מעל תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, עובדים מעל גיל פרישה, נערים עובדים וכו'. אם למעסיק יש הבהרות בקשר לשומה, מומלץ לשלוח אותם ביחד עם השומות. אולם, מעסיקים שלא יעשו כן, המוסד לביטוח לאומי יתייחס לנתונים הקשורים לשיעורי דמי הביטוח ולנתונים הקשורים לעובדים שהכנסתם עולה על תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, בהתאם למידע שנמצא ברשותו.

4. עריכת ביקורת ניכויים עתידית – העברת שומת הניכויים של רשות המיסים למוסד לביטוח לאומי לא תמנע מהמוסד לביטוח לאומי לערוך ביקורת ניכויים, אך כרטיסי הנהלת החשבונות ודוחות ההתאמה למס לא יבדקו בביקורת הזו, אם תיערך (כפי שמקובל מאז פסק דין "גדות").

5. שומות של רשות המיסים שנמצאות בהשגה – המעסיקים מתבקשים לשלוח גם את השומה וגם העתק מן ההשגה. המידע יישמר במוסד לביטוח לאומי עד שרשות המיסים תדון בהשגה.

גם כיום, בעת ביקורת ניכויים, המידע האמור נמסר למבקר הניכויים של הביטוח הלאומי ונשמר ב"הקפאה" עד קבלת שומה סופית מרשות המיסים.

המעסיק מתבקש להעביר למוסד לביטוח לאומי את השומה הסופית כדי שיכלל במסגרת המבצע לביטול כל הקנסות.

6. תשלום דמי הביטוח – מובהר ומודגש שלא לשלם את דמי הביטוח בלי שהוצאה קביעה מן המוסד לביטוח לאומי. הקנסות יבוטלו רק אם התשלום יתבצע תוך 30 ימים ממועד מסירת קביעת דמי הביטוח למעסיק.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).