מבזק מס מספר 389 - 24.2.2011

באחרונה נחקק קוד מס חדש באוקראינה המבסס רפורמה מקיפה בדיני המס החלים באוקראינה על יחידים וחברות.

מרבית הקוד נכנס לתוקף מ – 1 בינואר 2011.

עם זאת, הפחתה מהותית בשיעורי מס החברות משיעור של 25% ועד ל – 16% תיכנס לתוקף בהדרגה (בדומה לרפורמה שנתקבלה בישראל): החל ב – 1 באפריל 2011 שיעור מס החברות יהא 23%, ב – 2012 – 21% , ב – 2013 – 19% והחל ב 2014 יהא 16% בלבד.

לשינוי זה עשויה להיות השפעה על בעל שליטה תושב ישראל המחזיק זכויות בחברה תושבת אוקראינה (במישרין או בעקיפין), אשר מרבית הכנסתה בשנת המס היא פסיבית. החל משנת 2013 עשויות לחול הוראות סעיף 75ב לפקודה, בדבר דיבידנד רעיוני לבעל שליטה ב"חברה נשלטת זרה", זאת כיוון ששיעור המס החל על ההכנסה הפסיבית אינו עולה על 20%.

 בנוסף להפחתה במס החברות, נקבעו כללים להכרה בהוצאות שונות (ככלל, על בסיס צבירה) ולניכוי פחת, וכן הוטלו מגבלות לניכוי הוצאות בגין תשלומים המשולמים לתושבי חוץ. כך למשל נקבע שהוצאות דמי ייעוץ, שיווק ופרסום ותמלוגים לתושב חוץ לא יעלו על 4% מהמחזור בשנה הקודמת.

ניכוי דמי ייעוץ הנדסי (engineering fees) לתושב חוץ לא יעלה על 5% מערך הציוד המיובא.

ניכוי הוצאות ריבית לחברה אשר 50% או יותר מהזכויות בה מוחזקים בידי זרים הוגבל ל – 50% מהכנסתה החייבת (לפני הוצאות ריבית).

בנוסף וכהוראה כללית הותנה שמקבל התשלום לא יהא ממשטר מס המצוי ברשימה השחורה. באשר לתשלומי תמלוגים ודמי ייעוץ הנדסי, נדרש שהמקבל יהא בעל הזכות שביושר בהם. עוד נדרש שהתמלוגים יהיו כפופים למס (subject to tax) במדינת מושבו של המקבל. יצוין, כי חלק מהנושאים שהוצעו לתיקון במסגרת הקוד החדש לא נתקבלו (כגון: שינוי בהגדרת תושבות) או שנדחו לשלב מאוחר יותר, כגון: קביעת כללים למחירי העברה.

אוקראינה אינה חברה באיחוד האירופי ולפיכך דירקטיבות המסים של האיחוד אינן חלות בדיניה. עם זאת, בין השאר נוכח גודלה ומיקומה, השקעה ופעילות באוקראינה הייתה אטרקטיבית בשנים האחרונות, ולעיתים נעשתה תוך שימוש באמנות מס המאפשרות להגיע למבני מס מיטביים. הדוגמא המובהקת לכך היא האמנה בין אוקראינה וקפריסין שעל פיה מבוטל ניכוי המס במקור מתשלומי ריבית, דיבידנד ותמלוגים. נדגיש כי כבר בשנת 2007, נחתמה אמנה חדשה בין קפריסין ואוקראינה (חלף האמנה הישנה שהינה "ירושה" של האמנה בין ברית המועצות לשעבר לבין קפריסין, אשר נחתמה בשנת 1982). האמנה החדשה מתירה ניכוי מס במקור בשיעור של 5% על הכנסות דיבידנדים, וכן מאפשרת לאוקראינה לחייב במס בעת מכירת מניות חברה תושבת אוקראינה המחזיקה בנכסי נדל"ן; האמנה החדשה טרם נכנסה לתוקף. הגבלת ניכוי הוצאות בחברה תושבת אוקראינה בגין תשלומים לתושבי חוץ, כפי שהוזכר לעיל, בוודאי תשפיע על הכדאיות הכלכלית ומחייבת בחינה והערכות לגבי מבני השקעה קיימים ועתידיים.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ועו"ד לילך אשרוב – רובין ממשרדנו.

ביום 16 בפברואר 2011 אישרה הכנסת את חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים-הוראת שעה) התשע"ה – 2011. (ראה מבזק מס מספר 383 בנושא).

במסגרת הוראת השעה האמורה הוחלט בין השאר על מתן פטור ממס שבח במכירת "דירת מגורים מזכה" כהגדרתה בסעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") בתקופה שבין 1 בינואר 2011 עד ליום 31 בדצמבר 2012 (להלן: "התקופה הקובעת"), יהיה זכאי המוכר לפי בקשתו לפטור ממס במכירתה עד לשווי מכירה של 2.2 מיליון שקלים (וזאת בניגוד לפרסומים קודמים לתקרה עד 3 מליון שקלים).

במסגרת תזכיר החוק שהופץ ביום 5 בינואר 2011 נקבע מפורשות:

 "הפטור המוצע ינתן עד לתקרת שווי של 3 מיליון ₪ לכל דירה נמכרת והוא ינתן בנוסף לפטורים שהמוכר זכאי להם לפי חוק מיסוי מקרקעין." (ההדגשה אינה במקור א.א.ח).

בהתאם לאמור לעיל ובהתאם "לדעת הקהל" הפטור לא "שורף" את הפטור על פי 49ב(1) ולפיכך לא תחשב מכירה בפטורה בהתאם להוראת השעה כמכירה פטורה לצורך מנין 4 השנים. כך עולה מן הרישא של סעיף 6(ד) להוראת השעה:

 "לעניין סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, לא יראו במכירה שלגביה ניתן בפטור ממס, מלא או חלקי, לפי הוראות סעיף קטן (א), כמכירה בפטור ממס…"

 ואולם בעיון מדוקדק בהוראות החוק ובפרסום מטעם רשות המיסים מיום 17 בפברואר 2011 נמצא שלא כך הם פני הדברים, שכן רק לצורך דירה מזכה שנמכרה במהלך התקופה הקובעת, לא יספרו דירות שנמכרו על פי הוראת השעה, ואולם במכירת דירות לאחר התקופה הקובעת, לעניין סעיף 49ב(1) נספרת מכירה בפטור ע"פ הוראת השעה במניין מכירת דירת מגורים בפטור בארבע השנים שקדמו למכירה.

וזאת כפי העולה מהסיפא לסעיף 6(ד):

 "… והכול לגבי מוכר דירת מגורים מזכה לפי הוראות פרק חמישי 1 של החוק האמור בתקופה הקובעת."

(ההדגשה אינה במקור א.א.ח).

 נראה כי לא לכך התכוונה הממשלה, שכן מטרת הוראת השעה היא הגדלת היצע הדירות למגורים כתוצאה מעלייה במחירי הנדל"ן. שלילת הפטור האמור אינה משרתת את מטרת החוק שכן מאבדת הוראת השעה את כדאיותה במכירת דירות בפטור ממס שבח.

 לסיכום, אנו קוראים למחוקק להתעשת ולתקן את "טעות הסופר" שנפלה בסיפא לסעיף 6(ד) ולקיים את האמור בתזכיר לפיו הפטור יינתן באופן אמיתי בנוסף לפטורים האמורים.

במידה ולא יפעל כאמור על מוכר דירת מגורים בפטור במסגרת הוראת השעה (גם מכירה של דירה אחת) להבין כי נשללת ממנו הזכות לקבלת פטור במכירת דירת במסגרת סעיף 49ב (1) לעניין מכירות שמיום 1 בינואר 2013 ואילך.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות רו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני ממשרדנו.

ביום 16 בפברואר 2011 אישרה הכנסת את חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים-הוראת שעה) התשע"ה – 2011. (ראה מבזק מס מספר 383 בנושא).

במסגרת הוראת השעה האמורה הוחלט בין השאר על מתן פטור ממס שבח במכירת "דירת מגורים מזכה" כהגדרתה בסעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") בתקופה שבין 1 בינואר 2011 עד ליום 31 בדצמבר 2012 (להלן: "התקופה הקובעת"), יהיה זכאי המוכר לפי בקשתו לפטור ממס במכירתה עד לשווי מכירה של 2.2 מיליון שקלים (וזאת בניגוד לפרסומים קודמים לתקרה עד 3 מליון שקלים).

במסגרת תזכיר החוק שהופץ ביום 5 בינואר 2011 נקבע מפורשות:

 "הפטור המוצע ינתן עד לתקרת שווי של 3 מיליון ₪ לכל דירה נמכרת והוא ינתן בנוסף לפטורים שהמוכר זכאי להם לפי חוק מיסוי מקרקעין." (ההדגשה אינה במקור א.א.ח).

בהתאם לאמור לעיל ובהתאם "לדעת הקהל" הפטור לא "שורף" את הפטור על פי 49ב(1) ולפיכך לא תחשב מכירה בפטורה בהתאם להוראת השעה כמכירה פטורה לצורך מנין 4 השנים. כך עולה מן הרישא של סעיף 6(ד) להוראת השעה:

 "לעניין סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, לא יראו במכירה שלגביה ניתן בפטור ממס, מלא או חלקי, לפי הוראות סעיף קטן (א), כמכירה בפטור ממס…"

 ואולם בעיון מדוקדק בהוראות החוק ובפרסום מטעם רשות המיסים מיום 17 בפברואר 2011 נמצא שלא כך הם פני הדברים, שכן רק לצורך דירה מזכה שנמכרה במהלך התקופה הקובעת, לא יספרו דירות שנמכרו על פי הוראת השעה, ואולם במכירת דירות לאחר התקופה הקובעת, לעניין סעיף 49ב(1) נספרת מכירה בפטור ע"פ הוראת השעה במניין מכירת דירת מגורים בפטור בארבע השנים שקדמו למכירה.

וזאת כפי העולה מהסיפא לסעיף 6(ד):

 "… והכול לגבי מוכר דירת מגורים מזכה לפי הוראות פרק חמישי 1 של החוק האמור בתקופה הקובעת."

(ההדגשה אינה במקור א.א.ח).

 נראה כי לא לכך התכוונה הממשלה, שכן מטרת הוראת השעה היא הגדלת היצע הדירות למגורים כתוצאה מעלייה במחירי הנדל"ן. שלילת הפטור האמור אינה משרתת את מטרת החוק שכן מאבדת הוראת השעה את כדאיותה במכירת דירות בפטור ממס שבח.

 לסיכום, אנו קוראים למחוקק להתעשת ולתקן את "טעות הסופר" שנפלה בסיפא לסעיף 6(ד) ולקיים את האמור בתזכיר לפיו הפטור יינתן באופן אמיתי בנוסף לפטורים האמורים.

במידה ולא יפעל כאמור על מוכר דירת מגורים בפטור במסגרת הוראת השעה (גם מכירה של דירה אחת) להבין כי נשללת ממנו הזכות לקבלת פטור במכירת דירת במסגרת סעיף 49ב (1) לעניין מכירות שמיום 1 בינואר 2013 ואילך.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות רו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח ענת דואני ממשרדנו.

בית הדין הארצי לעבודה דןבעתירתו של אלון רחמים (עב"ל 54363-07-10) וקבע כי המועד הקובע לצורך בחינת זכאותו של מבוטח לדמי אבטלה אינו החודש שבו פוטר או סיים את עבודתו אלא המועד שבו נרשם לראשונה כמובטל בלשכת שירות התעסוקה.

רקע עובדתי

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובד שכיר זכאי לדמי אבטלה אם השלים תקופת אכשרה: 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בכפוף לתאריך הקובע.

בחוק הביטוח הלאומי מוגדר:

"התאריך הקובע" – "ה- 1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה…".

"מובטל"- אדם שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה.

במקרה דנן, המבוטח הועסק כעובד בחברה שבבעלות בני משפחתו מיום 1.2.05 ועד ליום 1.4.07, מועד בו פוטר מעבודתו.

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") דחה את תביעתו לתשלום דמי אבטלה מן הטעם שלא השלים תקופת אכשרה. עמדת המל"ל ש"המועד הקובע" הוא המועד בו התייצב המבוטח לראשונה בשירות התעסוקה בחודש נובמבר 2007 ולפיכך צבר רק 330 ימים מתוך 540 הימים.

ב- 27.10.08 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 3401/08) את תביעת המבוטח מן הטעם של העדר תקופת אכשרה.

בית הדין הארצי החזיר את העניין לבית הדין האזורי לשם בירור עובדתי של "המועד הקובע" לזכאות דמי אבטלה.

לטענת המבוטח, הוא התייצב בשירות התעסוקה סמוך לאחר מועד פיטוריו בחודש אפריל 2007 ולא נרשם לטענתו בשל העדר מכתב פיטורים.

עמדת בית הדין האזורי הייתה שלמבוטח לא הייתה מניעה לרישומו בשירות התעסוקה בחודש אפריל 2007, אף אם לא נמסר לו מכתב הפיטורים.

–

 דיון והכרעה

בית הדין הארצי לעבודה ציין כי מאחר וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים, לא מצא אפוא טעם משפטי המצדיק את התערבותו בערעור. בית הדין דחה את הערעור, תוך קביעה שלא הייתה למבוטח מניעה לרישומו בשירות התעסוקה כמובטל, אף אם לא היה בידו מכתב פיטורים. מהאמור לעיל, ולאור ניסיוננו, מובטלים רבים, בין אם הם מפוטרים או מתפטרים מרצונם, נוהגים להשהות ולדחות את רישומם בשירות התעסוקה, לעיתים השיהוי גורם כאמור לשלילת הזכאות.

הצעתנו לכל עובד שהופסקה עבודתו, אנא פנה בהקדם, הירשם בלשכה – ורק אח"כ תטוס לחו"ל…

 מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

 נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן.