מבזק מס מספר 274 - 23.10.2008

רבות דובר ונכתב באחרונה אודות תיקון 168 לפקודה. רבים, ואנו בהם, העלו שאלות ותהיות הקשורות למהלך החקיקה החדשני. ובכל זאת, נדמה שיש מקום לחדד כמה סוגיות, בפרט לאור תהיות שהועלו על ידי העוסקים בתחום.

שנת הסתגלות – תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק ( באבחנה מתושב חוזר רגיל ) רשאים לבקש שלא להיחשב כתושב ישראל בשנת שהייתם הראשונה. חשיבות ההוראה היא בהקנותה וודאות לעולה (או לחוזר הוותיק) בכך שניתנת להם האפשרות להגיע להתגורר בישראל כדי לבחון האפשרות להשתקע באופןתמידי. חשיבותה הנִכרת של ההוראה אשר יתכן ונעלמה מעיניהם של אחדים הנה בכך שבשנה זו לא יחשבו העולה או התושב  החוזר הוותיק כתושב בשנה זו הרי ששנת השהיה בישראל לא תפגע באפשרות שלו לנסות ולשוב בעתיד עת ינסה שנית לפקוד את מדינתנו פעם נוספת להשתקע בארץ ועדיין להיות זכאי להטבות כעולה חדש או כתושב חוזר ותיק (שתנאי להיותו כזה הוא היותו תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות).

מניסיוננו נבהיר כי יש בכך הקלה גדולה ותמריץ לעידוד העלייה.שכן בהעדר קביעה כאמור ולאור העובדה כי שנות השהייה בחול המתחייבות הינן 10 שנים רצופות היה אותו עולה או תושב חוזר אשר קליטתו לא צלחה – נאלץ בעל כורחו לבלות בניכר 10 שנים נוספות.

תחולת התיקון – מרבית הוראות התיקון חלות מיום 1.1.2007 (יום התחילה), והן חלות על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה ואילך. עם זאת, נקבעו בתיקון גם הוראות תחולה מיוחדות. כך למשל, תחילתם של הסעיפים העוסקים בהטבות לתושב חוזר רגיל כנוסחם בתיקון 168 ביום 1.1.2009 והם יחולו על מי שחדל להיות תושב ישראל במועד זה ואילך. המשמעות הנה, כי דרישת הניתוק למשך 6 שנים רצופות תחול רק על מי שחדל להיות תושב במועד האמור. לעומת זאת, מי שחדל להיות תושב ישראל לפני כן, זכאי לתחולת ההוראות בנוסחן הקודם, דהינו: דרישת ניתוק של 3 שנים בלבד. מאידך, הרחבת סל ההטבות לגבי הכנסות מ"ניירות ערך מוטבים" תחול על מי שהיה לתושב חוזר (רגיל) ביום התחילה (1.1.07). הגם שהדבר לא נאמר במפורש, ניתן להניח כי זו היתה הכוונה גם בהוראת סעיף 97(ב)(2) החדש [סעיף 12(2) לתיקון)]:

לגישתנו ראוי לפרש כי גם רווח ממכירת ניירות ערך מוטבים יהא פטור בידי תושב חוזר (רגיל) בנסיבות אלו (ניתוק 3 שנים) ובלבד שחזר לישראל עד ליום 31 בדצמבר 2008 .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב או לרו"ח רן ארצי ממשרדנו.

רבות דובר ונכתב באחרונה אודות תיקון 168 לפקודה. רבים, ואנו בהם, העלו שאלות ותהיות הקשורות למהלך החקיקה החדשני. ובכל זאת, נדמה שיש מקום לחדד כמה סוגיות, בפרט לאור תהיות שהועלו על ידי העוסקים בתחום.

שנת הסתגלות – תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק ( באבחנה מתושב חוזר רגיל ) רשאים לבקש שלא להיחשב כתושב ישראל בשנת שהייתם הראשונה. חשיבות ההוראה היא בהקנותה וודאות לעולה (או לחוזר הוותיק) בכך שניתנת להם האפשרות להגיע להתגורר בישראל כדי לבחון האפשרות להשתקע באופןתמידי. חשיבותה הנִכרת של ההוראה אשר יתכן ונעלמה מעיניהם של אחדים הנה בכך שבשנה זו לא יחשבו העולה או התושב  החוזר הוותיק כתושב בשנה זו הרי ששנת השהיה בישראל לא תפגע באפשרות שלו לנסות ולשוב בעתיד עת ינסה שנית לפקוד את מדינתנו פעם נוספת להשתקע בארץ ועדיין להיות זכאי להטבות כעולה חדש או כתושב חוזר ותיק (שתנאי להיותו כזה הוא היותו תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות).

מניסיוננו נבהיר כי יש בכך הקלה גדולה ותמריץ לעידוד העלייה.שכן בהעדר קביעה כאמור ולאור העובדה כי שנות השהייה בחול המתחייבות הינן 10 שנים רצופות היה אותו עולה או תושב חוזר אשר קליטתו לא צלחה – נאלץ בעל כורחו לבלות בניכר 10 שנים נוספות.

תחולת התיקון – מרבית הוראות התיקון חלות מיום 1.1.2007 (יום התחילה), והן חלות על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה ואילך. עם זאת, נקבעו בתיקון גם הוראות תחולה מיוחדות. כך למשל, תחילתם של הסעיפים העוסקים בהטבות לתושב חוזר רגיל כנוסחם בתיקון 168 ביום 1.1.2009 והם יחולו על מי שחדל להיות תושב ישראל במועד זה ואילך. המשמעות הנה, כי דרישת הניתוק למשך 6 שנים רצופות תחול רק על מי שחדל להיות תושב במועד האמור. לעומת זאת, מי שחדל להיות תושב ישראל לפני כן, זכאי לתחולת ההוראות בנוסחן הקודם, דהינו: דרישת ניתוק של 3 שנים בלבד. מאידך, הרחבת סל ההטבות לגבי הכנסות מ"ניירות ערך מוטבים" תחול על מי שהיה לתושב חוזר (רגיל) ביום התחילה (1.1.07). הגם שהדבר לא נאמר במפורש, ניתן להניח כי זו היתה הכוונה גם בהוראת סעיף 97(ב)(2) החדש [סעיף 12(2) לתיקון)]:

לגישתנו ראוי לפרש כי גם רווח ממכירת ניירות ערך מוטבים יהא פטור בידי תושב חוזר (רגיל) בנסיבות אלו (ניתוק 3 שנים) ובלבד שחזר לישראל עד ליום 31 בדצמבר 2008 .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד לילך אשרוב או לרו"ח רן ארצי ממשרדנו.

במבזק זה ובמבזקים שלאחריו נביא בפניכם סוגיות שיש להביא  בחשבון לקראת סוף השנה בתחום הביטוח הלאומי.

תשלום נוסף

מעסיקים משלמים תשלומים נוספים ובונוסים לעובדים, נוסף על השכר הרגיל. על תשלומים אלה יש לדווח בנפרד, בהתאם לכללים הקבועים הפרשי שכר

מעסיקים משלמים הפרשי שכר לעובדים. יש לפרוס את הפרשי השכר הללו לתקופה, שבעבורה הם שולמו. אם שולמו ההפרשים בעבור תקופות קודמות, חישוב דמי הביטוח מבוצע על פי התקרה ועל פי שיעורי דמי הביטוח שהיו קיימים באותו מועד.

הפרשי גמלה

מעסיק, ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר, או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל  תקופות קודמות זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), או להפנות את העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מנותני השירות, ולדווח עליהם כשכירים למוסד לביטוח לאומי, כמחוייב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב – 1972.

החיוב בדמי הביטוח נעשה לפי החודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום. חשוב להקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר יש לכלול את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ובאיזה סניף מדובר.

דמי ביטוח מופחתים

מעסיק, שדיווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים, חייב לוודא שבידיו נמצאת בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), המפרטים, בין היתר, את כללי פריסת השכר.

על פי כללי הפריסה, שבתוקף מיום 1 בינואר 2003, תשלומים נוספים בשיעור 25% מהשכר הרגיל או יותר, נפרסים לחודש שבו שולם התשלום הנוסף, ובמשך 11 החודשים הקלנדריים שקדמו לו, שבהם העובד עבד  אצל אותו המעסיק. הצהרת העובד, או אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין. לדוגמה: אישור, שהמבוטח מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. דוגמה נוספת: הצהרת העובד , שהמעסיק הוא המעסיק העיקרי שלו.

חובת דיווח חודשית

המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור (בשונה מתשלום מס הכנסה, המבוצע לפי מועד התשלום בפועל).

על בעלי שליטה להקפיד לקבל שכר באופן שוטף, כפי שנהוג לשלם לשאר העובדים.

דוח מתוקן

חשוב לזכור שדוחות מתוקנים בניכויים ניתן להגיש באיחור של עד 3 חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף מכתב הסבר לדוח המתקן. תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד, ובמיוחד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בתחום גבייה ממעבידים במשרד הראשי שבביטוח הלאומי.

דיווח מרוכז

אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי. יש לפרט את התשלום ולהכניסו בחלק ב' של טופס 126 כרשומה נוספת לעובד, על כל המשתמע מכך. דיווח מרוכז, כאמור, גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים לעובדים, אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר). כתוצאה מכך, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להעניק לתובעי הגמלאות את כל זכויותיהם.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).

במבזק זה ובמבזקים שלאחריו נביא בפניכם סוגיות שיש להביא  בחשבון לקראת סוף השנה בתחום הביטוח הלאומי.

תשלום נוסף

מעסיקים משלמים תשלומים נוספים ובונוסים לעובדים, נוסף על השכר הרגיל. על תשלומים אלה יש לדווח בנפרד, בהתאם לכללים הקבועים הפרשי שכר

מעסיקים משלמים הפרשי שכר לעובדים. יש לפרוס את הפרשי השכר הללו לתקופה, שבעבורה הם שולמו. אם שולמו ההפרשים בעבור תקופות קודמות, חישוב דמי הביטוח מבוצע על פי התקרה ועל פי שיעורי דמי הביטוח שהיו קיימים באותו מועד.

הפרשי גמלה

מעסיק, ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר, או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל  תקופות קודמות זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), או להפנות את העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מנותני השירות, ולדווח עליהם כשכירים למוסד לביטוח לאומי, כמחוייב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב – 1972.

החיוב בדמי הביטוח נעשה לפי החודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום. חשוב להקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר יש לכלול את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ובאיזה סניף מדובר.

דמי ביטוח מופחתים

מעסיק, שדיווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים, חייב לוודא שבידיו נמצאת בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), המפרטים, בין היתר, את כללי פריסת השכר.

על פי כללי הפריסה, שבתוקף מיום 1 בינואר 2003, תשלומים נוספים בשיעור 25% מהשכר הרגיל או יותר, נפרסים לחודש שבו שולם התשלום הנוסף, ובמשך 11 החודשים הקלנדריים שקדמו לו, שבהם העובד עבד  אצל אותו המעסיק. הצהרת העובד, או אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין. לדוגמה: אישור, שהמבוטח מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. דוגמה נוספת: הצהרת העובד , שהמעסיק הוא המעסיק העיקרי שלו.

חובת דיווח חודשית

המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור (בשונה מתשלום מס הכנסה, המבוצע לפי מועד התשלום בפועל).

על בעלי שליטה להקפיד לקבל שכר באופן שוטף, כפי שנהוג לשלם לשאר העובדים.

דוח מתוקן

חשוב לזכור שדוחות מתוקנים בניכויים ניתן להגיש באיחור של עד 3 חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף מכתב הסבר לדוח המתקן. תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד, ובמיוחד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בתחום גבייה ממעבידים במשרד הראשי שבביטוח הלאומי.

דיווח מרוכז

אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי. יש לפרט את התשלום ולהכניסו בחלק ב' של טופס 126 כרשומה נוספת לעובד, על כל המשתמע מכך. דיווח מרוכז, כאמור, גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים לעובדים, אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר). כתוצאה מכך, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להעניק לתובעי הגמלאות את כל זכויותיהם.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט).