מבזק מס מספר 264 - ארצי, חיבה, כהן פתרונות מיסוי בע"מ

מיסוי ישראלי - השקעה מזערית מזכה בהחלפת מסלול.

בכדי שחברה תחשב חברה מוטבת אף באם בשנים עברו קבלה מענקים ולא באה בגדר מסלול מוטב (לשעבר מסלול חלופי), מאפשר סעיף 51ד(3) אפשרות לבחירת החברה בתחולת "המסלול החלופי" ובלבד שעברו ארבע שנים לפחות מתום שנת ההפעלה שבשלה התקבל המענק. קביעה זו מקימה בידי חברות אשר בשנת 2003 קבלו מענקים, את האפשרות בשנת 2008 לבוא בתחולת המסלול המוטב .בכדי להכלל במסלול המוטב על המפעל להשקיע כ- 12% משווי הנכסים היצרניים שברשות המפעל והכל כמצוות סעיף 51.

ואולם סעיף 51 האמור בקובעו את אופן חישוב שווי הנכסים היצרניים לא נתן לכאורה ,דעתו לעניין קיזוזם של מענקי השקעה משווים של הנכסים האמורים ומכאן תתכן המחלוקת האם יש לחשב את שיעור ההשקעה בנכסים היצרניים (12%) מ"עלותם" לאחר קיזוז המענק (הכל לאחר ניכוי פחת, ומתואם) או שמא לא?

לדעתנו הפניית המחוקק לסעיף 88 לעניין קביעת המחיר המקורי, מחייבת את הפרשנות לפיה בקביעת סכום ההשקעה המזערית שעל החברה להשקיע עתה במפעל כאמור, כאחוז מ"עלות" הנכסים היצרניים הקיימים המשמשים את המפעל, יש להפחית את סכומי המענקים שנתקבלו בגין נכסים אלו.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי כהן, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - רומניה: הפחתה בשיעור הניכוי במקור.

ב- 30 ביוני 2008 אישרה הממשלה הרומנית תיקון לקוד המס ברומניה. התיקון, שייכנס לתוקף החל מיום 1 בינואר 2009, כולל שינויים בעלי משמעות רבה לתושבי ישראל המשקיעים ברומניה, במישרין או בעקיפין. כפי שיוסבר להלן, הפחתת שיעור הניכוי במקור בעת חלוקת דיבידנד, מאפשרת לחברה ישראלית המשקיעה ברומניה להקטין את נטל המס הכולל החל על הפעילות ברומניה ולפשט את מבנה ההחזקה באמצעותו היא פועלת:

כיום, על פי דיניה הפנימיים, רשאית רומניה להטיל מס בדרך של ניכוי במקור על דיבידנד המשולם מחברה תושבת רומניה לתושב חוץ, בשיעור של 16%. בהתאם להוראות האמנה למניעת מסי כפל בין ישראל לרומניה, שיעור הניכוי במקור בעת חלוקת דיבידנד לתושב ישראל (יחיד או חבר בני אדם), מוגבל ל- 15%. בעקבות התיקון, יופחת שיעור הניכוי במקור לחברות תושבות חוץ לכדי 10%, בין אם החברה מקבלת הדיבידנד הינה תושבת מדינה גומלת (מדינה עימה כרתה ממשלת רומניה אמנה למניעת מסי כפל) ובין אם לאו. עם כניסת התיקון לתוקף דיבידנד בידי חברה תושבת ישראל יתחייב במס ברומניה בשיעור של 10% בלבד (בשל העיקרון לפיו האמנה אינה מרעה את מצבו של הנישום).

כיום, חברה ישראלית הפועלת ברומניה באמצעות חברה רומנית מתחייבת במס אפקטיבי העולה על שיעור מס החברות בישראל: החברה הרומנית משלמת על הכנסותיה 16% מס חברות ברומניה, והחברה הישראלית משלמת ברומניה מס בדרך של ניכוי במקור בשיעור אפקטיבי של 12.6% (15% מס על הרווחים המחולקים לאחר מס החברות הרומני); יוצא איפה שגם כאשר החברה הישראלית עומדת בתנאי סעיף 126(ג) לפקודה המאפשרים לה ליהנות מזיכוי עקיף, נטל המס הכולל בגין הפעילות הינו 28.6%. בעקבות התיקון האמור ברומניה והפחתת שעור מס החברות בישראל ל- 25% (החל משנת המס 2010 ואילך) הרי שבחירה בקיום הוראות סעיף 126(ג) תקים תשלום מס חברות ברומניה בשיעור של 16% בשלב הפקת ההכנסה, תשלום מס על דיבידנד בשיעור אפקטיבי של 8.4% בשלב חלוקת הדיבידנד, והשלמה של 0.6% בישראל בבחירת חלופת הזיכוי העקיף.

ייצוין כי אף היום, במידה והחברה הישראלית פועלת באמצעות חברה תושבת האיחוד האירופי המחזיקה בחברה הרומנית (כדוגמת קפריסין), נטל המס הכולל שיחול עליה הינו מס החברות בישראל כמובן שיש לזכור כי לעיתים לחברה תושבת ישראל הוצאות אשר ניתנות לקיזוז מסכום הדיבידנד המחולק כך שלא יוטל כל מס נוסף בישראל

בנוסף, כקבוע בדירקטיבת אם-בת של האיחוד האירופי, החל מחודש ינואר 2009 יחול פטור מניכוי במקור בעת חלוקת דיבידנד מחברה תושבת רומניה לחברה תושבת האיחוד האירופי, בהתקיים החזקה בשיעור של 10% בין החברות (כיום נדרש שיעור החזקה ששל 15%).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח גדי אלימי, או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, ממשרדנו.

מיסוי מקרקעין - מקדמה ע"ח רכישת מקרקעין, אינה מקימה עסקה.

לפני כחודשיים נתפרסם פסק דינה של ועדת הערר בחיפה, בעניין שמי (סימה) ואלי כהן (להלן- העוררים) (ו"ע 9006/08).

ומעשה שהיה כך היה : ביום 19.5.2005 נחתם הסכם למכר דירת מגורים בחיפה בין העוררים כמוכרים,לבין קונה מסויימת. תמורת המכר בהסכם זה היתה שוות ערך ל-210,000 דולר, שישולמו בתשלומים.

על פי ההסכם,התשלום הראשון בסך שווה ערך ל-40,000 דולר ישולם במעמד חתימת הסכם המכר.

ביום 1.5.2005 מסרה הקונה המחאה בנקאית, לאותו יום , על סך בש"ח שווה ערך ל-40,000 דולר.

העוררים אישרו בכתב לקונה כי קבלו ההמחאה כמקדמה על חשבון מכירת הדירה.

ההמחאה הבנקאית נפדתה ע"י העוררים ביום 19.5.2005. העוררים (וכנראה גם הקונה), דווחו לרשויות כי יום המכירה של הדירה הוא יום 19.5.2005.

מנהל מיסוי מקרקעין קבע כי בנסיבות העובדות והמקרה, יום המכירה הינו 1.5.2005.

וכי תאמרו "מה העניין"? וכי מה לנו אם יום המכירה הינו אותו יום, או כשלשה שבועות קודם לכן? קצת קנסות על אחור בדיווח ? לא ולא !!

מסתבר כי העוררים מכרו דירת מגורים קודמת בפטור ממס בתאריך 16.5.2001. אם יום המכירה של הדירה הנוכחית היה לפני יום 16.5.2005, הרי טרם חלפו 4 שנים ממועד המכירה הקודמת בפטור ממס, ובשל כך, ישלל הפטור במכר הדירה, נשוא ערר זה.

כבוד הוועדה קבעה בפס"ד קצרצר של כעמוד אחד, ופשוט נצטט:

"יום המכירה הוא היום שבו נעשתה המכירה, כלומר, היום שבו נוצא בהסכם מחייב למכירת הזכות במקרקעין, כמוגדר בסעיף 1 לחוק. אין ספק כי תשלום המקדמה בסכום נכבד, וקבלתו על ידי המוכרים מצביעים, על רצינות כוונותיהם של הצדדים ליצירת קשר משפטי, אך אין הכרח שבתשלום דמי הקדימה יוצר הסכם מכר. למסירת השיק לא נתלווה הסכם מחייב כלשהו, למעט אישור העוררים את קבלת השיק הבנקאי כמקדמה. השאלה היא, אם ניתן לסווג פעולה זו כמכירה של זכות המקרקעין במשמעות סעיף 1 לחוק הנ"ל. נראה לנו כי יש להשיב על כך בשלילה. נפסק בע"א 781/79 מנהל מס שבח נ' גן חברה להשקעות בע"מ כי:

"….. התשלום, שנעשה כשלעצמו, כשהוא תלוש ומנותק מחוזה בר–תוקף, אינו מקיים את העסקה ואין לראות בו יותר מאשר מקדמת תשלום על חשבון העיסקה העתידית שתקבל תוקף עם חתימת הסכם מחייב, ובהקשר אליה.

תשלום דמי קדימה בהקשר לעיסקה, כשל עצמו, בטרם נכנס לתוקפו החוזה, המגבש את העיסקה אין בה מעבר לעובדה נייטרלית, המצביעה על רצינות כוונתו של הקונה. ואפשר שנראה בה סימן, המצביע בכיוון יצירת קשר מחייב, אך זאת ותו לאו. אין הוא מכוח עצמו יוצר קשר חוזי שכזה….."

כך הוא המצב המשפטי בעניינו. אנו מחליטים לקבל את הערר וקובעים כי יום המכירה הוא תאריך כריתת הסכם המכר ב– 19.5.05".

אמנם ניתן כמובן לתהות האם היה הסכם מחייב קודם בין שני הצדדים, שלא הוצג לרשויות ולעיני כבוד הוועדה. ומעניין היה לדעת מה היה קורה לו פרעו העוררים את הצ'ק הבנקאי לפני 19.5.2005, והיו מסרבים לחתום על חוזה המכר, או טוענים כי הם רוצים למכור את הדירה, אך במחיר של 250,000 דולר וכד'.

כמו כן ראוי לציין כי ויתכן ובפס"ד זה, נמצא "מעקף" למחסום שהוטל בחקיקת סעיף 49י1 הקובע: "במכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין לרבות מימוש אופציה, לא יחולו פטור או הקלה אחרת ממס, אם במועד מתן הזכות לראשונה לא היתה מכירת הזכות במקרקעין פטורה מאותו המס או זכאית לאותה הקלה".

ואולם תפקידנו הוא לראות תמיד את "חצי הכוס המלאה"…

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.