מבזק מס מספר 589 - 25.3.2015

חברות תרופות בינלאומיות (המוגדרות עפ"י חוק מע"מ כ"תושב חוץ") נוהגות לבצע בישראל ניסויים רפואיים בבני אדם, בהתאם ובכפוף להנחיות אמנת הלסנקי, שמטרתם לבחון את היעילות והבטיחות שבשימוש בטיפול רפואי מסוים. אין ספק שניסויים רפואיים אלו תורמים רבות גם למעורבים בהם הנמצאים בישראל ושהם תושבי ישראל.
אחד מהגורמים הדומיננטיים המעורבים בביצוע ניסוי הינו מנטר המחקר (תושב ישראל), אשר מתקשר עם חברת התרופות הבינ"ל, ותפקידו לוודא כי הניסוי יתבצע בישראל עפ"י הוראת פרוטוקול הניסוי והנהלים המקובלים.
עד לאחרונה, מנטרי המחקר אשר העניקו שירותי תיאום, פיקוח ובקרה לחברות התרופות תושבות החוץ לצורך ביצוע ניסויים רפואיים בישראל היו חייבים במע"מ עסקאות בשיעור מס מלא ולא היו זכאים למע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, מאחר והשירותים הנ"ל ניתנו, נוסף על תושב החוץ (חברות התרופות הזרות), גם לתושבי ישראל בישראל (בתי חולים וחולים).
ביום 16.12.2014 נכנס לתוקפו תיקון מס' 49 לחוק מע"מ במסגרתו הוסף סעיף 30(א)(19) לחוק הקובע מע"מ בשיעור אפס על:
"מתן שירותי פיקוח, תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם לתושב חוץ".
נציין, כי הפטור האמור חל רק אם השירותים ניתנו ל"תושב חוץ" כהגדרתו בסעיף 30(ג) לחוק – דהיינו, תושב חוץ, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל.
בהוראת פרשנות מס' 1/15 שפרסמה המחלקה המקצועית (מע"מ) שברשות המיסים ביום 15.3.2015 הובאו מספר דוגמאות לשירותים הנכללים בסעיף הפטור האמור ויהיו חייבים בשיעור מע"מ אפס, כדלקמן:
פעילות של DATA MANAGEMENT, כתיבת תוכניות ומסמכים הקשורים לניסוי הרפואי, עיבוד נתונים ו- DATABASE LOCK. עיבוד סטטיסטי של נתוני הניסוי, תכנון הניסוי, פיקוח על ביצוע הניסוי, בחירת חוקרים בבתי חולים, ניטור הניסוי לאורך כל חיי הניסוי, הגשת מסמכים לרגולטורים, ניהול תהליכי הספקת מוצרי מחקר לחוקרים, סיוע בהליכי הייבוא הנדרשים, אחסון, משלוח, שינוע, החזרה והשמדה של התרופות ששימשו בניסוי הרפואי. ניהול הבטיחות של הניסוי, ערכית מבדקי איכות (AUDITSׂ) למחקרים ועריכת הניסוי עצמו.
עלינו לציין כי לאור פרסום הוראת פרשנות זו, בה פורטו סוגי ואופי השירותים הנכללים בפטור כאמור לעיל, ותכלית החקיקה המבורכת הנ"ל, לעמדתנו, גם אם ביצוע כל הפעולות הנ"ל במסגרת הניסוי הרפואי המתבצע בישראל משכללות את פעילותו של תושב החוץ לכדי "מוסד קבע" בישראל (כמשמעותו עפ"י הוראות פקודת מס הכנסה והאמנה למניעת כפל מס במידה וקיימת בין המדינות), לא ייחשב הדבר כאילו לתושב החוץ יש עסקים בישראל או פעילות בישראל ועדיין יחול מע"מ בשיעור אפס בגין השירותים הניתנים ע"י תושבי ישראל מישראל.
בנוסף, ולהשלמת החקיקה בנושא, פורסם ביום 7.12.2014 תיקון לתקנות מע"מ הקובע פטור ממע"מ בשל יבוא של תרופות לישראל לצורך ביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם כאמור לעיל, וכן נכנס לתוקפו צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5) התשע"ב – 2014 הפוטר ממכס תרופות כאמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

חברות תרופות בינלאומיות (המוגדרות עפ"י חוק מע"מ כ"תושב חוץ") נוהגות לבצע בישראל ניסויים רפואיים בבני אדם, בהתאם ובכפוף להנחיות אמנת הלסנקי, שמטרתם לבחון את היעילות והבטיחות שבשימוש בטיפול רפואי מסוים. אין ספק שניסויים רפואיים אלו תורמים רבות גם למעורבים בהם הנמצאים בישראל ושהם תושבי ישראל.
אחד מהגורמים הדומיננטיים המעורבים בביצוע ניסוי הינו מנטר המחקר (תושב ישראל), אשר מתקשר עם חברת התרופות הבינ"ל, ותפקידו לוודא כי הניסוי יתבצע בישראל עפ"י הוראת פרוטוקול הניסוי והנהלים המקובלים.
עד לאחרונה, מנטרי המחקר אשר העניקו שירותי תיאום, פיקוח ובקרה לחברות התרופות תושבות החוץ לצורך ביצוע ניסויים רפואיים בישראל היו חייבים במע"מ עסקאות בשיעור מס מלא ולא היו זכאים למע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, מאחר והשירותים הנ"ל ניתנו, נוסף על תושב החוץ (חברות התרופות הזרות), גם לתושבי ישראל בישראל (בתי חולים וחולים).
ביום 16.12.2014 נכנס לתוקפו תיקון מס' 49 לחוק מע"מ במסגרתו הוסף סעיף 30(א)(19) לחוק הקובע מע"מ בשיעור אפס על:
"מתן שירותי פיקוח, תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם לתושב חוץ".
נציין, כי הפטור האמור חל רק אם השירותים ניתנו ל"תושב חוץ" כהגדרתו בסעיף 30(ג) לחוק – דהיינו, תושב חוץ, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל.
בהוראת פרשנות מס' 1/15 שפרסמה המחלקה המקצועית (מע"מ) שברשות המיסים ביום 15.3.2015 הובאו מספר דוגמאות לשירותים הנכללים בסעיף הפטור האמור ויהיו חייבים בשיעור מע"מ אפס, כדלקמן:
פעילות של DATA MANAGEMENT, כתיבת תוכניות ומסמכים הקשורים לניסוי הרפואי, עיבוד נתונים ו- DATABASE LOCK. עיבוד סטטיסטי של נתוני הניסוי, תכנון הניסוי, פיקוח על ביצוע הניסוי, בחירת חוקרים בבתי חולים, ניטור הניסוי לאורך כל חיי הניסוי, הגשת מסמכים לרגולטורים, ניהול תהליכי הספקת מוצרי מחקר לחוקרים, סיוע בהליכי הייבוא הנדרשים, אחסון, משלוח, שינוע, החזרה והשמדה של התרופות ששימשו בניסוי הרפואי. ניהול הבטיחות של הניסוי, ערכית מבדקי איכות (AUDITSׂ) למחקרים ועריכת הניסוי עצמו.
עלינו לציין כי לאור פרסום הוראת פרשנות זו, בה פורטו סוגי ואופי השירותים הנכללים בפטור כאמור לעיל, ותכלית החקיקה המבורכת הנ"ל, לעמדתנו, גם אם ביצוע כל הפעולות הנ"ל במסגרת הניסוי הרפואי המתבצע בישראל משכללות את פעילותו של תושב החוץ לכדי "מוסד קבע" בישראל (כמשמעותו עפ"י הוראות פקודת מס הכנסה והאמנה למניעת כפל מס במידה וקיימת בין המדינות), לא ייחשב הדבר כאילו לתושב החוץ יש עסקים בישראל או פעילות בישראל ועדיין יחול מע"מ בשיעור אפס בגין השירותים הניתנים ע"י תושבי ישראל מישראל.
בנוסף, ולהשלמת החקיקה בנושא, פורסם ביום 7.12.2014 תיקון לתקנות מע"מ הקובע פטור ממע"מ בשל יבוא של תרופות לישראל לצורך ביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם כאמור לעיל, וכן נכנס לתוקפו צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5) התשע"ב – 2014 הפוטר ממכס תרופות כאמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

בהמשך למבזקנו מס' 561, ברצוננו להפנות את תשומת ליבכם, כי בהתאם להצעת חוק, החל מיום ה- 6 באפריל 2015, תושב חוץ – יחיד, חברה, שותפות, נאמנות וכיו"ב – המוכר נכס בבריטניה המשמש למגורים, לא יהיה זכאי לפטור ממס רווח הון בעת מכירת נכס כאמור. המחוקק הבריטי ביקש לשמר את הפטור עבור השקעות מבוזרות בידי מספר רב של משקיעים תושבי חוץ ועל כן, חברה זרה הנשלטת בידי יותר מ- 5 בני אדם תמשיך להיות פטורה ממס רווח הון.

לאור ביטול הפטור האמור, יחיד תושב חוץ יתחייב במס רווחי הון בשיעור של 18% או 28%, בהתאם לגובה רווח ההון, נאמנות זרה תתחייב במס רווחי הון בשיעור של 28% וחברה תושבת חוץ תתחייב במס בשיעור של עד 20%.

דיווח המכירה לרשויות המס בבריטניה יתבצע לכל המאוחר תוך 30 ימים ממועד השלמת המכירה.

על פי הצעת החוק, רק חלק רווח ההון המיוחס לתקופה שלאחר ה- 5 במאי 2015 יתחייב במס רווחי הון והנישום יוכל לבחור בין שתי דרכים לחישוב המס על החלק החייב במס רווחי הון:
א. קביעת בסיס עלות חדש לצורכי מס בהתאם לשווי הנכס נכון ליום ה- 5 באפריל 2015, וזאת בהתאם להערכת שווי מטעם מומחה.
נציין כי על פי הצעת החוק, הערכת שווי כאמור ניתן לבצע בסמוך למועד המכירה ואין צורך להודיע כיום, עם כניסת החקיקה החדשה לתוקף, לרשות המסים בבריטניה על שווי הנכס. יחד עם זאת, מומלץ לשמור נתונים ואסמכתאות שלאורם יבצע מעריך השווי את הערכתו לנכס בדיעבד, ליום ה- 5 באפריל 2015.
האחריות לביצוע ולנכונותה של הערכת השווי מוטלת על הנישום.
ב. חלוקת רווח ההון באופן לינארי על פני כל תקופת ההחזקה בנכס.

נציין שגם כיום, תושבי חוץ חייבים במס רווח הון בגין מכירת נדל"ן (מסחרי או למגורים) הקשור למוסד קבע בבריטניה או שהפעילות הכרוכה בהחזקתו מגיעה לכדי מוסד קבע.
יצויין כי גם לאחר כניסת התיקון לתוקף, ימשיך לחול פטור על תושב חוץ המוכר נדל"ן מסחרי בבריטניה, ככל שהחזקתו אינה במסגרת מוסד קבע כדלעיל.
כמו כן, נשמר הפטור ממס בבריטניה הניתן לתושב חוץ בעת מכירת מניות של חברה בריטית, וכל שכן זרה, המחזיקה בנדל"ן למגורים בבריטניה.

אנו ממליצים לתושבי ישראל המושקעים בנדל"ן למגורים בבריטניה או המתכוונים להשקיע בנדל"ן כאמור, להתייעץ ולהיערך בהתאם.

נדגיש כי בריטניה מטילה מס העברה בעת מכירה או העברה של נדל"ן למגורים, המגיע לכדי 7%, כך שיש לבחון בזהירות יתר את הכדאיות לשינויי מבנים קיימים, לאור הוראות המעבר הצפויות להטיל מס רק על רווחים הנצמחים מעת כניסת החוק לתוקף, ואילך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

ביה"ד האיזורי לעבודה (ב"ל 24919-02-12) דחה ביום 16 במרץ 2015 את תביעתו של מוחמד כריים (להלן: המבוטח) לדמי אבטלה מאחר ולטענת ביה"ד, מכירת העסק לאחיינו ככל שנעשתה היתה "למראית עין" בלבד.

תמצית עיקרי החוק
עפ"י חוק הביטוח הלאומי, החל מיום 1/1/2004 בעל שליטה בחברת מעטים (לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה) אינו מבוטח בביטוח אבטלה.

בעל שליטה – לפי סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה

• מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

א. ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.
ב. בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשן.
ג. בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.
ד. בזכות למנות מנהל.

תמצית עובדתית וטענות הצדדים

• המבוטח עבד בחברת טיולי הכרמים בע"מ (להלן: החברה) מחודש 7/1993, והפך לבעל שליטה יחיד בחברת מעטים ב-4/2008.
• לטענתו, ביום 1/3/2010 מכר את כל מניות החברה לאחיינו תמורת תשלום של 20,000 ₪. המבוטח המשיך לעבוד בחברה כעובד עד שפוטר ביום 28/2/2011.
• לאחר פיטוריו הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) תביעה לדמי אבטלה שנדחתה.
• לטענת המל"ל העברת המניות היתה פיקטיבית ולכן יש לראות במבוטח בעל שליטה בחברת מעטים כבעבר.
• לטענת המל"ל לא הוכחו יחסי עובד ומעביד בין החברה לבין המערער. בדיקת שכרו העלתה, כי השכר היה הגבוה מבין כל העובדים בחברה ויותר מפעמיים משכר אחיינו שרכש את המניות, ולא השתנה עם העברת המניות. לא נערך חוזה עבודה בין הצדדים ולא הומצאו הוכחות על תשלום שכר בפועל.
• לטענת המבוטח, הוא עבד בחברה הן כסדרן עבודה והן כנהג רכב הסעות, תחילה כשכיר, לאחר מכן כבעלים, ושוב כשכיר עד ליום פיטוריו. לטענתו אין בעובדת היותו עובד ובעלים בחברה בעבר, כדי לגרוע מיחסי עובד ומעביד רגילים בהמשך.

דיון והחלטה
ביה"ד קובע כי יש לבחון ראשית העדר שליטה בחברה הן במישרין והן בעקיפין, וגם בהעדר שליטה – נדרש קיום יחסי עובד ומעביד. ביה"ד לא שוכנע כי מדובר בהסכם מכירת מניות אמיתי, מכמה סיבות:

• העדויות בענין תשלום התמורה היו סותרות ובלתי מדוייקות. לדעת ביה"ד, כאשר מדובר בהסכם שכל מטרתו להיות "למראית עין", הצדדים אינם מקפידים על פרטיו, שהרי אין כוונה ליישמו. כדוגמא: בהסכם לא צויין כלל מי יהיה אחראי על חובות העבר של החברה, זאת למרות שהחברה הוגבלה והייתה בחובות.
• תשלום בסך 20,000 ₪ בעד 100% ממניות העסק, נראה לדעת ביה"ד כבלתי ריאלי בעסק הסעות מתפקד.
• הסתבר כי האחיין כלל לא ידע לנהל את העסק והמבוטח המשיך לנהלו כפי שהיה קודם.

בנוסף קובע ביה"ד כי בהסכם צויין כי האחיין מתחייב להמשיך להעסיק את המערער בתפקיד ניהולי ובאותו שכר כפי שהיה קודם לכן. מכאן – המבוטח הוא זה שהחליט על המשך עבודתו בחברה. חיזוק נוסף למסקנות ביה"ד, היא העובדה שבטופס תביעת דמי האבטלה, ציין המבוטח כי אין קרבה בינו לבין המעסיק.
לנוכח כל הראיות לעיל, ביה"ד קבע חד משמעית כי לא חל שינוי במעמדו של המבוטח כבעל שליטה ודחה את התביעה לדמי אבטלה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח אורנה (צח) גלרט, לחיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.