מבזק מס מספר 197 - 15.3.2007

תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), תשס"ה-2004 (להלן: התקנות) מקנות פטור ממס לתושב חוץ, כמשמעותו בתקנות, על ריבית דמי ניכיון או הפרשי הצמדה ממלווה מדינה סחיר, שאינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידיו.

הגדרת "תושב חוץ" בתקנות קובעת כי תושב חוץ הנו מי שהיה ביום הרכישה וביום המכירה של מלווה המדינה תושב חוץ. השימוש בתיבה "וביום המכירה" יוצר אי ודאות לגבי הזכות לפטור שכן הכיצד ידע אותו תושב חוץ אשר רכש את מלווה המדינה מה יהא מעמד תושבותו לעניין הפקודה? נניח בעוד 20 שנה, עת יחליט, אולי, לעלות לישראל – האם אז יישלל הפטור מריבית שניתן לו בעבר – בכל 20 השנים הקודמות?

ומנגד, מה יהא דין הפטור לגבי תושב חוץ אשר הפך לתושב ישראל אך ביום מכירת המלווה, אשר כלשון התקנה מועד זה בלבד הנו הקובע, החליט לשוב ולהשתקע בניכר? האם יוכל לטעון כי כל עוד לא נקבע מעמד תושבותו בעת מכירת המלווה זכאי הוא לפטור?

לא ברור מדוע קבע מחוקק המשנה בתקנות, הגדרה כה בעייתית ליישום. לפתרון הבעיה ניתן להיעזר בהוראות סעיף 9(15ג) (הוותיק) לפקודה, הקובע פטור ממס לריבית על איגרת חוב  אשר הוצאה מכוח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית אם הוא תושב חוץ (אג"ח בונדס, לדוגמא). מן הסעיף ניתן ללמוד וכך גם קובע החב"ק במפורש, כי סעיף זה מקנה פטור אף למי שרכשו האג"ח בהיותם תושבי חוץ ואח"כ הפכו לתושבי ישראל.

לדעתנו, הוראות סעיף 9(15ג) לפקודה מחזקות את הטיעון כי יש לבחון את מתן הפטור בהתאם לתושבותו של בעל האיגרת ביום רכישתה וכי עלייתו של תושב החוץ והפיכתו לתושב ישראל לא תפגע בהטבות להן היה זכאי כתושב חוץ. חיזוקים נוספים לטיעון זה ניתן למצוא גם בחוק עידוד השקעות הון הקובע כי בעצם עלייתו של תושב החוץ לישראל לא יורעו תנאי כתב האישור שניתן (סעיף 47(ב) לחוק) (השקעת חוץ) .

לאור חוסר האפשרות ליישום סביר של הוראות התקנה ותכלית החקיקה העולה מסעיף 9(15ג) לפקודה, וכן בעניין השקעת חוץ בחוק העידוד, נראה לנו כי יש לתת פטור ממס על ריבית המשתלמת על מלווה מדינה  סחיר בבורסה בישראל, שנרכש ע"י תושבי חוץ, אף אם עלו לישראל, ובוודאי שכך, כל עוד  לא ביצעו מכירה (לרבות פדיון) של האיגרת….

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרונית בר, רו"ח ממשרדנו.

במבזק מס מספר 142 מיום 3.2.2006 דנו בחשיפה הקיימת למיסוי הכנסותיו של תושב ישראל בעת מכירת נכס בחו"ל שנתקבל בירושה או במתנה מתושב חוץ. הבעיה נובעת ממצב לפיו, עלותו של נכס אשר נמצא בחו"ל והתקבל בירושה או במתנה מתושב החוץ, כפי שיקבע על פי הוראות סעיף 88 לפקודה, יהא (על פי רוב) עלותו ההיסטורית של הנכס בידי המוריש או נותן המתנה. השלכה מידית מהאמור הינה – מיסוי תושב ישראל בעת מכירת הנכס, גם על עליית הערך של הנכס בחו"ל על אף שנצמחה מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ.

המחוקק נאמן ל- "עקרון רציפות המס" לפיו, יש למסות את מקבל הנכס על רווח ההון הנצמח עד יום המכירה. ואולם בעת האחרונה רשות המיסים מודעת לקיומם של מקרים חריגים בהם עקרון זה מציב את הנישומים במצב אבסורדי ואפשרה להגיע הסדר מס ראוי יותר.

במסגרת החלטת רשות המיסים להגברת השקיפות של מערכות המס כלפי ציבור הנישומים, ולשיפור ההתנהלות שלה מול הציבור פרסמה הרשות ביום 13.3.2007 קובץ החלטות מיסוי שני. אחת החלטות בקובץ זה דנה בסוגיה שתיארנו לעיל וקבעה את עלות הנכס בידי היורש לפי שוויו ביום פטירת המוריש (להלן: החלטת ה- Step Up).

בהזדמנות זו, אנו מבקשים לברך שוב את רשות המיסים על החלטתה לפרסם את קובץ החלטות המיסוי, זהו כלי חשוב אשר יועיל לציבור הנישומים בהתנהלותו אל מול רשויות המס.

נדגיש כי החלטת מיסוי זו נשענת על נסיבות ספציפיות אשר מצדיקות את קבלת ה- Step Up, עוד יש לשים לב למגבלות שהוטלו במסגרת החלטת מיסוי זו, כדוגמת אי התרת קיזוז הפסד הון בישראל ממכירת נכסי הירושה בעתיד. החלטת המיסוי אינה גורפת ועל כן תושב ישראל המקבל נכס בחו"ל מתושב חוץ יידרש לפנות לרשות המס בכדי שזו תאשר לו כי לעניין חישוב רווח ההון, עלות הנכס תהא לפי השווי ביום בו התקבל בירושה או במתנה, לפי העניין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לחגי אלמקייס, רו"ח (משפטן) או לגדי אלימי, רו"ח (משפטן).

במבזק מס מספר 142 מיום 3.2.2006 דנו בחשיפה הקיימת למיסוי הכנסותיו של תושב ישראל בעת מכירת נכס בחו"ל שנתקבל בירושה או במתנה מתושב חוץ. הבעיה נובעת ממצב לפיו, עלותו של נכס אשר נמצא בחו"ל והתקבל בירושה או במתנה מתושב החוץ, כפי שיקבע על פי הוראות סעיף 88 לפקודה, יהא (על פי רוב) עלותו ההיסטורית של הנכס בידי המוריש או נותן המתנה. השלכה מידית מהאמור הינה – מיסוי תושב ישראל בעת מכירת הנכס, גם על עליית הערך של הנכס בחו"ל על אף שנצמחה מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ.

המחוקק נאמן ל- "עקרון רציפות המס" לפיו, יש למסות את מקבל הנכס על רווח ההון הנצמח עד יום המכירה. ואולם בעת האחרונה רשות המיסים מודעת לקיומם של מקרים חריגים בהם עקרון זה מציב את הנישומים במצב אבסורדי ואפשרה להגיע הסדר מס ראוי יותר.

במסגרת החלטת רשות המיסים להגברת השקיפות של מערכות המס כלפי ציבור הנישומים, ולשיפור ההתנהלות שלה מול הציבור פרסמה הרשות ביום 13.3.2007 קובץ החלטות מיסוי שני. אחת החלטות בקובץ זה דנה בסוגיה שתיארנו לעיל וקבעה את עלות הנכס בידי היורש לפי שוויו ביום פטירת המוריש (להלן: החלטת ה- Step Up).

בהזדמנות זו, אנו מבקשים לברך שוב את רשות המיסים על החלטתה לפרסם את קובץ החלטות המיסוי, זהו כלי חשוב אשר יועיל לציבור הנישומים בהתנהלותו אל מול רשויות המס.

נדגיש כי החלטת מיסוי זו נשענת על נסיבות ספציפיות אשר מצדיקות את קבלת ה- Step Up, עוד יש לשים לב למגבלות שהוטלו במסגרת החלטת מיסוי זו, כדוגמת אי התרת קיזוז הפסד הון בישראל ממכירת נכסי הירושה בעתיד. החלטת המיסוי אינה גורפת ועל כן תושב ישראל המקבל נכס בחו"ל מתושב חוץ יידרש לפנות לרשות המס בכדי שזו תאשר לו כי לעניין חישוב רווח ההון, עלות הנכס תהא לפי השווי ביום בו התקבל בירושה או במתנה, לפי העניין.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לחגי אלמקייס, רו"ח (משפטן) או לגדי אלימי, רו"ח (משפטן).

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: חוק שכר מינימום), ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987, קובעים כי לכל עובד שכיר מגיע שכר, שאינו נמוך משכר מינימום. שכר המינימום יכול להיות מחושב לפי שעה, יום או חודש, משרה מלאה או משרה חלקית. הוא אינו כולל שעות נוספות, החזרי הוצאות, וכדומה, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר המינימום.

 כיום, לא יתכן מבחינה חוקית מצב של "השלמת שכר" לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 אחריות המעסיק לדיווח מכוח חוק שכר המינימום

חובת הדיווח על המשכורות ותשלומן על פי חוק שכר מינימום, מוטלת על המעסיק. תשלום שהוא נמוך משכר המינימום, על פי חוק שכר מינימום, הוא עבירה, שדינה מאסר שישה חודשים, ולחילופין קנס מנהלי. האחריות לביצוע הוראות חוק שכר מינימום מוטלת על המעסיק. בתאגיד חלה האחריות גם על המנהל הפעיל, ועל העובד האחראי על הפעולה.

סעיף 6ב' לחוק שכר מינימום מחייב את המעסיק להציג במקום בולט מודעה, שבה יפורטו עיקרי זכויות העובדים לפי חוק שכר מינימום. במודעה יש להדגיש כי חל איסור פלילי על פגיעה בעובד בשל תלונה, או בשל תביעה על אי תשלום שכר מינימום שהגיש העובד, או שסייע לעובד אחר להגיש, כאמור בסעיף 7א' לחוק שכר מינימום.

 השלכות הרישום בתלוש השכר על הזכאות לגמלאות

לעיתים, מנהלי חשבונות מחשבים את מספר ימי העבודה בחודש של עובד, על ידי חלוקת השכר ברוטו בשכר מינימום יומי או שעתי. בפועל, יש לחשב את השכר ברוטו כמכפלה של מספר השעות או מספר הימים בשכר המינימום המתאים.

כאשר מדובר בזכאות לגמלה, שתלויה במספר ימי העבודה בפועל, לדוגמה: דמי אבטלה, המוסד לביטוח לאומי  (להלן: המוסד) מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה. זאת, כיוון שהמוסד מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה.

במידה ומספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (כולל ימי מחלה, חופשה וחג, ששולם בעבורם שכר), עלול המוסד לשלם גמלה שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

חשיבות שמירת המסמכים

כאשר מתברר לפקיד התביעות של המוסד כי קיים חשש בתביעה מסוימת לעבירה פלילית, הוא מעביר את התיק לחקירה. חוקר הביטוח הלאומי רשאי לחקור כל אדם, בקשר לתביעה או בקשר לתשלום גמלה, כאמור בחוק הביטוח הלאומי.

מכתבי אישום, שהתבררו בבתי המשפט עולה, שפעמים רבות מעורב מנהל החשבונות בזיוף תלושי שכר ומסמכים אחרים, הקשורים לתביעה מן המוסד לביטוח לאומי, או בסיוע בדרך אחרת להשגת כספים במרמה. כדי למנוע אי נעימויות ממנהלי חשבונות, מומלץ לשמור תיעוד הקשור להכנת המשכורות. מנהל חשבונות עלול להיות מעורב בחקירה פלילית מבלי שהתכוון לכך, ובמיוחד בימים אלה, כאשר מושם דגש כה רב על גילוי עבריינים והעמדתם לדין, בשיתוף פעולה עם המשטרה הכלכלית.

 לסיכום

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים, חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות כנגד כספי הביטוח הלאומי. במהלך מהיר מובאים העבריינים לדין פלילי, ונענשים בהתאם לחומרת העבירה. מנהלי חשבונות ואחרים מוצאים עצמם מעורבים בחשד לעבירות פליליות, או בסיוע לביצוע עבירות פליליות בתום לב, מפני שלא הקפידו הקפדה יתרה על נכונות הרישומים במועד ביצועם.

אי לכך, כדי שלא יתעורר חשד, שמנהל חשבונות משתף פעולה עם עובד, או עם מעסיקו, כדי לזכות בגמלה שלא כדין, מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר, ולשמור מסמכים מאמתים.

 לפרטים נוספים בנושאי הביטוח הלאומי השונים ניתן לפנות לרואת החשבון אורנה צח (גלרט), במשרדנו.