מבזק מס מספר 163 - 12.7.2006

בהוראות המעבר שחוקקו במסגרת תיקון 147 לפקודת מ"ה נקבע כי הפסדי הון מניירות ערך זרים אשר נמכרו עד ליום 31.12.2005, יותרו לקיזוז בשנת המס 2006 כנגד רווח מניי"ע זרים בלבד (ראו הרחבה בנושא קיזוז כנגד רווח ממכירת מניות חב' ישראליות הנסחרות בחו"ל במבזק קודם), והחל משנת 2007 כנגד רווח הון ממכירת כל ניי"ע וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניי"ע ששיעור המס עליהם הינו עד 20%. במבזק מספר 150 נדונה סוגיה זו והעלנו את הבעייתיות בהגבלת הקיזוז מול רווח הון מניי"ע זרים ששיעור המס עליהם הינו עד 20%, שכן אופרטיבית, עקב קביעת שיעור מס לינארי לניירות ערך זרים לא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון שנוצרו ממכירות שעד 31.12.2005 כנגד רווח הון מניי"ע זרים שיווצר בשנת 2007 ואילך.

נראה כי טענות אלו מצאו אוזן קשבת ברשות המיסים. בכנס רו"ח שנערך לאחרונה באילת נאמר ע"י גורם מוסמך כי רשות המיסים נוקטת בפרשנות מקלה בסוגיה זו ולפיה הסיפא של סעיף 2 (הוראות התחולה לסעיף 92 לפני תיקון 147) יחול לגבי ריבית או דיבידנד מניירות ערך בלבד.

דהיינו, הפסדים מועברים משנים קודמות (עד 2005) מניי"ע זרים יותרו לקיזוז החל משנת 2007 כנגד רווח הון ממכירת כל ניי"ע וכן כנגד ריבית או דיבידנד ששיעור המס עליהם הינו עד וכולל 20%. נדגיש, מגבלת ה-20% תחול אך ורק על דיבידנד וריבית מניי"ע ולא על רווח ההון.

בהוראות המעבר שחוקקו במסגרת תיקון 147 לפקודת מ"ה נקבע כי הפסדי הון מניירות ערך זרים אשר נמכרו עד ליום 31.12.2005, יותרו לקיזוז בשנת המס 2006 כנגד רווח מניי"ע זרים בלבד (ראו הרחבה בנושא קיזוז כנגד רווח ממכירת מניות חב' ישראליות הנסחרות בחו"ל במבזק קודם), והחל משנת 2007 כנגד רווח הון ממכירת כל ניי"ע וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניי"ע ששיעור המס עליהם הינו עד 20%. במבזק מספר 150 נדונה סוגיה זו והעלנו את הבעייתיות בהגבלת הקיזוז מול רווח הון מניי"ע זרים ששיעור המס עליהם הינו עד 20%, שכן אופרטיבית, עקב קביעת שיעור מס לינארי לניירות ערך זרים לא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון שנוצרו ממכירות שעד 31.12.2005 כנגד רווח הון מניי"ע זרים שיווצר בשנת 2007 ואילך.

נראה כי טענות אלו מצאו אוזן קשבת ברשות המיסים. בכנס רו"ח שנערך לאחרונה באילת נאמר ע"י גורם מוסמך כי רשות המיסים נוקטת בפרשנות מקלה בסוגיה זו ולפיה הסיפא של סעיף 2 (הוראות התחולה לסעיף 92 לפני תיקון 147) יחול לגבי ריבית או דיבידנד מניירות ערך בלבד.

דהיינו, הפסדים מועברים משנים קודמות (עד 2005) מניי"ע זרים יותרו לקיזוז החל משנת 2007 כנגד רווח הון ממכירת כל ניי"ע וכן כנגד ריבית או דיבידנד ששיעור המס עליהם הינו עד וכולל 20%. נדגיש, מגבלת ה-20% תחול אך ורק על דיבידנד וריבית מניי"ע ולא על רווח ההון.

ביום 7 במרס 2006 הותקנו תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו – 2006 (להלן: "התקנות").

 התקנות בתוקף החל מיום 01.01.2006. תקנה 2 לתקנות קובעת לגבי יחידים מסוימים כי ייחשבו כתושבי ישראל גם אם אינם נחשבים כתושבי ישראל עפ"י המבחן המהותי (מרכז החיים) ועפ"י החזקות המספריות שבסעיף (183 ימים בשנת המס או 425 ימים ב– 3 שנות מס).

 התקנה קובעת תושבות, כאמור, לגבי עובדי מדינה שנשלחו לחו"ל וזאת במידה ויחסי עובד מעביד החלו כאשר אותו יחיד היה תושב ישראל. לגבי עובד באחד מהמוסדות המפורטים בסעיף (רשות מקומית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת, חברה ממשלתית ותאגיד שהוקם על פי חוק), תנאי נוסף הוא כי לא חלפו חמש שנים מיום תחילת העבודה אצל אותו מעביד בחו"ל. כל זאת כל עוד לא הוכח אחרת לפקיד השומה.

נציין כי לא ברור כיצד ניתן "להוכיח אחרת", הרי מדובר ביחיד שמרכז חייו בחו"ל והוא שוהה רוב זמנו בחו"ל. לדעתנו ניתן לשכנע את פקיד השומה "אחרת" במידה ויוכח כי אותו יחיד ביצע מאמצים אמיתיים לנתק כליל את תושבותו הישראלית. כך למשל מכירת הבית בישראל, חיסול משכנתאות והלוואות, סגירת חשבונות בנק בישראל לרבות תכניות חסכון וכו'. במקביל על היחיד להוכיח את הקשר האמיץ לאותה מדינה זרה שבה הוא שוהה.

 יובהר כי למרות התקנה האמורה, במידה והיחיד נחשב כתושב חוץ על פי אמנה למניעת כפל מס, תיסוג התקנה מפני האמנה והיחיד ייחשב כתושב חוץ.

 במבזק המס הבא נדון בסעיף 3 לתקנות – הדן ביחיד שנחשב לתושב ישראל אולם התקנות יראו בו כתושב חוץ.

ביום 7 במרס 2006 הותקנו תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו – 2006 (להלן: "התקנות").

 התקנות בתוקף החל מיום 01.01.2006. תקנה 2 לתקנות קובעת לגבי יחידים מסוימים כי ייחשבו כתושבי ישראל גם אם אינם נחשבים כתושבי ישראל עפ"י המבחן המהותי (מרכז החיים) ועפ"י החזקות המספריות שבסעיף (183 ימים בשנת המס או 425 ימים ב– 3 שנות מס).

 התקנה קובעת תושבות, כאמור, לגבי עובדי מדינה שנשלחו לחו"ל וזאת במידה ויחסי עובד מעביד החלו כאשר אותו יחיד היה תושב ישראל. לגבי עובד באחד מהמוסדות המפורטים בסעיף (רשות מקומית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת, חברה ממשלתית ותאגיד שהוקם על פי חוק), תנאי נוסף הוא כי לא חלפו חמש שנים מיום תחילת העבודה אצל אותו מעביד בחו"ל. כל זאת כל עוד לא הוכח אחרת לפקיד השומה.

נציין כי לא ברור כיצד ניתן "להוכיח אחרת", הרי מדובר ביחיד שמרכז חייו בחו"ל והוא שוהה רוב זמנו בחו"ל. לדעתנו ניתן לשכנע את פקיד השומה "אחרת" במידה ויוכח כי אותו יחיד ביצע מאמצים אמיתיים לנתק כליל את תושבותו הישראלית. כך למשל מכירת הבית בישראל, חיסול משכנתאות והלוואות, סגירת חשבונות בנק בישראל לרבות תכניות חסכון וכו'. במקביל על היחיד להוכיח את הקשר האמיץ לאותה מדינה זרה שבה הוא שוהה.

 יובהר כי למרות התקנה האמורה, במידה והיחיד נחשב כתושב חוץ על פי אמנה למניעת כפל מס, תיסוג התקנה מפני האמנה והיחיד ייחשב כתושב חוץ.

 במבזק המס הבא נדון בסעיף 3 לתקנות – הדן ביחיד שנחשב לתושב ישראל אולם התקנות יראו בו כתושב חוץ.

בימים אלו אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שיהווה, עם אישורו, הוראת שעה לשנה אחת ויעניק דחיית תשלום מס השבח ל- 10 שנים בגין מכירת זכות במקרקעין שעליהם מפעל תעשייתי (כהגדרתו בסעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון) לרבות מרכז לוגיסטי או מרכז תמיכה טלפוני למפעל כאמור, לצורך העתקתם לאזור מוטב. במידה ויעמוד המפעל בתנאים שנקבעו, תהפוך דחיית המס לפטור ממס.

האזור המוטב יקבע ע"י שר האוצר ושר התמ"ת באישור ועדת הכספים של הכנסת (ככל הנראה האזור המוטב יהא באזור פיתוח א'). (כפי שפורסם בעיתונות, כאפליה מתקנת ובלחץ הבג"צ החליטה הממשלה אתמול כי כל ישובי המיעוטים הארץ, לרבות אלו שבמרכז הארץ, יסווגו מעתה כאיזורי עדיפות לאומית, איזור פיתוח א').

הפטור יוגבל לסכום המס השווה להוצאות שהוצאו לשם רכישת המפעל החלופי (שווי רכישה, עלות בניה והוצאות העתקה לרבות הכשרת עובדים עד להפעלה מהותית) או סך של 337,500 ₪ כפול מס' העובדים הממוצע, לפי הנמוך.

התנאים לקבלת הפטור:

1. המפעל הנמכר שימש בעסק במשך 5 שנים לפחות לפני מכירתו.
2. רכישת המפעל החלופי (לא מקרוב) בתוך שנה מיום פרסום האזור המוטב. מכירת המפעל הנמכר (לא לקרוב) תוך 4 שנים מיום רכישת המפעל החלופי.
3. לא חלו על מכירת המפעל הנמכר או על רכישת המפעל החלופי הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין או הוראות חלק ה2 לפקודה.
4.  המפעל החלופי יופעל הפעלה מהותית (הפעלה של 80% ) תוך שנתיים מיום רכישתו.
5. שטח המפעל החלופי יהא לפחות 75% משטח המפעל הנמכר.
6. המפעל החלופי יופעל למשך 10 שנים לפחות הפעלה מהותית (מהשנה הראשונה בה היתה בו הפעלה מהותית) ולא יימכר בתקופה זו.
7.  בכל אחת מהשנים שמינית עד עשירית מההפעלה המהותית הועסקו במפעל 60 עובדים לפחות, בממוצע, ו-80% מהם – תושבי האזור המוטב.

יודגש כי מוכר הבוחר בהחלת הוראות אלו, לא יחולו לגביו הוראות פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין הדן בחילוף זכויות במקרקעין וכי ככל הנראה, בשונה מהוראות פרק חמישי 3 לא יחולו הטבות בנוגע למס רכישה ומס מכירה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרונית בר ממשרדנו.