ביום 27 באוקטובר 2013, ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בבקשה מקדמית בעניין  פאול פנסטר (ע"מ 43058-02-12 ואחרים). נשוא ההחלטה היה בקשת המערערים להורות על הפיכת סדר הראיות בערעור, כיוון שלטענת המערערים פקיד השומה – במסווה של טענת "סיווג מחדש" מבצע למעשה ישום של טענת  "עסקה מלאכותית".

כידוע ככל ששומת פקיד השומה מתבססת על טענת "עסקה מלאכותית", נטל הבאת הראיות כי אמנם מדובר בעסקה מלאכותית, מתחיל בו. 

וזוהי תמצית העובדות והטענות:

ב- 2006 נחתם הסכם, במסגרתו רכשה חברה את המוניטין העסקי של פאול פנסטר ושל מאיר פנסטר בעבור כ-1.5 מיליון $ כל אחד (אשר שולמו להם ב- 4 תשלומים שנתיים), וכן חלק מנכסי חברת פנסטר בתמורה לסך של 170 אלפי ₪, (ששולמו בשנה הרביעית להסכם ודווחו כרווח הון בחברת פנסטר בשנת 2006). היחידים דיווחו על רווח הון ממכירת מוניטין, כשהדיווח נעשה בכל שנת תקבול בפועל.

פקיד השומה טוען כי יש לסווג את העסקה שנחתמה ובוצעה, אחרת מן המדווח, וטוען טענה עיקרית ושתי טענות חלופיות:

א. פאול ומאיר לא מכרו דבר וכי כל הנכסים שהועברו במסגרת ההסכם, המהווים בעיקרם "מוניטין עסקי", היו בבעלות חברת פנסטר. לפיכך, לטענת פקיד השומה, המוניטין נמכר ע"י החברה, ויש לשום את הכנסתה על מלוא התקבולים המצטברים, לרבות של היחידים, כבר בשנת 2006.

מאידך תקבולי היחידים לאורך השנים, הינם למעשה דיבידנדים.

ב. המוניטין אמנם של היחידים, אך הם לא מכרו אותו אלא רק השכירוהו לתקופה מוגבלת. אי לכך הכנסתם השנתית, הינה הכנסה פירותית מהשכרת נכס.

ג.  המוניטין אמנם של היחידים, ואמנם הם אלו   שמכרו אותו, אך כל רווח ההון (בגין כל  תקבולי השנים), הינו רווח הון בשנת 2006.

לטענת המערערים, בשומה העיקרית טוען אמנם פקיד השומה ל"סיווג שונה" של העסקה, אולם בפועל זהו מסווה לטענה ל"עסקה בדויה" או "עסקה מלאכותית" ע"פ סעיף 86 לפקודה, שכן הוא דוחה מכל וכל את המסכת העובדתית שהוצגה ע"י המערערים ומבסס את השומה על מסכת עובדתית שונה וסותרת.

ביהמ"ש קובע כי בפועל בשומתו העיקרית, פקיד השומה אינו מקבל הן את זהות המוכרים והן את מהות הנכס הנמכר:

• שינוי זהות הצדדים לעסקה: לטענת פקיד השומה החברה ולא היחידים מכרו נכס.
•  שינוי מהות הממכר: לטענת פקיד השומה נמכר המוניטין של החברה ולא המוניטין של היחידים.

לפיכך הוא קובע: "…זהות הצדדים לעסקה והממכר שהועבר בגדרה הם שני אדנים עובדתיים מרכזיים בכל עסקה. עסקה בגדרה לא הוגדרו הצדדים לה ומהות הממכר, אינה משתכללת לכדי עסקה. לפיכך מקום בו פקיד השומה חולק על היסודות העובדתיים הללו, יש לראותו כמי שדוחה את הגרסה העובדתית של המערערים. התוצאה היא שאין מדובר בסיווג מחדש אלא בעסקה מלאכותית". נטל תחילת הבאת הראיות הועבר לפקיד השומה.

יצוין כי בהחלטה זו יצמצם ביהמ"ש את השימוש הנרחב בו נוקטים פקידי השומה בטענת "סיווג מחדש" תוך מתן גבולות להחלת הטענה. חריגה ממסגרת הגבולות הללו, "תמיר" את הטענה ל"עסקה מלאכותית" ותהפוך  את נטלי הראיות.

לעיתים הפיכת סדר נטלי הראיות, אינו רק פרוצדוראלי, ויכול שיהא בעל משמעות מהותית לתוצאת השומה.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.