מבזק מס מספר 276 - 6.11.2008

לאחרונה לאור צלילת השערים בבורסה, לרבות האג"ח החלו חברות לא מעטות אשר גייסו אג"ח (הקרוי בציבור "אג"ח קונצרני") מן הציבור (מפרטיים ומוסדיים) לבצע רכישות של אגרות החוב שהונפקו על ידן.

רכישות אלו נעשות לעיתים בחברה המגייסת עצמה ולעיתים נעשו באמצעות חברות בנות וזאת מתוך תקווה כי בעתיד, עת יתבהרו שמי שוק ההון, יוכלו לגייס מחדש הון לקבוצה וזאת בדרך של מכירת האג"ח.

חברות הבנות האמורות בד"כ נעדרות פעילות אחרת ולמעשה מהוות תחליף לרכישת האג"ח ישירות על ידי החברה המנפיקה – רכישה אשר אילו בוצעה באופן זה היתה מביאה למחיקתה של האג"ח ממסחר. נסיון לגייס הון נוסף מן הציבור בעתיד היה מצריך בהכרח הליך של תשקיף על כל המשתמע מכך.

אלא שרכישת האג"ח על ידי חברת הבת מקימה במרביתהמקרים מלכודות מס אשר ראוי כי מנהלי החברות יתנו דעתם עליהן בטרם יפעלו לרכישה בדרך זו. אחת ממלכודות המס נעוצה בעובדה כי חברת הבת, אשר רוכשת את האג"ח ומממנת את הרכישה בדר"כ באמצעות הלוואה שמעמידה לה חברת האם, תרשום בספריה הכנסות מימון אשר יקבלו ביטוי הן בעת תשלום הריביתעל ידי חברת האם לכלל מחזיקי האג"ח, ובכללם החברה הבת, והן לאורך חיי האג"ח – ופירעון קרן האג"ח,אם וככל שיהיה. מכאן כי למעשה עלולה להיות לחברה הבת הכנסה חייבת.

מאידך החברת האם לעיתים בהפסדים, ולעיתים אינה יכולה לקזז בדוחותיה לצרכי מס את מלוא הוצאות הריביתוהרי לך מלכודת של ממש ולפיה, למעשה הוצאות הריבית אינן מותרות בחלקן בחברה האם ואילו החברה הבת תדווח על חלקן הגדול כהכנסה החייבת במס.

היבט נוסף קשור למעמדה של החברה בת לעניין מע"מ, האם כעוסק מורשה או מוסד כספי או לא עלינו תאגיד שאינו זה ואינו זה. לסיווגה כאמור השלכות נרחבות הראויות לתשומת לב רבה..

אין ספק כי בעיניים הכלכליות אין מקום לאנומליה זו. ראיה לכך נלמד בין היתר מכללי החשבונאות ואשר לפיהם בדוחות המאוחדים החשבונאיים הוצאות המימון בחברת האם תתקזזנה מהכנסות המימון בחברת הבת – מצב שללא ספק ראוי כי ישרור גם בסביבת המס.

גם רכישה ישירה של האג"ח בחברת האם, עלולה לכאורה להטיל חבויות מיסוי בחברה הרוכשת כבר במועד הרכישה.

חשיפות מיסוי הללו ודומיהן, יכול וימנעו עת יתקבל יעוץ מיסוי, טרם מפגש עם רשויות המיסוי, לפני ביצוע הרכישה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רן ארצי, ורו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.

לאחרונה לאור צלילת השערים בבורסה, לרבות האג"ח החלו חברות לא מעטות אשר גייסו אג"ח (הקרוי בציבור "אג"ח קונצרני") מן הציבור (מפרטיים ומוסדיים) לבצע רכישות של אגרות החוב שהונפקו על ידן.

רכישות אלו נעשות לעיתים בחברה המגייסת עצמה ולעיתים נעשו באמצעות חברות בנות וזאת מתוך תקווה כי בעתיד, עת יתבהרו שמי שוק ההון, יוכלו לגייס מחדש הון לקבוצה וזאת בדרך של מכירת האג"ח.

חברות הבנות האמורות בד"כ נעדרות פעילות אחרת ולמעשה מהוות תחליף לרכישת האג"ח ישירות על ידי החברה המנפיקה – רכישה אשר אילו בוצעה באופן זה היתה מביאה למחיקתה של האג"ח ממסחר. נסיון לגייס הון נוסף מן הציבור בעתיד היה מצריך בהכרח הליך של תשקיף על כל המשתמע מכך.

אלא שרכישת האג"ח על ידי חברת הבת מקימה במרביתהמקרים מלכודות מס אשר ראוי כי מנהלי החברות יתנו דעתם עליהן בטרם יפעלו לרכישה בדרך זו. אחת ממלכודות המס נעוצה בעובדה כי חברת הבת, אשר רוכשת את האג"ח ומממנת את הרכישה בדר"כ באמצעות הלוואה שמעמידה לה חברת האם, תרשום בספריה הכנסות מימון אשר יקבלו ביטוי הן בעת תשלום הריביתעל ידי חברת האם לכלל מחזיקי האג"ח, ובכללם החברה הבת, והן לאורך חיי האג"ח – ופירעון קרן האג"ח,אם וככל שיהיה. מכאן כי למעשה עלולה להיות לחברה הבת הכנסה חייבת.

מאידך החברת האם לעיתים בהפסדים, ולעיתים אינה יכולה לקזז בדוחותיה לצרכי מס את מלוא הוצאות הריביתוהרי לך מלכודת של ממש ולפיה, למעשה הוצאות הריבית אינן מותרות בחלקן בחברה האם ואילו החברה הבת תדווח על חלקן הגדול כהכנסה החייבת במס.

היבט נוסף קשור למעמדה של החברה בת לעניין מע"מ, האם כעוסק מורשה או מוסד כספי או לא עלינו תאגיד שאינו זה ואינו זה. לסיווגה כאמור השלכות נרחבות הראויות לתשומת לב רבה..

אין ספק כי בעיניים הכלכליות אין מקום לאנומליה זו. ראיה לכך נלמד בין היתר מכללי החשבונאות ואשר לפיהם בדוחות המאוחדים החשבונאיים הוצאות המימון בחברת האם תתקזזנה מהכנסות המימון בחברת הבת – מצב שללא ספק ראוי כי ישרור גם בסביבת המס.

גם רכישה ישירה של האג"ח בחברת האם, עלולה לכאורה להטיל חבויות מיסוי בחברה הרוכשת כבר במועד הרכישה.

חשיפות מיסוי הללו ודומיהן, יכול וימנעו עת יתקבל יעוץ מיסוי, טרם מפגש עם רשויות המיסוי, לפני ביצוע הרכישה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רן ארצי, ורו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.

עקב שאלות חוזרות בקרב לקוחותינו הפועלים בסין, מצאנו לנכון לסקור בקצרה את סוגיות היסוד של רפורמת המס שנכנסה לתוקף ב- 1/1/2008. מטרה עיקרית ברפורמה היא לקבוע יתר פשטות ואחידות במשטר המס הסיני. בין השינויים העיקריים בחוק החברות החדש: שינוי שיעור מס החברות, קביעת שיעור אחיד לחברות זרות וחברות תושבות סין, שינוי מנגנוני ההטבות, החלת תקופות מעבר וקביעת כלים אנטי תכנוניים (Anti-abuse rules) פרטניים.

לעניין הכלים האנטי תכנוניים יודגשו הרכיבים הבאים: CFC (חברה נשלטת זרה), כללי מימון דק (הגבלת הוצאות מימון המותרות בניכוי), מחירי העברה (אפשרות לייחוס מחדש של הכנסות על פי מחירי שוק) וכללי anti abuse פרטניים.

לדברי עמיתינו בסין, עקב שלבי היישום הראשוניים של הרפורמה וגודלה ומורכבותה של מערכת המס בסין, ניתן לראות ביישום בשטח בעייתיות באשר לפרשנות הוראות הרפורמה, חוסר אחידות באזורים השונים והעדר תקנות מפורטות. תקנות, החלטות מס ופסיקה מקומית  צפויות להביא ליתר בהירות.

השינויים הבולטים:

• קביעת מס חברות אחיד בשיעור של 25%, לעומת שיעור המס האפקטיבי בעבר החל על חברות זרות בגובה 33% (כולל מס מקומי).
• עפ"י הרפורמה, חברה תיחשב לתושבת מס בסין אם התאגדה בסין או שהתאגדה תחת חוק זר או "שונה" (הונג-קונג ומקאו הם אזורי מס נפרדים מסין) ובלבד שמקום הניהול האפקטיבי שלה הוא בסין.
• עד לרפורמה, חל המס הסיני על הכנסות שניתן לייחס להן "מקור" בתוך סין Chinese sourced income – למעט FIE כהגדרתה, אשר מוסתה על בסיס עולמי. עם הרפורמה, עיקרון מיסוי כלל-עולמי (פרסונאלי) הוחל על כל חברה תושבת סין (Tax Resident Enterprise – TRE). חברה שאיננה בגדר TRE לא תחוב במס בסין אם היא נעדרת מוסד קבע, אולם לגבי חברת השקעות זרה FIE חל  דין שונה.
• שינוי מערכת ההטבות הגיאוגרפית, המוכרת ליזמים זרים בסין בעיקר סביב ה – free economic zones ומעבר למערכת הטבות על בסיס תחום הפעילות; לדוגמה: קביעת שיעורי מס חברות מיטיבים (15% או 20%) לחברות בתחום הטכנולוגיה העילית, בהתקיים תנאים ספציפיים (הנחיות רשמיות פורסמו ביולי 2008). על פי החקיקה החדשה, התעשיות הבאות יכולות ליהנות מפטור ממס או משיעור מס מופחת: חקלאות יערנות וגידול בעלי חיים, תשתית ובניה, באם המדובר ב"פרויקט מפתח", מיזמים הכוללים העברת טכנולוגיות לסין (כפוף לתנאים נלווים), ופרויקטים הממומנים על ידי גורמים מחוץ לסין, כאשר מקבל ההכנסה נעדר נוכחות קבועה בסין. לצורך הטמעה קלה יותר למיזמי השקעת חוץ (Foreign Investment Enterprises – FIE’s) אשר קיימים ופועלים עובר לרפורמה, נקבעה תקופת מעבר של 5 שנים בה ניתן עדיין ליהנות משיעור מס חברות של 15%.

יצוין, כי ניכרת העמקת גביה ורגולציה בתחום הנדל"ן, ובפרט – הרחבת גביית "מס שבח מקרקעין" והגבלת מימון פיתוח מקרקעין ע"י יזמי חוץ (כללי מימון דק). לדברי עמיתינו בסין, לצורך וודאות, ליזם הזר יש מקום נרחב למו"מ עם רשויות המס בסין ולהסכמי מס עם רשויות המס האזוריות, בעיקר נוכח "בוסריות" הרפורמה.

שיעורי הניכוי במקור על פי הדין הפנימי לחברות זרות הם ככלל, 10% (דיב', ריבית, תמלוגים, דמי שירות טכני ודמי ניהול). אמנת מס מיטיבה היא האמנה עם הונג קונג (דיבידנד 5% בהחזקה מהותית, ריבית ותמלוגים 7%). ליחידים זרים שיעור הניכוי במקור הוא, ככלל – 20%. באמנת המס בין סין לישראל, שיעורי הניכוי במקור הם 10% על דיבידנד, ריבית ותמלוגים).  האמנה כוללת נוהל חילופי מידע וכן נוהל "הסכמה הדדית" ליישוב מחלוקות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

עקב שאלות חוזרות בקרב לקוחותינו הפועלים בסין, מצאנו לנכון לסקור בקצרה את סוגיות היסוד של רפורמת המס שנכנסה לתוקף ב- 1/1/2008. מטרה עיקרית ברפורמה היא לקבוע יתר פשטות ואחידות במשטר המס הסיני. בין השינויים העיקריים בחוק החברות החדש: שינוי שיעור מס החברות, קביעת שיעור אחיד לחברות זרות וחברות תושבות סין, שינוי מנגנוני ההטבות, החלת תקופות מעבר וקביעת כלים אנטי תכנוניים (Anti-abuse rules) פרטניים.

לעניין הכלים האנטי תכנוניים יודגשו הרכיבים הבאים: CFC (חברה נשלטת זרה), כללי מימון דק (הגבלת הוצאות מימון המותרות בניכוי), מחירי העברה (אפשרות לייחוס מחדש של הכנסות על פי מחירי שוק) וכללי anti abuse פרטניים.

לדברי עמיתינו בסין, עקב שלבי היישום הראשוניים של הרפורמה וגודלה ומורכבותה של מערכת המס בסין, ניתן לראות ביישום בשטח בעייתיות באשר לפרשנות הוראות הרפורמה, חוסר אחידות באזורים השונים והעדר תקנות מפורטות. תקנות, החלטות מס ופסיקה מקומית  צפויות להביא ליתר בהירות.

השינויים הבולטים:

• קביעת מס חברות אחיד בשיעור של 25%, לעומת שיעור המס האפקטיבי בעבר החל על חברות זרות בגובה 33% (כולל מס מקומי).
• עפ"י הרפורמה, חברה תיחשב לתושבת מס בסין אם התאגדה בסין או שהתאגדה תחת חוק זר או "שונה" (הונג-קונג ומקאו הם אזורי מס נפרדים מסין) ובלבד שמקום הניהול האפקטיבי שלה הוא בסין.
• עד לרפורמה, חל המס הסיני על הכנסות שניתן לייחס להן "מקור" בתוך סין Chinese sourced income – למעט FIE כהגדרתה, אשר מוסתה על בסיס עולמי. עם הרפורמה, עיקרון מיסוי כלל-עולמי (פרסונאלי) הוחל על כל חברה תושבת סין (Tax Resident Enterprise – TRE). חברה שאיננה בגדר TRE לא תחוב במס בסין אם היא נעדרת מוסד קבע, אולם לגבי חברת השקעות זרה FIE חל  דין שונה.
• שינוי מערכת ההטבות הגיאוגרפית, המוכרת ליזמים זרים בסין בעיקר סביב ה – free economic zones ומעבר למערכת הטבות על בסיס תחום הפעילות; לדוגמה: קביעת שיעורי מס חברות מיטיבים (15% או 20%) לחברות בתחום הטכנולוגיה העילית, בהתקיים תנאים ספציפיים (הנחיות רשמיות פורסמו ביולי 2008). על פי החקיקה החדשה, התעשיות הבאות יכולות ליהנות מפטור ממס או משיעור מס מופחת: חקלאות יערנות וגידול בעלי חיים, תשתית ובניה, באם המדובר ב"פרויקט מפתח", מיזמים הכוללים העברת טכנולוגיות לסין (כפוף לתנאים נלווים), ופרויקטים הממומנים על ידי גורמים מחוץ לסין, כאשר מקבל ההכנסה נעדר נוכחות קבועה בסין. לצורך הטמעה קלה יותר למיזמי השקעת חוץ (Foreign Investment Enterprises – FIE’s) אשר קיימים ופועלים עובר לרפורמה, נקבעה תקופת מעבר של 5 שנים בה ניתן עדיין ליהנות משיעור מס חברות של 15%.

יצוין, כי ניכרת העמקת גביה ורגולציה בתחום הנדל"ן, ובפרט – הרחבת גביית "מס שבח מקרקעין" והגבלת מימון פיתוח מקרקעין ע"י יזמי חוץ (כללי מימון דק). לדברי עמיתינו בסין, לצורך וודאות, ליזם הזר יש מקום נרחב למו"מ עם רשויות המס בסין ולהסכמי מס עם רשויות המס האזוריות, בעיקר נוכח "בוסריות" הרפורמה.

שיעורי הניכוי במקור על פי הדין הפנימי לחברות זרות הם ככלל, 10% (דיב', ריבית, תמלוגים, דמי שירות טכני ודמי ניהול). אמנת מס מיטיבה היא האמנה עם הונג קונג (דיבידנד 5% בהחזקה מהותית, ריבית ותמלוגים 7%). ליחידים זרים שיעור הניכוי במקור הוא, ככלל – 20%. באמנת המס בין סין לישראל, שיעורי הניכוי במקור הם 10% על דיבידנד, ריבית ותמלוגים).  האמנה כוללת נוהל חילופי מידע וכן נוהל "הסכמה הדדית" ליישוב מחלוקות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד עופר רחמני או לעו"ד ורו"ח גדי אלימי ממשרדנו.

בהמשך למבזקים האחרונים הרינו להביא בפניכם סוגיות נוספות בביטוח לאומי שיש להביא בחשבון לקראת סוף השנה.

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

כדי שדמי הביטוח הלאומי, ששולמו עד תום שנת המס, יותרו בניכוי לצורכי מס הכנסה, חייבים לקבל הודעת חיוב, שאותה יש לשלם. דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב נחשבים כתשלום ביתר.

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים, שנפרעו עד תום שנת המס. תשלומים ששולמו בכרטיס אשראי מותרים בניכוי במועד ביצוע העסקה. תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח, המשולמים עד תום שנת המס, מזכים בהטבות במס.כאשר נתוני השכר אינם נמצאים במערכת, או כאשר הם אינם מעודכנים, שיעורי דמי הביטוח שבהם מחוייב המבוטח כוללים גם שיעור מופחת. כאשר

  אם לא התקבלה הודעה על ההפרשים, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי עם העתק השומה ממס הכנסה.

חשוב לזכור, שהפרשי השומה משפיעים על גמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה של "גמלה חוסמת".

אי תשלום הפרשים במועד הנקוב בדרישה, יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח, שעלול לשלול גמלה.

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

מבוטחים שהם גם שכירים יעבירו תלוש משכורת למוסד לביטוח לאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף), כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן (גם לשנת 2008 וגם לשנת 2009).יגיעו נתוני השכר, יבוטל השיעור המופחת והמבוטח יידרש לשלם דמי ביטוח נוספים.
נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).