מבזק מס מספר 265 - 7.8.2008

לפני כשבועיים ניתנה בביהמ"ש המחוזי בירושלים החלטה בעניין אידאל טורס ישראל בע"מ נ' פ"ש י-ם 1 (עמ"ה 9054/05). הערעור נסב על צווים שהוציא פ"ש לחברה המערערת ובהם שלל ניכוי הוצאות בסכומים ששילמה המערערת כתמלוגים לחברה אמריקאית קשורה. להלן התייחסות לסוגיות בינלאומיות שלא נדונו במסגרת פסק הדין:

על פי מסכת העובדות שהוצגה, שילמה המערערת תמלוגים לחב' האמריקאית בגין שימוש בנכסים בלתי מוחשיים (שם, מוניטין, קשרים עסקיים). בהתאם לדין הישראלי, מקום הפקת התמלוגים נקבע לפי מקוםגם בעניין שיעור המס שיש לנכותו ניתן להיעזר בכלי המיסוי הבינלאומי. לכאורה, סוג התמלוגים בהם מדובר הינו "תמלוגים תעשייתיים" אשר בהתאם להוראות האמנה, רשאית ישראל היתה למס במקור בשיעור של 15% מסכום התמלוגים (סעיף 14 לאמנה). ואולם, מאחר (בהתאם לאישור שהתקבל מרשויות המס האמריקאיות) שהסכומים הועברו על ידי החברה האמריקאית לבעל המניות לשעבר ולמעשה לא שילמה עליהם מס בארה"ב, ניתן היה לטעון שהחב' האמריקאית אינה "בעל הזכות שביושר" בתמלוגים ומתוקף זאת לשלול את שיעור הניכוי המופחת עפ"י האמנה ולהשית ניכוי בשיעור בהתאם לסעיף 170 לפקודה (הגם שסע' 14 לאמנה אינו כולל התניה שלמושב המשלם. בהתאם לאמנת המס שבין ישראל לארה"ב, נקבע מקום הפקת תמלוגים לפי מקום השימוש בהם (סעיף 4 לאמנה).

כך או כך, רשאית ישראל לחייב תמלוגים אלו של חברה אמריקאית במס, וכידוע החיוב נעשה על דרך ניכוי במקור לפי סעיף 170 לפקודה.

לא הוצג מידע בפס"ד בעניין זה, ואולם ככל שהחברה הישראלית לא ניכתה מס במקור והעבירה לפ"ש, ניתן היה לשלול ההוצאה מתוקף סעיף 18(ה) לפקודה – "סייגים לניכוי הוצאות מסוימות"."בעל הזכות שביושר", עמדת רשות המסים היא כי ניתן להחיל תנאי זה במשתמע).

נושא חשוב נוסף ש"נבלע" בין הסוגיות שזכו לליבון יסודי הוא העובדה שרשויות המס בישראל קיבלו מידע פיסקאלי מרשויות המס בארה"ב. הליך זה, המעוגן באמנה במסגרת סע' "חילופי ידיעות", שלפיו רשאיות הרשויות להחליף ביניהן מידע לגבי תושביהן משמש לעיתים כלי חשוב בידי רשויות המס לאימות נתונים שמוסר הנישום וזאת לצורך ביצוע הוראות האמנה וקיום הדין הפנימי במדינה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.

לפני כשבועיים ניתנה בביהמ"ש המחוזי בירושלים החלטה בעניין אידאל טורס ישראל בע"מ נ' פ"ש י-ם 1 (עמ"ה 9054/05). הערעור נסב על צווים שהוציא פ"ש לחברה המערערת ובהם שלל ניכוי הוצאות בסכומים ששילמה המערערת כתמלוגים לחברה אמריקאית קשורה. להלן התייחסות לסוגיות בינלאומיות שלא נדונו במסגרת פסק הדין:

על פי מסכת העובדות שהוצגה, שילמה המערערת תמלוגים לחב' האמריקאית בגין שימוש בנכסים בלתי מוחשיים (שם, מוניטין, קשרים עסקיים). בהתאם לדין הישראלי, מקום הפקת התמלוגים נקבע לפי מקוםגם בעניין שיעור המס שיש לנכותו ניתן להיעזר בכלי המיסוי הבינלאומי. לכאורה, סוג התמלוגים בהם מדובר הינו "תמלוגים תעשייתיים" אשר בהתאם להוראות האמנה, רשאית ישראל היתה למס במקור בשיעור של 15% מסכום התמלוגים (סעיף 14 לאמנה). ואולם, מאחר (בהתאם לאישור שהתקבל מרשויות המס האמריקאיות) שהסכומים הועברו על ידי החברה האמריקאית לבעל המניות לשעבר ולמעשה לא שילמה עליהם מס בארה"ב, ניתן היה לטעון שהחב' האמריקאית אינה "בעל הזכות שביושר" בתמלוגים ומתוקף זאת לשלול את שיעור הניכוי המופחת עפ"י האמנה ולהשית ניכוי בשיעור בהתאם לסעיף 170 לפקודה (הגם שסע' 14 לאמנה אינו כולל התניה שלמושב המשלם. בהתאם לאמנת המס שבין ישראל לארה"ב, נקבע מקום הפקת תמלוגים לפי מקום השימוש בהם (סעיף 4 לאמנה).

כך או כך, רשאית ישראל לחייב תמלוגים אלו של חברה אמריקאית במס, וכידוע החיוב נעשה על דרך ניכוי במקור לפי סעיף 170 לפקודה.

לא הוצג מידע בפס"ד בעניין זה, ואולם ככל שהחברה הישראלית לא ניכתה מס במקור והעבירה לפ"ש, ניתן היה לשלול ההוצאה מתוקף סעיף 18(ה) לפקודה – "סייגים לניכוי הוצאות מסוימות"."בעל הזכות שביושר", עמדת רשות המסים היא כי ניתן להחיל תנאי זה במשתמע).

נושא חשוב נוסף ש"נבלע" בין הסוגיות שזכו לליבון יסודי הוא העובדה שרשויות המס בישראל קיבלו מידע פיסקאלי מרשויות המס בארה"ב. הליך זה, המעוגן באמנה במסגרת סע' "חילופי ידיעות", שלפיו רשאיות הרשויות להחליף ביניהן מידע לגבי תושביהן משמש לעיתים כלי חשוב בידי רשויות המס לאימות נתונים שמוסר הנישום וזאת לצורך ביצוע הוראות האמנה וקיום הדין הפנימי במדינה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.

לפני כחודש נתקבל בביהמ"ש המחוזי בנצרת פס"ד בעניין סלים, בעניין חבות במס מכירה. תמצית הארועים שהיו הרקע לפסק הינם:

באוגוסט 2001 רכשה חמות מקרקעין (לא מצויין אם הרכישה על ידה היתה בתמורה או במתנה). בשנת 2003 הועברו המקרקעין מהחמות לכלתה (הגב' סלים), ללא תמורה. מקרקעין אלו הועברו ללא תמורה ע"י הכלה לאחיה, בשנת 2005 (עסקה ראשונה). בשלב מאוחר יותר (שלא צויין תאריכו), נמכרו מקרקעין אלו לצד ג' (עסקה שניה).

מנהל מסמ"ק חייב את שתי העסקאות במס מכירה.

הכלה טענה כי המתנה לאחיה שביצעה פטורה ממס מכירה באשר לפי תקנה 2(2) לתקנות, מכירה ללא תמורה מיחיד לקרובו פטורה ממס. ועדת הערר קבעה כי בעסקת מתנה ללא תמורה בין אחים, ישנה התניה כי יחול הפטור רק אם נתקבלו המקרקעין בידי נותן המתנה, מהוריו או הוריהם, ללא תמורה או בירושה. מתנה מחמות לכלה, אינה עומדת בסייג זה, ולכן נתחייבה המתנה מהכלה לאחיה, במס מכירה.

כדי שנוכל להמשיך ברציו המבזק שומה עלינו לציין כי אף שהפטור ממס מכירה במתנה בין קרובים, מסוייג יותר הרי שלעניין מס שבח, הפטור רחב, ולכן מובן היה כי חל פטור ממס שבח בעסקה הראשונה.

מכאן קצרה היתה דרכו של מנהל מסמ"ק לקבוע כי העסקה השניה אף שנתבצעה בשנת 2005 לכל המוקדם, הרי יום רכישת המקרקעין שנתקבלו במתנה, לעניין חוק מיסוי מקרקעין, הינו היום בו רכשה החמות את המקרקעין. מכיוון שהללו נרכשו לפני 7.11.2001, הרי שמכירתן תתחייב במס מכירה.

כאן מפתיעה עמדת חברי הוועדה וקובעת :"אשר לעסקה השניה אנו קובעים כי היא פטורה ממס מכירה, באשר תאריך רכישת המקרקעין על ידי האחות מחמותה הוא התאריך שצריך לקחת אותו בחשבון כתאריך המכירה לצורך העסקה השניה ולא מה שקדם לתאריך זה, זאת לצורך מתן הפטור ממס מכירה. חזרת המשיב אל מי שמכר לחמות נראה לנו מרחיק לכת". בסיכום, העסקה השניה נפטרה ממס מכירה.

מכאן וככל שניקח קביעה זו של ביהמ"ש כמנחה, הרי יום הרכישה לעניין עסקת מכר בתמורה של מקרקעין, שנתקבלו במתנה, אמור להיות יום המתנה, ולא היום בו רכש נותן המתנה את המקרקעין!!

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.

לפני כחודש נתקבל בביהמ"ש המחוזי בנצרת פס"ד בעניין סלים, בעניין חבות במס מכירה. תמצית הארועים שהיו הרקע לפסק הינם:

באוגוסט 2001 רכשה חמות מקרקעין (לא מצויין אם הרכישה על ידה היתה בתמורה או במתנה). בשנת 2003 הועברו המקרקעין מהחמות לכלתה (הגב' סלים), ללא תמורה. מקרקעין אלו הועברו ללא תמורה ע"י הכלה לאחיה, בשנת 2005 (עסקה ראשונה). בשלב מאוחר יותר (שלא צויין תאריכו), נמכרו מקרקעין אלו לצד ג' (עסקה שניה).

מנהל מסמ"ק חייב את שתי העסקאות במס מכירה.

הכלה טענה כי המתנה לאחיה שביצעה פטורה ממס מכירה באשר לפי תקנה 2(2) לתקנות, מכירה ללא תמורה מיחיד לקרובו פטורה ממס. ועדת הערר קבעה כי בעסקת מתנה ללא תמורה בין אחים, ישנה התניה כי יחול הפטור רק אם נתקבלו המקרקעין בידי נותן המתנה, מהוריו או הוריהם, ללא תמורה או בירושה. מתנה מחמות לכלה, אינה עומדת בסייג זה, ולכן נתחייבה המתנה מהכלה לאחיה, במס מכירה.

כדי שנוכל להמשיך ברציו המבזק שומה עלינו לציין כי אף שהפטור ממס מכירה במתנה בין קרובים, מסוייג יותר הרי שלעניין מס שבח, הפטור רחב, ולכן מובן היה כי חל פטור ממס שבח בעסקה הראשונה.

מכאן קצרה היתה דרכו של מנהל מסמ"ק לקבוע כי העסקה השניה אף שנתבצעה בשנת 2005 לכל המוקדם, הרי יום רכישת המקרקעין שנתקבלו במתנה, לעניין חוק מיסוי מקרקעין, הינו היום בו רכשה החמות את המקרקעין. מכיוון שהללו נרכשו לפני 7.11.2001, הרי שמכירתן תתחייב במס מכירה.

כאן מפתיעה עמדת חברי הוועדה וקובעת :"אשר לעסקה השניה אנו קובעים כי היא פטורה ממס מכירה, באשר תאריך רכישת המקרקעין על ידי האחות מחמותה הוא התאריך שצריך לקחת אותו בחשבון כתאריך המכירה לצורך העסקה השניה ולא מה שקדם לתאריך זה, זאת לצורך מתן הפטור ממס מכירה. חזרת המשיב אל מי שמכר לחמות נראה לנו מרחיק לכת". בסיכום, העסקה השניה נפטרה ממס מכירה.

מכאן וככל שניקח קביעה זו של ביהמ"ש כמנחה, הרי יום הרכישה לעניין עסקת מכר בתמורה של מקרקעין, שנתקבלו במתנה, אמור להיות יום המתנה, ולא היום בו רכש נותן המתנה את המקרקעין!!

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.

בשנים האחרונות זכה מעמד "הידועים בציבור" לעיגון חוקתי במס' חוקים כמו גם בפסיקת בתי המשפט.

חוקים רבים חלים על "ידועים בציבור" באופן מפורש, דבר שהעניק להם מעמד זהה של זוגות נשואים לשם זכאות בהטבות סוציאליות וחומריות בכלל וגמלאות המשתלמות מהמוסד לביטוח לאומי בפרט.

למונח "ידועים בציבור" אין הגדרה בחוק הביטוח הלאומי וקביעת המוסד נשענת על הלכות ביה"ד (הראשונה בהן, הלכת עוזי ארנן 2001 ) המסתמך על 2 מבחנים עיקריים:

(1)     היבט כלכלי – ניהול משק בית משותף ע"י "הידועים בציבור" החיים תחת קורת גג אחת ונושאים במשותף בהוצאות קיומם.

(2)     היבט אינטימי – קיום יחסי אישות כבעל ואשה.

בפרק א' בחוק הוגדרה "אשתו" "…. לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".

עד הלכת עוזי ארנן, "לידועה בציבור" השתלמו גמלאות כגון שאירים ותלויים ומאידך, חויבה המבוטחת בתשלומי ביטוח מכח היותה נפרדת (גרושה, רווקה וכו').

ראוי להדגיש כי מבוטחים נדרשים להחזר גמלאות ללא תקופת התיישנות ולעיתים עסקינן בהחזרי עתק, משנתברר שאכן הינם "ידועים בציבור" ואינם זכאים לגמלאות.

לדוגמה, כאשר גבר וילדיו הקטנים מקבלים קצבת שארים והגבר מנהל חיים משותפים עם ידועה בציבור (שלהם בדרך כלל יש גם ילד משותף), המוסד לביטוח לאומי יתבע את השבת גמלת השארים בחזרה.

מומלץ לבחון במקרים כגון אלו, הפחתת תביעת ההשבה של המוסד לביטוח לאומי.

נכתב על ידי  רו"ח אורנה צח (גלרט) ומר חיים חיטמן

בשנים האחרונות זכה מעמד "הידועים בציבור" לעיגון חוקתי במס' חוקים כמו גם בפסיקת בתי המשפט.

חוקים רבים חלים על "ידועים בציבור" באופן מפורש, דבר שהעניק להם מעמד זהה של זוגות נשואים לשם זכאות בהטבות סוציאליות וחומריות בכלל וגמלאות המשתלמות מהמוסד לביטוח לאומי בפרט.

למונח "ידועים בציבור" אין הגדרה בחוק הביטוח הלאומי וקביעת המוסד נשענת על הלכות ביה"ד (הראשונה בהן, הלכת עוזי ארנן 2001 ) המסתמך על 2 מבחנים עיקריים:

(1)     היבט כלכלי – ניהול משק בית משותף ע"י "הידועים בציבור" החיים תחת קורת גג אחת ונושאים במשותף בהוצאות קיומם.

(2)     היבט אינטימי – קיום יחסי אישות כבעל ואשה.

בפרק א' בחוק הוגדרה "אשתו" "…. לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".

עד הלכת עוזי ארנן, "לידועה בציבור" השתלמו גמלאות כגון שאירים ותלויים ומאידך, חויבה המבוטחת בתשלומי ביטוח מכח היותה נפרדת (גרושה, רווקה וכו').

ראוי להדגיש כי מבוטחים נדרשים להחזר גמלאות ללא תקופת התיישנות ולעיתים עסקינן בהחזרי עתק, משנתברר שאכן הינם "ידועים בציבור" ואינם זכאים לגמלאות.

לדוגמה, כאשר גבר וילדיו הקטנים מקבלים קצבת שארים והגבר מנהל חיים משותפים עם ידועה בציבור (שלהם בדרך כלל יש גם ילד משותף), המוסד לביטוח לאומי יתבע את השבת גמלת השארים בחזרה.

מומלץ לבחון במקרים כגון אלו, הפחתת תביעת ההשבה של המוסד לביטוח לאומי.

נכתב על ידי  רו"ח אורנה צח (גלרט) ומר חיים חיטמן