מבזק מס מספר 520 - 14.11.2013

ביום 27 באוקטובר 2013, ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בבקשה מקדמית בעניין  פאול פנסטר (ע"מ 43058-02-12 ואחרים). נשוא ההחלטה היה בקשת המערערים להורות על הפיכת סדר הראיות בערעור, כיוון שלטענת המערערים פקיד השומה – במסווה של טענת "סיווג מחדש" מבצע למעשה ישום של טענת  "עסקה מלאכותית".

כידוע ככל ששומת פקיד השומה מתבססת על טענת "עסקה מלאכותית", נטל הבאת הראיות כי אמנם מדובר בעסקה מלאכותית, מתחיל בו. 

וזוהי תמצית העובדות והטענות:

ב- 2006 נחתם הסכם, במסגרתו רכשה חברה את המוניטין העסקי של פאול פנסטר ושל מאיר פנסטר בעבור כ-1.5 מיליון $ כל אחד (אשר שולמו להם ב- 4 תשלומים שנתיים), וכן חלק מנכסי חברת פנסטר בתמורה לסך של 170 אלפי ₪, (ששולמו בשנה הרביעית להסכם ודווחו כרווח הון בחברת פנסטר בשנת 2006). היחידים דיווחו על רווח הון ממכירת מוניטין, כשהדיווח נעשה בכל שנת תקבול בפועל.

פקיד השומה טוען כי יש לסווג את העסקה שנחתמה ובוצעה, אחרת מן המדווח, וטוען טענה עיקרית ושתי טענות חלופיות:

א. פאול ומאיר לא מכרו דבר וכי כל הנכסים שהועברו במסגרת ההסכם, המהווים בעיקרם "מוניטין עסקי", היו בבעלות חברת פנסטר. לפיכך, לטענת פקיד השומה, המוניטין נמכר ע"י החברה, ויש לשום את הכנסתה על מלוא התקבולים המצטברים, לרבות של היחידים, כבר בשנת 2006.

מאידך תקבולי היחידים לאורך השנים, הינם למעשה דיבידנדים.

ב. המוניטין אמנם של היחידים, אך הם לא מכרו אותו אלא רק השכירוהו לתקופה מוגבלת. אי לכך הכנסתם השנתית, הינה הכנסה פירותית מהשכרת נכס.

ג.  המוניטין אמנם של היחידים, ואמנם הם אלו   שמכרו אותו, אך כל רווח ההון (בגין כל  תקבולי השנים), הינו רווח הון בשנת 2006.

לטענת המערערים, בשומה העיקרית טוען אמנם פקיד השומה ל"סיווג שונה" של העסקה, אולם בפועל זהו מסווה לטענה ל"עסקה בדויה" או "עסקה מלאכותית" ע"פ סעיף 86 לפקודה, שכן הוא דוחה מכל וכל את המסכת העובדתית שהוצגה ע"י המערערים ומבסס את השומה על מסכת עובדתית שונה וסותרת.

ביהמ"ש קובע כי בפועל בשומתו העיקרית, פקיד השומה אינו מקבל הן את זהות המוכרים והן את מהות הנכס הנמכר:

• שינוי זהות הצדדים לעסקה: לטענת פקיד השומה החברה ולא היחידים מכרו נכס.
•  שינוי מהות הממכר: לטענת פקיד השומה נמכר המוניטין של החברה ולא המוניטין של היחידים.

לפיכך הוא קובע: "…זהות הצדדים לעסקה והממכר שהועבר בגדרה הם שני אדנים עובדתיים מרכזיים בכל עסקה. עסקה בגדרה לא הוגדרו הצדדים לה ומהות הממכר, אינה משתכללת לכדי עסקה. לפיכך מקום בו פקיד השומה חולק על היסודות העובדתיים הללו, יש לראותו כמי שדוחה את הגרסה העובדתית של המערערים. התוצאה היא שאין מדובר בסיווג מחדש אלא בעסקה מלאכותית". נטל תחילת הבאת הראיות הועבר לפקיד השומה.

יצוין כי בהחלטה זו יצמצם ביהמ"ש את השימוש הנרחב בו נוקטים פקידי השומה בטענת "סיווג מחדש" תוך מתן גבולות להחלת הטענה. חריגה ממסגרת הגבולות הללו, "תמיר" את הטענה ל"עסקה מלאכותית" ותהפוך  את נטלי הראיות.

לעיתים הפיכת סדר נטלי הראיות, אינו רק פרוצדוראלי, ויכול שיהא בעל משמעות מהותית לתוצאת השומה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

ביום 27 באוקטובר 2013, ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בבקשה מקדמית בעניין  פאול פנסטר (ע"מ 43058-02-12 ואחרים). נשוא ההחלטה היה בקשת המערערים להורות על הפיכת סדר הראיות בערעור, כיוון שלטענת המערערים פקיד השומה – במסווה של טענת "סיווג מחדש" מבצע למעשה ישום של טענת  "עסקה מלאכותית".

כידוע ככל ששומת פקיד השומה מתבססת על טענת "עסקה מלאכותית", נטל הבאת הראיות כי אמנם מדובר בעסקה מלאכותית, מתחיל בו. 

וזוהי תמצית העובדות והטענות:

ב- 2006 נחתם הסכם, במסגרתו רכשה חברה את המוניטין העסקי של פאול פנסטר ושל מאיר פנסטר בעבור כ-1.5 מיליון $ כל אחד (אשר שולמו להם ב- 4 תשלומים שנתיים), וכן חלק מנכסי חברת פנסטר בתמורה לסך של 170 אלפי ₪, (ששולמו בשנה הרביעית להסכם ודווחו כרווח הון בחברת פנסטר בשנת 2006). היחידים דיווחו על רווח הון ממכירת מוניטין, כשהדיווח נעשה בכל שנת תקבול בפועל.

פקיד השומה טוען כי יש לסווג את העסקה שנחתמה ובוצעה, אחרת מן המדווח, וטוען טענה עיקרית ושתי טענות חלופיות:

א. פאול ומאיר לא מכרו דבר וכי כל הנכסים שהועברו במסגרת ההסכם, המהווים בעיקרם "מוניטין עסקי", היו בבעלות חברת פנסטר. לפיכך, לטענת פקיד השומה, המוניטין נמכר ע"י החברה, ויש לשום את הכנסתה על מלוא התקבולים המצטברים, לרבות של היחידים, כבר בשנת 2006.

מאידך תקבולי היחידים לאורך השנים, הינם למעשה דיבידנדים.

ב. המוניטין אמנם של היחידים, אך הם לא מכרו אותו אלא רק השכירוהו לתקופה מוגבלת. אי לכך הכנסתם השנתית, הינה הכנסה פירותית מהשכרת נכס.

ג.  המוניטין אמנם של היחידים, ואמנם הם אלו   שמכרו אותו, אך כל רווח ההון (בגין כל  תקבולי השנים), הינו רווח הון בשנת 2006.

לטענת המערערים, בשומה העיקרית טוען אמנם פקיד השומה ל"סיווג שונה" של העסקה, אולם בפועל זהו מסווה לטענה ל"עסקה בדויה" או "עסקה מלאכותית" ע"פ סעיף 86 לפקודה, שכן הוא דוחה מכל וכל את המסכת העובדתית שהוצגה ע"י המערערים ומבסס את השומה על מסכת עובדתית שונה וסותרת.

ביהמ"ש קובע כי בפועל בשומתו העיקרית, פקיד השומה אינו מקבל הן את זהות המוכרים והן את מהות הנכס הנמכר:

• שינוי זהות הצדדים לעסקה: לטענת פקיד השומה החברה ולא היחידים מכרו נכס.
•  שינוי מהות הממכר: לטענת פקיד השומה נמכר המוניטין של החברה ולא המוניטין של היחידים.

לפיכך הוא קובע: "…זהות הצדדים לעסקה והממכר שהועבר בגדרה הם שני אדנים עובדתיים מרכזיים בכל עסקה. עסקה בגדרה לא הוגדרו הצדדים לה ומהות הממכר, אינה משתכללת לכדי עסקה. לפיכך מקום בו פקיד השומה חולק על היסודות העובדתיים הללו, יש לראותו כמי שדוחה את הגרסה העובדתית של המערערים. התוצאה היא שאין מדובר בסיווג מחדש אלא בעסקה מלאכותית". נטל תחילת הבאת הראיות הועבר לפקיד השומה.

יצוין כי בהחלטה זו יצמצם ביהמ"ש את השימוש הנרחב בו נוקטים פקידי השומה בטענת "סיווג מחדש" תוך מתן גבולות להחלת הטענה. חריגה ממסגרת הגבולות הללו, "תמיר" את הטענה ל"עסקה מלאכותית" ותהפוך  את נטלי הראיות.

לעיתים הפיכת סדר נטלי הראיות, אינו רק פרוצדוראלי, ויכול שיהא בעל משמעות מהותית לתוצאת השומה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

ביום שני האחרון, ה – 11 בנובמבר 2013, נדון בועדת הכספים נוסח מתוקן לעניין תיקון סעיפי הפקודה העוסקים בחברה נשלטת זרה (חנ"ז) וחברת משלח יד זרה (חמי"ז). נזכיר, כי הוצע לתקן סעיפים אלו במסגרת חוק ההסדרים (תיקון 197 לפקודה) אולם לבסוף הוחלט להפריד את הדיון עליהם. מבזק זה יציג בקליפת האגוז את עיקר השינויים הצפויים.

שינויים עיקריים בכללי ה – חנ"ז:

א. חישוב ההכנסה והרווחים (רלוונטי גם לחמי"ז) – חישוב הרווחים שעל בסיסם מחושב הדיבידנד הרעיוני, לגבי חברה תושבת במדינה שאינה מדינת אמנה, לא ייעשה על פי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, אלא על פי דיני המס בישראל. כך למשל, הפרשה חשבונאית שעד לתיקון המוצע הקטינה את הרווח המחושב לצורכי החנ"ז, עשויה לא להיות מותרת כהוצאה. לגבי חברה שהיא תושבת מדינת אמנה, הרווחים ימשיכו להיות מחושבים בהתאם לדיני המס באותה מדינה, אולם נקבעו מספר התאמות (שהיוו בחלקן את עמדת הרשות), למשל: נטרול הוצאות רעיוניות (כאלו שלא מוכרות בכללי חשבונאות מקובלים), או הוספת דיבידנד ורווח הון הפטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה במדינת האמנה (למשל- משטר פטור ההשתתפות).

ב. שינוי שיעור המס החל על הכנסה פסיבית – סף שיעור המס החל בחו"ל על הכנסה פסיבית לצורך החלת כללי החנ"ז הופחת מ- 20% ל- 15%. משמעות התיקון הינה הרחבת מעגל המדינות שפעילות בהן תאפשר שלא ליישם את כללי החנ"ז, מכיוון ששיעור המס בהן עולה על 15%.

ג. מכירת ניירות ערך – הוספה הוראה לפיה, הכנסות ממכירת ני"ע יסווגו כהכנסות פאסיביות לעניין חנ"ז, גם אם הן בפועל הכנסות מעסק. יחד עם זאת, כלל זה לא יחול לגבי ני"ע שהוחזק לתקופה הפחותה משנה,  אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי ניר הערך שימש בידי החברה הזרה בעסק או במשלח יד.

ד. שינוי בהגדרת "רווחים שלא שולמו" – דיבידנד שמקבלת החנ"ז שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15% לא ייכלל במסגרת הרווחים שלא שולמו, בדומה לדין הקיים. התיקון המוצע מתנה את ההחרגה האמורה בכך ששיעור ההחזקה של החנ"ז בחברה הזרה מחלקת הדיבידנד (במישרין או בעקיפין), הינו לפחות 10%, וכאשר המחלקת נסחרת בבורסה מחוץ לישראל – 5%.

ה. ביטול הזיכוי הרעיוני – משמעות הביטול הינה שלא ניתן עוד להקטין את חבות המס בישראל בגין הדיבידנד הרעיוני בגובה המס שהיה מנוכה במקור לו היה מחולק הדיבידנד בפועל על ידי החנ"ז.

בעת חלוקת הדיבידנד בפועל על ידי החנ"ז, המס הזר שינוכה ניתן יהיה לניצול כזיכוי כנגד מסים אחרים, ובמקרה הצורך גם כהחזר של המס ששולם בעבר עבור הדיבידנד הרעיוני. 

שינויים עיקריים בכללי ה – חמי"ז:

א. השוואת מנגנון המיסוי בין חמי"ז לחנ"ז – בעל שליטה בחמי"ז ישלם מס על הכנסת החמי"ז המיוחסת אליו (כ"דיבידנד רעיוני"), במקום מיסוי החמי"ז עצמה על הכנסותיה.

ב. מיסוי דיבידנד רעיוני בחמי"ז– שיעור המס שיחול על בעל השליטה בגין הדיבידנד הרעיוני הינו שיעור מס החברות, גם אם בעל המניות הינו יחיד! כנגד המס יינתן זיכוי מהמס הזר ששולם על ידי החמי"ז.

ג. מיסוי דיבידנד שיחולק בפועל על ידי החמי"ז– בעת חלוקה כאמור, ישלם בעל המניות מס על הדיבידנד (בהפחתת המס שכבר שילם כאמור בס"ק א' לעיל), שכנגדו ניתן יהיה
לקבל כזיכוי את המס שנוכה במקור במדינת החוץ על הדיבידנד שחולק.

השינויים שפורטו לעיל מצריכים את היערכות החברות והיחידים הפועלים באמצעות חברות בחו"ל מבעוד מועד, ככל שהעניין רלוונטי עבורם. למשרדנו ניסיון עשיר בסוגיות אלו.

לפרטים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

ביום שני האחרון, ה – 11 בנובמבר 2013, נדון בועדת הכספים נוסח מתוקן לעניין תיקון סעיפי הפקודה העוסקים בחברה נשלטת זרה (חנ"ז) וחברת משלח יד זרה (חמי"ז). נזכיר, כי הוצע לתקן סעיפים אלו במסגרת חוק ההסדרים (תיקון 197 לפקודה) אולם לבסוף הוחלט להפריד את הדיון עליהם. מבזק זה יציג בקליפת האגוז את עיקר השינויים הצפויים.

שינויים עיקריים בכללי ה – חנ"ז:

א. חישוב ההכנסה והרווחים (רלוונטי גם לחמי"ז) – חישוב הרווחים שעל בסיסם מחושב הדיבידנד הרעיוני, לגבי חברה תושבת במדינה שאינה מדינת אמנה, לא ייעשה על פי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, אלא על פי דיני המס בישראל. כך למשל, הפרשה חשבונאית שעד לתיקון המוצע הקטינה את הרווח המחושב לצורכי החנ"ז, עשויה לא להיות מותרת כהוצאה. לגבי חברה שהיא תושבת מדינת אמנה, הרווחים ימשיכו להיות מחושבים בהתאם לדיני המס באותה מדינה, אולם נקבעו מספר התאמות (שהיוו בחלקן את עמדת הרשות), למשל: נטרול הוצאות רעיוניות (כאלו שלא מוכרות בכללי חשבונאות מקובלים), או הוספת דיבידנד ורווח הון הפטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה במדינת האמנה (למשל- משטר פטור ההשתתפות).

ב. שינוי שיעור המס החל על הכנסה פסיבית – סף שיעור המס החל בחו"ל על הכנסה פסיבית לצורך החלת כללי החנ"ז הופחת מ- 20% ל- 15%. משמעות התיקון הינה הרחבת מעגל המדינות שפעילות בהן תאפשר שלא ליישם את כללי החנ"ז, מכיוון ששיעור המס בהן עולה על 15%.

ג. מכירת ניירות ערך – הוספה הוראה לפיה, הכנסות ממכירת ני"ע יסווגו כהכנסות פאסיביות לעניין חנ"ז, גם אם הן בפועל הכנסות מעסק. יחד עם זאת, כלל זה לא יחול לגבי ני"ע שהוחזק לתקופה הפחותה משנה,  אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי ניר הערך שימש בידי החברה הזרה בעסק או במשלח יד.

ד. שינוי בהגדרת "רווחים שלא שולמו" – דיבידנד שמקבלת החנ"ז שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15% לא ייכלל במסגרת הרווחים שלא שולמו, בדומה לדין הקיים. התיקון המוצע מתנה את ההחרגה האמורה בכך ששיעור ההחזקה של החנ"ז בחברה הזרה מחלקת הדיבידנד (במישרין או בעקיפין), הינו לפחות 10%, וכאשר המחלקת נסחרת בבורסה מחוץ לישראל – 5%.

ה. ביטול הזיכוי הרעיוני – משמעות הביטול הינה שלא ניתן עוד להקטין את חבות המס בישראל בגין הדיבידנד הרעיוני בגובה המס שהיה מנוכה במקור לו היה מחולק הדיבידנד בפועל על ידי החנ"ז.

בעת חלוקת הדיבידנד בפועל על ידי החנ"ז, המס הזר שינוכה ניתן יהיה לניצול כזיכוי כנגד מסים אחרים, ובמקרה הצורך גם כהחזר של המס ששולם בעבר עבור הדיבידנד הרעיוני. 

שינויים עיקריים בכללי ה – חמי"ז:

א. השוואת מנגנון המיסוי בין חמי"ז לחנ"ז – בעל שליטה בחמי"ז ישלם מס על הכנסת החמי"ז המיוחסת אליו (כ"דיבידנד רעיוני"), במקום מיסוי החמי"ז עצמה על הכנסותיה.

ב. מיסוי דיבידנד רעיוני בחמי"ז– שיעור המס שיחול על בעל השליטה בגין הדיבידנד הרעיוני הינו שיעור מס החברות, גם אם בעל המניות הינו יחיד! כנגד המס יינתן זיכוי מהמס הזר ששולם על ידי החמי"ז.

ג. מיסוי דיבידנד שיחולק בפועל על ידי החמי"ז– בעת חלוקה כאמור, ישלם בעל המניות מס על הדיבידנד (בהפחתת המס שכבר שילם כאמור בס"ק א' לעיל), שכנגדו ניתן יהיה
לקבל כזיכוי את המס שנוכה במקור במדינת החוץ על הדיבידנד שחולק.

השינויים שפורטו לעיל מצריכים את היערכות החברות והיחידים הפועלים באמצעות חברות בחו"ל מבעוד מועד, ככל שהעניין רלוונטי עבורם. למשרדנו ניסיון עשיר בסוגיות אלו.

לפרטים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

לקראת תקופת המעבר המתקרבת ובאה, הרינו להביא לפניכם מספר שאלות שהופנו אלינו בנוגע להשלכות תיקון 76 (להלן: "התיקון") לחוק מיסוי מקרקעין על פרק חמישי 1 לחוק.

שאלה:

האם ישנו שינוי בסעיף 49ב(5) לחוק – פטור לדירת ירושה?

תשובה:

סעיף 49ב(5) לחוק, לא שונה באופן ישיר בתיקון. עם זאת, התיקון כולל בתוכו מספר שינויים אשר יש בהם כדי להשפיע גם על מכירת דירה שהתקבלה בירושה לפי סעיף 49ב(5) לחוק.

1. תושב חוץ שלא המציא אישור משלטונות המס במדינה שבה הוא תושב כי אין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב – לא יוכל ליהנות מהפטור האמור החל מיום המעבר.
2. תקרת הפטור בסך 4.5 מיליון, תחול גם על סעיף 49ב(5) לחוק ומשכך הפטור ממס, גם במכירת דירה שהתקבלה בירושה, יוגבל לסכום של 4.5 מיליון ₪.
3. סעיף 49ג' לחוק, הקובע חזקת דירת מגורים יחידה לעניין סעיף 49ב(2) לחוק, שונה בתיקון ובניגוד למצב כיום, דירה שהתקבלה בירושה בתנאי סעיף 49ב(5) לחוק (נדרשת עמידה בשני התנאים הראשונים בלבד), לא תיפגע בהגדרת דירה אחרת של המוכר – כדירתו היחידה. עם זאת יודגש, כי אדם אשר קיבל דירת ירושה שלא עומדת בתנאי סעיף 49ב(5) לחוק, עלול להיפגע פעמיים לאור העובדה שלא זו בלבד שלא יוכל למכור את דירת הירושה בפטור ממס לפי  49ב(5), אלא שדירה זו אף פוגעת בו בפטור המלא היחידי שנותר, 49ב(2) לחוק, לאור העובדה כי כעת אין מדובר בדירתו היחידה ולא מתקיימת החזקה בסעיף 49ג' לחוק. יצויין כי בכל אופן יוכל לבקש פטור חלקי  הן על הדירה האחרת והן על דירת הירושה בהתאם להוראות המעבר על פי סעיף 48א(ב2) לחוק.

שאלה:

קיבלתי מהוריי ב- 01/04/2013 דירה במתנה. אני נשוי ומתגורר בה דרך קבע מיום קבלתה. (שוויה נמוך מ-4.5 מליוני ₪) – האם בעת מכירתה, ובמטרה למקסם את הפטור האפשרי יחולו עלי תקופות הצינון הישנות או החדשות?

תשובה:

יש להפריד בין מכירה בפטור החלקי לפי סעיף 48א(ב2) לבין מכירה בפטור מלא לפי סעיף 49ב(2). כאשר מדובר במכירה בפטור החלקי לפי סעיף 48א(ב2), קובעת הוראת המעבר כי כאשר מדובר בדירה שהתקבלה במתנה לפני יום המעבר, אחד התנאים שיאפשר את מכירתה בתקופת המעבר לפי סעיף 48א(ב2), הינו שהסתיימה תקופת הצינון לפי נוסחו של סעיף 49ו – לפני יום המעבר. המשמעות היא, שכבר בתאריך 01/04/2014 תסתיים תקופת הצינון עבורך ותוכל למכור את הדירה לפי הוראות סעיף 48א(ב2) לחוק. (פטור ממס על השבח בגין התקופה שמיום הרכישה ועד 31.12.2013, וחבות במס שבח בשיעור 25% על השבח הראלי שבגין התקופה מיום 1.1.2014 ועד יום המכירה בפועל).

לעומת זאת, לפי לשון החוק – כאשר מדובר במכירה בפטור מלא לפי סעיף 49ב(2), יחולו הוראות החוק החדשות, בהן נקבעו כללי צינון נוקשים יותר, ועל מנת לקבל פטור מלא תאלץ להאריך את תקופת הצינון ל-3 שנים לאור הוראותיו של סעיף 49ו(א)(2) בנוסחו לאחר תיקון 76 לחוק.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים.

משכרם של עובדים שעלו לארץ לאחר הגיל שנקבע (כיום גיל 62), המעסיק אמור לנכות דמי ביטוח בריאות בלבד ולשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי (להלן- בט"ל) בשיעור נמוך יותר. זאת, כיוון שהם מבוטחים במספר חלקי בלבד של ענפי ביטוח.

רקע חוקי

בסעיף 240(א) לחוק הביטוח הלאומי (להלן- החוק) נקבע כי "מבוטח" לעניין ביטוח זקנה הוא תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע ל"גיל הקבוע לגביו" בהתאם לחודש לידתו, כמפורט  בטבלה המופיעה בחוק.

כלומר, מי שביום שנעשה תושב ישראל לראשונה כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו (גבר או אישה), אינו מבוטח בין השאר בביטוח זקנה ולכן ישלם דמי ביטוח לאומי מופחתים.

עד 30 ביוני 2004 הגיל היה 60. עם חקיקת חוק גיל פרישה, החל מיום 1 ביולי 2004, הגיל עלה בהדרגה לילידי חודש יולי 1944 ואילך, עד שבסוף התהליך הגיל האמור: 62 לילידי מאי 1947 ואילך (מבוטח שנולד בחודש מאי 1947 ואילך ועלה ארצה לאחר שמלאו לו 62 שנים אינו מבוטח בביטוח זקנה).

תשלום דמי ביטוח (נכון לשנת 2013):

עובד עצמאי שעת עלה לישראל היה גילו מעבר לגיל שנקבע לגביו – חייב בדמי ביטוח בריאות ממלכתי מלא וכן בתשלום בט"ל לענף נפגעי עבודה בלבד.

• בשיעור המופחת (עד הכנסה בסך 5,297 ש"ח ) – 3.49%.
• בשיעור המלא (מהכנסה שמעל 5,297 ש"ח ועד למקסימום 42,435 ש"ח ) – 5.68%.

לגבי מבוטחים שאינם עובדים שכירים, המוסד לביטוח לאומי מחשב את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות בהתאם  למועד העלייה לארץ.

עובד שכיר שעת עלה לישראל היה גילו מעבר לגיל שנקבע לגביו – יש לנכות משכרו דמי ביטוח בריאות בלבד:

בשיעור המופחת –  3.1%. בשיעור המלא – 5%.

המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בעד ענפי הביטוח: נפגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד:

בשיעור המופחת- 0.38%. בשיעור המלא – 1.34%.

הערה

בפרסום של המוסד לביטוח לאומי בתחילת שנת המס, מפורטים שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות על פי סוגי העובדים בהתאם לדיווח בטופס 102. בפרסום האמור אין כל התייחסות לעובדים שהם עולים חדשים שעלו לישראל לאחר הגיל שנקבע לגביהם.

בכל אופן הדיווח בטופס 102 לגבי עובדים אלו יעשה בטור 3 בטופס בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל.

מן המל"ל נמסר לנו כי בפרסומים שיוציא המל"ל לקראת שנת המס 2014,  תינתן התייחסות ספציפית גם לגבי עובדים אלו.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

משכרם של עובדים שעלו לארץ לאחר הגיל שנקבע (כיום גיל 62), המעסיק אמור לנכות דמי ביטוח בריאות בלבד ולשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי (להלן- בט"ל) בשיעור נמוך יותר. זאת, כיוון שהם מבוטחים במספר חלקי בלבד של ענפי ביטוח.

רקע חוקי

בסעיף 240(א) לחוק הביטוח הלאומי (להלן- החוק) נקבע כי "מבוטח" לעניין ביטוח זקנה הוא תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע ל"גיל הקבוע לגביו" בהתאם לחודש לידתו, כמפורט  בטבלה המופיעה בחוק.

כלומר, מי שביום שנעשה תושב ישראל לראשונה כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו (גבר או אישה), אינו מבוטח בין השאר בביטוח זקנה ולכן ישלם דמי ביטוח לאומי מופחתים.

עד 30 ביוני 2004 הגיל היה 60. עם חקיקת חוק גיל פרישה, החל מיום 1 ביולי 2004, הגיל עלה בהדרגה לילידי חודש יולי 1944 ואילך, עד שבסוף התהליך הגיל האמור: 62 לילידי מאי 1947 ואילך (מבוטח שנולד בחודש מאי 1947 ואילך ועלה ארצה לאחר שמלאו לו 62 שנים אינו מבוטח בביטוח זקנה).

תשלום דמי ביטוח (נכון לשנת 2013):

עובד עצמאי שעת עלה לישראל היה גילו מעבר לגיל שנקבע לגביו – חייב בדמי ביטוח בריאות ממלכתי מלא וכן בתשלום בט"ל לענף נפגעי עבודה בלבד.

• בשיעור המופחת (עד הכנסה בסך 5,297 ש"ח ) – 3.49%.
• בשיעור המלא (מהכנסה שמעל 5,297 ש"ח ועד למקסימום 42,435 ש"ח ) – 5.68%.

לגבי מבוטחים שאינם עובדים שכירים, המוסד לביטוח לאומי מחשב את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות בהתאם  למועד העלייה לארץ.

עובד שכיר שעת עלה לישראל היה גילו מעבר לגיל שנקבע לגביו – יש לנכות משכרו דמי ביטוח בריאות בלבד:

בשיעור המופחת –  3.1%. בשיעור המלא – 5%.

המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בעד ענפי הביטוח: נפגעי עבודה וזכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד:

בשיעור המופחת- 0.38%. בשיעור המלא – 1.34%.

הערה

בפרסום של המוסד לביטוח לאומי בתחילת שנת המס, מפורטים שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות על פי סוגי העובדים בהתאם לדיווח בטופס 102. בפרסום האמור אין כל התייחסות לעובדים שהם עולים חדשים שעלו לישראל לאחר הגיל שנקבע לגביהם.

בכל אופן הדיווח בטופס 102 לגבי עובדים אלו יעשה בטור 3 בטופס בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל.

מן המל"ל נמסר לנו כי בפרסומים שיוציא המל"ל לקראת שנת המס 2014,  תינתן התייחסות ספציפית גם לגבי עובדים אלו.

מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.