מבזק מס מספר 116 - 24.6.2005

מיסוי ישראלי - תיקון 60 - הבהרות ודגשים לעניין חברת משקיעי חוץ.

חברת משקיעי חוץ זכאית על פי סעיף 45(ב) להטבות מס בתקופה בת עשר שנים, במקום חמש שנים, והכול במסגרת מגבלת התקופות האמורה בסעיף. הגדרת חברת משקיעי חוץ פרושה על פני מספר סעיפי חוק , ובמסגרת תיקון 60 נוסף שינוי משמעותי למונח "השקעת חוץ", והוא מחייב "השקעה בסכום של 5 מליון ₪, של תושב חוץ בחברה, במישרין או בעקיפין, המקנה לו חלק בהון המניות כולל הלוואות בעלים ….."..

 כמו כן נוספה אפשרות לפיה ירכוש תושב חוץ מניות בחברה (בשונה מהשקעה ישירה בהון החברה) וכך קובע סעיף 53ח(4) : "יראו השקעה של תושב חוץ כהשקעה בחברה גם אם רכש את מניותיה מאחר…".

אמור מכאן כי תושב חוץ אשר רכש מניותיו, אף מתושב ישראל שהשקיע בעבר  בחברה, תהא רכישתו בגדר השקעת חוץ. בהקשר לסכום השקעת תושב החוץ במניות תתכנה פרשנויות שונות, האם נדרש הוא להשקיע 5 מליון או אפילו סכום  נמוך יותר ,על מנת שהשקעתו תיחשב כהשקעת חוץ.

סעיף 47(ב) קובע כי: "חברה שהייתה חברת משקיעי חוץ במועד שבו אושרה התוכנית כמפעל מאושר או בשנת הבחירה של מפעל מוטב, תמשיך להיחשב כחברת משקיעי חוץ גם אם בעלי מניותיה שהיו תושבי חוץ במועד האמור, כולם או חלקם, היו לתושבי ישראל לראשונה …." .

אמור מכאן כי תושב חוץ אשר היה לעולה חדש לא ישלול את הטבות המס המוקנות למפעל המאושר אף אם עלה לישראל המהלך תקופת ההטבות.

מיסוי ישראלי - שיעור המס בהעברה לפי סעיף 70

העברת זכות במקרקעין אגב סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין לחברה תוך כדי עמידה בתנאי הסעיף, פטורה ממס שבח ומס מכירה וחייבת במס רכישה בשיעור 5%.

הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין אינם כפופות ו/או זהות להוראות חלק ה2 לפקודה ולעניינו להוראות סעיף 104 לפקודה.

לכן יתכן וניתן לטעון כי לאחר ביצוע העברה לפי סעיף 70 לחברה שהוקמה לאחר כניסת תיקון 50 לתוקף, ומכירת מניות החברה (אשר למעשה שווין של המניות נגזר משווי  המקרקעין שהועבר לחברה) בהתאם להוראות סעיף 7א לחוק מיסוי מקרקעין יום הרכישה של המניות הינו יום הקמת החברה, כך שכל הרווח הריאלי בגין מכירת המניות חייב ב-25% מס. לעומת שיעור מס ליניארי במכירת המקרקעין, לו בוצעה במישרין.

 

מיסוי בינלאומי - שינויי חקיקה ברומניה  

לאחרונה נחקקו ברומניה תיקוני חוק, שנכנסו לתוקף ב-1 במאי 2005. התיקונים המשמעותיים יפורטו להלן בתמציתיות.

רווח הון במימוש נדל"ן – יוטל מס בשיעור 10% (16% החל מה- 16 בינואר 2006) על רווחי הון שמקורם במימוש החזקה פרטית בנדל"ן. האמור לא יחול על רווח הון שמקורו בנדל"ן שהוחזק ע"י הנישום במשך תקופה העולה על 3 שנים וייעודו דירות מגורים.

בנוסף נקבעו כללי חישוב הרווח החייב במס, והתווסף מרכיב אינפלציוני לעלות נכסים אשר הוחזקו למעלה משלוש שנים. האמור כולל אף אפשרות לכלול בעלות הנכס,שיפורים שבוצעו ע"י הנישום בתקופה בה החזיק בנכס.

הכנסות ריבית –  שיעור המס המוטל על הכנסות ריבית עולה מ- 1% ל- 10% (16% החל מ- 1 בינואר 2006). על הכנסות ריבית שנתקבלו ב- 2005, אך מתייחסות בחלקן לתקופה שקדמה ל- 1 במאי, 2005, יוטל מס בשיעורים שונים (1% לריבית שנצברה לפני ה-1 במאי 2005 ו- 10% לריבית שנצברה ממועד זה ואילך).

רווח הון שמקורו בהשקעה במניות לזמן קצר – שיעור המס המוטל עולה מ- 1% ל- 10%, ואופן הטיפול זהה לזה שפורט לעיל בעניין הכנסות ריבית.

עסקאות מט"ח– מס בשיעור של 10% יוטל על רווחים מעסקאות מט"ח (16% החל מ-1 בינואר 2006).

מיסוי מקרקעין - אופן הפחתת נכסים מלפני 1973 - הלכת שופרסל

בחישוב שבח ריאלי "מקובל" וכך גם בחישוב רווח הון, מופחתים יתרת שווי הרכישה/יתרת מחיר מקורי (כלומר עלות הניכוי הפחת ), מן התמורה.
השבח/רווח ההון הריאלי, מחושבים על ידי מידוד העלות המופחתת.
בחוק מיסוי מקרקעין, ישנה הוראה, אשר רבים אינם ערים לה, ואשר קובעת בין היתר כי במכר זכות במקרקעין בת פחת שיום רכישתה  1.4.1973 ולפני כן, יחושב השבח הראלי אחרת לגמרי: שווי הרכישה ימודד אמנם מיום הרכישה, אך הפחת שנוכה, ימודד מאמצע תקופת הפחת בלבד. (מנגד – לתמורה ייווסף סכום מחושב מסוים). ישום האמור יכול להפוך שבח ראלי מלא, לשבח אינפלציוני בלבד.
הוראה זו הינה , וכך גם קרויה :" סעיף 4 לתיקון 12 ".
בפס"ד בעניין שופרסל (ע"א 535/01, מיום 23.6.2005) נדון מקרה בו מקרקעין נרכשו בשנת 1969 ועליהן מבנה ישן תפוס בדייר מוגן.
בחלוף זמן לא רב פונה הדייר, ובשנת 1972 נהרס המבנה הישן והוחל בבניית מבנה חדש שבנייתו נסתיימה בשנת 1976. בשנת 1994 המבנה החדש נמכר, והמוכרת דרשה ישום החלת תיקון 12.
ועדות ערר שעל יד ביהמ"ש המחוזי נדרשו לסוגיות דומות בעבר ואולם עתה לראשונה ניתנת הלכה בביהמ"ש העליון:
ההלכה קובעת כי לא די שהמקרקעין נרכשו לפני 1.4.1973 אלא עליהן להיות מקרקעין בני פחת באותו תאריך.
לגבי המבנה הישן קובע ביהמ"ש כי אינו מתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה לא הוכח כי המבנה הישן היה בר פחת, ובלשונו: "העובדה כי היה דייר מוגן במבנה הישן לא הפכה את המבנה הישן לנכס בר פחת".
נציין כי לא ברורה לנו הציטטה דלעיל  בעניין  המבנה הישן ונראה כי כוונתו שלא הוכח שהיו הכנסות שכירות ממנו.
מכוון שביהמ"ש העליון לא התייחס כבלתי רלוונטי למבנה הישן,(שכן הנכס שנמכר לבסוף הוא המבנה החדש), יתכן ובדוחק ניתן לטעון כי לו הוכח שהמבנה הישן שנהרס, אכן היה נכס בר פחת, ניתן היה להחיל את תיקון 12 במכירת המבנה החדש.
לסיכום הילכת העליון :
1. מקרקעין בני  פחת אשר לא היו בני פחת ביום 1.4.1973, לא זכאים להחלת תיקון 12, אף אם יום רכישתן, או יום רכישת הקרקע עליהן נבנו, היה בתאריך זה.
2. בדוחק ניתן לטעון כי נכס בר פחת שנבנה במקום מקרקעין שנרכשו לפני 1.4.1973 והיו בני פחת באותו מועד ונהרסו, יכול וניתן להחיל עליהן את תיקון 12.

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה