מבזק מס מספר 960 - 9.3.2023

מיסוי ישראלי - עודף תשלומי ביטוח לאומי שהושבו יוכרו כהכנסה- תיקון חקיקה בעקבות הלכת קירשבלום

במבזק מס מס' 921 מיום 12.5.2022 כתבנו אודות פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין קירשבלום, בו דחה ביהמ"ש את ערעורי הצדדים על קביעת ביהמ"ש המחוזי, שאישר תביעה ייצוגית כנגד רשות המיסים, בשל כך שהיא מחייבת במס כהכנסה, עודף מקדמות ביטוח לאומי ששילם נישום עצמאי למוסד לביטוח לאומי בשנים קודמות, אשר הושבו לו.

ביהמ"ש העליון קבע,  כי נוסחו של סעיף 47א אינו מאפשר את הפרקטיקה בה נהגה רשות המיסים, לפיה עודף תשלומי ביטוח לאומי שהושב (העולה על הסכום ששולם בשנה השוטפת), מהווה הכנסה חייבת בידי הנישום בשנת המס בה הושב, ולא בדרך של הקטנת הניכוי שקיבל הנישום, תוך תיקון הדוח לשנת המס בה נתבע. בהתאם, קבע שרשות המיסים הייתה אמורה לקדם תיקון חקיקה בנושא ומשלא עשתה כן, פעלה שלא בסמכות:

"….גם אם נקבל את טענת רשות המיסים שלפיה ההיגיון המיסויי מחייב את הקטנת הניכוי בדרך כלשהי, אחרת עלול להיווצר מצב של מיסוי בחסר, הצדק עם בית המשפט המחוזי שיישום מנגנון כזה יכול שייעשה רק בחקיקה מתאימה. בית המשפט המחוזי עמד על כך כבר בהחלטת האישור שניתנה לפני למעלה מ-5 שנים, אולם רשות המיסים מסיבותיה שלה לא קידמה חקיקה בנושא במשך כל אותן שנים. והדרך עודנה פתוחה בפני רשות המיסים לעשות כן. "

ביום 2.3.2023 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, במסגרתו, מוצע לתקן את סעיף 47א לפקודת מס הכנסה, בהתאם לעמדת רשות המיסים בהלכת קירשבלום, והפרקטיקה בה נהגה, עד לפסיקה ביהמ"ש העליון.

בהתאם לתזכיר החוק יתוקן סעיף 47א ויוסף סעיף (ב1) הקובע:

יחיד שקיבל בשנה מסוימת החזר דמי ביטוח לאומי ששילם ביתר בשנת המס קודמת, יותר לו ניכוי של 52% מדמי הביטוח לאומי ששילם בשנה השוטפת, לאחר שהופחת מהם סכום ההחזר אותו קיבל באותה שנה (מתשלומים עודפים בשנים קודמות).

במידה וסכום ההחזר עלה על סכום דמי הביטוח ששילם, יראו ב- 52% מסכום ההפרש, כהכנסה מעסק או משלח יד, בשנה בה קיבל את ההחזר.

התיקון יחול החל משנת המס 2024.

נציין כי תזכיר החוק נועד לייעל את הדיווח, מבלי שהנישום נדרש לתקן את דוחותיו לשנים קודמות, כיוון שכאמור, פסיקת ביהמ"ש העליון לא קבעה שההפרש שהושב מהווה הכנסה פטורה, אלא שהפרקטיקה בה נהגה רשות המיסים ללא תיקון חקיקה, אינו בסמכות.

כפי הנראה, תזכיר החוק והחקיקה הצפויה תתקן את המעוות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

מיסוי בינלאומי - קריפטו / הפסדים - אובדן קוד לארנק קריפטו - הפסד הון?

בתור מי שגדל במשפחה בת ארבעה בנים, רבות עסקתי בשאלה הנצחית – כיצד אוכל להוכיח שאין לי אחות?

באופן דומה, כיצד אדם אשר איבד את הגישה לארנק קריפטו בבעלותו (המפתח הפרטי, הסיד וכו'), יוכל להוכיח שאכן אבדו לו הפרטים הנ"ל?

כיצד יוכל להוכיח מתי אבדו לו אותם הפרטים?

מלבד עוגמת הנפש הכרוכה באירוע שכזה, ולמעשה באבדן ההשקעה כולה, עולה ביתר שאת השאלה-  האם ניתן לדרוש בגין אבדן זה – הפסד הון?  ואם כן – מתי?

ככלל, קיימות פסיקות הנוגעת לעיתוי הכרה בהפסד הון בין צדדים קשורים, אשר לדעתנו יכולות להוות את הבסיס לדיון בדרכים להתמודדות עם הבעיה המוצגת במבזק זה.

לא נדון במבזק זה בסוגית מועד ההכרה בהפסד הון, לגביה ניתן לקרוא בהרחבה במבזקנו מספר 575.

נבחן רעיונות לעניין ההכרה בהפסד הון ונדגיש אין "פתרון בית ספר" וזאת משום שהוכחת אבדן המפתח כורכת בחובה מימד של אמון מצד פקיד השומה כי אירוע זה אכן התרחש.

 לדוגמה, במקרים בהם יש ארנק שהוא  מולטי סיג (הדורש יותר ממפתח פרטי אחד על מנת לבצע בו פעולות, בבעלות מספר אנשים), יש חשיבות לנסיבות בהן התרחש אירוע ה"היעלמות" של האנשים במחזיקים בקוד. אם ניקח מצב שבו שלושה אנשים מחזיקים בקוד ובו נדרשים שניים כדי להשלים את הקוד – במקרה תיאורטי שבו נהרגו שניים מתוך השלושה ולא ניתן לשחזר את הקוד – נסיבות כאמור מהווים ראיה חזקה. כמובן שרשות המיסים עשויה לטעון כי עדיין הקוד מוחזק במלואו ע"י הבעלים – אז נחזור לשאלה "איך אוכיח שאין לי אחות"…

דוגמה נוספת היא – שמירת הקוד ע"י ארנק קר (כגון לדג'ר או טרזור) ששמור בכספת, אך מה לעשות? רעידת אדמה גרמה לאבדן הבניין על תכולתו.

ניתן להניח את דעתו של פקיד השומה גם ע"י אופי הפעילות תוך שימוש בפתרונות מבוססי בלוקצ'יין:

כל אחד יוכל לראות מתי בוצעה הפעולה האחרונה בכתובת באמצעות דפדפנים ייעודיים.  בניגוד לבנק שבו כל הפעולות חסויות, בעולם הקריפטו ההיפך הוא נכון – הכול גלוי, מלבד זהות בעל הארנק/ כתובת. ניקח מקרה שבו אדם היה פעיל, למשל ביצע מספר רב של פעולות ביום, והחל מיום מסוים חדל לפעול כלל. האם מדובר באינדיקציה אובייקטיבית לאובדן פרטי הזיהוי? לדעתנו, תחת בחינת יתר הנסיבות, זה בהחלט יכול להוות בסיס לטענה כי מדובר באובדן, ולכן – בהפסד הון.

בכל מקרה נזכיר כי במידה ונרצה להכיר בהפסד הון, יש צורך להגיש דוחות למס הכנסה בזמן, דבר התקף לאנשים אשר איבדו את פרטי הזיהוי בשנת 2022.

נשאלת השאלה –  מה יקרה אם אותו אדם שפקיד השומה השתכנע באבדן הקוד, והכיר בהפסד ההון שלו, נתמזל מזלה ו"בדרך נס" מצא  את פרטי הזיהוי? תשובה לכך היא בדומה לעולם שמחוץ לעולמות הקריפטו – בדומה לנכס שנגנב, ולאחר זמן מה נתפס הגנב והנכס.

הרעיונות המוצעים מהווים דוגמאות בלבד ונועדו לאפשר מתן פתרון נקודתי למקרים הספציפיים.  בעולם הקריפטו השינויים תכופים מאוד ויש להתאימם לעולם המס השגרתי יותר.

למשרדנו פתרונות יצירתיים בנוגע לעוסקים בתחום הקריפטו – בנוגע להפסדים, דיווח על הכנסות קריפטו ומגוון סוגיות אחרות שמתעוררות.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח נדב ליבנה ולרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה