מבזק מס מספר 222 - 11.9.2007

מפעל "מעורב" זכאי להטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון (להלן: החוק) על חלק מהמחזור העולה על "מחזור הבסיס המתואם", כהגדרתו בסעיף 74 לחוק.

לעיתים קרובות מחזור הבסיס אינו משקף באופן נאות את נתח הפעילות האמיתי הנובע מהפעילות הישנה, זאת לאור שינויים טכנולוגיים, שינויי מחירים וזניחת פעילויות ישנות על ידי המפעלים.

במסגרת סעיף 74(ה) שהוסף בתיקון 60 לחוק, נקבע כי השרים רשאים להתקין תקנות אשר תאפשרנה את הפחתת מחזור הבסיס ובכך יגדל, מידי שנה חלק המחזור הזכאי להטבות ע"פ החוק כמחזור מאושר/מוטב.

ביום 2.9.2007 פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (הפחתת מחזור בסיס), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות), הקובעות את התנאים להפחתת מחזור הבסיס. ככלל, מחזור הבסיס יופחת בשיעור של 10% לכל שנת מס במידה והמפעל (מאושר או מוטב) עומד בתנאים הבאים (מפעל ו"מפעל קשור"  כהגדרתו בתקנות יחשבו כמפעל אחד לעניין בחינת התנאים), והם:

1. תנאים מצטברים בהםישלעמוד בשנה הקובעת ובשנת המס לשם הפחתת מחזור הבסיס:
   • הוצאות המו"פ (לפני הפחתת מענקים) של המפעל אותה שנה לא יפחתו מ- 7% מן המחזור השנתי הכולל של המפעל באותה שנה (ניתן לבחון עמידה בתנאי זה לפי חישוב מצטבר באותה שנה  ובשנה שקדמה לה).
   •   לפחות 20% מכלל עובדי החברה בעלת המפעל הינם בעלי תארים אקדמאיים בתחומי ההנדסה, מחשבים, מדעי הטבע או מדעים מדויקים, ועובדים במפעל בתחום השכלתם (ניתן לבחון עמידה בתנאי זה לפי חישוב ממוצע בשנת המס ובשנה שקדמה לה).
2. בנוסף לתנאים, כאמור בסעיף 1 לעיל, ישלעמוד בשנה הקובעת (כהגדרתה בסעיף 74(א) לחוק- שנת ההפעלה או שנת הבחירה)בתנאי נוסף –  אחד מאלה:
•  מחזור המפעל בשנה הקובעת ממכירת מוצרים שיוצרו בו ב"שנת המס להשוואה", כהגדרתה בתקנות (2-5 שנים שקדמו לשנה הקובעת), לא עלה על 50% ממחזורו באותה שנת מס להשוואה (או בהתאמה לגבי השנה העוקבת).
•  השקעת המפעל בנכסים יצרניים (למעט בניינים)-
• לגבי מפעל שהיתה לו הכנסה בכל אחת מ-8 שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת, השקעה כאמור שבוצעה בתקופה של 5 שנים המסתיימות בתום השנה הקובעת, הייתה בסכום השווה ל-50% לפחות ממחירם  המקורי המתואם של הנכסים המקוריים.
• לגבי מפעל שהיתה לו הכנסה בכל אחת מ- 5 שנות המס המסתיימות בשנה הקובעת, ההשקעה המזערית המזכה לא פחתה מ- 75% מההשקעה ברכישת נכסים יצרניים (למעט בניינים) מיום הקמת המפעל עד תום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה.
• בכל מקרה אחר, ההשקעה המזערית המזכה המסתיימת בשנה הקובעת לא פחתה מההשקעה ברכישת נכסים יצרניים (למעט בניינים), מיום הקמת המפעל עד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה.

 

 תחולת התקנות

בהתאם לתקנה 4, הפחתת מחזור הבסיס תחול לגבי מחזור הבסיס של הרחבה לגביה התקיימו התנאים שלעיל ולגבי מחזורי הבסיס של כל ההרחבות שקדמו לה בהם השנה הקובעת הינה 1996 או אחריה.

התקנות יחולו לגבי מפעל מוטב בשנת המס 2004 ואילך ועל מפעל מאושר בשנת המס 2005 ואילך. מפעל שקיבל אישור ספציפי ממרכז ההשקעות להפחתת מחזור בסיס רשאי אף הוא ליישם את התקנות, בהתניות מסוימות.

על מפעל מוטב או מפעל מאושר, אשר עומד בתנאים המפורטים בתקנה, לשקול הגשת דוחות מס מתקנים לשנות המס כאמור.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

ערב ראש השנה הקרב ובה נתן בית המשפט המחוזי בחיפה את פרשנותו למונח "שנה" (ראה עמ"ה 540/03 סטרלינג סופטוור (ישראל) בע"מ).

במקרה הנדון עלתה סוגיית פרשנותו של המונח "שנה" הקבוע בסעיף 45(א)(1) לחוק עידוד השקעות הון (להלן: "החוק"). זאת לצורך בחינת תקופת ההטבות לה זכאית החברה. ביום 5 במאי 1986 קבלה החברה כתב אישור לביצוע תוכנית להקמת מפעל.

השאלה שבמחלוקת היא: מהו המועד ממנו יש למנות (לעניין זה) את ארבע עשרה שנות המס (שהינן כזכור חסם עליון לתקופת ההטבות). לעמדת החברה – יש למנות את התקופה מתום שנת המס בה נתקבל האישור, ולפיכך שנת המס 2000 עדיין מצויה במסגרת ההטבות. ואילו, עמדתו של פקיד השומה היא כי יש למנות את התקופה החל מתחילת שנת המס בה נתקבל האישור, ולפיכך שנת המס 2000 אינה במסגרת ההטבות. לעמדת פ"ש וכטענה חלופית קיימת גם האפשרות למנות את התקופה מיום מתן האישור ולפיכך תום תקופת ההטבות יהיה ביום 4 למאי 2000.

בית המשפט שולל את האפשרות כי המונח "שנה" המופיע בסעיף הינו שנת מס בין אם תחילתו בתחילת שנת המס ובין אם בסופה שכן, לדעת בית המשפט, ער היה המחוקק להבחנה שבין המונח "שנה" לבין המונח "שנת מס". מקום בו התכוון המחוקק לשנת מס כתב זאת במפורש כגון סעיפים 47 ו- 42

לחוק.

זאת ועוד לדעת בית המשפט, בהתאם לתכלית החקיקה של מתן ההטבות אין כל בסיס לתיחום זמנים שרירותי, שכן כאשר המטרה היא עידוד תפעול, הרי שמדובר בתקופת הטבה כלכלית, אשר אינו מתוחם בקביעת זמן טכנית של תקופות גביית המס, אלא על פי אורך התקופה הסביר להרצת המפעל.

לסיכום, קובע בית המשפט כי יש למנות את ארבע עשרה השנים מיום 5 במאי 1986 עד 4 למאי 2000 ולפיכך בגין שנת המס 2000 יינתנו ההטבות באופן יחסי.

הכרעה זו יוצרת לא מעט בעיות תפעוליות, כגון אופן ייחוס ההכנסות וההוצאות בתוך השנה, האם יש לערוך מאזן ליום תום התקופה, בחינת יחס נכסים וכד'.

יתרה מזו, לפי פרשנותו זו של ביהמ"ש , עלולה להטיל ספק גם בעצם קביעת "שבע השנים הטובות" , שכן גם ברישא נוקט הסעיף במונח שנה ולא "שנת מס"!!

לדעתנו, אילו חפץ המחוקק בתוצאה זו, נראה היה מציין במפורש שהתקופה תהא 14 שנה מיום קבלת האישור, כפי שעשה בסעיפים רבים בפקודה כגון 14, 97, 100 ועוד.

לעניות דעתנו, הפרשנות הנכונה  לבחינת תום תקופת ההטבות הינה או תחילת השנה בה ניתן כתב האישור או סופה, אך ודאי לא ביום קבלת האישור.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.

ערב ראש השנה הקרב ובה נתן בית המשפט המחוזי בחיפה את פרשנותו למונח "שנה" (ראה עמ"ה 540/03 סטרלינג סופטוור (ישראל) בע"מ).

במקרה הנדון עלתה סוגיית פרשנותו של המונח "שנה" הקבוע בסעיף 45(א)(1) לחוק עידוד השקעות הון (להלן: "החוק"). זאת לצורך בחינת תקופת ההטבות לה זכאית החברה. ביום 5 במאי 1986 קבלה החברה כתב אישור לביצוע תוכנית להקמת מפעל.

השאלה שבמחלוקת היא: מהו המועד ממנו יש למנות (לעניין זה) את ארבע עשרה שנות המס (שהינן כזכור חסם עליון לתקופת ההטבות). לעמדת החברה – יש למנות את התקופה מתום שנת המס בה נתקבל האישור, ולפיכך שנת המס 2000 עדיין מצויה במסגרת ההטבות. ואילו, עמדתו של פקיד השומה היא כי יש למנות את התקופה החל מתחילת שנת המס בה נתקבל האישור, ולפיכך שנת המס 2000 אינה במסגרת ההטבות. לעמדת פ"ש וכטענה חלופית קיימת גם האפשרות למנות את התקופה מיום מתן האישור ולפיכך תום תקופת ההטבות יהיה ביום 4 למאי 2000.

בית המשפט שולל את האפשרות כי המונח "שנה" המופיע בסעיף הינו שנת מס בין אם תחילתו בתחילת שנת המס ובין אם בסופה שכן, לדעת בית המשפט, ער היה המחוקק להבחנה שבין המונח "שנה" לבין המונח "שנת מס". מקום בו התכוון המחוקק לשנת מס כתב זאת במפורש כגון סעיפים 47 ו- 42

לחוק.

זאת ועוד לדעת בית המשפט, בהתאם לתכלית החקיקה של מתן ההטבות אין כל בסיס לתיחום זמנים שרירותי, שכן כאשר המטרה היא עידוד תפעול, הרי שמדובר בתקופת הטבה כלכלית, אשר אינו מתוחם בקביעת זמן טכנית של תקופות גביית המס, אלא על פי אורך התקופה הסביר להרצת המפעל.

לסיכום, קובע בית המשפט כי יש למנות את ארבע עשרה השנים מיום 5 במאי 1986 עד 4 למאי 2000 ולפיכך בגין שנת המס 2000 יינתנו ההטבות באופן יחסי.

הכרעה זו יוצרת לא מעט בעיות תפעוליות, כגון אופן ייחוס ההכנסות וההוצאות בתוך השנה, האם יש לערוך מאזן ליום תום התקופה, בחינת יחס נכסים וכד'.

יתרה מזו, לפי פרשנותו זו של ביהמ"ש , עלולה להטיל ספק גם בעצם קביעת "שבע השנים הטובות" , שכן גם ברישא נוקט הסעיף במונח שנה ולא "שנת מס"!!

לדעתנו, אילו חפץ המחוקק בתוצאה זו, נראה היה מציין במפורש שהתקופה תהא 14 שנה מיום קבלת האישור, כפי שעשה בסעיפים רבים בפקודה כגון 14, 97, 100 ועוד.

לעניות דעתנו, הפרשנות הנכונה  לבחינת תום תקופת ההטבות הינה או תחילת השנה בה ניתן כתב האישור או סופה, אך ודאי לא ביום קבלת האישור.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ממשרדנו.