ביום 2.3.2009 פרסמה רשות המסים הבהרות לעניין המועד הקובע להגעתו ארצה לצורכי תיקון 168 לפקודה של עולה חדש או תושב חוזר ותיק (להלן: "יחיד מוטב").

בטרם נסקור את ההבהרות ואת הסיבה להן נזכיר בקצרה כי תיקון 168 לפקודה (שתחולתו מיום 1.1.2007) מקנה ליחיד מוטב הקלות והטבות מס מפליגות בתחומים מספר ובכלל זה (בקצרה):

• פטור על הכנסה ורווחי הון – פטור ממס הכנסה ומס רווחי הון לתקופה של  – 10 שנים בקשר לנכסים מחוץ לישראל (כל סוגי ההכנסות והרווחים שהופקו או שמקורם מחוץ לישראל);
• שליטה וניהול – היכולת להפעיל שליטה וניהול על ידי יחיד מוטב בישראל לגבי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, וזאת מבלי שתיחשב לתושבת מס ישראלית לפי ס' 1 לפקודה;
• חנ"ז וחמי"ז – התיקון קובע כי "לא יובא בחשבון שיעור זכותו" של תושב מוטב לעניין זה;
• פטור מוחלט מחובת דיווח – ככלל, התיקון מעניק ליחיד מוטב פטור גורף מחובת דיווח על הכנסות שמקורם מחוץ לישראל ועל נכסים מחוץ לישראל, למשך תקופה של 10 שנים.

התיקון מעלה שאלות רבות, משפטיות ומעשיות, בחלקן הגדול דנו במבזקינו הקודמים (ראה מבזק 272 ו- 274) שאלה מעשית חשובה היא אימתי נחשב היחיד המוטב כמי שהגיע לישראל, לצורך ההודעה על שנת הסתגלות. יחיד מוטב יודיע בתוך 90 ימים מהגעתו על כי בחר בשנת הסתגלות. מי שהגיע בין 1.1.2007 ו – 31.12.2008 יכול להודיע עד ליום 31.03.2009.

כמובן שלכך השלכות רבות משמעות, שכן ב"שנת ההסתגלות" היחיד ממשיך להיחשב תושב חוץ לצורכי חבות מס בישראל ואם בחר להגר לישראל, תיחשב שנת ההסתגלות במניין שנות ההטבה לצורכי התיקון.

לפיכך, פרסמה רשות המסים הבהרות באשר לקביעת מועד זה וציינה כי חוזר מפורט יפורסם בקרוב בכל הקשור לתיקון 168. לצורך וודאות משפטית מבהירה רשות המסים, כי יום ההגעה לישראל ייחשב למוקדם מבין הבאים:

1. יום הסיווג כעולה חדש או כתושב חוזר בהתאם למבחני משרד הקליטה והתיעוד המונפק ליחיד מוטב על ידי משרד הקליטה;
2. המועד בו לראשונה מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) יש לרשותו בית קבע בישראל (2) אין לו בית קבע לרשותו מחוץ לישראל.
3. אם היחיד המוטב הוא בעל משפחה – המועד הראשון בו יש לרשותו או לרשות המשפחה (בן זוג וילדים עד גיל 18) בית קבע בישראל, והמשפחה נמצאת עם היחיד המוטב בישראל.
4. היום בו החל היחיד לשהות בישראל תקופה של 183 ימים בשנת מס.

היחיד ייחשב תושב חוץ למשך שנה מיום ההגעה, שייקבע על פי המבחנים הללו כאמור.

הרשות מדגישה, כי עזיבת היחיד המוטב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות משמעה כי מלכתחילה לא היגר לישראל לצורכי מס (התעלמות מההגעה לישראל). בהתאם, מבהירה הרשות כי לא יחול "מס יציאה" לפי ס' 100א'. כמו כן, במהלך שנת ההסתגלות לא תיחשב החזקת יחיד מוטב בחברה ישראלית כהחזקת תושב ישראל לעניין "חברת משקיעי חוץ", "חברה בהשקעת חוץ" (חוק עידוד השקעות הון), או לצורכי חמי"ז וחנ"ז כאמור מעלה, להנאה מפטורים הניתנים בפקודה לתושב חוץ על רווחי הון (ס' 97 (ב1) ו- (ב3)). עם זאת, בשנת ההסתגלות היחיד המוטב לא יהא זכאי לנקודות זיכוי כתושב ישראל ולא ייחשב לתושב ישראל לעניין אמנות המס של ישראל.

להבנתנו, קיימת בעיה בכך שרשות המסים קובעת "חזקות" לקביעת מועד הפיכתו של יחיד לתושב ישראל, למרות שמסמך ההבהרות מתייחס ל"מועד הגעה לישראל" ולא למועד רכישת תושבות על פי הדין בישראל. כך, התנאי הרביעי הוא בעייתי שכן, ייתכן כי יחיד תושב חוץ שאינו מתכוון עדיין להגר לישראל ולא ניתק את מרכז חייו במדינת החוץ, אך נמצא בישראל מעל  183 ימים: אנו סבורים כי הקביעה שהיום הראשון מבין 183 ימים ייחשב כתחילת שנת ההסתגלות "כופה" על היחיד המוטב תאריך תושבות שעשוי להיות קודם להעתקת התושבות בפועל, כדי שיוכל ליהנות מהטבה המגיעה לו בדין – שנת ההסתגלות. אי גמישות זו אינה משרתת את מטרות התיקון ומחשיבה יחיד כזה כמי שהיגר לישראל, במקום לאפשר לו לסתור טענה זו בעובדות. מן הראוי היה, לכל הפחות, לקבוע כי המדובר בחזקות הניתנות לסתירה, בדומה לעניין חזקות הימים המופיעות בפקודה לצורך קביעת מרכז חייו של היחיד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי או לעו"ד עופר רחמני ממשרדנו