מבזק מס מספר 196 - 8.3.2007

ביום 26.2.2007 פורסם בבית משפט השלום בירושלים פס"ד יצחק ואליעזר כהן נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (א' 8423/03). פסק הדין דן בתביעת התובעים לקיום הסכם שנכרת בינם ובין נציבות מס הכנסה להקטנת חובם של התובעים במס הכנסה.

התובעים (שותפות בעסק של מתכת) ניהלו מו"מ להסדר חובם במ"ה (כמיליון ₪ אשר התפלג 30%-70% בין השותפים). מטעם רשויות מ"ה ישבו סגן גובה ראשי ממשרד השומה ואיש נציבות. בין הצדדים הוסכם על הקטנת החוב לסך של 500 אלפי ש"ח (סכום אשר שולם תוך זמן קצר ע"י התובעים). לטענת התובעים ההסכם קובע את סך החוב של שני השותפים גם יחד. לטענת מ"ה ההסכם מתייחס להקטנת החוב של כל אחד מהחייבים לסכום של חצי מיליון ש"ח. עוד טוענת המדינה כי גם אם הוסכם על הקטנת סך החוב של השותפים לסכום זה, הרי שפעלו בניגוד לסמכותם ע"פ סעיף 192 לפקודה שהרי הקטינו החובות לסכום הקטן מקרן החוב (כ- 582 אלפי ש"ח).

ברקע הדברים יודגש כי בעדותם אמרו אנשי מ"ה כי אינם זוכרים בדיוק את הישיבה שנערכה בעניינם של התובעים, אינם זוכרים את השיקולים אשר הניעו אותם בקבלת החלטתם להקטין החוב וכי הפרוטוקול שרשמו במהלך הישיבה אשר (העתק ממנו ביקשו התובעים בעת הישיבה אך נענו בשלילה) אבד בעת העברת משרדי השומה. לטענתם מצויים בידם אך ורק טופסי הבקשה להקטנת החוב ואישור מנהל התחום, להסדר אשר אינם חד משמעיים לפתרון הסוגיה הנדונה. לעניין זה קובע ביהמ"ש: "בהקשר זה, ומאחר שיש מחלוקת באשר לפירוש האמור במסמכים… ניתן להזקק (גם) לכלל לפיו במקרה בו לשון החוזה שנוסח, ניתנת לשני פירושים סבירים, יפורש החוזה לרעת המנסח."

ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעים וקובע כי למרות שיש פנים לכאן ולכאן: "בסופו של דבר, במאזן ההסתברויות, הכף נוטה לכוון העדפת גרסתם של התובעים, ומאחר שעליהם להוכיח תביעתם ב– 51% ולא מעבר לכך, יש מקום לקבל את התביעה במרביתה." לעניין החריגה מסמכות קובע ביהמ"ש כי למרות שהוא מקבל את גרסת התובעים, שמכיוון שהייתה חריגה מסמכות בהחלטת אנשי מ"ה, שכן לא היה בסמכותם להקטין קרן החוב, הרי שעל התובעים להשלים את סכום התשלום לסכום קרן החוב.

המסקנה העיקרית העולה מפסק הדין הינה שבהסכמי שומות הנחתמים מול רשות המיסים בהם עשויות להתעורר מאוחר יותר נקודות אי בהירות אשר לא לובנו עד סופן במפורש בהסכם, חובת ההוכחה חלה על מנסח ההסכם,(כמעט תמיד – הרשות) וכי יש לפרש את הכתוב לטובת הנישום!!   

ביום 26.2.2007 פורסם בבית משפט השלום בירושלים פס"ד יצחק ואליעזר כהן נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (א' 8423/03). פסק הדין דן בתביעת התובעים לקיום הסכם שנכרת בינם ובין נציבות מס הכנסה להקטנת חובם של התובעים במס הכנסה.

התובעים (שותפות בעסק של מתכת) ניהלו מו"מ להסדר חובם במ"ה (כמיליון ₪ אשר התפלג 30%-70% בין השותפים). מטעם רשויות מ"ה ישבו סגן גובה ראשי ממשרד השומה ואיש נציבות. בין הצדדים הוסכם על הקטנת החוב לסך של 500 אלפי ש"ח (סכום אשר שולם תוך זמן קצר ע"י התובעים). לטענת התובעים ההסכם קובע את סך החוב של שני השותפים גם יחד. לטענת מ"ה ההסכם מתייחס להקטנת החוב של כל אחד מהחייבים לסכום של חצי מיליון ש"ח. עוד טוענת המדינה כי גם אם הוסכם על הקטנת סך החוב של השותפים לסכום זה, הרי שפעלו בניגוד לסמכותם ע"פ סעיף 192 לפקודה שהרי הקטינו החובות לסכום הקטן מקרן החוב (כ- 582 אלפי ש"ח).

ברקע הדברים יודגש כי בעדותם אמרו אנשי מ"ה כי אינם זוכרים בדיוק את הישיבה שנערכה בעניינם של התובעים, אינם זוכרים את השיקולים אשר הניעו אותם בקבלת החלטתם להקטין החוב וכי הפרוטוקול שרשמו במהלך הישיבה אשר (העתק ממנו ביקשו התובעים בעת הישיבה אך נענו בשלילה) אבד בעת העברת משרדי השומה. לטענתם מצויים בידם אך ורק טופסי הבקשה להקטנת החוב ואישור מנהל התחום, להסדר אשר אינם חד משמעיים לפתרון הסוגיה הנדונה. לעניין זה קובע ביהמ"ש: "בהקשר זה, ומאחר שיש מחלוקת באשר לפירוש האמור במסמכים… ניתן להזקק (גם) לכלל לפיו במקרה בו לשון החוזה שנוסח, ניתנת לשני פירושים סבירים, יפורש החוזה לרעת המנסח."

ביהמ"ש מקבל את גרסת התובעים וקובע כי למרות שיש פנים לכאן ולכאן: "בסופו של דבר, במאזן ההסתברויות, הכף נוטה לכוון העדפת גרסתם של התובעים, ומאחר שעליהם להוכיח תביעתם ב– 51% ולא מעבר לכך, יש מקום לקבל את התביעה במרביתה." לעניין החריגה מסמכות קובע ביהמ"ש כי למרות שהוא מקבל את גרסת התובעים, שמכיוון שהייתה חריגה מסמכות בהחלטת אנשי מ"ה, שכן לא היה בסמכותם להקטין קרן החוב, הרי שעל התובעים להשלים את סכום התשלום לסכום קרן החוב.

המסקנה העיקרית העולה מפסק הדין הינה שבהסכמי שומות הנחתמים מול רשות המיסים בהם עשויות להתעורר מאוחר יותר נקודות אי בהירות אשר לא לובנו עד סופן במפורש בהסכם, חובת ההוכחה חלה על מנסח ההסכם,(כמעט תמיד – הרשות) וכי יש לפרש את הכתוב לטובת הנישום!!   

לאחרונה אושררה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ללטביה (להלן: האמנה), והיא תכנס לתוקף ב- 1.1.2007.

אמנה זו מצטרפת לרשימת אמנות שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות מזרח אירופה (חלקן נחתמו בראשי תיבות בלבד), כגון: אוקראינה, בלרוס וליטא.

לגבי הכנסות פאסיביות, האמנה קובעת כי המס שינוכה במדינת המקור לא יעלה על השיעורים המפורטים להלן ובלבד שמקבלן הינו "בעל הזכות שביושר" לגביהן:

ריבית

• תשלומי ריבית מבנק לטבי – 5%.
• תשלומי ריבית אחרים – 10%.
• פטור מניכוי מס (במדינת המקור):

1)  ריבית המשולמת לממשלת המדינה השניה, לבנק המרכזי בה או למוסד בבעלותה העוסק בביטוח סיכוני סחר חוץ.

2)  ריבית המשולמת במסגרת מכירה באשראי ספקים (לז"ק) של סחורה או ציוד מסחרי, או תעשייתי ובלבד שהצדדים לעסקה אינם קשורים זה לזה.

דיבידנדים

• כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 10% מהון החברה הבת – 5%.
• חלוקת דיבידנד בנסיבות כאמור והדיבידנדים מחולקים מרווחי חברה שהיו פטורים ממס או חויבו במס נמוך ממס החברות הרגיל בישראל על פי החוק לעידוד השקעות הון – 10%.
• בכל מקרה אחר – 15%.

לעניין זה יוער, כי מאחר ועל פי הדין הפנימי בלטביה שיעור הניכוי במקור מתשלומי דיבידנד הוא 10%, הרי שבנסיבות בהן חברה תושבת ישראל תקבל דיבידנד מחברה לטבית בה היא מחזיקה פחות מ- 10%, שיעור הניכוי יהא 10% בלבד (האמנה לא תרע את מצבו של הנישום). 

תמלוגים

גם באמנה זו, בדומה לאמנות רבות אחרות, נתונה זכות מיסוי ללטביה על רווחי חברה ישראלית שעוסקת בפרויקט בניה המבוצע בלטביה למשך תקופה העולה על 12 חודשים לפחות.

נקבע בסעיף 4(3) לאמנה כי במקרה של כפל תושבות לחבר בני אדם יכריעו הרשויות המוסמכות בעניין בהסכמה. בהיעדר הסכמה, לא ינתנו הטבות האמנה (בפרוטוקול לאמנה מובהר כי ככל שישונה הדין הפנימי בלטביה, כך שיכלול קריטריון של ניהול אפקטיבי לקביעת התושבות, תוחלף הוראת סעיף 4(3) כך שהתושבות תוכרע עפ"י מקום הניהול האפקטיבי (place of effective management ) של חבר בני האדם (בדומה לאמנת המודל של ה- OECD).

העדרו של מנגנון ברור וסדור להכרעה במצבים של כפל תושבות של חבר בני אדם פוגם באפקטיביות של האמנה מאחר והוא מכרסם בוודאות המיסויית שהאמנה חותרת להקנות לתושבי המדינות המתקשרות. המצב זה, חשופים תאגידים משתי המדינות  למיסוי כפול שלא ניתן לו פתרון מובנה באמנה עצמה אלא הפתרון נתון בידיהן של הרשויות המוסמכות (במסגרת הליכי הסכמה הדדית).

בפרוטוקול לאמנה מובהר, כי קבלת הטבה או הקלה לפי האמנה מותנית בהצגת אישור תושבות מאת רשות המס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגדי אלימי רו"ח (משפטן) או לעו"ד לילך רובין-אשרוב, במשרדנו.

בעקבות דרישת המוסד לביטוח לאומי מהמעסיקים החל ב- 1.1.07 למלא את פרטי בעלי השליטה והעובדים (עד 5 בעלי שליטה ועובדים) בטופס 102 החדש, אגף הגביה ממעסיקים בבט"ל פרסם איגרת בעיתונות, ובה מובהר כי מעסיקים, שאינם מעוניינים להעביר את גב הטופס (הכולל את פרטי העובדים) לבט"ל באמצעות הבנק בשל חסיון המידע, יוכלו להעביר את הפרטים בגב הטופס באמצעים אחרים.

ההוראות חלות על מעסיק עבור בעלי השליטה, ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו (מעסיק שיש לו מעל 5 בעלי שליטה, ירשום את 5 בעלי השליטה עם השכר הגבוה ביותר), או על מעסיק המעסיק עד 5 עובדים.

חשוב לציין, שהעברת הטופס בפקס לבט"ל מחייבת את העברת הטופס (חזית וגב הטופס), שהועתק בכתב יד, לכן מומלץ להעביר הטפסים באופן ממוחשב, שיחסוך גם את ההעתקה של הנתונים.

להלן הבהרות בעניין אופן העברת המידע ישירות לבט"ל. ההבהרות נכתבו בשיתוף עם אגף הגביה ממעסיקים:

1. דיווח באמצעות מערכת של ייצוג לקוחות (מערכת "מייצגים"), למייצגים המקושרים למערכת, ותשלום בפנקס-בבנק או בדואר. אפשרי דיווח וגם תשלום בעבור מיוצגים, שלהם הרשאה לחיוב הבנק (לא בהוראת קבע).

   השירות ניתן על ידי שידור הדיווחים במערכת ייצוג הלקוחות, ומידע מפורט ניתן לקבל בכפתור "עזרה". בימים הקרובים תישלח מצגת בדואר (לכתובת המשרד) לכל המייצגים המקושרים. המצגת תוצג גם בכפתור ה"עזרה" כאמור.

2. 02דיווח באמצעות אתר התשלומים של הבט"ל, שהקישור אליו נמצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי www.btl.gov.il.

באתר התשלומים באינטרנט אפשר להשתמש לדיווח ולתשלום דוחות בכרטיס אשראי בסכום שאינו עולה על 10,000 ש"ח, או לדווח באתר ואת התשלום לבצע בהעברה בנקאית ללא הגבלה בסכום.

כאשר מעוניינים להשתמש באתר התשלומים לדיווח בלבד, בעת הדיווח באתר התשלומים יש לשלם 1 ש"ח, שיעמוד לזכות המעסיק, ואפשר לקזזו בעת התשלום בבנק. התשלום יבוצע בבנק בטופס 102 ריק. בשדה "קוד דיווח" יש למלא קוד "12", ובשדה "תשלום בפועל" יש למלא את סכום התשלום.

הדיווח יכול להתבצע בהקלדת הדו"ח למחשב, וגם בהעברת קובץ.

אפשר לבצע יבוא קובץ ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, ובכך לחסוך הקלדה של פרטי הדוחות.

המעוניין בביצוע טעינת קובץ, יכול להעביר עד 60 טופסי 102 בקובץ אחד. בעבור כל עשרה טפסים על המייצג לשלם 1 ש"ח בכרטיס האשראי.

פרטים נוספים בנושא זה ניתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי.

3. דיווח באמצעות הפקס – דיווח ותשלום בטופס 102 (בשלב הראשון ללא מילוי פרטי העובד בגב הטופס) באמצעות הבנק או הדואר. לאחר התשלום יש לשלוח צילום חזית + גב הטופס המקורי בדף אחד, לפקס שמספרו 050-8967578. הפקס משמש את הביטוח הלאומי לקליטת הנתונים בגב הטופס בלבד.
4. לצורך הבהרות ניתן לפנות למוקד התמיכה הטלפוני. מספרי הטלפון הם:02-6463252 ו- 026463251, בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00.

לפרטים נוספים בנושאי הביטוח הלאומי ניתן לפנות לאורנה צח, רו"ח, במשרדנו.