לאחרונה לאור צלילת השערים בבורסה, לרבות האג"ח החלו חברות לא מעטות אשר גייסו אג"ח (הקרוי בציבור "אג"ח קונצרני") מן הציבור (מפרטיים ומוסדיים) לבצע רכישות של אגרות החוב שהונפקו על ידן.
רכישות אלו נעשות לעיתים בחברה המגייסת עצמה ולעיתים נעשו באמצעות חברות בנות וזאת מתוך תקווה כי בעתיד, עת יתבהרו שמי שוק ההון, יוכלו לגייס מחדש הון לקבוצה וזאת בדרך של מכירת האג"ח.
חברות הבנות האמורות בד"כ נעדרות פעילות אחרת ולמעשה מהוות תחליף לרכישת האג"ח ישירות על ידי החברה המנפיקה – רכישה אשר אילו בוצעה באופן זה היתה מביאה למחיקתה של האג"ח ממסחר. נסיון לגייס הון נוסף מן הציבור בעתיד היה מצריך בהכרח הליך של תשקיף על כל המשתמע מכך.
אלא שרכישת האג"ח על ידי חברת הבת מקימה במרביתהמקרים מלכודות מס אשר ראוי כי מנהלי החברות יתנו דעתם עליהן בטרם יפעלו לרכישה בדרך זו. אחת ממלכודות המס נעוצה בעובדה כי חברת הבת, אשר רוכשת את האג"ח ומממנת את הרכישה בדר"כ באמצעות הלוואה שמעמידה לה חברת האם, תרשום בספריה הכנסות מימון אשר יקבלו ביטוי הן בעת תשלום הריביתעל ידי חברת האם לכלל מחזיקי האג"ח, ובכללם החברה הבת, והן לאורך חיי האג"ח – ופירעון קרן האג"ח,אם וככל שיהיה. מכאן כי למעשה עלולה להיות לחברה הבת הכנסה חייבת.
מאידך החברת האם לעיתים בהפסדים, ולעיתים אינה יכולה לקזז בדוחותיה לצרכי מס את מלוא הוצאות הריביתוהרי לך מלכודת של ממש ולפיה, למעשה הוצאות הריבית אינן מותרות בחלקן בחברה האם ואילו החברה הבת תדווח על חלקן הגדול כהכנסה החייבת במס.
היבט נוסף קשור למעמדה של החברה בת לעניין מע"מ, האם כעוסק מורשה או מוסד כספי או לא עלינו תאגיד שאינו זה ואינו זה. לסיווגה כאמור השלכות נרחבות הראויות לתשומת לב רבה..
אין ספק כי בעיניים הכלכליות אין מקום לאנומליה זו. ראיה לכך נלמד בין היתר מכללי החשבונאות ואשר לפיהם בדוחות המאוחדים החשבונאיים הוצאות המימון בחברת האם תתקזזנה מהכנסות המימון בחברת הבת – מצב שללא ספק ראוי כי ישרור גם בסביבת המס.
גם רכישה ישירה של האג"ח בחברת האם, עלולה לכאורה להטיל חבויות מיסוי בחברה הרוכשת כבר במועד הרכישה.
חשיפות מיסוי הללו ודומיהן, יכול וימנעו עת יתקבל יעוץ מיסוי, טרם מפגש עם רשויות המיסוי, לפני ביצוע הרכישה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רן ארצי, ורו"ח ומשפטן ישי כהן ממשרדנו.
