תאונת עבודה תוכר במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לעובד עצמאי כאשר הוא רשום כעובד עצמאי ובמידה והתאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. החוק חל גם על תאונה בדרך לעבודה בתנאים מסוימים, בין היתר כאשר העובד העצמאי נוסע ממקום עבודה אחד למשנהו או בדרך מהבית לעבודה.

עובד עצמאי שנפגע בעבודה מקבל טיפול ראשוני בכל מקום שאינו פרטי ואת המשך הטיפול מקבל בקופת חולים. עליו להצטייד בטופס בל/283 (במקום בטופס בל/ 250 שממלאים עבור עובד שכיר).

המוסד משלם דמי פגיעה עד 91 יום ממחרת התאונה, כאשר לעובד עצמאי 12 ימים ראשונים

הם על חשבונו. מדובר ב- 12 ימים שאותם אישר המוסד כזכאים לגמלה (ולא 12 ימים קלנדריים).

שיהוי: כדי להיות זכאים לדמי פגיעה את התביעה יש להגיש עד 12 חודשים ממועד התאונה ולצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, תעודות רפואיות, דו"ח מד"א או דו"ח חדר מיון, דו"ח משטרה, סיכומי מחלה ותביעה של חברת הביטוח.

הגמלה נועדה לפצות עבור אובדן הכנסה כאשר הנפגע אינו עוסק למעשה, בכל עבודה בשל התאונה, או צמצם את עיסוקו בשל התאונה והרופא אישר לו את הצמצום.

כאשר נפגע נמצא באובדן כושר מלא על פי הוראות הרופא, ולמרות זאת הוא עובד באופן חלקי, נשללת ממנו הזכאות לגמלה לחלוטין, כמו שקרה בעניינו של סאמי סאלם שתבע את המוסד בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל 16806-08-10) ופסק הדין ניתן ביום 7.4.2011.

עובדות פסק הדין

למר סאלם (התובע) עסק למכירת חומרי בנין בנצרת שנמצא מתחת לביתו.

התובע היה מעורב בתאונת דרכים ביום 29.12.2008 כאשר הוא נפל מהאופנוע ונפגע ביד ימין שהושמה בגבס.

הרופא אסר עליו לעבוד והנפיק לו תעודות המעידות על אי כושר מלא לעבוד.

במשך חצי השנה הראשונה הוצאו לתובע תעודות מחלה רגילות ולא הוזכר עניין הפגיעה בעבודה. ביום 1.6.2009 הוצאה לתובע התעודה הרפואית הראשונה לפגיעה בעבודה, רק אחר כך התובע פנה למוסד וטען שנסע לבנק לאומי להפקיד כספים ונפצע בדרך.

העסק לא היה סגור בתקופות אי הכושר ולא הועסקו בו עובדים. אשתו של התובע שאינה מתמצאת בענייני העסק ושני ילדיו הקטינים טיפלו בעסק בהשגחתו של התובע דרך אינטרקום וביקוריו בחנות מדי פעם.

המוסד דחה את התביעה לחלוטין בטענה שהנסיעה הייתה פרטית ולא תוך כדי העבודה

המוסד לא שוכנע כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח היד.

בית הדין האזורי קבע כי המוסד לא הצליח להפריך את גרסתו של התובע ולפיכך אישר את התאונה כתאונת עבודה.

בית הדין קבע כי בהתאם לעדויות בני המשפחה התובע עבד בתקופות אי הכושר באופן חלקי וקבע כי אינו זכאי לדמי פגיעה מאחר שהציג תעודות על אי כושר מלא.

מסקנות

• כאשר תאונה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, מומלץ לדווח על כך כבר בטיפול הראשוני שמקבלים, כדי למנוע ספקות בעתיד, וכמובן, לשמור עדויות רבות ככל שניתן.
• כאשר אובדן הכושר הוא מלא, הרופא מחייב את הנפגע להימנע מכל עבודה וכך עליו לעשות. חוק הביטוח הלאומי קובע אפשרות תשלום של דמי פגיעה מופחתים לעובד עצמאי שצמצם את מספר שעות עבודתו מחמת אי כושר חלקי שנגרם מהפגיעה, אך היקף אי הכושר חייב להיקבע באישור הרפואי.

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט) וחיים חיטמן.