מבזק מס מספר 524 - 12.12.2013

חברות יזמיות רבות בתחומים שונים המחפשות מימון תוך הבטחת חלקים במיזם, מאתרות משקיעים בעלי ממון לצורך השקעתם בחברה.

החלופה המסורתית של השקעה במניות החברה וקבלת דיבידנד אחרי תשלום מס החברות תוביל מן הסתם למס אפקטיבי של כ – 50% בידי המשקיע, תלוי בשנת המס.

אפשרות חלופית להשקעה מסורתית הינה בחינה של השקעה בדרך של הלוואה לחברה וקבלת התשואה בדרך של ריבית. חלופה זו תאפשר להגיע להוצאה מוכרת בחברה והכנסת ריבית בשיעור של 25% אם ההלוואה צמודה, ובמידה וההלוואה אינה צמודה הרי ששיעור המס יורד ל – 15%!!! והכל מוכר כהוצאת מימון לחברה!!!

יובהר כי גם לעניין הניכוי במקור, במידה ומדובר ביחיד אשר נותן הלוואה בלתי צמודה לחברה שהוא אינו בעל מניות מהותי בה, יהיה שיעור הניכוי 15%.

יש לתת את הדעת על כך שהמלווה לא "יהפוך" עקב הלוואתו לבעל מניות מהותי, דבר אשר יעלה את שיעור המס בגין הריבית למס השולי הקבוע בסעיף 121 לפקודה.

כמו כן יש כמובן לבחון את אופן ההתקשרות העסקית שכן בהלוואה, תנודתיות התשואה בצמוד לנכס הינה מוגבלת: במידה וההלוואה תהיה משתתפת ברווחים באופן מלא תיתכן עמדה של רשות המיסים לפיה אין המדובר בהלוואה אלא בבעלות/שותפות בהשקעה.

ראו לעניין זה את המבחנים אשר נקבעו בהלכת חבס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית, על המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע ווירטואלי זה, הינו מטבע דיגיטלי מבוזר, שהולך ותופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי שמנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות ווירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.

כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע, שיכול לכאורה להתבצע על ידי כל אחד, נקרא "כרייה" והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" הוא מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מבזק זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות מבחינת שימוש בהלבנות הון באמצעותו. המבזק יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת מטבע ומכירתו ברווח או בהפסד.

כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:

• "כרייה" – יצירה של המטבע ע"י כוח מחשובי.
• קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".
• קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.

השלכות מס אפשריות: בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה הינה הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה הינה בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.

בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע, קיימות עלויות חומרה ותוכנה ולצידן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.

מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח. לדוגמה: אדם אשר רכש "ביטקוין" ביום 27.10.2013 שילם עבורו כ – 200$, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200$. תיתכן טענה, כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער", זאת בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר וכך, ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי שבהתאם לטענה זו כל הרווח פטור בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודה.

במידה ומדובר ברווח הון, תיתכן טענה לפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. מאידך, תיתכן טענה נגדית שמאחר ולא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.

עמדת רשות המיסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים תהא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר וה"ביטקוין" איננו נחשב כ"מטבע" וזאת לאור העובדה שבנק ישראל לא מכיר בו כ"מטבע".

פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המיסים הוא – שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים שייגרמו מירידה בשער הביטקוין.

נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" יכול שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, מקדמת מס שבח ועוד.

לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.
למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, לפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית, על המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע ווירטואלי זה, הינו מטבע דיגיטלי מבוזר, שהולך ותופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי שמנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות ווירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.

כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע, שיכול לכאורה להתבצע על ידי כל אחד, נקרא "כרייה" והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" הוא מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מבזק זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות מבחינת שימוש בהלבנות הון באמצעותו. המבזק יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת מטבע ומכירתו ברווח או בהפסד.

כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:

• "כרייה" – יצירה של המטבע ע"י כוח מחשובי.
• קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".
• קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.

השלכות מס אפשריות: בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה הינה הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה הינה בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.

בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע, קיימות עלויות חומרה ותוכנה ולצידן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.

מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח. לדוגמה: אדם אשר רכש "ביטקוין" ביום 27.10.2013 שילם עבורו כ – 200$, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200$. תיתכן טענה, כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער", זאת בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר וכך, ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי שבהתאם לטענה זו כל הרווח פטור בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודה.

במידה ומדובר ברווח הון, תיתכן טענה לפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. מאידך, תיתכן טענה נגדית שמאחר ולא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.

עמדת רשות המיסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים תהא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר וה"ביטקוין" איננו נחשב כ"מטבע" וזאת לאור העובדה שבנק ישראל לא מכיר בו כ"מטבע".

פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המיסים הוא – שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים שייגרמו מירידה בשער הביטקוין.

נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" יכול שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, מקדמת מס שבח ועוד.

לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.
למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, לפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

כאשר נמכרת דירת מגורים מזכה ומתבקש בשלה פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), עולה לא אחת השאלה, מהו בדיוק הנכס הנמכר? האם מדובר בדירת מגורים בלבד או שמא מדובר בשילוב של דירת מגורים מזכה ונכס נוסף, אשר יכול ויהיה נכס פיסי, כגון חלקת קרקע "סמוכה" או נכס בלתי מוחשי ("רעיוני"), כגון זכויות בניה נוספות הצמודות לדירה.

לשאלה זו כמובן השלכות לעניין גובה הפטור המגיע למוכר, שהרי במהותו, אמור להינתן הפטור אך ורק עבור דירת המגורים המזכה ולא עבור נכסים אחרים או זכויות בניה.

לצורך כך, נקבעו הן בחקיקה והן בפסיקה מנגנונים הנקראים "פיצול פיסי – אופקי" ו – "פיצול רעיוני – אנכי" שמטרתם להפריד בין "הנכס הנוסף" לבין הדירה. כאשר מדובר בפיצול פיסי, יוענק פטור על דירת המגורים המזכה בלבד, ואילו כשמדובר בפיצול רעיוני יינתן פטור לדירת המגורים המזכה, בתוספת פטור נוסף עד לתקרה מסוימת.

יצוין כי בעוד שמנגנון הפיצול הרעיוני מופיע במפורש בסעיף 49ז לחוק, הרי שמנגנון הפיצול הפיסי הינו יציר פסיקה ועד כה לא עוגן בחקיקה.

השבוע ניתן פס"ד של ועדת ערר בעניין חנניה וטובה לסק (ו"ע 10629-05-12). בפסק נדונה השאלה האם מקום שבו הופעל מנגנון הפיצול הרעיוני לעניין השבח בידי מוכר דירת המגורים המזכה, יחול אותו מנגנון גם לעניין חישוב מס הרכישה בידי הרוכש.

יצוין כי במועד הרכישה – מרץ 2011, חלה הוראת השעה אשר נועדה למתן את היקף רכישת הדירות להשקעה, כך שבגין רכישת דירת מגורים שאינה יחידה הועלה שיעור מס הרכישה: עד שווי רכישה של מליון ש"ח – 5% , בין מליון לשלושה מליון ש"ח – 6%, ומעליו – 7%.

התמורה הכולל אותה שילמו בני הזוג לסק היתה 2,650,000 ש"ח. בשומת מס השבח של המוכרים נקבע כי מכרו בנוסף לדירת המגורים המזכה, זכויות בניה בסך של 550,000 ש"ח.

בני הזוג לסק טענו כי יש לתת פרשנות כלכלית מרחיבה לסעיף 49ז גם לעניין מס רכישה, כך שעל מרכיב זכויות הבניה שרכשו, יחול מס רכישה קבוע של 5% (נכון לאותו מועד).

ועדת הערר קבעה כי בניגוד לפיצול הפיסי, מנגנון הפיצול הרעיוני מחייב הוראה מפורשת בחקיקה: מאחר וסעיף 9(ה) לחוק הקובע כי דין מס הרכישה כדין מס שבח לכל דבר ועניין, ממעט מקביעה זו את כל הפטורים לפי פרק חמישי 1 שסעיף 49ז לחוק הינו חלק ממנו, הרי אין אפשרות להחיל מכח גזירה שווה את הוראות סעיף 49ז לגבי מס רכישה.

יצוין כי בעניין אחר קבע ביהמ"ש העליון בהלכת קופת חולים כללית (ע"א 9946/06) כי לא ניתן לפצל רעיונית לעניין הפטור במכר זכויות במקרקעין בידי מוסד ציבורי לפי סעיף 61(ב)(1) לחוק, בין תמורה המיוחסת למבנה עליו מבוקש פטור לבין התמורה המיוחסת לזכויות בניה הצמודות לו, ללא הוראה מפורשת בחוק.

בשולי הדברים נציין, כי לאור ההגדלה המשמעותית שחלה בחקיקה באחרונה בשיעורי מס רכישה לדירה שאינה יחידה, ולאור קביעת ועדת הערר כי לא יינתן פיצול רעיוני לעניין מס רכישה, ראוי לבחון ביצוע פיצול פיסי בנכס הנרכש, מקום שקיימת אפשרות אמיתית לעשות כן.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים, ולרו"ח משפטן ישי חיבה, ממשרדנו. 

תשלום בונוסים לעובדים ותשלומים נוספים אחרים

בחודש דצמבר נוהגים מעסיקים לשלם לעובדיהם מענקים ותשלומים אחרים (להלן: "תשלום נוסף").

תשלומים אלו חייבים, בתנאים מסוימים בפריסה לצורך תשלום דמי ביטוח. כאשר הפריסה מחושבת לחודשים המהווים בסיס לזכאות לגמלה מחליפת שכר, העובד זכאי לקבל הפרשי גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

מאידך הפרשים אלו עלולים לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי כאשר הזכאות להן מותנית במבחן הכנסות כגון: קצבת זקנה בגיל הפרישה המותנה בהכנסה.

מהו "תשלום נוסף"?

עפ"י תקנות הביטוח הלאומי, ב"תשלום נוסף" יכולים להיכלל בין היתר רכיבי השכר הבאים:

ביגוד שנתי, דמי הבראה שנתיים, משכורת י"ג, בונוס, מענק השתתפות ברווחי המעסיק ועוד, לרבות גילום בגינם.

אם שיעורו של ה"תשלום הנוסף" עולה על 25% מהשכר החודשי הרגיל של העובד או שווה לו, יחולק התשלום הנוסף לשנים עשר חודשים: החודש שבו שולם התשלום הנוסף ועוד 11 חודשים שקדמו לו והחבות בדמי ביטוח תחושב לכל החודשים הקודמים בהתאם.

עובד שעבד אצל אותו מעסיק פחות מ – 12 החודשים האמורים, ה"תשלום הנוסף" יחולק למספר חודשי העבודה שבהם עבד.

אם שיעורו של ה"תשלום הנוסף" נמוך מ – 25% מהשכר החודשי הרגיל, יצורף התשלום הנוסף כולו לשכר החודשי שבו שולם, ולא ייפרס.

לדוגמא:

עובד עבד בכל שנת 2013 אצל אותו מעסיק. משכורתו החודשית היא 10,000 ש"ח לכל חודש.  בחודש דצמבר 2013 ישולם לו מענק שנתי בסך 6,000 ש"ח. פריסת "התשלום הנוסף" תגדיל את השכר החודשי לביטוח הלאומי בכל אחד מחודשי השנה בשנת 2013 בסך 500 ₪, גם לעניין תשלום דמי הביטוח וגם לחישוב הגמלאות.

עובד שקיבל גמלאות מחליפות שכר כגון: דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי פגיעה ודמי תאונה וקיבל בונוס שנפרס אחורה, עשוי להיות זכאי להפרשי גמלה. המעסיק יצייד אותו בטופס בעבור המוסד לביטוח הלאומי כדי שיקבל השלמה לגמלאות.

על פי הוראות המוסד לביטוח הלאומי יש לתבוע את הפרשי הגמלה תוך 12 חודשים מיום קבלת "התשלום הנוסף", למעט תגמולי מילואים שבעבורם נקבעה תקופה ארוכה יותר.

העלאת השתתפות המעסיק בתשלום דמי ביטוח בשנת 2014

בהתאם לחוק ההסדרים לשנת 2011 – 2012 נקבע כי תחול עלייה הדרגתית בשיעור התשלום של המעסיק בגין חלק השכר העולה על השכר החייב בשיעור המופחת (השיעור המלא – בסכום השכר שעולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. בשנת 2013 – הסכום הוא 5,297 ₪).

חלק המעסיק בגין השכר החייב בשיעור המלא הועלה בשנת 2013 ב –  0.6% ל – 6.5%.

החל מחודש ינואר 2014 יועלה חלק המעסיק בשיעור המלא ל – 7% (בשנת 2015 צפויה עליה נוספת ל – 7.5% !!).

מעסיקים גדולים ששכר עובדיהם עולה על השיעור המופחת, ואמורים לשלם להם בונוסים ותשלומים נוספים אחרים, ראוי שישקלו להקדים ולשלם התוספת כבר בשכר דצמבר 2013, כך יחסכו את עליית חלק המעסיק בשיעור המלא, כאמור.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

תשלום בונוסים לעובדים ותשלומים נוספים אחרים

בחודש דצמבר נוהגים מעסיקים לשלם לעובדיהם מענקים ותשלומים אחרים (להלן: "תשלום נוסף").

תשלומים אלו חייבים, בתנאים מסוימים בפריסה לצורך תשלום דמי ביטוח. כאשר הפריסה מחושבת לחודשים המהווים בסיס לזכאות לגמלה מחליפת שכר, העובד זכאי לקבל הפרשי גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

מאידך הפרשים אלו עלולים לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי כאשר הזכאות להן מותנית במבחן הכנסות כגון: קצבת זקנה בגיל הפרישה המותנה בהכנסה.

מהו "תשלום נוסף"?

עפ"י תקנות הביטוח הלאומי, ב"תשלום נוסף" יכולים להיכלל בין היתר רכיבי השכר הבאים:

ביגוד שנתי, דמי הבראה שנתיים, משכורת י"ג, בונוס, מענק השתתפות ברווחי המעסיק ועוד, לרבות גילום בגינם.

אם שיעורו של ה"תשלום הנוסף" עולה על 25% מהשכר החודשי הרגיל של העובד או שווה לו, יחולק התשלום הנוסף לשנים עשר חודשים: החודש שבו שולם התשלום הנוסף ועוד 11 חודשים שקדמו לו והחבות בדמי ביטוח תחושב לכל החודשים הקודמים בהתאם.

עובד שעבד אצל אותו מעסיק פחות מ – 12 החודשים האמורים, ה"תשלום הנוסף" יחולק למספר חודשי העבודה שבהם עבד.

אם שיעורו של ה"תשלום הנוסף" נמוך מ – 25% מהשכר החודשי הרגיל, יצורף התשלום הנוסף כולו לשכר החודשי שבו שולם, ולא ייפרס.

לדוגמא:

עובד עבד בכל שנת 2013 אצל אותו מעסיק. משכורתו החודשית היא 10,000 ש"ח לכל חודש.  בחודש דצמבר 2013 ישולם לו מענק שנתי בסך 6,000 ש"ח. פריסת "התשלום הנוסף" תגדיל את השכר החודשי לביטוח הלאומי בכל אחד מחודשי השנה בשנת 2013 בסך 500 ₪, גם לעניין תשלום דמי הביטוח וגם לחישוב הגמלאות.

עובד שקיבל גמלאות מחליפות שכר כגון: דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, דמי פגיעה ודמי תאונה וקיבל בונוס שנפרס אחורה, עשוי להיות זכאי להפרשי גמלה. המעסיק יצייד אותו בטופס בעבור המוסד לביטוח הלאומי כדי שיקבל השלמה לגמלאות.

על פי הוראות המוסד לביטוח הלאומי יש לתבוע את הפרשי הגמלה תוך 12 חודשים מיום קבלת "התשלום הנוסף", למעט תגמולי מילואים שבעבורם נקבעה תקופה ארוכה יותר.

העלאת השתתפות המעסיק בתשלום דמי ביטוח בשנת 2014

בהתאם לחוק ההסדרים לשנת 2011 – 2012 נקבע כי תחול עלייה הדרגתית בשיעור התשלום של המעסיק בגין חלק השכר העולה על השכר החייב בשיעור המופחת (השיעור המלא – בסכום השכר שעולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. בשנת 2013 – הסכום הוא 5,297 ₪).

חלק המעסיק בגין השכר החייב בשיעור המלא הועלה בשנת 2013 ב –  0.6% ל – 6.5%.

החל מחודש ינואר 2014 יועלה חלק המעסיק בשיעור המלא ל – 7% (בשנת 2015 צפויה עליה נוספת ל – 7.5% !!).

מעסיקים גדולים ששכר עובדיהם עולה על השיעור המופחת, ואמורים לשלם להם בונוסים ותשלומים נוספים אחרים, ראוי שישקלו להקדים ולשלם התוספת כבר בשכר דצמבר 2013, כך יחסכו את עליית חלק המעסיק בשיעור המלא, כאמור.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.