תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), תשס"ה-2004 (להלן: התקנות) מקנות פטור ממס לתושב חוץ, כמשמעותו בתקנות, על ריבית דמי ניכיון או הפרשי הצמדה ממלווה מדינה סחיר, שאינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידיו.

הגדרת "תושב חוץ" בתקנות קובעת כי תושב חוץ הנו מי שהיה ביום הרכישה וביום המכירה של מלווה המדינה תושב חוץ. השימוש בתיבה "וביום המכירה" יוצר אי ודאות לגבי הזכות לפטור שכן הכיצד ידע אותו תושב חוץ אשר רכש את מלווה המדינה מה יהא מעמד תושבותו לעניין הפקודה? נניח בעוד 20 שנה, עת יחליט, אולי, לעלות לישראל – האם אז יישלל הפטור מריבית שניתן לו בעבר – בכל 20 השנים הקודמות?

ומנגד, מה יהא דין הפטור לגבי תושב חוץ אשר הפך לתושב ישראל אך ביום מכירת המלווה, אשר כלשון התקנה מועד זה בלבד הנו הקובע, החליט לשוב ולהשתקע בניכר? האם יוכל לטעון כי כל עוד לא נקבע מעמד תושבותו בעת מכירת המלווה זכאי הוא לפטור?

לא ברור מדוע קבע מחוקק המשנה בתקנות, הגדרה כה בעייתית ליישום. לפתרון הבעיה ניתן להיעזר בהוראות סעיף 9(15ג) (הוותיק) לפקודה, הקובע פטור ממס לריבית על איגרת חוב  אשר הוצאה מכוח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית אם הוא תושב חוץ (אג"ח בונדס, לדוגמא). מן הסעיף ניתן ללמוד וכך גם קובע החב"ק במפורש, כי סעיף זה מקנה פטור אף למי שרכשו האג"ח בהיותם תושבי חוץ ואח"כ הפכו לתושבי ישראל.

לדעתנו, הוראות סעיף 9(15ג) לפקודה מחזקות את הטיעון כי יש לבחון את מתן הפטור בהתאם לתושבותו של בעל האיגרת ביום רכישתה וכי עלייתו של תושב החוץ והפיכתו לתושב ישראל לא תפגע בהטבות להן היה זכאי כתושב חוץ. חיזוקים נוספים לטיעון זה ניתן למצוא גם בחוק עידוד השקעות הון הקובע כי בעצם עלייתו של תושב החוץ לישראל לא יורעו תנאי כתב האישור שניתן (סעיף 47(ב) לחוק) (השקעת חוץ) .

לאור חוסר האפשרות ליישום סביר של הוראות התקנה ותכלית החקיקה העולה מסעיף 9(15ג) לפקודה, וכן בעניין השקעת חוץ בחוק העידוד, נראה לנו כי יש לתת פטור ממס על ריבית המשתלמת על מלווה מדינה  סחיר בבורסה בישראל, שנרכש ע"י תושבי חוץ, אף אם עלו לישראל, ובוודאי שכך, כל עוד  לא ביצעו מכירה (לרבות פדיון) של האיגרת….

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרונית בר, רו"ח ממשרדנו.