מבזק מס מספר 558 - 14.8.2014

ביום 10.8.2014 פרסמה סמנכל"ית בכירה לשומה וביקורת ברשות המיסים, גב' מירי סביון, רו"ח, למשרדי השומה הנחיות לפעולה בדבר המהלך האחרון שביצעה רשות המיסים להרחבת רשת המדווחים.

כפי שפרסמנו במבזקנו מס' 547, רשות המיסים שלחה בחודש יוני 2014 לכ- 100,000 אזרחים במדינת ישראל דרישה למילוי טופס 5329 בו מתבקש הנמען למלא "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל". לבקשה צורף טופס 5329 אותו התבקש האזרח למלא – שהוא למעשה טופס פתיחת תיק למקרה ופקיד השומה ישתכנע כי יש לפתוח תיק במשרד השומה לאותו אזרח.

הנחייה זו פורסמה לאור פניות רבות מהציבור ומהלשכות המקצועיות להבהרת סוגיות מסוימות הכרוכות במהלך האמור, ועל כך ברצוננו לברך על הפרסום ותרומתו להבהרת הנושא.

להלן עקרי ההנחיות למשרדי השומה והתייחסותנו:

א.  נקבע כי על פקידי השומה לאפשר לאזרחים שקיבלו דרישות כאמור לפנות בבקשה לפתיחת תיקים במס הכנסה (ככלל, החל משנת 2007 ואילך) וזאת במקביל למשלוח תשובותיהם למחלקת המודיעין (ולא במקום כך !!!).

יש לציין כי אף שעל פניו מתבקשים דיווחים משנת 2007 ואילך בלבד, הרי ככל שישנן הכנסות חייבות מהותיות ובנסיבות מסויימות לשנים שקדמו לשנת 2007, הרי שלדעתנו ישנה סמכות לפקיד השומה עפ"י הוראות הפקודה ותקנותיה לדרוש הגשת דוחות לשנים אלה, ולטעמנו הנחייה זו אינה חוסמת את הסמכות האמורה.

בכל מקרה טרם דיווח ו/או פתיחת תיק, אנו ממליצים לתייעץ עם מומחה המס טרם הביצוע האם יש צורך כזה כלל, ואם כן, לאילו שנות מס יש להגיש דוחות, ומהם מסלולי המס הניתנים לבחירה (בנושא ראה מבזקנו מס' 554).

ב.  במידה וההכנסה החייבת הינה רק בשל הכנסות משכר דירה החייבות בשיעור מס של 10% מהכנסות ברוטו משכ"ד לפי סעיף 122 לפקודה (דהיינו, הכנסות משכ"ד למגורים בישראל בלבד), הרי שפקיד השומה יפתח תיק מסוג 9.5 (שכיר עם הכנסות משכ"ד) והדיווח יתבצע בטופס 353 -דיווח מקוצר בגין הכנסות שכ"ד.

הודגש בהנחיה כי לצורך הפשטות והיעילות הונחו המשרדים להנפיק לנישום שובר אחד לשנת מס 2013 אשר יכלול את סך המס גם משנים קודמות לרבות ריבית והצמדה (מתום כל שנה ועד מועד התשלום) אותו ניתן לשלם גם באמצעות אתר האינטרנט של רשות המיסים.

יצויין כי האמירה בדבר מיסוי 10% בגין שכ"ד למגורים משנים קודמות מחזקת את העמדה כי ניתן לשלם שיעור מס 10% במסלול סעיף 122 גם בגין דוחות מס המוגשים באיחור כפי שנקבע בפס"ד מ.א.כ.ל מזון איכות (ראה מבזק מס 509).

 ג.   צוין בהנחיה כי לפקיד השומה הסמכות להעניק הקלות בקנסות בגין הגשת הדו"ח באיחור, במקרים המתאימים. אומנם לא פורטו מהן אותם מקרים ואף לא נקבעו אמות מידה לכך, אולם אנו בטוחים כי סמכות זו תופעל בהגינות ובאופן שוויוני.

 ד.  כסעיף עוללות ועל כל צרה שלא תבוא נכתב בסעיף העולות כך: "במקרים חריגים בהם, לדעת פקיד השומה, התקיימו נסיבות מיוחדות המצריכות טיפול במישור הפלילי, יועבר התיק לעיון והחלטת סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין".

בסיכום עניין זה ולאחר שהפצתו הנרחבת של טופס 5329, העלתה עננת שלילת האפשרות לביצוע "גילוי מרצון" למקבלי הטופס, נראה ואף שהדבר לא נכתב במפורש כי אין שלילה כזו וניתן אף לדווח /להגיש דוחות בלא פניה למחלקת החקירות, לפחות בכל הקשור להכנסות בלתי מדווחות של שכ"ד למגורים.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

כידוע, פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה מחייב בדיווח על נאמנויות ובפתיחת תיקים במקרים המתאימים.

אין ספק כי חובות אלו חלות על נאמנות שבה היוצר הוא תושב ישראל (אז תחשב הנאמנות כ"נאמנות תושבי ישראל").

לאחרונה התעוררה במשרדנו השאלה – האם הקמת "נאמנות מדף" מחייבת דיווח ופתיחת תיק ברשות המיסים? 

ונסביר – אדם התקשר עם נאמן בכדי שיכין בעבורו את כל מסמכי הנאמנות ("כתב הנאמנות") בכדי שזו תהיה מוכנה לקלוט בעתיד, בהתקיים תנאים מסוימים, נכסים.

נכסים אלו יהוו את נכסי הנאמנות ועליהם יחולו ההוראות שבכתב הנאמנות. נדגיש כי אין מדובר באופציה בידי הנאמנות, אלא בתנאי חיצוני לנאמנות (כגון מתנה שתינתן בעתיד או הקמת "נאמנות מדף", אשר תשמש כנאמנות במסגרת "נאמנות לפי צוואה").

עמדתנו הינה כי חובת הדיווח לרשות המיסים תקום רק בעתיד – בעת התקיימות האירוע אשר במסגרתו יועברו בפועל נכסים לידי הנאמן. עמדתנו זו מתבססת על הגדרת "נאמנות" בסעיף 75ג:

" "נאמנות" – הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה….".

עינינו הרואות – בכדי שתקום "נאמנות" כהגדרתה בפקודה, נדרש כי יהיה הסדר (הוא כתב הנאמנות בין היוצר לנאמן) וכן שהנאמן יהיה "מחזיק בנכס". בהעדר נכס – אין קיום ל"נאמנות" ופועל יוצא מהאמור הוא – אין רלוונטיות לחובות הדיווח לרשויות המס.

גם אם נדקדק ונאמר כי רשות המיסים עשויה לטעון כי מספיק ההסדר לפיו עשוי להחזיק הנאמן בנכס בעתיד – הרי יש בפנינו דבר חקיקה הניתן לשתי פרשנויות לשוניות ואז נפנה לתכלית החקיקה.

אין ספק כי תכלית חקיקת הנאמנויות לא הייתה לדווח ולפתוח תיק ל"נאמנות" כאשר עסקינן בהסכם בלבד, ללא נכסים או הכנסות כלשהן.

נציין כי פרשנות זו תחול במקרה שאליו התכוונו – מצב שבו אין שום נכס בידי הנאמן.

זכות לקבלת נכס (כגון אופציה) נחשבת כנכס בפני עצמו ולפיכך כן יתחייב דיווח.

משרדנו עוסק רבות בנושא מיסוי נאמנויות והסדרי מס לנאמנויות קיימות. לאור מורכבות ההוראות בתחום מיסוי נאמנויות, מומלץ לבחון את המקרים המתאימים טרם ביצוע פעולה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

כידוע, פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה מחייב בדיווח על נאמנויות ובפתיחת תיקים במקרים המתאימים.

אין ספק כי חובות אלו חלות על נאמנות שבה היוצר הוא תושב ישראל (אז תחשב הנאמנות כ"נאמנות תושבי ישראל").

לאחרונה התעוררה במשרדנו השאלה – האם הקמת "נאמנות מדף" מחייבת דיווח ופתיחת תיק ברשות המיסים? 

ונסביר – אדם התקשר עם נאמן בכדי שיכין בעבורו את כל מסמכי הנאמנות ("כתב הנאמנות") בכדי שזו תהיה מוכנה לקלוט בעתיד, בהתקיים תנאים מסוימים, נכסים.

נכסים אלו יהוו את נכסי הנאמנות ועליהם יחולו ההוראות שבכתב הנאמנות. נדגיש כי אין מדובר באופציה בידי הנאמנות, אלא בתנאי חיצוני לנאמנות (כגון מתנה שתינתן בעתיד או הקמת "נאמנות מדף", אשר תשמש כנאמנות במסגרת "נאמנות לפי צוואה").

עמדתנו הינה כי חובת הדיווח לרשות המיסים תקום רק בעתיד – בעת התקיימות האירוע אשר במסגרתו יועברו בפועל נכסים לידי הנאמן. עמדתנו זו מתבססת על הגדרת "נאמנות" בסעיף 75ג:

" "נאמנות" – הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה….".

עינינו הרואות – בכדי שתקום "נאמנות" כהגדרתה בפקודה, נדרש כי יהיה הסדר (הוא כתב הנאמנות בין היוצר לנאמן) וכן שהנאמן יהיה "מחזיק בנכס". בהעדר נכס – אין קיום ל"נאמנות" ופועל יוצא מהאמור הוא – אין רלוונטיות לחובות הדיווח לרשויות המס.

גם אם נדקדק ונאמר כי רשות המיסים עשויה לטעון כי מספיק ההסדר לפיו עשוי להחזיק הנאמן בנכס בעתיד – הרי יש בפנינו דבר חקיקה הניתן לשתי פרשנויות לשוניות ואז נפנה לתכלית החקיקה.

אין ספק כי תכלית חקיקת הנאמנויות לא הייתה לדווח ולפתוח תיק ל"נאמנות" כאשר עסקינן בהסכם בלבד, ללא נכסים או הכנסות כלשהן.

נציין כי פרשנות זו תחול במקרה שאליו התכוונו – מצב שבו אין שום נכס בידי הנאמן.

זכות לקבלת נכס (כגון אופציה) נחשבת כנכס בפני עצמו ולפיכך כן יתחייב דיווח.

משרדנו עוסק רבות בנושא מיסוי נאמנויות והסדרי מס לנאמנויות קיימות. לאור מורכבות ההוראות בתחום מיסוי נאמנויות, מומלץ לבחון את המקרים המתאימים טרם ביצוע פעולה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.

בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") הפקעת זכות במקרקעין שיש עמה תמורה מהווה מכירת זכות במקרקעין (וזאת בניגוד להפקעה ללא תמורה, האפשרית בהתאם לחוקים שונים, כגון: חוק התכנון והבניה, פקודת הקרקעות ועוד).

כאשר מדובר בהפקעה בתמורה, המהווה מכירה על כל המשתמע מכך, קובע החוק מספר הקלות התלויות במהותה של התמורה, כך לדוגמא, כאשר הפיצוי שניתן הינו בזכות במקרקעין בלבד, מאפשרים סעיפים 64, 32 ו-37(1)(ג) לחוק את דחיית המס במכירה, ע"י מתן פטור ממס במועד ההפקעה, תוך שמירת היום ושווי הרכישה של הזכות שהופקעה, ועל ידי כך תשלומו בעת מועד ה"מפגש עם הכסף" במכירת הזכות במקרקעין שנתקבלה כפיצוי.

חליפין הינו כינוי למצב שבו מתקבלת זכות במקרקעין בתמורה למתן זכות במקרקעין נגדית, בין צדדים פרטיים, דבר המהווה מכירה החייבת במס, למעט במקרים מסוימים המפורטים בפרק שישי לחוק. כך לדוגמא, מתנות הדדיות של זכויות במקרקעין בין קרובים, לא יזכו להקלות הקיימות בסעיף 62 לחוק ובתקנה 20 לתקנות מס הרכישה, אלא ייחשבו כחליפין החייבים במסי שבח ורכישה מלאים.

לעומת זאת, כאשר מדובר בחליפין בין צדדים פרטיים המבוצעים בכפייה מצד רשות מוסמכת, הרי שבהתאם לסעיף 65 לחוק, כל עוד הפיצוי שניתן הינו בזכות במקרקעין בלבד, יחול דין דומה לאמור בסעיף 64 לחוק והמכירה תהא פטורה ממס. עם זאת, כאשר ניתנת תמורה חלקית בכסף, דבר שאיננו מתאפשר לפי סעיף 64 לחוק, הרי שבנוסף לפטור יחסי בגין החלק שניתן בתמורה לזכות במקרקעין, תחויב יתרת התמורה שניתנה בכסף בשיעור מס מופחת לפי סעיף 48ג לחוק.

השבוע פורסמה החלטת בית המשפט המחוזי בעניין חסונא (ו"ע 1246/06, ו"ע 1335/06, ו"ע 1091/06) שבה עלתה לדיון השאלה כיצד יש להתייחס להסכם בין מנהל מקרקעי ישראל 

(להלן: "המנהל") לבין מוסא ויעקב חסונא (להלן: "האחים") משנת 1987, שהוגדר כהסכם חליפין שבו בנוסף למקרקעין חילופיים, התקבלה תמורה כספית.

יורשיהם של האחים טענו כי הסכם החליפין האמור מהווה עסקה פטורה, עקב היותו הסכם לפיצוי בגין הפקעה שבוצעה בפועל קודם לכן, כאשר התוצאה היא שיום הרכישה של אותם הנכסים שהתקבלו יהיה יום רכישה היסטורי. מנהל מסמ"ק טען כי מאחר ובגין הסכם החליפין דווח ושולם מס כדין, הרי שיום הרכישה יהא בשנת 1987 – מועד הסכם החליפין.

בית המשפט העיר כי יתכן ויש צדק בטענת יורשי האחים כי התנהלות המדינה בהסכם החליפין כמוה כהפקעה אולם דחה את הערר, מאחר והוכח כי כבר בשנת 1987 הוסכם עם מנהל מסמ"ק כי הסכם החליפין ייחשב כעסקה חייבת במס.

נציין כי סוגיה זו, של הסכם חליפין/פיצוי המבוצע תחת איום הפקעה, נדונה בעבר לא אחת, כאשר בתי המשפט קבעו כי עסקה רצונית איננה יכולה להיכנס לגדרה של הפקעה "נראה לי שלא נצא ידי חובתנו עם לשונו של החוק, אם נכלול במושג הפקעה כל מכירה המבוצעת בצל השפעתם או אימתם של הליכי תכנון המבשרים הפקעה" (הלכת פלאצי בע"א 64/78).

עם זאת, פרשנות רשות המיסים מקלה יותר, וקובעת כי גם בנסיבות בהן הגיעו נציגי הרשות המקומית להסכם מוקדם עם בעלי הקרקע בדבר גובה הפיצוי (בין בתמורה כספית ובין בקרקע חילופית או בכל צורה אחרת), ניתן יהיה לקבל שיעור מס מופחת כהפקעה, בתנאי שכל הליכי ההפקעה יתבצעו כדין, בסופו של דבר.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה, ממשרדנו.

ביום 28/7/2014 התקבל תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי לפיו דרישות לתשלום חוב דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) יתבצעו בתוך 7 שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב, בהתניות והוראות מעבר כפי שיפורט להלן.

המצב כיום

לפי החוק כיום המל"ל רשאי לדרוש תשלום חובות של דמי ביטוח גם לאחר שנים רבות. לפי החלטה מנהלית פנימית של המל"ל, הוא אינו דורש תשלום חוב דמי ביטוח שנוצר לפני שנת 1999 ואינו פוגע בזכויות מבוטחים שלא שילמו חובות שלא נדרשו על ידו עד 1998.

מרבית הדרישות מופנות למבוטחים שלא שילמו דמי ביטוח בתקופות שלא עבדו. במקביל לדרישת תשלום דמי הביטוח החסרים לצורך השלמת הרצף הביטוחי, מקבלים מבוטחים אלה איגרת מהמל"ל המאפשרת להם לבקש ביטול הצמדה וקנסות ולשלם קרן דמי ביטוח בלבד.

למבוטחים שחייבים דמי ביטוח בעד עצמם ויש להם הכנסות, קבע המל"ל בחוזר ביטוח 1395 מחודש מאי 2010 שלא יבוצע חישוב אוטומטי לחובה של הפרשי דמי ביטוח בעבור יותר משש שנים ועוד השנה השוטפת, אם חישוב ההפרשים נעשה כבר פעם אחת בעבר, למעט אם המבוטח מעוניין בכך.

בפועל, המל"ל אינו נוהג להוציא דרישות חוב אוטומטיות לשנים שקדמו לשנת 2008 לגבי מבוטחים שקיימות לגביהן שומות מס הכנסה, ואשר המל"ל לא הוציא בעבר דרישות חוב בגינן.

תיקון 159 – הוספת סעיף 363א לחוק

החל מיום 1.1.2015, במידה ולא נשלחה לחייב דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בדואר, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז בתוך 7 שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו מהחייב דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם, לרבות בדרך של קיזוז. אי תשלום דמי הביטוח לא יפגע בזכויות המבוטח לקצבה או לגמלה.

הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור, לא תחול לגבי מבוטח שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם, או שלא דיווח כחוק על הכנסותיו (עצמאים ובעלי הכנסות פסיביות).

לגביהם, תחל תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות מהמועד שבו קוימה החובה, או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח מרשות המיסים, לפי המוקדם.

לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה, וזו נקבעה לאחר חלוף שבע השנים האמורות – תחול ההתיישנות במועד קביעת השומה הסופית. 

הוראות תחולה נוספות: 

• המל"ל יוכל לגבות חובות דמי ביטוח שביום 1.1.2015 טרם חלפו 7 שנים ממועד קיומם (או ממועד מאוחר יותר כדלעיל).
• חוב דמי ביטוח שביום 1.1.2015 חלפו שבע שנים מהיווצרותו ולא לפני יום 1.1.1999, יוכל להיגבות ע"י המל"ל, ככל שהמל"ל ישלח דרישה בדואר עד יום 30.6.2016. 

לא נשלחה דרישה בדואר, או לא ננקטו הליכי גבייה, לא ייגבו יותר הם וכל חוב שנצמח מהם.   

אי תשלומם לא יפגע בזכות לגמלה או קצבה על אף הוראות כל דין.

ניתן להניח כי עד 30.6.2016, ינסה המל"ל לאתר ולדרוש בכתב את כל החובות מיום 1.1.199 ואילך.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור. נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.